• תפריט
מוסף השקעות יולי 2012

נעם לניר: "הפסדתי הרבה כסף. זה היה שיעור לחיים, וכנראה הייתי צריך אותו"

לניר מדבר לראשונה על ההצלחה של בבילון, הנפילה באטלס, התשוקה לחברת התיירות הרפואית שהקים, ניסיון הסחיטה שעבר, העבודה עם ראש המוסד ואיך זה מרגיש להפסיד 100 מיליון דולר. פעמיים

גולן חזני 08:4025.07.12

איך היית מגדיר את עצמך היום?

"יזם אינטרנט ישראלי".

 

לא כך היית מגדיר את עצמך לפני שנתיים.

"אתה צודק. לפני ארבע־חמש שנים, אחרי שהרווחתי הרבה כסף, ראיתי חברות ששוות מיליארדים מהשקעות בנדל"ן. ראיתי את עצמי כאיש עסקים חובק עולם, שיכול לקחת את היכולות ואת הניסיון שלו וליישם אותם באפיקים ובמקומות שונים. ההיסטוריה, ההתנהלות והאירועים הוכיחו שנכשלתי ברוב הדברים האחרים שניסיתי או התיימרתי לעשות, ומאוד הצלחתי, באופן עקבי, ביזמויות האינטרנט שהקמתי".

 


לניר בביתו במושב בני ציון. "לא פספסתי שום סוג של כישלון" לניר בביתו במושב בני ציון. "לא פספסתי שום סוג של כישלון" צילום: תומי הרפז

באווירת הנכאים שמאפיינת בימים אלה את שוק ההון, יש גם מי שמסתובב עם חיוך. אחרי שהמשבר של 2008 כמעט מוטט אותו לחלוטין, נעם לניר (45) שוב בפריחה מחודשת. מיזם התיירות הרפואית שהקים (ראו מסגרת) מגלגל על פי הערכות כ־100 מיליון דולר בשנה, ויש כמובן גם את בבילון - חברה שבה השקיע לפני שלוש וחצי שנים 20 מיליון שקל (ומאז 5 מיליון שקל נוספים) בתמורה לכרבע מהחברה, חבילת מניות ששווה היום כ־420 מיליון שקל.

בוא ניגע קצת יותר בטייטלים האחרים שניסית לתת לעצמך, כמו איש עסקים. היום אתה מתנער מהם.

 

"אני לא מתנער מהם. שמע, אני יכול לומר לך שפעם עבדתי כשכיר במשך שנה וחצי. זאת היתה חוויה מזעזעת, בלתי נסבלת. היכולות האישיות שלי, ככל שאני מתפקד או פועל בתוך ארגון קשיח ולא שולט בו ובסדר היום שלו, יורדות באופן דרמטי. כך קרה גם בכניסה שלי לתחומים אחרים. במבחן התוצאה היה על הפנים, ואני גם לא נהניתי.

 

"אני מקבל בכל יום ארבע־חמש־שש הצעות השקעה. בימים שאני מופיע בתקשורת המספר הזה יכול לנוע בין 10 ל־20 הצעות, אבל האמת היא שאני משקיע גרוע. אני אימפולסיבי, אני מאמין לאנשים, החזון שלהם נשמע אמיתי וכן, ולצערי, לפחות מהניסיון שלי, במקרה הטוב הם סתם נכשלו, במקרה הגרוע הם גם גנבו את הכסף".

 

ומבחינתך היית בכל הסיטואציות?

"כן, לא פספסתי אף סוג של כישלון בתחום הזה. אני משקיע גרוע".

 

מה הכישלון הכי מוחץ?

"תגיד לי, אתה רוצה שנדבר על הכישלונות שלך עם נשים? לא נעים לך, נכון? אבל בסוף התחתנת, בנית משפחה, טוב לך, אתה מאושר. כיף חיים, נכון? למה לדבר על הנאחס?".

