• תפריט
התעשייה

האנשים שמתרגמים את הידע של החוקרים לכסף: "האוצר מתעלם"

מנהלי חברות המסחור הבולטות בשוק צריכים להתמודד עם הקשיים הגוברים של הענף. "לא רק שאנחנו סובלים מבעיות של חוסר מימון כמו כל חברה בתחילת דרכה, עכשיו גם האוצר פועל להקמת חברת מסחור פרטית", הם מספרים בפאנל "כלכליסט"

מאיר אורבך 13:3211.06.12
חברות מסחור הטכנולוגיה של האוניברסיטאות המובילות בישראל מקבלות תמלוגים של מיליארד שקל בשנה מחברות שונות בעולם על מסחור פטנטים שונים, בעיקר במדעי החיים. למרות ההיקף הכספי העצום, פעילותן של חברות המסחור לא זוכה לתהודה רבה. השיח הציבורי על תעשיית ההייטק בארץ נוטה להתעלם מקיומה של האוניברסיטה, וזאת אף שהמוסדות האקדמיים בישראל מייצרים את מרבית העובדים של תעשייה זו.

 

"כלכליסט" הפגיש ארבעה מנהלי חברות מסחור בולטות כדי לבחון את האתגרים העומדים בפניהן בימים אלה. מדובר באמיר נייברג, מנכ"ל ידע, חברה למחקר ופיתוח במכון ויצמן למדע; יעקב מיכלין, מנכ"ל יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים; נטע כהן, מנכ"ל ב.ג. נגב טכנולוגיות של אוניברסיטת בן־גוריון; ובני סופר, מנכ"ל T3, מוסד הטכניון למחקר ופיתוח.

 

תפקידן של חברות מסחור הטכנולוגיה פשוט למראית עין: הן צריכות לקחת את הידע שקיים באוניברסיטה ולמסחר אותו. אולם בדרך הן צריכות להתמודד עם החוקרים, שפעמים רבות מעניין אותם יותר המחקר מאשר השלכותיו העסקיות. "חלק חשוב בעבודה שלנו הוא הפיתוח העסקי שאנחנו עושים בתוך האוניברסיטה", אומר כהן. "הרבה פעמים אנחנו באים לחוקר ומציעים לו דרך ליישם את המחקר שלו באופן שונה ממה שהוא חשב שניתן לעשות", הוא מוסיף.

 

הנדבך הקשה יותר הוא להפוך רעיון מחקרי למוצר אשר נמכר והופך להיות מוצר מסחרי. חברות המסחור המקומיות, או כפי שהן מכונות טק טרנספר, נמצאות בראש דירוג חברות המסחור בעולם. מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית ממוקמים בין עשר חברות המסחור המובילות בעולם של אוניברסיטאות. בין ההצלחות המרשימות ביותר שלהן ניתן לציין את הקופקסון והרביף של מכון ויצמן, שלמעשה מהוות היום כ־60% מהתרופות שבשימוש בשוק הטרשת הנפוצה; תרופת האזילקט של טבע; פיתוחי חקלאות שונים; ומערכות הראייה לרכב של חברת ההייטק הישראלית מובילאיי.

 

"אנחנו מצליחים להעמיד יחס גבוה מאוד בעולם של מסחור הפטנטים שאנחנו מוציאים מהאוניברסיטה", אומר מיכלין, מנכ"ל יישום. היחס אמנם משתנה בין האוניברסיטאות השונות, אבל כיום מרבית חברות היישום הישראליות מצליחות למסחר עד כ־50% מהפטנטים שלהן - יחס שנחשב לגבוה מאוד במונחים בינלאומיים.

 

סופר משווה את הטכניון ל־MIT, הנחשבת למקבילה האמריקאית למוסד הטכניון. "תקציב המחקר של MIT הוא 4.1 מיליארד דולר לעומת תקציב של כ־70 מיליון דולר של הטכניון, ואילו הסכמי המסחור של MIT מביאים לה הכנסה של כ־50 מיליון דולר לעומת הכנסה יותר מכפולה שאנחנו מכניסים", הוא אומר.

