• תפריט
שוקי חו"ל

בלעדי לכלכליסט

הדיו הננומטרי של בני לנדא כבר שווה מיליארד דולר

תעשיין ההייטק מבקש לגייס 150–200 מיליון דולר לחברת לנדא קורפוריישן שבבעלותו, לפי שווי חברה שנע בין 800 מיליון דולר למיליארד דולר. במאי האחרון השיק לנדא את המדפסת החדשנית וקיבל הזמנות ל־400 מדפסות שמחיר כל אחת הוא 2 מיליון יורו. בשבוע הבא הוא ייצא ללונדון כדי לבחור את הבנקים שילוו את הגיוס

גולן חזני 07:0315.10.12

בני לנדא יוצא לגיוס ראשון עבור חברת לנדא קורפוריישן שבבעלותו העוסקת בדפוס ננוגרפי. לנדא מבקש לגייס 150–200 מיליון דולר לפי שווי שנע בין 800 מיליון דולר למיליארד דולר, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בשווי מדהים לחברה שהתנהלה עד השנה תחת מעטה של חשאיות. לנדא ייצא בשבוע הבא ללונדון לסדרת פגישות עם בנקי השקעות לבחירת הגוף שילווה את הגיוס.

 

לנדא מעדיף להשאיר את החברה בבעלות פרטית, ולכן יימנע מהנפקה ציבורית ויגייס כספים ממשקיעים מוסדיים ופרטיים זרים. לאחר בחירת הבנקים שילוו את הגיוס יחל הרוד־שואו מול המשקיעים.

 

בני לנדא בני לנדא צילום: אוראל כהן

 

בחודש מאי האחרון השיק לנדא בכנס 2012 Drupa בגרמניה, כנס תעשיית הדפוס העולמית שנערך אחת לארבע שנים, את פרויקט הדפוס הננוגרפי השאפתני שלו ונחל הצלחה גדולה. ל"כלכליסט" נודע כי בעקבות האירוע קיבל הזמנות לכ־400 מדפסות תעשייתיות שמחירן כ־2 מיליון יורו האחת. המשמעות היא שללנדא צבר הזמנות בהיקף של מיליארד דולר. הפרויקט נמצא כיום בשלב הפיתוח ולאחר שיושלם תוקם תשתית ייצור משמעותית של מדפסות. לשם כך זקוק כעת לנדא לזריקת מזומנים, כאשר מתעתד להקים שני מפעלים בישראל- מפעל לדיו ומפעל לייצור מדפסות - שיעסיקו מאות עובדים.

 

לנדא, שמעסיק היום למעלה מ־200 עובדים, מימן עד כה את פעילות החברה מהונו הפרטי, מדובר בהוצאות המוערכות בכ־40–50 מיליון דולר בשנה. כדי לממן את המשך הפיתוח ואת הקמת מערך הייצור הוא זקוק להזרמת הון משמעותית.

לנדא שקל מספר חלופות לגיוס מזומנים ולבסוף החליט לבצע גיוס פרטי בקרב מוסדות פיננסים בינלאומיים. מבנה הגיוס הסופי לא נקבע וכך גם לא ידוע מה יהיה תמהיל הגיוס - אגרות חוב או מניות.

 

משקיעים פוטנציאלים בחברה הם קרנות פרייבט אקוויטי גדולות כמו KKR, פרמירה, בלקסטון, בלקרוק ויתכן שגם מוסדות פיננסיים גדולים כמו HSBC, סיטי וכמובן חברות גדולות מהתעשייה. אם כי נראה שלנדא יעדיף משקיעים פיננסיים ולא אסטרטגיים.

 

שוק ההנפקות הראשוניות בוול סטריט תסס במחצית הראשונה של 2012, אבל מאז חלה התמתנות וחברות מתקשות לגייס. למרות זאת, לפי ההערכות הגיוס הנוכחי הוא בעל סיכויים גבוהים להצלחה.

 

בחברת לנדא קורפוריישן סירבו להגיב לידיעה.

 

פארק המדע ברחובות. בניין בו נמצאים לנדא לאבס פארק המדע ברחובות. בניין בו נמצאים לנדא לאבס צילום: יובל חן

 

פיתוחים נוספים נעשים במסגרת לנדא לאבס

 

פעילות המדפסות איננה הפעילות היחידה עליה שוקד לנדא בימים אלה. במקביל, מתבצעת היום במשרדי החברה ברחובות פעילות קדחתנית בתחום האנרגיה על פרויקט שאפתני למציאת דרך להפוך חום לחשמל. הפעילות הזו מופרדת היום מפעילות המדפסות ומתקיימת תחת חברה נפרדת בשם לנדא לאבס, וגיוס המזומנים אינו נוגע אליה.

