• תפריט
בורסת ת"א

ניתוח כלכליסט

דנקנר האמין באי.די.בי, ולא ידע מתי להפסיק

הדיבידנדים שמשך נוחי דנקנר מאי.די.בי במהלך השנים יכלו לכסות את החוב שנטל לרכישת השליטה בקבוצה. אבל דנקנר רצה יותר, ולקח עוד הלוואות לרכישת מניות אי.די.בי בהיקף של כמיליארד שקל בין 2003 ל־2010

ערן סוקול 07:3322.04.13

במהלך השנים 2010-2003 משכה חברת גנדן של נוחי דנקנר 2.28 מיליארד שקל מאי.די.בי אחזקות. גשם הדיבידנדים יכול היה לכסות, די בקלות, את ההלוואה הראשונית שלקחה גנדן ב־2003 לרכישת גרעין השליטה באי.די.בי. אלא שהאמונה העיקשת של דנקנר שמניות אי.די.בי שוות הרבה יותר מערכן גרמה לו לקנות עוד ועוד מניות בבורסה, ולבצר את אחיזתו בקבוצה.

במקביל הגדיל דנקנר את החוב של גנדן לבנק לאומי. חוב שכעת סוגר על בעל השליטה מכל הצדדים - בחברות הציבוריות בעלי האג"ח לוחצים על החברה, ועל גנדן הפרטית רובץ חוב המוערך בחצי מיליארד שקל, ומקשה על דנקנר להזרים כספים לחברה הציבורית לצורך הסדר חוב.

 

מאז רכישת גרעין השליטה (31%) באי.די.בי ב־2003 קיבלו גנדן ובני משפחת דנקנר - שלי ברגמן, אחותו של נוחי, ואביו יצחק דנקנר - דיבידנדים בהיקף אדיר של 2.6 מיליארד שקל. במבט ראשון, לנוכח מדיניות הדיבידנד האגרסיבית של אי.די.בי אחזקות שחילקה לכלל בעלי המניות כ־5 מיליארד שקל, קשה להבין איך דנקנר נקלע לקשיים בגנדן - זו שנהנתה לאורך השנים מהדיבידנד.

 

יצחק דנקנר יצחק דנקנר

 

אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי בשבע השנים שעברו מאז רכישת גרעין השליטה ועד 2010, גנדן כמעט שהכפילה את אחזקתה באי.די.בי והוציאה על כך סכום עתק של כ־900 מיליון שקל. רכישות אלו מומנו על ידי הדיבידנדים ומיחזור הלוואות מבנק לאומי - הלוואות שכיום מסבכות את מצבה של גנדן ומקשות עליה להביא משקיעים חיצוניים.

 

בסך הכל השקיעה גנדן באי.די.בי אחזקות כ־2 מיליארד שקל. 1.1 מיליארד שקל ברכישת גרעין השליטה ב־2003, ועוד 900 מיליון שקל כאמור ברכישת מניות במשך השנים. אילו גנדן הייתה משתמשת בכספי הדיבידנד לפירעון חובותיה בלבד, סביר להניח כי בקופתה היו עומדים נכון להיום כמה מאות מיליוני שקלים פנויים, סכום שיכול היה דנקנר להביא לטובת הסדר חוב עם מחזיקי האג"ח. לפי ההערכות, החזירה גנדן במהלך השנים סכום של יותר ממיליארד שקל לבנק לאומי.

 

 

שבע השנים השמנות

 

בשבע השנים השמנות של דנקנר באי.די.בי, גדל חלקה של גנדן באי.די.בי אחזקות מ־11.6 מיליון מניות ל־20.9 מיליון מניות. האמונה של דנקנר כי קבוצת אי.די.בי שווה הרבה יותר משווי השוק שלפיו נסחרה בבורסה, גרמה לו לקנות מניות בבורסה ובעסקאות מחוץ לבורסה בהיקפים משמעותיים. שיא הרכישות היה בשנים 2005-2004, כאשר דנקנר ראה כי טוב וההשתלטות הממונפת על אי.די.בי הצליחה. כמו בכל מודל של רכישה ממנופת, הדיבידנדים מנכס הבסיס מצליחים לכסות את ההשקעה והמימון. דנקנר, ככל הנראה, הסתמך על ניתוח אופטימי למדי שהוכן באותם ימים במטה קבוצת אי.די.בי. אותו מסמך אמד את שווייה של אי.די.בי ב־5.6 מיליארד שקל, כאשר החברה נסחרה בבורסה לפי שווי של כ־3.6 מיליארד שקל. דנקנר עצמו החל להחזיק במניות אי.די.בי האופן ישיר, בשלהי 2011, בין השאר בשל השתתפותו בהנפקת זכויות, והשקיע באופן פרטי כ־120 מיליון שקל.

 

עסקאות בתוך המשפחה

 

בנוסף, דנקנר ושותפיו בגנדן חיזקו את שליטתם בגנדן עצמה, ב־2005 רכש דנקנר את חלקו (10%) של דרקו הורבט, השותף הסלובני בקבוצת גנדן, בהמשך לעסקה שבה קנה אבי פישר, מנכ"ל כלל תעשיות דאז, את חלקו של דוידי גילה בחברה והגדיל את אחזקתו לכ־10%. אך לא רק גנדן קנתה מניות אי.די.בי אחזקות. גם שלי ברגמן ויצחק דנקנר רכשו במהלך השנים הללו מניות בהיקפים משמעותיים, וביצעו ביניהם עסקאות במניות אי.די.בי אחזקות. השניים השקיעו במניות כ־125 מיליון שקל, מעבר להשקעה הראשונית בהיקף של כ־170 מיליון שקל.

 

הרכישות המצרפיות של גנדן ובני משפחת דנקנר נאמדות ב־2.45 מיליארד שקל. בהתחשב בהוצאות המימון ששילמה גנדן במהלך השנים למלווים העיקריים, ובהם בנק לאומי, ובהחזר חלק מההלוואות, ניתן להבין מדוע לא נותרו כעת בקופתה מזומנים, והחברה מצויה בגירעון.

 

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x