• תפריט
השורה התחתונה

אג'יו - מרשם להצלחה

במשך שנים התמודדו אנשי הפיננסים של וול סטריט עם הלחץ, המתח, והחרדה הנלווים למקצוע בעזרת "סם העשירים", הקוקאין. אולם, מאז המשבר הכלכלי פינו האבקה הלבנה, הדילרים בפינת הרחוב והמסיבות הפרועות, את מקומם לטובת הזנקס והריטלין של הפסיכיאטרים. כך הפכו תרופות המרשם להתמכרות החדשה המחזיקה את תעשיית ההון האמריקאית

טלי שמיר, ניו יורק 07:4405.07.12
בחודש שעבר הודיעו רשויות החוק בניו יורק על צעדי חקיקה מחמירים וראשונים מסוגם בתעשיית התרופות המקומית. בחודשים הקרובים יידרש כל רוקח במדינה לדווח אונליין על תרופות מרשם שהוא מספקים לכל אחד מלקוחותיו. אם עד כה הסתפקו הרשויות בדיווח על הנעשה 45 יום לאחר הנפקת המרשמים, לצד קבלת עדכונים על בסיס התנדבותי בלבד מצד רופאים, מעתה הרגולטור דורש קבלת דיווח מיידי ועדכני על המתרחש מדי יום בשטח. הסיבה להידוק הרגולטורי חסר התקדים הזה היא ההבנה שאיום הסמים הגדול הבא על ארה"ב איננו מפיצי ההרואין, סוחרי הקריסטל מת', או אפילו משתמשי המריחואנה. רשויות הבריאות האמריקאיות הגיעו למסקנה כי מכת הסמים הפושטת ומשתלטת על המדינה כולה עברה מקרנות הרחוב אל בתי המרקחת, ממבחנות במרתפים אפלים למעבדות הניאון של ענקיות התרופות. אמריקה מכורה, ולסוחר הסמים החדש שלה יש חלוק לבן וסטטוסקופ.

 

"תרופות מרשם פסיכיאטריות הן בעיית הסמים ה'צומחת' ביותר בניו יורק ובארה"ב כולה", התריע לאחרונה התובע הכללי של מדינת ניו יורק, אריק שניידרמן, ואזהרתו מקבלת רוח גבית גם מהנתונים בשטח. "הוול סטריט ג'ורנל" מדווח כי משנת 2001 ועד 2010 עלה השימוש בתרופות מרשם בקרב האוכלוסייה הבוגרת בארה"ב ב־22%, והשימוש בתרופות לטיפול בהפרעות קשב בגילאי 20 עד 44 שילש את עצמו באותו עשור. בשנת 2010 לבדה הוציאו האמריקאים סכום דמיוני של 35 מיליארד דולר על תרופות לטיפול בדיכאון, הפרעות קשב וסכיזופרניה. לחץ, חרדה, דיכאון וחוסר ודאות - כל אלו תורמים לזינוק בשימוש בתרופות הפסיכיאטריות, אולם יש קבוצה באוכלוסייה שאצלה המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בווליום חזק יותר: בנקאי וול סטריט.

 

תופעת ההתמכרות של אנשי המערכת הפיננסית של ניו יורק איננה חדשה. במשך שנים מילא הקוקאין את תפקיד "הסם המועדף" של התעשייה, כאשר התופעה תפסה תאוצה בשנות השמונים, אז נחשב השימוש בסם למקור בילוי ולממתיק עסקאות מועדף בקרב אנשי שוק ההון. הקוקאין פוזר בין כל הדרגים - מסוחרים צעירים ונלהבים שניסו להשתלב בעדר ועד לאלו היושבים בראש הפירמידה. ברני מאדוף - כך לפי אחת התביעות נגדו - נהג לשלוח עובדים לקנות קוקאין עבורו ועבור שאר הקולגות. כמות הסמים במשרד שלו היתה, כך לפי הטענות, כה גדולה עד שבמקום דבק הכינוי "הקוטב הצפוני".

