• תפריט
בורסת ת"א

ראיון "כלכליסט" - איל וולדמן: "ייצרתי עשרות מיליונרים. זו הרגשה מעולה"

איל וולדמן, יו"ר ומנכ"ל חברת השבבים והמתגים מלאנוקס אינו מופתע מהקפיצה האחרונה בשווי החברה, שהפך אותה לעשירית בגודלה בבורסה: "אנחנו דור אחד לפני כולם. אם נעבוד מספיק קשה, ניקח את השוק"

עומרי כהן ושניר הנדלר 06:5425.04.12

יו"ר ומנכ"ל חברת ההייטק מלאנוקס, איל וולדמן הצהיר לא פעם כי "נגיע למכירות של מיליארד דולר", אך השוק נותר סקפטי. אלא שתוצאות הרבעון הראשון ל־2012 שפרסמה החברה בשבוע שעבר - ועקפו משמעותית את התחזיות המוקדמות - הביאו את האנליסטים ואיתם גם את מחיר המניה, ליישר קו עם וולדמן.

 

וולדמן (51) הוכיח לאורך השנים את יכולותיו, הן כיזם והן כמנהל מעולה, שבנה חברה מאפס שהפכה בתוך קצת יותר מעשור לחברה העשירית בגודלה בבורסה בתל אביב, במונחי שווי שוק. מלאנוקס של היום שווה כ־9 מיליארד שקל (2.4 מיליארד דולר), יותר מהבנקים מזרחי־טפחות ודיסקונט, יותר מחברות המזון אסם ושטראוס, וכפול משווי השוק של סלקום ופרטנר.

 

וולדמן מחזיק עדיין ב־4% ממניות מלאנוקס בשווי של כ־360 מיליון שקל, אך מכירת המניות המאסיבית שביצע לאורך השנים מעמידה אותו גבוה ברשימת עשירי ישראל עם הון נזיל של מאות מיליוני דולרים. מתחילת 2012 הוא הספיק למכור מניות ב־9 מיליון דולר ולרכוש חצי קומה במגדל מאייר בת"א תמורת 19 מיליון שקל.

וולדמן נמנה עם מייסדי חברת השבבים גלילאו, שנמכרה למארוול האמריקאית ב־2001 תמורת 2.7 מיליארד דולר בעסקת מניות. שנה וחצי לפני החתימה על עסקת הענק, בעקבות חילוקי דעות עם אביגדור וילנץ, הוא החליט לעזוב את גלילאו ולייסד את מלאנוקס.

 

13 שנה לאחר שהימר על הונו העצמי ומימן את מלאנוקס בימיה הראשונים, מסביר וולדמן בראיון ל"כלכליסט" מדוע רף מכירות של מיליארד דולר בשנה לחברה שמפתחת שבבים ומוצרי תקשורת לחיבור בין רשתות מחשבים הוא רף ריאלי. הוא גם מאמין ששווי השוק שבו נסחרת מלאנוקס אינו מעיד על בועה, ומאמין שגוגל או פייסבוק הבאות יצאו מישראל.

 

"פתאום אנשים שמו לב שכל מה שאנחנו תמיד אמרנו שהולך לקרות, באמת קורה. זאת לא בועה", מסביר וולדמן את הזינוק הגדול שנרשם במניה לאחר פרסום דו"חות הרבעון הראשון של השנה.

 

"מאז שהפכנו ב־2007 לחברה ציבורית לא פספסנו בתחזית שנתנו, כך שהאנליסטים מאמינים שאנחנו מסוגלים לעמוד בתחזית שאנחנו מספקים. במהלך סוף השבוע האחרון יצאו דו"חות של כמה אנליסטים שחזו שנגיע לרווח למניה של 2.3 דולרים השנה או רווח של 2.6 דולרים בשנה הבאה. אם לוקחים את מכפילי הרווח בתעשייה מגיעים לטווח מחירים של 62—75 דולר למניה. למעשה, היינו שווים את זה כבר קודם, אבל עכשיו אנשים שמים לב לזה".

