• תפריט
מוסף 12.07.2012

אדום, כחול ולבן?

הקרב הרפובליקני נגד כהונה שנייה של ברק אובמה עובר דרך ספרי הבוחרים: מדינות ארצות הברית השמרניות נוקטות טקטיקות שכמו לקוחות משנות החמישים האפלות כדי למנוע משחורים והיספאנים להצביע. וזה רק סימפטום לפחד של הימין הקיצוני, שרואה את הרוב הלבן הולך ונעלם

ציפי שמילוביץ, לוס אנג'לס 08:3612.07.12

ביל אינטרניקולה כבר בן 91. הוא נולד בברוקלין, נלחם בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה וחזר ממנה עם עיטור גבורה. מאז שיצא לפנסיה הוא מתגורר בפלורידה וגם מצביע שם. הוא לא פספס אף סיבוב בחירות ומעולם לא היו לו בעיות. עד לפני חודש. דואר רשום שהגיע מרשויות מדינת פלורידה בישר לאינטרניקולה כי "לפי מידע המצוי בידי מדינת פלורידה אינך אזרח ארצות הברית, ולמרות זאת אתה רשום להצביע". "אני לא מבין את זה", אומר הקשיש בקול עצוב ועייף מתשומת הלב התקשורתית הרבה שלה הוא זוכה בשבועות האחרונים. "אני מצביע פה כבר 15 שנה. הצבעתי בברוקלין כשגרתי שם, נלחמתי בשביל המדינה הזאת, ועכשיו בגילי אומרים לי שאני לא אזרח. זה מעליב".

שתי מדינות צפונה מפלורידה גרה תלמה מיצ'ל, סבתא בת 93 מטנסי, שניקתה במשך 30 שנה את בניין הממשל בנאשוויל. לפני חודשיים הודיעו גם לה כי לא תוכל להצביע בבחירות הקרובות כיוון שהתעודה ששימשה אותה מאז ומתמיד כבר איננה אמצעי זיהוי מספק. מיצ'ל, שנולדה בשדה כותנה באלבמה בתחילת המאה ה־20, אינה מחזיקה בתעודת לידה מקורית. בלעדיה, אומרים לה היום, היא לא יכולה לקבל שום אמצעי זיהוי נדרש.

 

אינטרניקולה ומיצ'ל הם רק שניים מבין עשרות אלפי האזרחים האמריקאים שלא יוכלו להצביע בבחירות הקרובות לנשיאות ארצות הברית בגלל חוקים חדשים שנועדו למנוע מהם לממש את זכותם הדמוקרטית - או לפחות למרר את דרכם לשם באופן כזה שהם פשוט יחליטו שלא לנסות. 18 מדינות כבר העבירו חוקים להגבלת מצביעים, וב־12 מדינות נוספות עומדים להעביר כאלה.

 

ג'ון לואיס, חבר קונגרס מג'ורג'יה שצעד עם מרטין לותר קינג במאבק על שוויון הזכויות לשחורים בשנות השישים, טוען היום מול כל מיקרופון פתוח כי זהו גל דיכוי המצביעים הגדול ביותר שראתה ארצות הברית מאז ההצבעה על ה"Voting Rights Act" בקונגרס האמריקאי ב־1965. החוק ההוא נועד לשים קץ למנהגן של מדינות הדרום למנוע משחורים את הזכות להצביע, בין היתר על ידי דרישה שיעברו מבחן קרוא וכתוב. היום, כך נראה, חוזר הניסיון להצר את צעדיהם של מצביעים שחורים והיספאנים, ובכלל בני המעמדות הסוציו־אקונומיים הנמוכים הנוטים להצביע למפלגה הדמוקרטית, רק בדרכים יצירתיות מעט יותר. למשל, נחקקים חוקים המקשים על צעירים להצביע, משום ששיעור המיעוטים גבוה יותר בדור הצעיר.