 

המשבר מגיע: "זה כמו בסדרת הטלוויזיה '24', הבלתי ייאמן קורה"

 

לניר לא התראיין בשנים האחרונות, מאז המשבר הקשה שעברו עסקיו ב־2008, וששיאו ההשקעה הכושלת בחברת הנדל"ן אטלס של רפי ברבר ורוני יצחקי. השקעה זו הצטרפה להשקעות כושלות אחרות שביצע לניר באותו זמן: מיזם הטלוויזיה בלוויין הרומני בום, שבו השקיע עם גדי ודורי דנקנר, שפשט את הרגל ונמכר בהפסד של מאות מיליוני שקלים לשותפים; וכן השקעה משותפת עם ברבר בפרויקט מלונאות בהודו, שלא התרומם.

 

"יש לי סיפור נפלא על המשבר הכלכלי", אומר היום לניר על התקופה ההיא, "אחרי הפשרה בתביעה עם פארטי גיימינג, שהכניסה לאמפייר אונליין 250 מיליון דולר, הלכתי וקניתי לי מתנה - סירה, סירה גדולה. 2007 היתה תקופה בלי ערך לכסף, היה כסף בלי סוף, אז היה צריך להזמין יאכטה ארבע־חמש שנים מראש. אתה מזמין, נותן פיקדון של 5%, ואחרי שלוש־ארבע שנות המתנה מקסימום מוכר את התור שלך בפרמיה גדולה.

 

"הזמנתי מגה־יאכטה כזאת גדולה, ופתאום היה משבר כלכלי. מועד התשלום היה בסתיו, ספטמבר 2008, וזה התחיל להריח לי רע מאוד. קבעתי עם יצרני היאכטה שאני אפגוש אותם בתערוכת היאכטות במונטה קרלו לדון בעניין. בדרך כלל התערוכה הזאת היא מקום תוסס ושוקק חיים - נשים יפות ואנשים עשירים ושיח'ים ערבים ואוליגרכים רוסים ושמפניה ואוכל. הפעם זה נראה כמו בית קברות. הלוויה. אין עסקים. השוק דומם.

 

 

"אמרתי להם 'תראו חבר'ה, אני לא אשים כסף'. אמרו לי 'נשיג לך מימון בנקאי' והביאו לי מישהו מבנק בשם פורטיס. לא שמעתי עליו עד אותו יום, אף על פי שאומרים שזה בנק גדול ומכובד. הבנקאי הסביר לי שלפורטיס אין סאב־פריים, אין את כל הדרעק האמריקאי, הם סוליד רוק, יציבים כמו סלע, ובשבוע הבא הוא מסדר לי מימון. נהדר.

 

"טסתי בחזרה הביתה, אספתי את המשפחה ונסענו לחופשה על הסירה בטורקיה. כשאנחנו נוחתים אני מקבל טלפון מחבר שהוא בנקאי בז'נבה. 'נעם, תגיד לי, אולי יש לך כסף בפורטיס בנק? אומרים שבסוף השבוע הבנק הולך להתרסק'. התקשרתי לרון בראון, מנכ"ל ליוורמור, ושאלתי אותו אם יש לנו חשיפה לפורטיס. הוא אמר לי: 'לחברה אין שום חשיפה, אבל לך יש בפידושרי (Fiduciary) 8 מיליון דולר בפורטיס בנק'. אבל מה זה פידושרי? 'פידושרי זה שבנק קטן שם את הכסף של המפקידים בבנק גדול'. ואם פורטיס הולך? 'אז הלכו 8 מיליון דולר'.

 

 

לניר ואשתו טלי על הסירה בטורקיה. "ההצלחה הכי גדולה שלי בחיים זה החיים עם אשתי" לניר ואשתו טלי על הסירה בטורקיה. "ההצלחה הכי גדולה שלי בחיים זה החיים עם אשתי"

 

"24 שעות קודם לא ידעתי מה זה פורטיס ולא מה זה פידושרי ופתאום הולכים לעוף לי 8 מיליון דולר. אתה מבין? זה כמו בסדרת הטלוויזיה '24', הבלתי ייאמן קורה. למזלנו ממשלת לוקסמבורג עשתה תוכנית חילוץ והפיקדון ניצל, אבל זה לא מנע ממני צרות צרורות אחרות".