 

עומדים: בני סופר (מימין) ואמיר נייברג. יושבים: נטע כהן (מימין) ויעקב מיכלין. בעיות מול האוצר עומדים: בני סופר (מימין) ואמיר נייברג. יושבים: נטע כהן (מימין) ויעקב מיכלין. בעיות מול האוצר צילום: עמית שעל

 

המכרז שמרגיז את המנכ"לים

 

לאחרונה נתקלות חברות המסחור בבעיה שאותה לא חזו: משרד האוצר החליט לצאת במכרז חדש להקמת חברה למסחור פטנטים פרטית, אשר תאפשר לכל הגופים אשר אין להם חברת מסחור לפעול דרכה. הכוונה בעיקר לכל המכללות בישראל ולחלק מבתי החולים הממשלתיים. המכרז שאמור להסתיים בחודש יולי מרכז עניין רב בתעשייה, ועל פי האוצר תנאי המימון שהוא מציע לארבע השנים הראשונות מבטיחים למקימי החברה התחלה טובה. חברת מסחור הפטנטים החדשה אמורה לא רק לסייע למכללות אלא גם לסייע לאוניברסיטאות בכל אותם פטנטים שעליהם ויתרו חברות המסחור ושאותם היא חושבת שתוכל לשווק עבורם בעולם.

 

מנהלי חברות המסחור השייכים לארגון ה־ITTN - ארגון חברות המסחור בישראל - אינם מביעים התלהבות רבה מהמכרז, ומצביעים על שלל החולשות שטמונות בו. "איני חושב שיש כיום צורך בעוד חברת מסחור בישראל. אם משרד האוצר באמת היה רוצה לסייע לגופים האחרים הוא היה מאפשר לנו, החברות בעלות הניסיון, הידע וההצלחה המוכחת, לעשות זאת עבורם. היינו יכולים לחלק את הארץ על פי האזורים הגיאוגרפיים ולתת כך לכל אחת מחברות המסחור לסייע למכללות ולבתי החולים בתחומן", אומר מיכלין מיישום.

 

האם הצעתם את זה לאוצר?

מיכלין: "לא פנו אלינו כאשר חשבו על התוכנית אלא רק כאשר ביקשו מאיתנו תגובה על התוכנית המוצעת, ואז הערכנו שכבר מאוחר מדי להציע את התוכנית הנוכחית".

 

נייברג: "בכל העולם פונות אלינו חברות מסחור ומבקשות מאיתנו ללמוד איך עושים את זה בצורה הטובה ביותר, ואילו האוצר מבקש להקים גוף שאין בעולם דומה לו שרשם הצלחה מוכחת. היינו שמחים מאוד אם האוצר היה מתייעץ איתנו והיינו מוצאים פתרון משותף לפני שהחליטו על הצעד הזה".

 

סופר: "אני מעריך שכשליש מהזמן שלנו מושקע בשנה רק באירוח של חברות מסחור מחו"ל ובסיוע להן, כך שהמכרז החדש נראה לי בעייתי".

 

מה הבעיה המרכזית שעמה עליכם להתמודד כיום?

נייברג: "אנחנו תחילת השרשרת של תעשיית הטכנולוגיה המקומית, כך שאנחנו סובלים מכל הבעיות שיש בתעשייה זו. הבעיה העיקרית כיום להערכתי היא חוסר המימון שיש לחברות בשלב שהן יוצאות מהחממה. כיום רבים מהפטנטים והרעיונות שיוצאים מאיתנו עוברים לחממות הטכנולוגיות השונות, אבל החברות נתקלות בבעיה קשה במימון כאשר הן יוצאות מהחממה וממשיכות הלאה".

 

מיכלין: "החממות הן כלי מצוין, אבל אני חושב שאם היו לנו חממות שהיו שייכות לנו ומשרתות את צרכינו בלבד, זה היה יכול לסייע לנו מאוד ולפתוח עבורנו אפשרויות רבות".

כהן: "אנחנו כבר מקימים כמה מיזמים בתוכנו יחד עם דויטשה טלקום, שמחזיקה את מרכז הפיתוח היחיד שלה מחוץ לגרמניה בתוך אוניברסיטת בן־גוריון. אנחנו גם מקימים פעילות חדשה בתחום הניו מדיה שתעזור להרבה רעיונות שקמים אצלנו".

 

כפי שמסתמן, עיקר הפעילות המכניסה שלכם היא במדעי החיים. האם אתם רואים אפשרויות נוספות להצלחות?

"אחת ההצלחות הגדולות שלנו היא חברת טכנולוגיה גדולה שנמכרה לאחרונה (אנויז'ן, שנמכרה לאחרונה לחברת אינטל בתמורה לכ־50 מיליון דולר ופיתחה טכנולוגיה של חיווי בדומה לטכנולוגיה של פריים סנס הישראלית - מ"א)". "קשה מאוד להצליח בתחומי התוכנה, כי אלו תחומים שיש להם תוחלת חיים קצרה שלא מתאימה לפיתוח באוניברסיטה", הוא מוסיף.