 

ההתמכרות החדשה של תעשיית ההון האמריקאית ההתמכרות החדשה של תעשיית ההון האמריקאית צילום: shutterstock

 

במקום דילרים - רופאים

 

אולם בשנים האחרונות החלה האבקה הלבנה לאבד את מקומה במסדרונות וול סטריט. בבדיקות סמים שגרתיות שנערכו על ידי חברת סטרלינג אינפוסיסטמס לאחר הסערה הפיננסית של 2008, וכללו 5,700 עובדים ב־270 חברות פיננסים בניו יורק, נחשפה ירידה של יותר מ־50% בשימוש בקוקאין בין 2007 ל־2009. בעוד שב־2007, רגע לפני התנפצות הבועה, התגלה קוקאין בגופם של 16% מהנבדקים, ב־2009 עמד השיעור על 7% "בלבד".

 

האם ייתכן שימי המיתון הביאו את אנשי הפיננסים לערוך חשבון נפש ולשנות את הרגליהם? האם ההכנסה הפנויה המצטמצמת כבר לא מאפשרת את רכישת הסם היקר? שיחות עם פסיכיאטרים וחוקרים המתמחים בתחום בריאות הנפש של סוחרי המניות מעלות תשובה אחרת: בוול סטריט, כמו בחלקים אחרים בחברה, פשוט מעדיפים ללכת לרופא.

 

"בגדול, שימוש בסמים עדיין די נפוץ בוול סטריט. ראיתי הרבה מזה לפני המשבר והייתי אומר שלא חל שינוי בתופעה. אולי כיום משתמשים אף יותר בגלל הלחץ", אומר ל"כלכליסט" ד"ר ג'ונתן אלפרט, פסיכותרפיסט ניו יורקי מפורסם, מחבר הספר Be Fearless"" ("היה חסר פחד"), שמטפל בעובדי וול סטריט בדרגים שונים במהלך שבע השנים האחרונות. "עם זאת, לאחרונה שמתי לב לשימוש בהיקף גדול יותר בתרופות מרשם - בעיקר תרופות שמשמשות לטיפול בהפרעות קשב".

 

 

להישאר במשחק, בכל מחיר

 

גם ד"ר אלדן קאס, פסיכולוג קליני הידוע בכינויו "ד"ר פיל של וול סטריט", מסכים עם האבחנה הזאת. "אני לא רואה כיום קוקאין כמו שראיתי לפני 11 שנה. מה שאנחנו כן רואים עכשיו זה יותר אנשים ש'מטפלים' בעצמם באמצעות תרופות מרשם, בעיקר ממריצים כמו ריטלין ואדרל - כדי לשמור על רמות ריכוז ואנרגיה גבוהות. ריטלין מביא לכמעט אותה רמת אנרגיה ומיקוד כמו קוקאין".

 

קאס, מחבר הספר "חשיבה שורית: מדריך היועץ להישרדות ושגשוג בוול סטריט" ערך בשנת 1999 מחקר בקרב 26 ברוקרים בוול סטריט וגילה שכרבע מהם סובלים מדיכאון קליני חמור - פי שלושה מההיקף באוכלוסייה הכללית. אחרים סבלו מחרדה ומתשישות נפשית. "רבים מהם דיווחו על שימוש בסמים כדרך להתמודד עם הכאב הנפשי", הוא מספר. "הם השתמשו אז בעיקר בסמים כמו קוקאין, מריחואנה ולפעמים אופייטיים (הירואין ודומיו - ט"ש). זה היה כששוק ההון היה חזק וטוב ואנשים עשו הרבה כסף.