 

אטלס נדל"ן: "זה בכלל לא שלי, אני אפילו לא דירקטור שם"

 

את אמפייר אונליין, שעסקה בשיווק של אתרי הימורים ברשת, הקים לניר עם קבוצת חברים ב־1998. ב־2005 החברה כבר הונפקה בלונדון לפי שווי של מיליארד דולר, וחודשים ספורים אחר כך פרץ סכסוך בינה לבין אחת הלקוחות הגדולות שלה, פארטי גיימינג. בתחילת 2006 הגיעו הצדדים לפשרה שבמסגרתה קיבלה אמפייר אונליין 250 מיליון דולר, ובאותה שנה נמכרה פעילותה לפארטי גיימינג. לניר שינה את שמה של אמפייר אונליין לליוורמור, ומצויד בהר של מזומנים יצא לחפש השקעות חדשות.

 

ב־2007 ו־2008 הוא השקיע מאות מיליוני שקלים בחברת הנדל"ן אטלס, והפך לבעל המניות הגדול בחברה (21.7%). החברה, שהשקיעה בעיקר בנדל"ן במזרח אירופה, סבלה קשות מהמשבר של 2008, ובמקביל התגלע סכסוך חריף בין לניר, יצחקי וברבר סביב דמי הניהול שגבו יצחקי וברבר (שהחזיקו יחד ב־51% מחברת הניהול של אטלס). לניר טרפד ניסיון של יצחקי וברבר למחוק את החברה מהמסחר בלונדון, ובסופו של דבר רכש יצחקי את מניותיו של לניר בחברה ושנה לאחר מכן מחק אותה מהמסחר. לניר, שרכש את המניות בכ־40 מיליון יורו, יצא מההשקעה עם הפסד של 30 מיליון יורו.

 

"הפסדתי שם הרבה כסף", אומר היום לניר, "זה היה שיעור לחיים, וכנראה הייתי צריך אותו מאוד. זה החזיר אותי למעגל העבודה, למקומות שאני מכיר ומבין, מקומות של לקום בבוקר בשביל משהו. אלה המקומות שיצרו את השינוי, ימים שהייתי קם בבוקר ורואה תמונה ענקית שלי בעיתון, 'אטלס של נעם לניר הפסידה ככה וככה'. אמא שלי מתקשרת אליי לחוצה, אבל מילא היא, הרבה ניצולי שואה שעזרתי להם התקשרו בהיסטריה 'נועמל'ה, אתה בחיים, זה העיקר. העיקר הבריאות'. ובכלל אטלס זה לא שלי, אני אפילו לא דירקטור שם".

 

החזקת 22%. זה כן שלך במידה מסוימת.

"נכון, אבל אני הייתי פינוקיו. באו אליי שמשון ויובב (הכוונה לרוני יצחקי ורפי ברבר - ג"ח), אמרו לי לשים שק מטבעות זהב מתחת לאדמה כי יצמח עץ מטבעות זהב בלילה. מחר נקטוף את זה, נהיה עשירים גדולים. האמנתי להם.

 

"אז אני מתקשר לעיתון ואומר להם: 'תשמעו חבר'ה, אני פינוקיו, אני לא נוכל. אני לא נוכל'. אומרים לי: 'איך יכול להיות? אתה שהנפקת במיליארד דולר, גנבת את האנגלים, ניקית 250 מיליון דולר מהשולחן, איך יכול להיות שאתה כזה תמים?'.

 

רוני יצחקי רוני יצחקי צילום: עמית שעל

 

"תשמע, בייחוד אצל גברים, כשהם לא עובדים, כשהם יותר מדי יושבים על הסירה ודגים דגים ולא מפעילים את המערכת, מהר מאוד המערכת יורדת ואתה עושה שטויות. אנחנו צריכים לקום בבוקר וללכת לעבוד, לייצר ולעשות ספורט ולהיות באינטראקציה עם אנשים, לחיות. הסיפור הזה של לזרוק ז'יטונים לכל מיני שמשון ויובב, זה לא עובד טוב".

 

אלה היו חברים שלך, אנשים שהכרת קודם.