 

לנדא, מתעשייני ההייטק המצליחים בתולדות ישראל, מי שעל שמו רשומים 700 פטנטים, יותר מכל ישראלי אחר ואולי השם המוערך ביותר כיום בעולם טכנולוגיות הדפוס, הקים את לנדא לאבס לפני תשע שנים. הוא נחשב כמי שחולל לפני שלושה עשורים בחברת אינדיגו את מהפכת הדפוס ושבזכותה צבר את הונו. בשנות השמונים המציא את טכנולוגיית הדפוס הדיגיטלי, שכיום משמשת ליצירת כעשירית מ־2.5 טריליון דברי הדפוס שמיוצרים מדי שנה בעולם. הדפוס הדיגיטלי שפיתח בחברת אינדיגו אפשר הדפסה חדה הרבה יותר מזו שהיתה בנמצא בעולם עד אז, והעניקה למכונות דפוס תעשייתיות את הגמישות של מדפסות ביתיות.

 

הטכנולוגיה שפיתח לנדא שחררה מכונות דפוס מהצורך להשתמש בלוחות וגלופות, אפשרה להכניס שינויים של הרגע האחרון בדברי דפוס, וכן יצרה את התעשייה של דפוס לפי הזמנה. החברות ששולחות ללקוחותיהן לוח שנה מותאם אישית, הסטארט־אפים שהופכים את ספריית התמונות במחשב לאלבום אישי מודפס ומהודר, האנציקלופדיות שמוכרות את כל סדרת הכרכים שלהן בהדפסה לפי הזמנה - כולם, ועוד רבים, מתקיימים בזכות הפיתוח הישן של לנדא.

 

ב־2001 לנדא מכר את אינדיגו לענקית הטכנולוגיה HP תמורת 830 מיליון דולר. HP Indigo, מהחטיבות המצליחות והרווחיות בחברת HP, פועלת עד היום בפארק המדע בנס ציונה. לנדא לאבס, החברה הנוכחית של לנדא, פועלת בפארק ההייטק השכן של רחובות, פארק תמר.

 

לנדא אסף סביבו צוות מדענים, מהנדסי חומרים, אדריכלי שבבים ומתכנתים. רוכש ציוד מעבדה שקשה למצוא גם באוניברסיטאות מחקר. ההשקעה היא כולה מכיסו, ללא שותפים ומשקיעים עד היום. בשנתיים האחרונות עמדו הוצאות החברה על כ־40 מיליון דולר.

 

בני לנדא מושקע כיום בחמש חברות סטארט־אפ, באמצעות קרן ההשקעות לנדא ונצ'רס. כל ההשקעות של לנדא קשורות לפעילות של לנדא קורפוריישין או לנדא לאבס ונהנות משיתוף בציוד, במשרדים ובטכנולוגיות. בין התחומים שבהן הוא מושקע נכללת חברה לצבע לשיער, חברה המסייעת לנשים מניקות ותחום הדפוס.

 

דיו שגודל חלקיקיו קטן מגודלו של נגיף

 

לנדא קורפוריישן פיתחה טכנולוגיית דפוס חדשה ומהפכנית. הטכנולוגיה מבוססת על דיו שגודל חלקיקיו קטן מגודלו של נגיף, וראש דיו שמסוגל לנצל את התכונה הזאת כדי להדפיס על כל חומר, ולהפיק הדפסות בעלות חדות ועושר גוונים שאף מכשיר מעשה ידי אדם אינו מסוגל לייצר. המכונות שהוזמנו בתערוכה בגרמניה מבוססות על הטכנולוגיה הזו.

 

המבקרים בתערוכה התרשמו מהעובדה שההדפסות בטכנולוגיה חסכוניות באופן משמעותי מכל סוג אחר של הדפסה, ובעלות עמידות רבה יותר. זאת, בזכות פיגמנטי הצבע של הדיו, שגודלם ינוע בין ננו־מטרים אחדים לבין כמה עשרות ננו־מטרים, כלומר בין עשירית לאלפית מגודלן של מולקולות הדיו הקטנות ביותר שקיימות כיום. בשלב זה הטכנולוגיה מיועדת לעולם התעשייה - הדפסות של שלטי ענק ותמרורים, אריזות מוצרים והדפסה על גבי מכשירים. בהמשך תנוצל טכנולוגיית החלקיקים הננומטרים לשימושים אחרים, כגון החדרת תרופות דרך העור ובלי זריקה, וכן שימושים בקוסמטיקה וצביעת שיער. הטכנולוגיה פותחה על ידי העובדים שגייס לנדא בשכר מרשים: חוקרי חומרים, כימאים ופיזיקאים משורת אוניברסיטאות מובילות, בארץ ובחו"ל.