 

למה השוק לא שם לב לזה כשהתחלת לפני יותר משנה להצהיר שתגיעו למכירות של מיליארד דולר?

"אני חושב שהשוק מאוד חכם ומבצע אנליזה לפי הנתונים שהוא רואה לנגד עיניו. אתה יכול לספר לשוק סיפורים מפה ועד להודעה חדשה, אבל עד שזה לא קורה בפועל, הם לא צריכים להאמין לך. מלאנוקס שווה את מה שהיא שווה לפי מה שהשוק קובע, ולא סנט אחד יותר או פחות. אני לא מאלה שאומרים שאנחנו שווים יותר ממה שמעריכים אותנו.

 

"עם זאת, אנחנו יודעים על מהלכים שלנו שנתיים לפני שאחרים יכולים לראות, לכן אנחנו נמצאים במצב שיותר קל לנו להעריך את החברה. אנשים מבינים את זה רק אחרי שהם רואים את זה קורה, ואני מבין את זה לחלוטין.

 

"אני שמח שהשורה התחתונה שלנו עולה כמו גם שיעור הרווח התפעולי. לכן, אני חושב שכל הפרמטרים האלה מביאים לשווי גבוה יותר", אומר וולדמן.

 

"אנחנו אסטרטגים עבור אורקל"

קפיצת המדרגה של מלאנוקס מגיעה כשנה לאחר שהשלימה את רכישת חברת וולטייר, המתחרה הקטנה בתחום המתגים מהרצליה, תמורת 218 מיליון דולר. עד לרכישת וולטייר מלאנוקס התמקדה במכירת שבבים ומתאמי תקשורת ללקוחות OEM (מוצרים המשווקים תחת מותג הלקוח). מלאנוקס היא חלוצה בתחום האינפיניבנד - תקן קישוריות מהיר בין רשתות מחשבים שזוכה לעלייה בביקושים בזכות הדרישה לעיבוד נתונים רבים אם במחשבי־על ואםביישומים הקשורים למחשוב ענן ו־WEB2. מלאנוקס מוכרת גם ציוד התומך בתקן אית'רנט המהיר המשמש בעיקר רשתות ארגוניות. עם השלמת המיזוג היצע המוצרים של וולטייר הכולל גם מתגים ופתרונות תוכנה מאפשר למלאנוקס להציע פתרון OEM מלא ללקוחות כמו HP ויבמ.

 

למעשה, שתי האחרונות היו אחראיות יחד ל־42% מהכנסות מלאנוקס ברבעון הראשון של 2012 שהסתכמו ב־88.7 מיליון דולר, צמיחה של כ־61% לעומת התקופה המקבילה. לקוחה חשובה נוספת של מלאנוקס היא אורקל שתרמה קצת פחות מ־10% להכנסות מלאנוקס. אף שאורקל אינה הלקוחה העיקרית של מלאנוקס, בסוף אוקטובר 2010 החליטה אורקל לרכוש כ־10% ממלאנוקס תמורת 72 מיליון דולר.

 

מדוע היה חשוב לאורקל לרכוש אחזקות במלאנוקס?

וולדמן: "אנחנו מאוד אסטרטגיים עבורם. הם מבססים את רוב העתיד שלהם על מלאנוקס, והם רוצים למנוע מצב שבו מישהו אחר יקנה את החברה. חוץ מזה, הם גם עשו הרבה כסף מאז כי הם רכשו את המניות שלנו במחיר ממוצע של 27 דולר למניה".

 

הם הגישו פעם הצעה לרכוש אתכם או שמעניין אותם רק שאף אחד לא ירכוש אתכם?

"על זה אני לא יכול לדבר".