 

1965. צועדים למונטגומרי, אלבמה, במחאה נגד ההגבלות על הצבעת שחורים 1965. צועדים למונטגומרי, אלבמה, במחאה נגד ההגבלות על הצבעת שחורים צילום: איי פי

 

"איני יודעת מה המוטיבציה שלהם", אמרה ל"מוסף כלכליסט" מרסיה ברונקו ג'ונסון, דירקטורית בוועדת עורכי הדין למען זכויות האזרח בוושינגטון, "הם מספרים שהם נאבקים בזיוף קולות, אבל שיעור הזיופים בבחירות בארצות הברית, ודאי בבחירות לנשיאות, הוא פחות מ־%0.1. האפשרות ההגיונית היחידה היא שהכל פוליטי. שמונה מעשר המדינות שבהן היה אחוז ההצבעה הגבוה ביותר בקרב שחורים בבחירות ב־2008 העבירו השנה חוקים מגבילים".

 

במה מתבטאות ההגבלות?

"כאן פועל דמיון מפותח. הם ביטלו את האפשרות להירשם להצבעה ביום הבחירות עצמו, שזה בדרך כלל משהו שהרבה מאוד צעירים מנצלים (בארצות הברית המצביעים נדרשים להירשם מראש כדי להשתתף בבחירות). יש דרישות חדשות להצגת תעודת לידה מקורית או ביטול ההכרה בתעודת סטודנט כאמצעי זיהוי. פתאום זה בסדר לקנות רובה עם תעודת סטודנט, אבל לא להצביע".

 

2012. משחזרים את הצעדה למונטגומרי כמחאה נגד חוקי ההצבעה החדשים 2012. משחזרים את הצעדה למונטגומרי כמחאה נגד חוקי ההצבעה החדשים צילום: איי פי

 

כמה אנשים ייפגעו מהחוקים האלה?

"אנחנו סבורים שכ־5 מיליון. זה מאוד מדכא. לא חשבתי שב־2012 אמצא את עצמי נלחמת להגן על זכותם של שחורים ומיעוטים אחרים להצביע בבחירות באמריקה".

 

אמריקה בורחת להם מבין הידיים

הסיפור הזה אינו מתחיל היום. מה שקורה עכשיו הוא בסך הכל שיאה של פאניקה דמוגרפית גדלה והולכת בצד הימני של המפה הפוליטית בארצות הברית, של לבנים שמרנים המרגישים כי אמריקה שלהם בורחת להם מבין הידיים. הרי כבר עכשיו, למרות המצב הכלכלי הקשה, הסקרים מעניקים לנשיא אובמה יתרון של יותר מ־40% על מיט רומני בקרב מצביעים היספאנים ויתרון של כ־%90 בקרב השחורים. רק לפני כמה חודשים הכריז "הניו יורק טיימס" בכותרתו הראשית כי "לראשונה בהיסטוריה נולדים בארצות הברית יותר תינוקות לא־לבנים מלבנים", ומדי שנה גדל חלקם של המיעוטים בכוח המצביעים בחצי אחוז, כלומר 2% שלמים מדי ארבע שנים. במדינה שבה הבחירות כמעט תמיד צמודות, והמנצח זוכה בכל, מדובר בנתון שמשנה את חוקי המשחק. לכן לא קשה להבין מדוע לבנים שמרנים חוששים כל כך מהדמות שתהיה לארצות הברית בעוד כמה עשורים.

 

"אחרי הבחירות ב־2008 הרפובליקנים נשאבו לפאניקה של ממש", אומר ג'ונתן צ'איט, חבר מערכת "ניו יורק מגזין", שכתב סדרת מאמרים בנושא. "הם ראו נשיא שחור נבחר למרות התנגדות לבנה די ברורה. הם הבינו שכל ההישרדות שלהם תלויה בהחזרת השליטה בבית הלבן ובקונגרס, כדי שיהיו להם כמה שנים לנהל ולהטמיע אג'נדה שתגן עליהם לפחות בעתיד הנראה לעין. הם יודעים שאם יפסידו שוב, זה יכול להיות הסוף של אמריקה השמרנית. הפחד הזה הנחה את כל ההתנהלות שלהם בארבע השנים האחרונות".