 

"כיום השוק הוא מאוד קשה ותחרותי, והביטחון התעסוקתי בו לא גבוה, כך שהברוקרים מנסים להישאר במשחק לאורך זמן רב יותר, ממש כמו שחקן בייסבול שמשתמש בסטרואידים", מוסיף קאס, שבקרב המטופלים שלו נמנים גם אתלטים וזמרי פופ, לצד בכירים בעולם הפיננסים. "כדי לרדת מה'היי' ולהירגע - ורבים מהם סובלים גם מהפרעות שינה - הם נוטלים לעתים קרובות תרופות הרגעה וכדורים אנטי־חרדתיים כמו אמביאן, או מקלי חרדה כמו זנקס או קלונופין. כדי להקהות את הכאב הנפשי, הם הרבה פעמים משתמשים בתרופות כמו ויקודין, הנחשבת לתרופה מבוקשת במיוחד".

 

 

מה אחוז המטופלים שלך שמתמודד עם תלות בסמים או בתרופות מרשם?

"כ־25% מאנשי וול סטריט שאני פוגש מתמודדים עם התלות הזאת, אבל אצל רובם זה לא הדבר היחיד. דיכאון, חרדה, גירושים - אלו הנושאים הגדולים ביותר שאני נתקל בהם. כשהמציאות לא משתווה לציפיות שלהם, או שהיא לא מתיישרת עם הציפיות שלהם, זה מוביל לתשישות נפשית גדולה ואני עוזר להם להתמודד עם הסערות האלה".

האם השינוי בדימוי, כלומר העובדה שאנשים בפיננסים נחשבים בימים אלה כחמדנים ומושחתים, משפיע על מצבם הנפשי?

 

"לא. אני חושב שמה שמשפיע על מצבם הנפשי הוא שעכשיו הציפיות שלהם לגבי כמה כסף הם אמורים להרוויח לא מתיישרות עם המציאות. הרבה אנשים אומרים לי שהם עובדים יותר קשה ומרוויחים פחות וזה יוצר הרבה מתח ותסכול.

ויקודין. נפוץ בקרב בנקאי וול סטריט ויקודין. נפוץ בקרב בנקאי וול סטריט

 

"כמובן שהכל יחסי לוול סטריט - אנשים שטוענים שהם עניים יכולים להיות שווים מיליון דולר. להרבה מהם לקחו את הבונוסים, משכורותיהם נחתכו בחצי, ואורח החיים שהם התחייבו לספק למשפחות שלהם הוא מאוד יקר".

 

המעבר לחומרים חוקיים, אומר קאס, לא רק שלא שיפר את המצב, ייתכן שאף להפך: "המשתמשים פשוט מצאו סוג חדש של כלי נשק. במוח שלהם הם מאמינים שהם עושים משהו חוקי, לכן הם לא מודעים לכך שהם יוצרים התמכרות - אבל זה רק יכול להפוך את זה ליותר מסוכן. אם אתה חושב שזה בסדר וחוקי, אתה לא חושב על ההשלכות של זה - יש הרבה סיכונים בריאותיים לשימוש בתרופות מרשם מבלי אבחון מתאים אצל רופא".

 

וויליאם הרן, המנהל הרפואי של שברוק האוס, מרכז גמילה יוקרתי בפנסילבניה (עלות הטיפול בו עומדת על 24 אלף דולר לשלושה חודשים), סיפר לאחרונה בראיון שהמטופלים, ביניהם רבים מבכירי וול סטריט, נוהגים לפטם את עצמם בכדורים שאותם הם מחזיקים במכלי פלסטיק צבעוניים של סוכריות פז (Pez).

 

איך הם משיגים את התרופות האלה?

"חלקם הולכים לפסיכיאטרים, ואם אתה חכם מספיק כדי לתאר את הסימפטומים הנכונים, תוכל להשיג את המרשם בצורה חוקית", מסביר קאס. "יש גם רבים שקונים את זה דרך האינטרנט ממדינות אחרות", הוסיף.