 

"אני תעשיין שעוסק בייצוא, לא יזם סדרתי", אמר לנדא ל"כלכליסט" בתחילת השנה, "מכירת אינדיגו לא היתה עבורי אקזיט, אלא מכירה של החלום שלי כדי לאפשר לו להמשיך לגדול ולהתפתח. ובישראל, זה היה התנאי שלי. אינדיגו מעסיקה היום 2,500 עובדים בארץ, ויחד עם קבלני המשנה היא מפרנסת באופן עקיף 40 אלף נפש. חברה אחת מפרנסת חצי אחוז מאוכלוסיית המדינה. זה מדהים בעיניי, וזה גם החזון שלי בלנדא, לבנות חברה תעשייתית שתייצר עוד מקומות עבודה בישראל".

 

ג'ורג' סורוס בין משקיעי העבר של לנדא

 

לנדא נולד לזוג הורים ניצולי שואה, ואת ינקותו העביר במחנה פליטים באירופה. בגיל צעיר היגר עם משפחתו לקנדה. שם רכש את חיבתו לדפוס, כשעבד בחנות הצילום של אביו בעיר אדמונטון בקנדה. הוא היה מגיע לחנות בשעות אחר הצהריים ומפעיל מצלמת תמונות פספורט שאביו בנה במו ידיו, ושהדפיסה את התצלום ישירות על הנייר, בלי צורך בפילם. הוא למד קולנוע בלונדון פילם סקול, אך כסטודנט המשיך לעבוד בתחום הדפוס, והחל להתמחות במחקר ופיתוח. בשנות השישים קיבל משרה ניהולית בחברת CAPS, שהתמחתה בהדפסה על צדי מטוסים. לאחר שהחברה קרסה הקים עם מנהלו לשעבר חברה שייצרה ציוד לקריאת מיקרופילם והדפסתם.

 

את אינדיגו הקים ב־1977, השנה שבה עלה לישראל. החזון שלו לחברה נחשב אז מופרך לחלוטין: המצאת מדפסות צבעוניות דיגיטליות, שיאפשרו לבתי דפוס להדפיס ישירות ממחשבים. החזון הזה היה יומרני. המחשב האישי הראשון, יבמ 5100, נולד רק שנתיים קודם לכן. הוא גם סימל את תבנית הפעולה שזכתה להצלחה אז, ושנראה שהוא מנסה לשחזרה כיום: פיתוח טכנולוגיה חדשנית שטרם נראתה, וחשיפתה במפתיע, במקביל לביצורה ב"חומת פטנטים" - רשימת פטנטים ארוכה שמוגשת בבת אחת, אחרי שנים של פיתוח. אז זה היה הדיו האלקטרוני Electro-ink, דיו נוזלי שבחימום הופך לפלסטיק ומסתדר על הדף באמצעות מתח חשמלי. ב־1993 הציג בתערוכת הדפוס היוקרתית דאז IPEX את מכונת הדפוס E-Print 1000, היא היא מכונת הדפוס שאפשרה להפיק הדפסות איכותיות היישר מקובץ מחשב, ובלי צורך בפלטות הדפוס היקרות, שהופכות כל תיקון ושינוי של הרגע האחרון לנטל כספי כבד. הטכנולוגיה החדשה של אינדיגו גם יצרה את השוק החדש של הדפסות לפי הזמנה.

 

לאינדיגו לנדא הכניס משקיעים וגייס כספי ציבור. לאחר חשיפת E-Print 1000 איל ההון האמריקאי ג'ורג' סורוס רכש 14% מהחברה תמורת 50 מיליון דולר, צעד ששיווה לה ערך של יותר מ־350 מיליון דולר.

 

כעבור שנה לנדא הפך את אינדיגו לאחת החברות הישראליות הראשונות שהונפקו בנאסד"ק. הוא גייס 100 מיליון דולר, ועדיין הותיר בידיו 70% מהמניות. בשנת 2000, לאחר שמשא ומתן למיזוג עם סאיטקס כשל, HP רכשה 13.4% ממניות החברה ב־100 מיליון דולר, מה ששיווה לחברה שווי של כמעט 750 מיליון דולר. כעבור שנה HP החליטה להשתלט על החברה, ורכשה אותה תמורת 629 מיליון דולר במניות ועוד 253 מיליון דולר במזומן, שתלויים בביצועי אינדיגו. בסופו של דבר הוערכה הרכישה של HP ב־830 מיליון דולר.

 

לכתבה באנגלית לחצו כאן

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >>
בטל שלח
    לכל התגובות
    x