אם הצעה שכזאת אכן נהדפה על ידי דירקטוריון מלאנוקס בראשות וולדמן, נראה כי בכל הקשור למחיר המניה כעת, החלטת הדירקטוריון היתה נכונה. בכל מקרה, לוולדמן ברור: הוא כאן כדי לבנות חברה ולא לעשות אקזיט.

 

 

איך השפיעה וולטיר על מלאנוקס?

"התוצאה חיובית אבל זה היה מיזוג מאוד קשה ומאוד אמוציונלי: היתה בעיה של אמון, היו הבדלים בתרבות הארגונית, ועזבו אותנו אנשים – זה לא היה קל".

מה למדת מהרכישה?

"למדתי המון וצברתי ניסיון רב בזכותה".

היה משהו שהפתיע אותך?

"הרבה דברים, בעיקר שזה מאוד קשה לעשות רכישה".

אתה חושב שיש עובדים של וולטייר שעזבו והיום, בדיעבד, כשהם רואים את ההצלחה של מלאנוקס הם מצטערים שעזבו?

"יש מספר לא קטן של עובדים שעזבו וחזרו. רוב האנשים נשארים לאורך זמן, ואנחנו מאוד גאים בזה. סגן הנשיא שלנו למכירות (מארק סולטזבך – ע"כ וש"ה) אומר שמי שמחזיק חצי שנה איתי, נשאר אצלנו עשר שנים".

קל לכם לשמר עובדים?

"העובדים שלנו נשארים. אני חושב שהחברה מאוד הוגנת וישרה ולא צריכים להיות קרובים למנהלים כדי שהחברה תדאג לעובדים ולמשפחות שלהם. אני חושב שחלוקת העושר בתוך החברה הוגנת בהשוואה לחברות אחרות. אני אמנם מקבל יותר משאר העובדים, אבל כל העובדים מקבלים מניות חסומות ובונוסים, כך שמבחינת מרכיבי תגמול אני לא מקבל יותר מהם. הדבר העיקרי, לדעתי, הוא שאנחנו עוסקים גם בתחום מאוד מעניין ונמצאים בחזית הטכנולוגיה: אנחנו בונים את הענן הבא, כל מי שמחפש היום במנוע החיפוש בינג עובד עם מלאנוקס. מחשבי־העל הגדולים בעולם עובדים על הטכנולוגיה שלנו".

 

"המשקיעים עשו פי עשרה על הכסף"

בעקבות הזינוק שנרשם במניית החברה מאז פרסום הדו"חות הרבעון הראשון נכנסו כל האופציות שבידי העובדים והמנהלים במלאנוקס עמוק אל תוך הכסף. מימוש מלא של האופציות יניב למחזיקים רווח (לפני מס) של כ־150 מיליון דולר.

ייצרת בשנים האחרונות מיליונרים בארץ?

"ייצרתי עשרות של עובדים מיליונרים בארץ, בדולרים, וזאת הרגשה מעולה. אני חושב שגם המשקיעים עשו הרבה כסף. לפני ארבע שנים מחיר המניה עמד על 6 דולרים, כך שהמשקיעים עשו פי עשרה על הכסף."

העובדה שעשרות מהעובדים הפכו למיליונרים, לא הופכת אותם לעובדים שבעים?

"אני רוצה שכולם יהיו שבעים".

זה לא פוגע להם במוטיבציה?

"בגיל 37 הנפקנו את גלילאו, ויכולתי להפסיק לעבוד. זאת עוד תופעה מאוד מעניינת במלאנוקס, אף אחד מהמייסדים – עובדים שהצטרפו לחברה עוד כשאני מימנתי את החברה - לא עזבו את מלאנוקס. זה כבר 13 שנה שאותה הנהלה מריצה את החברה מ־0 הכנסות לצפי הכנסות של 430 מיליון דולר ב־2012. האנשים האלה עשירים מאוד היום וממשיכים לעבוד קשה. אני חושב שהמטרה של לבנות חברה גדולה הרבה יותר מלעשות כסף. אני אף פעם לא הלכתי למקומות בשביל לעשות כסף".

