בירת ההייטק
מערכת ממוחשבת שמאפשרת לכל לקוח להיות ברמן ללילה אחד, פקק משוכלל שמדווח למחשב כמה צ'ייסרים נמזגו ממנו וברז שמוזג בירה לאחר העברת כרטיס אשראי - כך מנסה הסטארט־אפ וייסבירגר לשנות את חוויית השתייה ולהקטין על הדרך את הפחת לבעלים
כמה חדשנות אפשר להכניס לתוך ברז בירה? אם תשאלו את היזמים של הסטארט־אפ וייסבירגר (Weissbeerger) תגלו שברז הבירה הוא עולם ומלואו. בזמן שבחורים צעירים אחרים מעדיפים לשבת על הבר ולשתות בירה, היזמים אורי פינגרר, אלי פישל ועומר עגיב החליטו לעשות מהפך בחוויית הלקוח בבר, ומהפך גדול עוד יותר בדרך שבה מנהלים את עסקי האלכוהול - בישראל ובעולם.
אנחנו נפגשים בבר דיזי פרישדון ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שם מותקנת אחת ההמצאות שפיתחה וייסבירגר: שולחן גדול שמתחתיו חבית בירה, כאשר האנשים שיושבים סביב השולחן מוזגים לעצמם את המשקה ומסך LCD גדול מציין כמה בירה נצרכה עד כה. בסמוך מותקן שולחן נוסף, מה שכבר פותח פתח לתחרויות סטודנטיאליות בין השולחנות על קצב וכמות השתייה.
ברז בשלט רחוק
"התפעול של בר אלכוהול לא השתנה מאז שהמציאו אותו", אומר עגיב. "אנחנו הבאנו לראשונה את ההייטק ללואו־טק. פתאום הלקוח נהיה הברמן. הוא מוזג לעצמו, מוזג לחברים, וזה משנה את כל החוויה והצריכה".
זה לא מגביר את הצריכה?
פינגרר: "אנחנו מעדיפים להסתכל על זה כעל כלי בקרה שמעניק ללקוח תחושה של 'ברמן לערב אחד'. עם זאת, בעלי הבר כל הזמן יודעים כמה נמזג ומתי להגיד 'סטופ', אז כן יש פה אחריות לגבי אופן הצריכה. בפיתוח שלנו, הברמן לא צריך להסתכל על הלקוח ולחשוב אם הוא שתה יותר מדי, הוא פשוט רואה על המסך כמה משקה נצרך".
עגיב: "קיימת אפשרות לנעול את הברז מרחוק אבל זה לא רלבנטי לישראל - שבה צריכת הבירה היא שביעית מהצריכה בגרמניה למשל".
מימין לשמאל אורי פינגרר עומר עגיב ואלי פישל. הסטארט אפ וייסבירגר צילום: עמית שעל אז קהל היעד אינו יושבי הברים של תל אביב?
פינגרר: "המטרה העיקרית שלנו היא לחדור לרשת מלונות, מסעדות או פאבים בחו"ל. אנחנו משקיעים בכך הרבה, ומקווים שנתחיל לעבוד בחו"ל בקרוב. השווקים הגדולים הם גרמניה ובריטניה, שם האוכלוסייה גדולה והצריכה גבוהה".
איך הברז שלכם משנה את צריכת הבירה?
פישל: "המערכת פותחת אפשרויות מזיגה נוספות - מעבר לכמויות הסטנדרטיות של שליש וחצי ליטר בירה. מאחר שהברז אצלך, אתה יכול למזוג כל כמות: 200 מ"ל, 400 מ"ל וכדומה".
פינגרר: "הבירה שלנו כל הזמן קרה וטרייה. במקומות אחרים אנשים מזמינים שליש ליטר בירה כי החצי מתחמם אחרי כמה זמן. כאן אתה יכול לשתות אפילו תשיעית והיא כל הזמן תישאר טרייה וקרה. אין מצב שאיכות הבירה נופלת".
מחשב שובר קרח
פינגרר, פישל ועגיב היו יכולים לעצור בברז הבירה שלהם, אבל הם פיתחו עוד שני מוצרים מרכזיים - מלבד מערכת השולחן למזיגה עצמית. אחד מהם הוא המכשיר הראשון המאפשר לבעל הבר לראות כמה אלכוהול יצא מהבקבוקים שלו לעומת כמה כסף נכנס לקופה. מדובר בפקק לספיריטים (וויסקי, וודקה, עראק וכל דבר ששותים בכוס צ'ייסר) שיודע למדוד צ'ייסר מדויק ולדווח אלחוטית למחשב כמה צ'ייסרים נמזגו ממנו. כך, הלקוח יכול למשל להזמין בקבוק וויסקי ולשלם רק על מה שהוא שתה.