 

מעצר מהגרים בלתי חוקיים בטקסס. ילדים פוחדים לעלות על אוטובוסים, מבוגרים נכנסים ויוצאים מהמרכולים הכי מהר שאפשר מעצר מהגרים בלתי חוקיים בטקסס. ילדים פוחדים לעלות על אוטובוסים, מבוגרים נכנסים ויוצאים מהמרכולים הכי מהר שאפשר צילום: אם סי טי

 

תחילת המבצע של הימין היתה בבחירות המשנה של 2010. גל רפובליקני עצום שטף את הקונגרס ואת השלטון המקומי. מפלורידה עד וויסקונסין, מפנסילבניה עד אוהיו, עברה השליטה לידי מושלים רפובליקנים בעלי אידאולוגיה ימנית, וזה התבטא בפיטורי מאות אלפי עובדים בשירות הציבורי והעברת מאות חוקים נגד הפלות. אבל המשימה העיקרית שראו לנגד עיניהם היתה לעצור את הצונאמי הצבעוני המתקרב.

 

המדינות המתנדנדות נגד המצביעים השחורים

לכאורה אפשר היה לצפות שלפחות המנהיגים הפוליטיים בוושינגטון יקראו את המפה, יראו את המספרים וינסו להכניס תחת המטרייה שלהם יותר בני מיעוטים - אבל גם קרי הרוח שביניהם לא נהגו כך. במקום זאת, הם החליטו לנהל את המלחמה על ידי הגברת הקסנופוביה וניסיונות לדכא את שיעורי ההצבעה הגדלים בקרב השחורים. "זו באמת היתה ההפתעה הגדולה", אומר צ'איט, "פוליטיקאים רפובליקנים בדרך כלל לא פועלים מהבטן, הם מאוד קרים, מחושבים ומתוחכמים. אבל המפלגה נסחפה ימינה בכזאת מהירות שגם אם מישהו רצה לעצור את זה, זה היה בלתי אפשרי".

לב המאבק על זכות ההצבעה נמצא בפלורידה, שהיא לא רק מה שנקרא "סווינג סטייט" - מדינה מתנדנדת ש־29 האלקטורים שלה אינם מובטחים לאף אחד מהצדדים - אלא גם מדינה עם היסטוריה ארוכה של סקנדלים סביב הצבעות, ותוצאות צמודות מאוד. בשנת 2000 אחרי כל הספירות החוזרות הפרידו בין ג'ורג' בוש לאל גור בפלורידה 537 קולות בלבד. והבחירות הקרובות בה צפויות להיות צמודות במידה דומה.

 

ברק אובמה. נכשל בהעברת רפורמת הגירה אמיתית, שהציב כאחת ממטרות נשיאותו ברק אובמה. נכשל בהעברת רפורמת הגירה אמיתית, שהציב כאחת ממטרות נשיאותו צילום: בלומברג

 

על רקע זה שלח בחודש שעבר מושל פלורידה, הרפובליקני ריק סקוט מכתבים ל־180 אלף מצביעים רשומים, שבהם הודיע להם כי הם נמחקים מרשימת המצביעים אלא אם יוכיחו שהם אזרחים חוקיים. הסיבה הרשמית - מאבק בזיוף קולות - לגיטימית וחשובה. יש איתה רק בעיה אחת: בבחירות הקודמות בפלורידה התגלו רק שבעה מקרים של זיוף מתוך 11 מיליון בעלי זכות הצבעה במדינה.

 

כשהתברר כי כמעט כל הנמצאים ברשימה הם אנשים מסוגו של ביל אינטרניקולה, קם רעש גדול. ואז גם התברר ש־95% מהנכללים ברשימה הם מצביעים דמוקרטיים רשומים, ו־58% ממנה הם היספאנים. הנתונים היו כה מובהקים עד שאפילו ראשי ועדות בחירות רפובליקנים בפלורידה הודיעו כי הם אינם מוכנים לשתף פעולה עם הרשימה הזאת ולמחוק את המצביעים הרשומים. משרד המשפטים האמריקאי הודיע לסקוט כי מה שהוא עושה אינו חוקי והוא מצווה להפסיק את התהליך, אבל סקוט אמר ל"פוקס ניוז" כי אין לו שום כוונה לכבד את ההוראה. "הממשל הפדרלי אינו יכול להתערב בעניינים הפנימיים של פלורידה, ואני לא מוכן שבמדינה שלי יצביעו אנשים שאינם אזרחים אמריקאים", אמר.