למה זה קורה כל כך מעט בהייטק הישראלי?

"היום מאוד קשה להצליח ולא רק בישראל. הסיכוי לבנות חברה גדולה קטן מ־10% ואנחנו עובדים מאוד קשה כדי שזה יקרה. אתה חי כאילו כל הזמן הסורים עומדים על הגדרות ואתה צריך לפעול מהר כי אתה לא יודע מאיפה האיום הזה יבוא. אתה חי בפחד מתמיד".

זה מה שקרה כשאינטל הודיעה שהיא רוכשת את חטיבת האינפיניבנד של Q־LOGIC תמורת 125 מיליון דולר?

"ידענו שזה קורה, אבל אנחנו מפחדים".

זה איום אמיתי?

"בטח. זה יכול להוביל לכך שאינטל תיקח את השוק. כשעולים בהכנסות אתה הופך להיות יותר מסוכן, והרבה יותר חברות לא אוהבות אותך. כל עוד אתה משיג מכירות של 100-200 מיליון דולר, אתה כמו כלבלב קטן ונחמד שאפשר ללטף אותך - אתה לא מזיק. כשאתה מדבר על מיליארד דולר, אנשים כבר לא אוהבים שאתה רוצה לקחת את הסכום הזה, כי אתה לוקח את זה ממישהו אחר. ככל שאתה יותר גדול יש לך צלב על הגב מיותר ויותר אנשים".

עד עכשיו טענת שאתה צעד אחד לפני כולם.

"אני בטוח שמלאנוקס בדור אחד לפני כולם. אם נעבוד כמו שצריך, ניקח את השוק. בינתיים, אנחנו לוקחים יותר ויותר נתח מהשוק".

מתי תגיעו למכירות של מיליארד דולר?

"בעתיד. אתם רואים את קצב המכירות שלנו ברבעון הראשון - זה קצב צמיחה של 60%".

ואתם יכולים להמשיך ולצמוח בקצב הזה עד להשגת רף הכנסות של מיליארד דולר בשנה?

"אנחנו פועלים בשוק של 5 מיליארד דולר, וכל עוד לא נגיע למכירות של 2.5 מיליארד דולר, נוכל להמשיך לצמוח מהר".

הנפקתם את מלאנוקס ב־2007 לפי שווי כ־550 מיליון דולר. האם חשבתם שחמש שנים לאחר מכן היא תהיה שווה 2.5 מיליארד דולר?

"כן. ברגע שאני אראה שהחברה מדשדשת אני אעדיף להיות בים מאשר פה. אין לי טעם להיות בחברה מדשדשת".

 

 

מלאנוקס זה אתה?

"מלאנוקס זה לא אני, החברה היא המון אנשים, יש לנו פה צוות מדהים. אני היום יותר מדבר מאשר עושה".

אתה מתכוון להיות עוד הרבה שנים במלאנוקס?

"אין לי תוכניות אחרות כרגע".

אין לך רעב לקחת עוד פעם משהו קטן ולבנות אותו?

"לא. זהו. זה כל כך קשה. זאת החברה האחרונה", נאנח וולדמן.

כל עוד אתה במלאנוקס, אתם תמשיכו להיות חברה רוכשת ולא חברה נרכשת?

"בשביל לגדול להכנסות של יותר ממיליארד דולר, מלאנוקס יכולה לגדול אורגנית. אבל אחנו מסתכלים על כמה דברים שמעניינים אותנו. אם נמצא דברים שיכולים להאיץ את הצמיחה שלנו, אז נעשה את זה".

בנקאי השקעות כבר מחפשים אותך?

"כל הזמן. כל מה שעומד הם רוצים למכור לנו".

אתם מוכנים לעוד רכישה?