אילוסטרציה צילום: גיל נחושתן
פישל: "אתה לא תראה מישהו יושב לבד עם בקבוק וויסקי ושותה. אבל אם מישהו רוצה להזמין בחורה לצ'ייסר ולשבור את הקרח הוא יכול לעשות את זה עם הבקבוק שלנו. כל המוצרים האלה מכוונים לרמה החברתית. מנגד, מנהל העסק יודע בדיוק מה מצב הבקבוק. אם שותים יותר מדי, הוא יכול לבדוק מה קורה".
פישל: "לפני שהגעתי לחברה, ניהלתי את כל הברים של רשת מוזס. כל האופרציה היתה ניהול מלאי - מה יש לי לעומת מה חסר לי. כשעומר התחיל לדבר איתי, זיהיתי פתרון לשאלה שתמיד הטרידה אותי: למה יש לי כזה אחוז של פחת בברים? עם כל המערכות הכי טובות במוזס, לא היתה דרך למדוד מה יוצא לי מהבקבוק. הסטארט־אפ הדליק אותי, זה מידע שאף פעם לא היה לבעלי ברים".
המידע הזה אומר למעשה לבעלים של הבר מי מהברמנים שלו מוזג יותר צ'ייסרים מהאחרים, באילו שעות, מאילו בקבוקים, כמה צ'ייסרים חולקו חינם ועל כמה נגבה כסף ועוד.
צ'ייסר אנליטיקס
אתם בעצם חברת בקרה לברים?
עגיב: "זה החלק הכי מעניין בעסק ולשם אנחנו שואפים: ניתוח דפוסי הצריכה של האלכוהול. אנחנו יכולים לומר כמה שתו, מתי שתו, איך נראית הצריכה בפרק זמן מסוים, האם שותים יותר בירה מסוג אחד על חשבון סוג אחר והאם קיימים מתאמים - למשל, האם ישנם משקאות שגוררים הזמנה של משקאות אחרים לעומת משקאות שלא מעוררים צריכה נוספת. מלבד זאת, אפשר לבדוק אילו אזורים של הבר מוכרים יותר משקאות ועוד. זה קיים בהרבה תעשיות אחרות אבל לא הגיע לבר, זה ה'גוגל אנליטיקס' של הבירה. בכל העולם הזה יש פחת: הברמנים מוזגים קצת לכיור, כוסות מדידה גורמות לאובדן חלק מהמשקאות וכדומה. בדרך כלל, הפחת מגיע ל־15%–17% מהחבית, אבל אנחנו באמצעות מערכות הבקרה שלנו מצליחים להוריד את הפחת ל־3%–5% ומדובר בכסף גדול מאוד כשהסחורה נמכרת בכמויות גדולות".
פישל: "אנחנו מגלים דפוסים של צריכה. למשל הצריכה בתל אביב שונה מאשר זו שבחיפה".
עגיב: "אני יכול לומר למפיץ שבעיר מסוימת יושבים 45 דקות בממוצע בפאב, לעומת שעה ורבע בעיר אחרת. הנתונים זה הדבר הכי חשוב בעולם שלנו".
פינגרר: "אנחנו יכולים להסביר לבעלי הבר איך הוא יכול לעודד Happy Hour באמצעות תמחור נכון ומזהים באילו שעות יש פחת מוגזם. עד היום, הבדיקות נעשו בסוף המשמרת או בסוף החודש והתבססו על שקילת חביות הבירה או מדידת המפלס בבקבוקים. חשבנו שרק בישראל זה ככה, אבל גילינו שהחברה הכי מצליחה בארה"ב בתחום הזה שולחת בן אדם שממש מגיע לבר ושוקל. פה הפנטזיות שלנו מתחילות לרוץ".
דוגמה נוספת למה קורה שהמחשבות מתחילות לרוץ מגיעה במוצר השלישי של החברה, שנקרא כעת "בירומט".
עגיב: "זה ברז בירה שיוצא מהקיר. אתה מעביר כרטיס אשראי, מוזג כמה שאתה רוצה ומסך מראה לך כמה מזגת. אפשר לשים את זה במלונות, בריכות, ובכל מקום שבו לא בא לך לבוא ולפתוח שולחן".
כמה כסף גייסתם עד עכשיו?
עגיב: "מאות אלפי שקלים ואנחנו עומדים בפני גיוס נוסף והתרחבות לחו"ל".
מי המשקיעים שלכם?
פינגרר: "מקס גודין, ויקטור לויתין ודימיטרי שפרנוביץ'. חבר'ה צעירים מתחום הסחר האלקטרוני, שמבינים את הצורך ומתחברים לקטע הסטטיסטי".
עומר עגיב (30)
מגורים: רמת השרון
מצב משפחתי: רווק
תפקיד קודם: יזם של סטארט־אפ בתחום הסלולר בשם Fontip
אורי פינגרר (29)
מגורים: תל אביב
מצב משפחתי: נשוי
תפקיד קודם: עו"ד מתמחה במשרד עורכי דין גולדפרב
אלי פישל (30)
מגורים: תל אביב
מצב משפחתי: נשוי
תפקיד קודם: מנהל תחום משקאות ברשת מוזס