 

כהן: "היינו שמחים מאוד להרחיב את מעגל ההצלחות שלנו גם לתחומים אחרים ואנחנו עושים מאמצים רבים בתחום".

 

 

"לא צריכות לקום עוד ענקיות פארמה"

 

בניגוד לביקורת שהם מותחים על האוצר בעקבות הקמת חברת המסחור החדשה, למנהלי חברות המסחור השונות יש דווקא שבחים על תוכנית קמי"ן של האוצר. תוכנית זו מאפשרת לחוקרים לקבל מימון נוסף של כחצי מיליון שקל עבור בדיקה מסחרית של הפטנט שלהם, בדיקות שלרוב נדרשות כדי לאושש אם יש לפטנט שלהם פוטנציאל כלשהו. תוכנית זו שהחלה לפעול לפני כשנה קיבלה כבר אישורים לכ־120 פטנטים בסכום כולל של כ־60 מיליון שקל.

 

מיכלין: "היינו מאוד שמחים אם האוצר היה מאפשר לנו להגיש יותר בקשות במסגרת הזו. זו תוכנית מצוינת, והמגבלה הבעייתית היחידה היא שיש לנו אפשרות להגיש רק עשר בקשות בכל מחזור. במקביל הקמנו אצלנו קרן פנימית שעושה אותו דבר כמו תוכנית קמי"ן, ומטרתה היא בעיקר לעבור את הפער הנדרש מהשלב של רעיון ופטנט ליישום מסחרי".

 

משתתפי הפאנל מסכימים שתעשיית מדעי החיים היתה ותהיה הפרה החולבת של מרביתם למשך עוד שנים רבות; אולי למעט אוניברסיטת בן־גוריון, אשר כנראה תצליח גם בזכות פעילותה בתחומים הרלבנטיים לנגב דוגמת הפעילות בחקלאות. לדברי מיכלין, "איני חושב שבישראל יכולות או צריכות לקום עוד ענקיות פארמה. אם נצליח להביא מספיק חברות בישראל לשלב ראשון או שני בפיתוח התרופות ולמכור אותן לענקיות הפארמה, זו בעיניי הצלחה גדולה. העובדה שעד היום חברות הפארמה לא הקימו כאן מרכזי ענק היא תוצאה של העובדה שבמרכזים העולמיים שלהם עומדים לרשותם מעבדות ענק ושירותים שיהיה קשה להם לתת במרכז פיתוח מקומי בישראל".

 

מכון ויצמן מוביל את ההצלחה הכספית של חברות המסחור בתחום מדעי החיים. לדברי נייברג, "יש לנו שלוש פקולטות שונות שפועלות בתחומים האלה, וחלק גדול מההצלחות הגדולות שלנו הגיע משם", הוא אומר. הקופקסון, תרופת הדגל של טבע לטרשת נפוצה, ורביף של סרונו מהוות היום את חלק הארי של התרופות למחלה בעולם ושתיהן יצאו מהטכניון.

 

 

"לא יכולים לשלוט במה שיוצא מאיתנו"

 

שרשרת המזון שעליה מדברים חברי הפאנל היא קרוב לוודאי הבעיה הגדולה ביותר של חברות המסחור המקומיות. "אנחנו לא יכולים לשלוט במה שיוצא מאיתנו, ולעתים רואים איך חברות בוגרות שלנו לא מצליחות לגייס את הסיבוב הבא אחרי שיצאו מהחממות השונות", אומר נייברג.

 

"אין לזה פתרון קסם כי זו בעיה של מרבית החברות בשלבי הגיוס הראשונים ואנחנו לא שונים בכך. הפתרון שלנו לזה הוא לרוב לגוון באפשרויות שלנו, כך שחלק מהפטנטים שלנו הופכים להיות חברות חממה, חלק עוברים ישירות לידי חברות ענק בינלאומיות, ואחרים נקנים על ידי חברות מקומיות שמבקשות לעשות בהם שימוש", אומר יעקב מיכלין, מנכ"ל יישום.

 

היום יערכו חברות המסחור כנס ראשון לחשיפת פעילותן בישראל, שבו ישתתפו גם חברי הפאנל. מלבדם ישתתפו בכנס גם פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה; כלת פרס נובל פרופ' עדה יונת; ד"ר אבי חסון, המדען הראשי; מולי אדן, נשיא אינטל ישראל; ופרופ' חגית מסר־ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x