"עזוב חברים. נו באמת".

 

כמה השקעת שם?

"בגדול הפסדנו במשבר הזה כ־100 מיליון דולר, ולמזלנו לא היינו ממונפים. ככל שאתה עושה שטויות יותר גדולות, ככה שכר הלימוד יותר יקר" (את תגובתם של יצחקי וברבר לא ניתן היה להשיג).

 

כמה זמן נמשך המשבר, שנה, שנתיים?

"תראה, העיתונות פספסה את התקופה הזאת. כשאתם התחלתם לכתוב על זה כבר הייתי בחוץ. התקופה הרעה באמת היתה חצי שנה. מפחידה נורא. בסוף 2008 ותחילת 2009 היו שבועות שפחדתי שהכל נגמר. כל יום קורים דברים רעים ונוראיים, בניגוד לכל הציפיות או החלומות שבנית קודם.

 

"אחד המאפיינים הגדולים של החיים שלי טרום אמפייר היה ניידות גבוהה בין הצלחות קטנות להפסדים. מרוויח ומפסיד, מרוויח ומפסיד, מרוויח ומפסיד, זה מתיש. כשבא המשבר של 2008 אמרתי לעצמי 'בוא הנה, דפקת את מכת חייך, עשית דברים באמת בלתי רגילים בזמן מאוד קצר, והנה - יכול להיות שחרבנת את הכל ותחזור לתקופת האבן'".

 

איך התמודדת?

"זו לא הפעם הראשונה שהתמודדתי עם לחץ. בתקופה שאחרי ההנפקה היתה איזו כנופייה מעכו שניסתה לסחוט אותי. הם התקשרו אליי 200–250 פעמים ואמרו: 'מי לא עוזר לחברים שלו? אתה יודע שכשמסמר חלוד נכנס לרגל, נהיה אינפקציה ומתים מזה. אתה יש לך ילדים. תחשוב טוב טוב טוב מה אתה עושה'. חלקם סיימו בכלא, חלקם סיימו את חייהם בנסיבות אחרות, אבל כל השיחות הוקלטו. כל יום הייתי בא עם דיסק למשטרה, שישמעו את שיחות הטלפון שקיבלתי באותו יום".

 

מפחיד.

"לא נעים, אבל לא משנה. היה לי מזל כי כל השיחות שלי הוקלטו, ובהן גם השיחות עם פארטי גיימינג. ההקלטות האלה שימשו אותנו בעימות המשפטי שפרץ לאחר ההנפקה והיוו למעשה משקל מכריע בעניין. לא היה להם סיכוי עם ההקלטות האלה. למרות זאת, ביום האחרון של המשא ומתן איתם עשיתי שתי טעויות של פזיזות ופיזור דעת שעלו לי 100 מיליון דולר. קיבלנו 250 מיליון דולר, אבל יכולנו לקבל 350 מיליון דולר. ככה שכבר הפסדתי בחיי 100 מיליון דולר".

 

ראש המוסד, תמיר פרדו. "הוא ליווה אותי יד ביד במשך שנה" ראש המוסד, תמיר פרדו. "הוא ליווה אותי יד ביד במשך שנה" צילום: תומריקו

 

תחילת ההתאוששות: "החזרתי את עצמי למעגל העבודה"

 

איפה התחילה ההתאוששות?

"היא התחילה בי, כשלקחתי את עצמי והחזרתי את עצמי למעגל העבודה. לקחתי חדר קטן במשרדי בבילון והלכתי לעבוד".

 

לא כשקנית את בבילון?

"לא, את בבילון קניתי במקביל להשקעה באטלס, באותו שבוע. באותה נקודה לא הייתי בטוח איזה מהלך יותר מטומטם, כי בבילון ב־2007 היתה חברה על הפנים, עם הכנסות של 47 מיליון שקל, רווח של 2.5 מיליון שקל, ואם לא היינו נכנסים היא לא היתה שורדת את 2008. אם שבוע לפני שנכנסתי לחברה הייתי יודע מה שידעתי שבועיים אחרי - לא הייתי נכנס בחיים.