"אני חושב שכן. אך אני לא יוצא מנקודת הנחה שבגלל שעשינו רכישה אחת שאני חושב שהיא מוצלחת, אנחנו באמת יודעים לעשות רכישות. אני מאוד מפחד מרכישות."

נראה גיוס של הון במלאנוקס?

"אנחנו לא פוסלים אפשרות כזאת. אם נרצה לקנות משהו מעניין, אנחנו נבחן גיוס. יש לנו בקופה 267 מיליון דולר, כשייצרנו ברבעון הקודם 26.1 מיליון דולר. סביר להניח שנכניס השנה 100 מיליון דולר, כך שאנחנו מייצרים כמות מזומנים מאוד יפה".

הכסף מושקע בזהירות?

"הכסף יושב בבנקים באפס סיכון".

מה צריך לעשות כדי שיזמים לא יחפשו יותר את האקזיט המהיר וירצו לבנות חברה?

"אין פה חוקים, זה עניין מאוד אישי. הרבה יזמים מגיעים לשלב מסוים ומפחדים שהחברה תיעלם כמו שחברות אחרות נעלמות. יש אנשים שכבר עשו כסף בחיים ולכן יש להם יותר אורך רוח. כדי לבנות חברה גדולה אתה צריך להתמיד, זה לא קל. כל יום אתה קם בבוקר ויוצא למלחמה."

 

"גוגל הבאה יכולה לצאת מישראל"

וולדמן מגלה אופטימיות לגבי עתידו של ההייטק הישראלי בשנים הקרובות, אולם מבהיר שכדי לממש את הפוטנציאל נדרשת השקעה גדולה יותר בחינוך ובפיתוח התחום באקדמיה.

 

"אני חושב שיש חברות בישראל שיכולות להגיע לשווי של מיליארד דולר אם ינהלו אותן טוב. יש לנו יתרון טכנולוגי משמעותי וגם הצבא מעודד אותנו להיות יזמים, בשונה מגרמניה, למשל, ששם אסור לעשות טעויות וכולם שואפים להישאר במיינסטרים. הסיכוי שלנו הישראלים להצליח, גבוה יותר גם מצעירים בסין או בהודו.

 

עם זאת, כדי שנצליח יותר צריך להמשיך ולהשקיע בחינוך ובאוניברסיטאות. יש דבר אחד שעדיין לא למדנו לעשות. עדיין לא יצאה מפה חברה כמו גוגל או פייסבוק ואני חושב שחברה כזאת יכולה לצאת מפה".

 

מה צריך לעשות כדי שזה יקרה?

"גוגל, פייסבוק, דל וחברות אחרות יצאו מהאוניברסיטאות. צריך לפתוח באוניברסיטאות תוכניות שיעודדו את הסטודנטים הצעירים לעשות את הדברים האלה. חשוב ליצור מקום שיאפשר להם לחשוב מה שהם רוצים ושהם יתחילו לעשות את זה כבר אז".

איך אתם דואגים שזה יקרה?

"אנחנו תורמים כאחוז מהרווחים שלנו לקהילה. אחד הפרויקטים שאנחנו מממנים הוא תוכנית הנשיא לתלמידים מצטיינים בטכניון. מדובר בתוכנית של עשרות ילדים בגילאים 14—18 שעושים תואר ראשון עוד לפני הצבא. אנחנו מממנים גם תחרות לפרויקטים של מים לילדים, תרמנו פעם בונוס למורים ובאחד הכנסים האלה היה כנר שניגן והחלטנו לממן לו את הלימודים כדי שיהיה כנר מצטיין.

"אני חושב שחינוך זה דבר מאוד חשוב ואנחנו במלאנוקס מעודדים מצויינות בישראל. הצעירים של היום יובילו את החברה הישראלית בעתיד, בתקווה שייצאו מהם כמה גיל שוידים כאלה".

בואו לדבר על השוק בפורום ספונסר >> 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x