 

גם יו"ר ועד המפלגה הרפובליקנית ריינס פרייבס נצמד לטענת הזיופים, למרות כל ההוכחות שסותרות אותה: "יש מכה קשה של זיופי קולות ברחבי ארצות הברית וצריך לחסל אותה אחת ולתמיד", אמר. פלורידה היא הדובדבן, אבל הטקטיקות האלה מתקיימות גם במדינות קטנות יותר ומשפיעות פחות. בניו המפשייר, סווינג סטייט עם ארבעה אלקטורים בלבד, עלתה לרגע הצעה למנוע מסטודנטים להצביע תוך שימוש בכתובת הקולג' שלהם. הנימוק של יוזמי החוק: "צעירים מצביעים לליברלים, הם לא מבינים כלום, אסור לתת להם להצביע". זו לא פרפרזה, זהו ציטוט מדויק מפיו של חבר הסנאט המקומי שהציע את החוק. המטרה: לייצר מפת מצביעים מבוגרת יותר, לבנה יותר, עשירה יותר - ובקיצור, דמוקרטית פחות.

 

"האווירה מאוד פוליטית וכמובן גם גזענית", אומרת ברונקו ג'ונסון מוועדת זכויות האזרח בוושינגטון, "הרבה שחורים מבוגרים בכלל לא נולדו בבתי חולים ואין להם תעודות לידה מקוריות. זה לא מנע מהם להצביע עד היום, ופתאום כן? דיכוי מצביעים עובד באופן הכי מילולי. זה מדכא אותם מלבוא לקלפיות גם אם הם יודעים ב־100% שיש להם זכות להצביע. אבל אנחנו ב־2012 ואני מקווה שזה רק יעודד אנשים ללכת ולממש את זכותם. יותר מדי דם נשפך במאבק על שוויון זכויות לשחורים מכדי לוותר עכשיו".

 

אווירה של טרור בחסות החוקים נגד המהגרים

 

החלק השני בקרב ההישרדות הרפובליקני מתבטא בחקיקת חוקי אנטי־הגירה החמורים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, בעיקר במדינות הדרום. למשל, בארבע השנים האחרונות הועברו באלבמה, אריזונה, יוטה וג'ורג'יה חוקים המאפשרים, בין היתר, לעצור את כל מי שנראה לשוטרים כמהגר לא חוקי, גם בלא שום סיבה אחרת; חוקים המחייבים את בתי הספר הציבוריים לוודא את מעמדם החוקי של ילדי מהגרים; וחוקים הקובעים כי השכרת דירה למי שלא הוכיח את מעמדו היא עבירה על החוק. התוצאה: אלפי משפחות היספאניות ברחו למדינות אחרות, ורבות מאלה שנשארו מדווחות כי ילדיהן עוברים התעללויות בבתי הספר, בלי קשר לשאלה אם הם מהגרים חוקיים או לא. חלק מהחוקים אוסרים כל קשר בין המדינה למהגרים לא חוקיים, כך שהמשפחות האלה אינן יכולות אפילו לקבל תלושי מזון. כאשר אחד מחמישה ילדים באמריקה הולך לישון רעב - מדובר בכמעט גזר דין מוות. משרד המשפטים האמריקאי תבע את מדינת אריזונה, הראשונה שהעבירה את החוקים הללו, ובשבוע שעבר פסל בית המשפט העליון את חלקם, אבל הותיר על כנו את החוק המאפשר למשטרה לדרוש תעודות מכל מי שנחשד בעיניה לא חוקי, ולעצור את מי שאינו מספק מסמכים המוכיחים את מעמדו.

 

מיט רומני. "המפלגה הרפובליקנית נסחפה ימינה במהירות כזו שאי אפשר לעצור אותה" מיט רומני. "המפלגה הרפובליקנית נסחפה ימינה במהירות כזו שאי אפשר לעצור אותה" צילום: איי פי

 

"אנחנו מקבלים כל הזמן דיווחים על אווירה של טרור אמיתי שנוצרה בחסות החוקים האלה", אומר אנטון דוסון, פעיל של האגודה לזכויות האזרח באלבמה, "ילדים חוזרים הביתה עם סיפורים קורעי לב על היחס כלפיהם, הם פוחדים לעלות על אוטובוסים, והמבוגרים נכנסים ויוצאים מהמרכולים הכי מהר שאפשר. לא נולדתי לפני חוקי זכויות האזרח של שנות השישים כך שאין לי בסיס להשוואה, אבל אווירה כזאת לא ראיתי מימיי".