 

"כשרציתי לחזור למעגל העבודה בבילון קיבלה אותי כי גיסי אלון כרמלי הוא המנכ"ל", לניר צוחק, "זה מקום שאנחנו ניהלנו והובלנו, וידענו מה אנחנו עושים. היה צוות מעולה של אנשים בהובלת אלון, שנבנה לאט לאט. חלק ירשנו, חלק בנינו, חלק הבאנו. בבילון זה תהליך ארוך ומורכב, עם המון פרטים והמון השקעה והרבה אנשים שיצרו ובנו והובילו את החברה למקום שבו היא נמצאת היום.

 

"אם אני צריך לסמן שלוש נקודות בהתאוששות, אז הראשונה היא החזרה שלי לעבודה; השנייה היא עזיבת תחום ההשקעות ונתינת מנדט מוחלט לרון בראון לנהל את הסיפור; והשלישית היא צירופו של תמיר פרדו ב־1 ביולי 2009, יום אחרי שהוא סיים את תפקידו כסגן ראש המוסד. הלכנו יחד דרך חשובה מאוד, לאורך שנה וקצת, ואז הוא מונה לראש המוסד".

 

ראש המוסד עבד בבבילון?

"לא, ראש המוסד ליווה אותי יד ביד במשך שנה. היה לו חלק גדול מאוד בהתאוששות".

 

באיזה כובע? של חבר? של יועץ? של עובד?

"של יועץ, של מלווה, של מייצב, של אנליסט של החיים, של אופן התנהלות. זו היתה תקופה כאוטית, תקופה שבה אתה מגלה שכל מקום שבו שמת כסף גנבו אותך. אתה צריך צוות טוב סביבך, אז אלון הוביל את בבילון, רון ליווה את ההשקעות ותמיר היה פה איתי והקים את המיזם הרפואי עם אורון צל. זו היתה קבוצה שהתמודדה עם ים גבה גלי".

 

בבילון ממריאה: "זה מייצר כסף כל יום, כל דקה"

 

כאשר משתמש בבילון מתקין את תוכנת התרגום של החברה על המחשב האישי שלו, בבילון מסבה את עמוד הבית של המשתמש לזה של החברה, או מתקינה את סרגל הכלים שלה על גבי הדפדפן של המשתמש. דרך עמוד הבית או סרגל הכלים מופעל מנגנון החיפוש של גוגל (או כל מנוע חיפוש אחר), שמשלמת לבבילון על ההתקנה, על כל חיפוש שנעשה דרכה, ועל כל קניה שנעשית בעקבות החיפוש. עד היום התקינו כ־150 מיליון איש את תוכנת התרגום של בבילון. ככל שיש יותר משתמשים המתקינים את התוכנה עולות הכנסות החברה.

 

אלון כרמלי, מנכ"ל בבילון אלון כרמלי, מנכ"ל בבילון

"בבילון הרוויחה הרבה על כל דולר שהשקיעה", אומר היום לניר. "בבילון מדורגת בחודש האחרון במקום ה־34 בדירוג האתרים הפופולריים בעולם של Alexa. לפני שנה היינו במקום ה־250. העלייה מ־250 ל־34 היא לא פי עשרה, היא פי הרבה יותר. מספר היוזרים של בבילון הוא כמו נפט שזורם בצנרת - ככל שעובר יותר ככה נכנס יותר כסף, אחד לאחד. יותר מזה, ככל שאנחנו יותר גדולים יש לנו יתרון לגודל ויש לנו יכולת למקסם את הרווחים.

 

"המערכת שלנו סוגרת מעגלים בקצב מטורף. קשה להבין את זה, אז ניקח דוגמה מהצבא. קורה אירוע, עובר למערך המודיעין, להפקת לקחים, לתגובה מתאימה להתפתחויות בשטח. במלחמת העולם השנייה זה היה מעגל של שבועות או חודשים. במלחמת יום הכיפורים כל המעגל הזה לקח אולי יומיים. היום סוגרים מעגלים בשניות. זה הסיפור של בבילון, להבדיל. הפוזיציה הזאת יוצרת לך יתרון על השוק, ההאצה מאיצה את עצמה".