 

אולם, רשימת התרופות לא נעצרת בתרופות פסיכיאטריות להרגעה, או נוגדי לחץ וחרדה. ד"ר ליונל ביסון, מומחה לטיפול באמצעות הורמונים מניו יורק שבעבר נהג לטפל בעיקר בנשים בגיל העמידה, סיפר שמאז המשבר הכלכלי 90% מהלקוחות שלו הם בכירים בעולם פיננסים, בשנות ה־30 וה־40 לחייהם, שמקבלים את תוספי ההורמון הגברי טסטוסטרון. לדברי ביסון, מתח מביא לירידה בטסטוסטרון, והגברתו יכולה לעזור להעלות את הביטחון, הריכוז, כושר התחרותיות והאגרסיבית. "יש בי עכשיו קצת יותר אישיות גבר־אלפא (Alpha male, כינוי לאדם בעל התנהגות גברית דומיננטית - ט"ש), ואני יכול להסתדר עם פחות שינה", אמר בפברואר אחד המטופלים של ביסון ל"פייננשל טיימס".

 

"זה אולי פיתרון מהיר - זה עוזר להם להרגיש חזקים, לעמוד בקצב של העדר ולהתמודד עם יום עבודה של 12 שעות, אבל זה לא משנה את ההשלכות", מסביר קאס. "זה משפיע על הבריאות הפיזית שלהם לאורך זמן. הם לא ישנים ולא חיים חיים בריאים".

 

אנשים שמשקיעים את הכסף שלהם אצל מנהלי השקעות בוול סטריט צריכים לדאוג?

"זה לא שונה מלדעת שרופאים סובלים מדיכאון וחרדה, ובכל זאת אנחנו נותנים להם לנתח אותנו. כל עוד הם מודעים לזה ומרגישים בנוח לדבר על הבעיות שלהם, יש מעט סיכון לציבור. זו לא מגיפה. זה פשוט משהו שקורה בהרבה מקצועות מתוחים - אני בטוח שיש עורכי דין ורופאים שעושים אותו דבר כדי להיות טובים במקצוע שלהם.

"לפני 11 שנה, כשעשיתי את המחקר שלי, טיפול פסיכולוגי נחשב היה לטאבו בוול סטריט. היום יותר מקובל לדון בבעיות האלה ולטפל בהן".

 

אך למרות דברי ההרגעה של קאס, ישנן ראיות נקודתיות לתוצאות ההרסניות שעשויות להיות לשימוש במעצבי תודעה. ב־2010, למשל, ברוקר שנחשב למומחה בתחום החוזים העתידיים, סטפן פרקינס, הורחק לחמש שנים מעולם הפיננסים אחרי שהפסיד כ־8 מיליון דולר ללקוח שלו, כשסחר במניות אחרי לילה ארוך של שתייה מסיבית. ב־2011 הכריזה ממשלת איטליה על תוכנית לבצע בדיקות סמים בסוחרי מניות. לטענת תת־השר האיטלקי בממשלת ברלוסקוני, קרלו ג'יווונארדי, לטלטלה בשווקים הפיננסיים יש קשר הדוק לאנשים ש"איבדו קשר עם המציאות" בעקבות שימוש בסמים.

 

"אני לא מומחה פיננסי, אבל מנקודת המבט שלי לא מומלץ לשים את כל הכסף אצל אדם אחד", אומר אלפרט, שלדעתו הנטייה לשימוש במעצבי תודעה נפוצה בקרב סוחרי וול סטריט יותר מאשר בקרב בעלי מקצועות אחרים. "אני לא יכול להגיד שכל וול סטריט היא כזו, אני יכול רק לדבר על מה שאני רואה אצלי", הוא אומר, "וכשאני משווה את זה למקצועות אחרים - ויש לי הרבה פציינטים במקצועות כמו מכירות, רופאה, שיווק, הנהלת חשבונות - אני בהחלט רואה בקבוצת וול סטריט יותר התנהגות לא בריאה כמו בגידות, הליכה לזונות ושימוש בסמים ותרופות מרשם. סמים מאוד נפוצים במעגלים החברתיים שלהם. זה מקובל".