 

למה זה קורה עכשיו?

"אני מניח שהמניע מבחינת המחוקקים הוא פוליטי, אבל האווירה שמסביב היא שמאפשרת להם לחוקק את החוקים האלה. ההסבר ההגיוני הוא המצב הכלכלי. כמו בהרבה מקרים אחרים בהיסטוריה, ברגע שלאנשים אין עבודה, הם מנסים להאשים את הזרים. הרי את מי יאשימו, את בעלי התאגידים הענקיים שהרווחים שלהם מעולם לא היו גבוהים יותר, אבל הם בכל זאת לא מייצרים מקומות עבודה? יותר קל להאשים את המנקה המקסיקני במסעדה. אפשר לחשוב שאם הוא לא היה שם, אלפי מובטלים אמריקאים היו מתנפלים על העבודה שלו".

 

ההסבר הרשמי הוא שזה מאבק במסתננים שמביאים איתם סמים, נשק ושאר רעות חולות.

"ברור שזה ההסבר הרשמי, אבל זה לא תואם את המציאות. אם קורה פשע, מאשימים את הזרים כאילו שמקומיים לא מבצעים פשעים, אבל העובדה היא שמספר המהגרים הלא חוקיים שנכנסים לארצות הברית ירד בשנים האחרונות לשפל חסר תקדים וגם האבטחה בגבולות הוגברה באופן חסר תקדים. לחוקים האלה אין שום הצדקה הגיונית".

מבחינת הרפובליקנים זה 2012 או לעולם לא

 

בדאון טאון לוס אנג'לס מסתובבות חבורות בני נוער מעורבות מכל מוצא, צבע ודת. אמריקה משתנה לאמריקאים מול העיניים. וזה, בדיוק, שורש העניין ומה שמפחיד כל כך את השמרנים. בסוף השבוע שעבר עשה הנשיא אובמה את אחד המהלכים הנועזים ביותר בנשיאות שלו - ובוודאי אחד הפוליטיים ביותר בשנת בחירות - והודיע כי צעירים מתחת לגיל 30 שהגיעו לארצות הברית באופן לא חוקי כילדים עם הוריהם לא יגורשו. באמצע ההצהרה שמסר בגן הוורדים בבית הלבן קטע אותו בצעקות כתב של הבלוג הימני "דייל קופר": "למה אתה מעדיף מהגרים לא חוקיים על פני אמריקאים?". זקני עיתונאי הבית הלבן לא זוכרים מקרה דומה של הפרעה לנשיא באמצע קריאת הצהרה, אבל זו היתה רק עוד המחשה אנקדוטית של הפאניקה הדמוגרפית האוחזת בימין בימים אלה. וזאת אף שרפורמת הגירה אמיתית היא משהו שאובמה נכשל לגמרי מלהשיג עד כה.

 

"אם אובמה לא היה תקוע במצב כלכלי קשה כל כך", מסכם ג'ונתן צ'איט, "הוא יכול היה להטמיע אג'נדה הרבה יותר פרוגרסיבית בקדנציה הראשונה שלו ולהבטיח קואליציה דמוקרטית שתשלוט באמריקה עוד עשרות שנים. אבל הכלכלה נפלה לתהום והכל נדחק הצידה. זה המזל הגדול של הרפובליקנים ומה שנותן להם סיכוי לנצח בנובמבר. וזאת גם הסיבה לפאניקה. עבור רבים מהלבנים באמריקה, ובעיקר עובדי צווארון כחול מחוץ לערים הגדולות, זו באמת תחושה של '2012 או לעולם לא'. כבר עשרות שנים שלא היה כאן הבדל כל כך גדול בין שתי המפלגות, שכל אחת מהן בטוחה שהיא נלחמת על נשמתה של אמריקה. לכן כשאומרים שמדובר באחת ממערכות הבחירות הקריטיות ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית זאת בהחלט לא הגזמה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x