 

ספר על ההסכם עם גוגל.

"גוגל מייצרת כסף מלחיצות על תוצאות ממומנות שהגיעו דרך בבילון ונותנת לנו את העמלה שלנו. המודל הזה מאוד יציב. היום אנחנו משרתים את אותו מספר יוזרים כמו בינג, המתחרה הגדול של גוגל, ואם החוזה עם גוגל ייגמר נעבור אליהם. זה מכפיל את בינג, יוצר מלחמה. כל זמן שיש תחרות, יהיה לנו מקום".

 

הרבה יאמרו שבבילון זה סוג של ספאם, מי שמתקין את התוכנה נאלץ לקבל הרבה מידע לא שמיש.

"אז מה? הרבה אנשים אמרו לפני שלוש שנים שפשטתי את הרגל. אני לא בטוח מה זה הרבה ומה זה מעט בעניין הזה".

 

ובכל זאת, מרבית תוכנות התרגום היום הן חינמיות. בעתיד לא יצטרכו אתכם.

"חלק קטן מהכנסות בבילון הן ממכירת מוצרי שפה ותרגום. החוכמה היא לדעת לייצר כסף בזירת האינטרנט, שמשתנה בקצב גבוה, תוך שימוש בכלי מוניטיזציה מתקדמים ובשיתופי פעולה עם מגוון חברות. בבילון היא חברה חכמה שמייצאת חדשנות ושכל, והמודל הזה של בבילון ועוד מאות חברות כמותה הוא תמצית הציונות בעת הזאת".

 

אז זה לא בלון?

"זה מייצר כסף בכל יום, בכל דקה".

 

מניית העם: "לפי כל המודלים, יש לנו עוד לאן לגדול"

 

נכון לתחילת השבוע רשמה מניית בבילון עלייה של יותר מ־500% מתחילת השנה, לשווי של 1.85 מיליארד שקל. ב־12 החודשים האחרונים המניה זינקה בכ־470%. לניר וכרמלי ינסו להנפיק את החברה בנובמבר בנאסד"ק לפי שווי של מיליארד דולר, אך בגלל מגבלות רשות ני"ע האמריקאית לניר מנוע מלדבר על הנושא.

 

בבילון הפכה להיות מין מניה שבשבת בבית כנסת שואלים עליה, במשחקי כדורגל שואלים עליה. מניית העם. זה מסוכן.

 

"הפכנו להיות מניית העם כי בתקופה מכוערת בשוק ההון הישראלי היינו משב רוח רענן. הציבור צריך בכל עת, אפילו שתהיה עת רעה, משהו לאהוב. בעת הזאת התמזל מזלנו להיות הדבר הזה, אני מקווה שנעמוד בציפיות".

 

אתה משווה את זה לסיפוק מההצלחה של אמפייר?

"זה הרבה יותר, מסיבה אחת ויחידה: אני מסתובב ברחוב ובתוך עמי אני חי. אם בעידן אמפייר אונליין הייתי ג'וקר עם חבורה קטנה של בני מזל לצדו והציבור לא היה שותף באירוע הזה, הציבור לא הרוויח כלום, הרי שפה הציבור שותף. אתה פוגש ברחוב הרבה אנשים שמאושרים מההצלחה שלך, ולא כי הם מפרגנים אלא כי נכון להיום סידרנו רווח של מיליארד שקל בזמן קצר להמון אנשים שמקיפים אותנו. השמחה המשותפת היא דבר שלא חוויתי אותו מעולם".

 

מי אחראי להצלחה הזאת?

"תראה, זה צוות. אני הבאתי המון ידע וגייסתי כמה אנשים. אלון ניהל את החברה, הוביל אותה והשקיע את החיים שלו. במבט מהצד אני יכול לומר לך שאלון הוא קצת 'לייט בלומר', הוא כבר קרוב ל־50, אבל זה תפקיד חייו. זה כיף גדול לראות את העשייה שלו.