 

 

"יש הרבה הכחשה"

 

הלגיטימציה של שימוש בסמים מובילה לכך שכשהעניין הופך לבעיה - איש לא שם על כך את הדעת. "ענקי וול סטריט נוטים לנרמל התנהגויות מטורפות כל הזמן. אם מישהו מספק את הסחורה, מגיע ועושה את העבודה, הוא צריך לעלות באש כדי שמישהו יראה את הסכנה", העיד בראד לאם, נשיא חברת אינטרבנשן ספשייליסט המתמחה בשיטת טיפול באמצעות התערבות (Intervention) בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל". "יש הרבה הכחשה בקרב מעסיקים", הסכים גם רוברט קארי - מומחה נוסף להתערבות. "הגישה היא שאם הם לא יכולים לתקן את עצמם, אז הם ייאלצו לחיות עם זה. אנחנו לא הולכים להשקיע בזה זמן ומאמץ".

 

אלפרט, שגם סיפר על התופעה בסרט התיעודי זוכה האוסקר "המעגל הפנימי", סבור שאנשי וול סטריט נוטים לנרמל תופעות כמו צריכה מסיבית של סמים ותרופות שונות כי "הם נוטים להיות בעלי מבנה אישיות 'טייפ A' - אסרטיביים, אימפולסיביים, אגרסיביים, בעלי שיגעון גדלות וחמדנים". מאותה סיבה, הוא אומר, אנשי וול סטריט גם "בוגדים והולכים לזונות". לדבריו, בנוסף לתרופות הפסיכיאטריות, הוא רואה הרבה בחורי וול סטריט שלוקחים ויאגרה ותרופות דומות שלא לצורך "כדי שהפין שלהם יעבוד בקצב של הצרכים המיניים שלהם".

 

אך הסיבה העיקרית שמציינים המומחים לשימוש בחומרים ממכרים (חוקיים ולא חוקיים) בוול סטריט היא המתח ושעות עבודה ארוכות.

 

ממשבר אחד לאחר

 

פרופ' אלכסנדרה מישל פרופ' אלכסנדרה מישל

לפי נתוני המחקר שערכה אלכסנדרה מישל, פרופסורית לניהול בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת קליפורניה הדרומית, עבודה כבנקאי השקעות יוצרת הזנחה גופנית שמתאפיינת בשלל הפרעות פיזיות ונפשיות - והתמכרות היא אחת מהן. במאמר שהתפרסם לאחרונה במגזין של אוניברסיטת קורנל "Administrative Science Quarterly" חושפת מישל תוצאות של מחקר שערכה במשך תשע השנים האחרונות. היא עקבה אחרי 20 בנקאים העובדים בשני בנקי השקעות גדולים בוול סטריט מהרגע שיצאו מבתי ספר למינהל עסקים. מישל ישבה על ידיהם במשרד, הצטרפה אליהם לישיבות, נשארה ערה איתם כל הלילה, והמשיכה אחרי כן לעקוב אחריהם באמצעות ראיונות.

 

בשנתיים הראשונות הם עבדו בממוצע 80–120 שעות בשבוע, כשהם מגיעים לעבודה בסביבות 6 בבוקר, אבל היו אנרגטים ונלהבים. אבל בשנה הרביעית מצבם הפיזי כבר היה לקוי, חלקם סבל מחוסר שינה ומהפרעות אכילה, הם פיתחו אלרגיות ומחלות אוטו־אימוניות (מחלות שבהן הגוף תוקף את עצמו), והיו כאלה שפיתחו אלכוהוליזם והתמכרויות.

