• תפריט
מוסף נדל"ן אוקטובר 2012

חקלאות עירונית כאתגר

בין אם המטרה היא לייצר מזון לקהילה או פשוט ליצור את הקהילה עצמה — החקלאות העירונית תורמת לתושבים ולחברה

רויטל שושני 08:5324.10.12

חשיבות המעורבות הציבורית בפיתוח המרחב העירוני היא אחד הנושאים שיעמדו במרכזו של כנס העשור של איגוד אדריכלי הנוף, שייערך בירושלים בעוד כחודש.

 

הגישה הטוענת כי העיר המודרנית אינה מקום ראוי לייצור מזון מפנה את מקומה לתפיסה שלפיה ייצור מזון ואמצעי מחיה תומכים במרחב העירוני הוא לא רק ראוי, אלא גם רצוי. בערים רבות בעולם, מניו יורק וטורונטו ועד הוואנה וניירובי, ניתן למצוא מאות שטחי חקלאות עירונית. כל אחד מהם שונה באופיו ובאופן שבו הוא מתנהל, אולם לכולם מכנה משותף אחד חשוב: כיום לא ניתן לחשוב על עיר ללא שטחים מסוג זה כחלק ממגוון השטחים הפתוחים שלה.

 

גינה קהילתית ביפו. יוצרות שינוי ברמת המעורבות החברתית של התושבים גינה קהילתית ביפו. יוצרות שינוי ברמת המעורבות החברתית של התושבים צילום: שאול גולן

 

אדריכל הנוף, כאחראי על תכנון השטחים הפתוחים בעיר, מוצא עצמו בנישה חדשה של תכנון, הדורשת ידע במערכות טבעיות וחקלאיות ויכולת להחיל ולהוביל מעורבות חברתית פעילה בתכנון ולעתים אף בביצוע. תכנון אזורים יצרניים בעיר דורש הבנה תכנונית עמוקה במערכות קרקע, מים וצומח, והבנה בהיבטים החברתיים של קהילה, כך שתהיה בעלת השפעה ומעורבת במרחב הציבורי שלה.

 

 

הסבת חלק משטחי הגינון הרגילים בעיר לשטחים יצרניים יכולה להיעשות בצורה הדרגתית. כך למשל ניתן לשלב בנוי ה"רגיל" ערוגות תבלין וצמחי בושם, מרפא וחליטה ים תיכוניים מקומיים (כמו רוזמרין, מרווה, זוטה לבנה ועוד) וקבוצות עצי פרי ממגוון הצומח הים תיכוני (כמו תמר, רימון, תאנה, תות, זית, שיזף, חרוב וכדומה).

 

לחקלאות העירונית צורות רבות, אולם ניתן לסווג אותה לשתי תתי־קבוצות עיקריות: הראשונה היא חקלאות שבה מרכז הכובד הוא ייצור מזון לקהילה. כמה דוגמאות לשטחי חקלאות עירונית מסוג זה הן ה"גינה לתושב" בראשון לציון, "החווה" בתל אביב, וגינת עמותת שבועת האדמה בבאר שבע. בנוסף, חלק מהחוות החקלאיות הנמצאות בלב הערים ומיועדות לחינוך ובתי ספר פתוחות לקהל הרחב, כמו החוות בכפר סבא וברחובות ו"חווה ואדם" במודיעין. בתי ספר וגנים, ככלל, הם שטחים שבהם ניתן לטפח גידולים יצרניים בקנה מידה קטן אך משמעותי. בבית הספר מוסינזון בהוד השרון, למשל, הגדילו לעשות, ותחום החקלאות העירונית הוא מגמת לימוד מסודרת במשך כל התיכון, ואף ניתן להיבחן עליו בבחינת הבגרות.

הגינות הקהילתיות הן סוג נוסף של חקלאות עירונית, וכיום קיימות כבר יותר מ־002 כאלו ברחבי הארץ. בדרך כלל הגינה הקהילתית היא יצרנית ומגדלים בה פרי וירק, נעשה בה שימוש בקומפוסט תוצרת עצמית של התושבים, והבנייה של האלמנטים בתוכה נעשית מחומרים ממוחזרים. בגינה הקהילתית ההיבט החברתי הוא החשוב, והיצרנות הנלווית אליו מספקת סיבה טובה ובמה למפגשים חברתיים.

 

הגינה הקהילתית היא מקום שבו אנשים מאותו אזור מגורים מכירים ומשוחחים זה עם זה, ויוצרת אפשרות להעצמה של פרטים וקהילות. עבור אנשים מסוימים הגינה היא המקום היחיד שבו הם יכולים לתרום ידע ויכולות שונות, לתת משלהם, ולטעום מזון טרי שלא נסע מרחקים ארוכים ולא רוסס. הגינות הן גם סביבה חינוכית וחווייתית להתנסות של ילדים בכל היבטי הקיימות הלכה למעשה: הכרת האדמה, המים, הגידולים, והעונתיות והמחזוריות של הטבע.

 

שטחים ירוקים יצרניים יכולים להגדיל ולחזק את המגוון הביולוגי הקיים בעיר, שכן בגינות החקלאיות או בסמוך להן נכללים לעתים קרובות שטחים שהשארתם וטיפוחם כשטחים טבעיים היא מטרה בפני עצמה. בשטחים אלה מופסקת פעילות הריסוס והדישון ומטופחים מינים טבעיים ומושכי ציפורים ומאביקים. שטחים כאלה יכולים להישאר בשולי השטחים היצרניים או לתפקד כנישות עצמאיות, שכוללות חורשות קיימות, בריכות חורף, ערוצי נחל ועוד.

 

חשיבותם של שטחי החקלאות העירונית היא מעבר לטובת הסביבה. הם יוצרים שינוי ברמת המעורבות החברתית הפעילה של תושבי העיר באופן החוצה תרבויות, גילים ומעמד סוציו־אקונומי. השטחים תורמים להעצמת התושבים, חיזוק הקשרים ביניהם והפיכתם לקבוצה אקטיבית ומעורבת, שיכולה להוביל מהלכים שונים בעיר.

 

הכותבת היא אדריכלית נוף  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x