 

"בבבילון יש צוות של אנשים שחלקם קצת יותר מוכרים וחלקם יוכרו בעתיד, כי הם בעלי יכולות בלתי רגילות. הם אלה שהביאו אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים בימים אלה. אני מאוד מקווה שהם ימשיכו לגרור את העגלה לפסגות שהן מעבר לכל דמיון".

 

זה לא השיא.

"להערכתי יש לנו עדיין לאן לגדול, לפי כל המודלים הכלכליים יש לחברה הזאת עוד לאן לצמוח. אם לא יבואו בדואים רעים ויפוצצו את צנרת הגז בלילה וחוסני מובארק ייפול מהשלטון ותפרוץ מלחמה וייפול טיל על משרדי בבילון באור יהודה, יש לאן לגדול".

 

אתה לא באמת אומר לאן אתה שואף שהחברה הזאת תגיע.

"אני זוכר איש עסקים מאוד עשיר, שכאשר החברה שלו היתה שווה 3–4 מיליארד דולר הוא אמר שהיא צריכה להיות 7 מיליארד דולר. בתוך שבועיים החברה היתה שווה 7 מיליארד דולר וכולנו יודעים איך זה נגמר, ובדרך רשות ניירות ערך גם קפצה לו על הראש. דרך אגב, היום בבילון ואותה חברה נסחרות בבורסה בערך באותו שווי (הכוונה ללב לבייב ולאפריקה ישראל - ג"ח). ההיסטוריה מלמדת שעדיף לשמור על קצת צניעות".

 

חלומות: "לא הייתי כותב את זה כל כך יפה"

 

כמי שמעיד על עצמו שבתוך עמו הוא חי, לניר לא נותר אדיש למחאה החברתית שפרצה לפני יותר משנה. "כשפרצה המחאה והיה המאהל התרגשתי מאוד והלכתי לראות", הוא מספר, "הסתובבתי וישבתי והתאכזבתי ממה שראיתי ומהקולות ששמעתי. בספר הכוזרי אלוהים אומר 'כוונותיך רצויות, אך מעשיך אינם נכונים', זו התחושה שלי כלפי רובם, אבל כמו שזכינו ביום כיפור, שהחזיר אותנו לממדים הטבעיים שלנו מבחינת האופוריה, המחאה היא יום הכיפורים של החברה הישראלית.

 

"יש פה כשלים קשים. ב־1981, למשל, חוקק חוק ירושלים ובאותו רגע הוספנו לביטוח הלאומי עוד רבע מיליון ערבים שעולים 50 מיליארד שקל. אף מדינה בעולם לא הכירה בחוק ירושלים, רק אנחנו, זה כמו שאצהיר שאני מלך אנגליה ואשלם על זה 50 מיליארד שקל. אתה יודע כמה סכום כזה היה משנה את המצב כאן היום?

 

"הבעיות הם בכשלים מתמשכים שדופקים אותנו כחברה מתוך התנהלות של הנהגה בלתי ראויה במקרים רבים, וזה לא עניין של שמאל וימין. מאוד הערכתי את אולמרט כראש ממשלה, למשל. כאב לי כשהלך. ראיתי את המדינה ואת התקשורת מתגייסות להדיח ראש ממשלה. היה פה ראש ממשלה שנרצח, להבדיל אלף אלפי הבדלות, ובעיניי אולמרט הוא ראש ממשלה נוסף שהושלך בפוטש משפטי פסול. אנחנו, שחשבנו שאנחנו שונים משאר העמים, מגלים מיום ליום שלא כך הוא. זה כואב לי מאוד".

 

המחאה נגד הבנקים, נגד הטייקונים, מוצדקת?

"היה כשל מערכתי רחב מאוד בכך שנתנו כסף מהמערכת הפנסיונית לאנשים מסוימים, ואותם אנשים ניהלו אותו בקלות דעת והפסידו אותו. הכשל של מי שנתן להם את הכסף לא פחות גדול, אבל אף אחד לא מכיר את הפנים של מי שמנהל לו את הכסף לפנסיה. את הפנים של אותו טייקון קל לשנוא. זה לא שהוא אהבל, אבל אם הייתי צריך להאשים, אז יש עוד כמה חוליות בשרשרת שמעלו בתפקידן.