 

100% ממושאי המחקר שלה פיתחו סימפטומים הקשורים למתח. אחרי שש שנים בקרב 40% מהנחקרים התרחשה התמוטטות פיזית שאילצה רבע מהם לעזוב את המקצוע ואת האחרים להפחית בשעות העבודה ולשנות את הרגליהם. הנותרים המשיכו באווירת עסקים כרגיל.

 

"חלק ממה שעשה אותם חולים הוא שהחיים שלהם היו כל כך לא צפויים", מספרת מישל ל"כלכליסט". לדבריה, למשבר הכלכלי היה חלק קטן מאוד בלחץ שחשים העובדים: "היה משבר, אבל הוא היה רק פסיק ביחס למתח שהבנקאים חשים בדרך כלל. בנקאים תמיד נמצאים במירוץ ממשבר אחד לאחר. זו רמה כה גבוהה של לחץ שהמשבר אולי הוסיף לזה, אבל כמעט לא ניתן היה לראות את זה.

 

"לכולם היו רגעים שבהם הם אמרו: 'אני כבר לא יכול לחיות ככה, אני צריך לשנות משהו', אבל הידיעה הזו לא הספיקה כדי לשנות את ההתנהגות שלהם. ההתנהגות השתנתה רק כשהגוף הכריח אותם והמשבר היה כל כך חמור עד שלא היתה להם ברירה אלא לעזוב את הבנק, או לעבוד בצורה שונה".

 

מה קורה לאלו שנשארו?

"הם ממשיכים להיאבק בבעיות רפואיות, טיקים עצבניים, הפרעות אכילה, התמכרויות וכדומה, אבל אלו דברים שמצליחים לשמור תחת שליטה. הם נאבקים באופן תמידי, אבל הם לא מספיק חזקים כדי לשנות משהו באופן דרמטי".

המחקר של מישל מראה שכל ההפרעות האלה פוגעות ביצירתיות ובכושר המוסרי של העובדים, אבל בדומה לקאס, גם היא אומרת שהביצועים שלהם בעבודה מצליחים לשמור על רמה גבוהה. "בוא ניקח אלכוהול כדוגמה", אומרת מישל. "אלכוהול יכול לגרום לפעמים לכישלון בכושר השיפוט, אבל אתה יכול להמשיך לתפקד. וזה מה שראיתי אצל הבנקאים - מדי פעם יש רגע של שיקול דעת לקוי - אבל לרוב אנשים המשיכו לתפקד".

 

האם שינוי בהרגלי העבודה יכול לסייע בפתרון הבעיה? ד"ר אלפרט אומר כי "לא בטוח שיש לזה פתרון כולל. אני רואה הרבה צעירים מוול סטריט ואני מנסה להגיד להם שהם לא חייבים להשתתף בהתנהגות הזו. אבל מה שאנחנו מדברים עליו זו בעצם התרבות של וול סטריט - וקשה לשנות תרבות".

 

קאס מוסיף כי "אני מכיר הרבה בנקאים שעובדים 15 שעות ביום. זה לא בריא, זה לא נורמלי, אבל אתה לא יכול להגיד להם לא לעשות את זה, השאלה היא כמה חזקים נפשית הם יהיו כדי לשרוד את זה. הרציונליזציה היא שהם צריכים לקחת את הסמים או התרופות האלה כדי להישאר ערניים, אבל אז הבעיה רק מחמירה.

 

"אם אתה רוצה להישאר במשחק לאורך זמן, אתה צריך לדעת מה הדברים שיכולים לפגוע בך וללמוד איך לעשות את זה טוב יותר. אני חושב שהפתרון המרכזי הוא בחינוך: סדנאות שילמדו איך להתמודד עם לחץ. הרעיון שצריך להציג לכולם הוא שככל שיש לך יותר חיבור אל הרגשות - כך אתה עושה יותר כסף. המחקר שלי מראה את זה - אנשים שהקשיבו לרגשות והיו מחוברים לכאב שלהם, עשו יותר כסף".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x