 

"כמה משקי בית בישראל פושטים רגל כי הם טומטומים ולא משלמים את המשכנתא ולוקחים להם את הבית? נכון? אז אצל הטייקונים זה אותו דבר, רק בגדול. היו כבר קבוצות גדולות שהגיעו פה לחדלות פירעון ובסך הכל המשק התגבר על זה. בלי לחוות דעה על שרידותו של איש כזה או אחר, יש פה תהליך בריא. אחרי ההתנסות הזאת, לא ינהלו את כספי החסכונות והפנסיה שלנו בקלות דעת בלתי נסבלת כפי שהיתה בעשור האחרון.

 

"לגבי הבנקים — אתה רואה את הרווחיות של הבנקים, את זה שהם מחזיקים אינסוף אנשים במשכורות גבוהות, בוועדים חזקים. זה מרגיז וראוי שתהיה מחאה, השאלה היא איך אתה מנהל אותה".

 

לאחרונה חזר לניר מחופשה משפחתית בטורקיה. הוא מהישראלים המעטים שעדיין נוסעים לשם בקביעות, למרות הידרדרות היחסים. "אני מחזיק בטורקיה סירה ומבלה בה עם משפחתי, אנחנו מדברים שם עברית. אני אוהב את הארץ הזאת ואת האנשים שלה. ב־20 השנים האחרונות טורקיה היתה מגדולות ידידותיה של ישראל, ומופלא בעיניי איך הגענו לסכסוך מלא אמוציות כזה בגין משט מטופש והתנהלות מטופשת לא פחות. צר לי שלא מצאנו דרך להסדיר את העניין והלוואי שבעתיד נדע, כי ככל הנראה לא נמצא פה באזור חברות קרובות יותר מטורקיה".

כיום הם נגדנו באופן מוצהר, ישראלים לא נוסעים לשם.

 

"וישראלים לא נוסעים לספרד? הרי בספרד היה עד לא מזמן חוק שביישובים מסוימים ליהודים אסור לגור (חוקית, ליהודים היה אסור לגור בספרד עד 1992 - ג"ח). ואין אנשים שנוסעים לגרמניה ואוסטריה, שכל הזמן מצביעות נגדנו באו"ם ובעד החמאס? גם עם הודו אנחנו בבעיה, כי הם מצביעים נגדנו כל הזמן, ותרמילאים עדיין נוסעים לשם. לאורך ההיסטוריה לא ראיתי ידידה כזו של העם היהודי כמו טורקיה, ורצוי שנסתכל על הדברים בפריזמה יותר רחבה".

 

לניר מחויך בימים אלה, ונדמה שיש לו סיבה. גם הוא מודה שהוא בתקופה נהדרת: "מה יש לי להתלונן? המצב היום חמסה חמסה, טפו טפו טפו. ישבתי הבוקר עם אשתי, שתינו קפה, דיברנו. אמרתי לה 'טלי, את יודעת, אם הייתי צריך לכתוב חיבור על איך אני חולם שהחיים שלי ייראו, לא הייתי כותב את זה כל כך יפה'. הרווחתי, הפסדתי, אבל תמיד היו לי חלומות לגבי החיים, תמיד היו לי שאיפות ורצונות".

 

מה ההצלחה הגדולה שלך - אמפייר או בבילון?

"אתה שואל ברצינות? ההצלחה הכי גדולה שלי בחיים זה החיים כפי שהם בעת הנוכחית עם אשתי. הלכנו דרך ארוכה. היא תמיד היתה שם בצמתים שחלקם היו לא קלים, בחברות, בנאמנות. אני יכול לומר היום שהיא הפרטנר הכי מדהים שיכולתי לחלום עליו בחיי ומכפיל כוח ומכפיל על כל מה שהשגתי ועל כל מה שיש לי. סוף הדרך. באושר גדול. סך כל מה שיש לי כפול שלוש. מה שיש לך זה נתון, נכון? מה שהשגת. אבל השותפות והנוכחות והחברות עושה את זה פי שלושה. לכן זה הכי".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x