• תפריט
11.10.11

תקציר מנהלים: ראיון עבודה מהיר עם נשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר

שופטת בית המשפט העליון בדימוס: "אנחנו לא זקוקים ל'כלכלה עם חמלה', כמו שאמרו באחת המפלגות. אנחנו זקוקים לזכויות מעוגנות בחוק של חיי רווחה הוגנים. אם יחוקקו חוק יסוד זכויות חברתיות זה יהיה הישג גדול"

הראל עילם 11:3711.10.11

דליה דורנר, בת 77. שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות הישראלית. בחול המועד סוכות תתארח דורנר בפסטיבל המדע הבדיוני והפנטזיה אייקון, ותהיה הדוברת הראשית בפאנל בנושא "צדק חברתי במאה השנים הקרובות".

 

1. האם המלצות ועדת טרכטנברג הן התשובה למאבק לצדק חברתי, או שנחוץ בישראל שינוי יסודי יותר?

דליה דורנר דליה דורנר צילום: נמרוד גליקמן

"חוסר השוויון בישראל גדל לרמה מסוכנת, ונחוצה פה מחויבות לשוויון על ידי קביעת זכויות חברתיות. מהו שוויון ללא דיור, ללא עבודה, ללא חינוך? אני לא מדברת על צדקה, או על 'כלכלה עם חמלה', כמו ששמעתי מישהו באחת המפלגות אומר וזה הרגיז אותי. אנחנו לא זקוקים לחמלה. יש לנו חובות כאזרחים, ובצדן יש לנו זכות לקבל חיי רווחה הוגנים. אני ילידת 1934. ראיתי את הקמת המדינה, שהיא עד היום פלא בעיניי, ואת שנותיה כמדינה ענייה, פוריטנית ושוויונית. הגענו אולי להישגים מדהימים, אבל לא היינו צריכים להגיע למצב של חוסר שוויון שכזה. אם כעת היו מחוקקים חוק יסוד של זכויות חברתיות, זה היה הישג גדול".

 

2. אבל לא באמת היתה תקופת תום בישראל. גם בתקופת הצנע היו שחיתות ופערים.

"כן, מאז ומעולם היו מעמדות בכל חברה ושיטה, וגם הניסוי הקומוניסטי לא הצליח והתפתחה שם דיקטטורה. אבל פעם, בישראל, גם אם היו אמצעים לא התפארו בהם. כשנישאתי ב־1958 אמרתי לבן זוגי, 'בוא נקנה פריג'ידר', והוא ענה: 'למה לבזבז סתם? אני ארד למטה ואקנה בלוק קרח'. מאז התרבות השתנתה".

 

3. בארצות הברית מזכירים תמיד שגם למי שנקראים "עניים" יש בית, מכונית, טלוויזיה, מקרר ומיקרוגל.

"בארצות הברית יש אוכלוסייה גדולה מאוד שחיה מתלושי מזון. עוני הוא תמיד דבר יחסי למדינה שאתה חי בה. אנחנו לא משווים עני מישראל לעני מאפריקה. אבל המוחים ממעמד הביניים בארץ, הם עובדים קשה ומשלמים מסים והולכים לצבא, ובכל זאת לא מצליחים לגמור את החודש. זה חוסר שוויון, והוא לא נוצר מהשמים, אפשר לתקן אותו. צדק חברתי הוא חלוקה הוגנת של המשאבים, וזה לא מה שקורה במדינה שלנו".

 

4. איך בתי המשפט מתמודדים עם הזינוק הטכנולוגי בשנים האחרונות?

"נחוצה יותר חקיקה עדכנית. המשפט תמיד מפגר אחרי העולם ואחרי הטכנולוגיה. היום יש לנו חוקים מאוד כלליים. לדוגמה, לא ברור מי אחראי אם יש הוצאת דיבה בטוקבקים. החוק לא קובע את מי אפשר לתבוע. וישנו גם עניין הפרטיות, שהחברה שלנו עדיין מגנה עליה, אבל הטכנולוגיה נותנת עוד ועוד אמצעים לחדור אליה. תראה מה קרה בבריטניה עם העיתונאים שפרצו לטלפונים. על החוקים להבטיח שהטכנולוגיה תיטיב עם האדם ולא תרע לו".

 

5. מהם האתגרים המוסריים והמשפטיים הגדולים ביותר שהקידמה הטכנולוגית הביאה בעשור האחרון?

"האינטרנט מביא הרבה אתגרים, מצד אחד ביכולתו לשמש כלי לריגול, או באיך שמדינות דיקטטוריות מנסות לחסום אותו. ומצד אחר הוא מאפשר לאזרחים להתקשר ולדבר עם הממשלה וזה עם זה, ומכאן באות המהפכות. המחאה בארץ, המהפכות אצל השכנים, הם הצליחו רק בזכות זה.

 

"אבל הטכנולוגיה יוצרת עוד המון אתגרים. לדוגמה כאלה שקשורים לילודה. פעם אם היית עקר, היית עקר. היום אפשר ליצור עובר מחוץ לרחם, וכבר נוצרו מאבקים משפטיים כמו פרשת נחמני, שבה זוג הקפיא ביצית, ואז נפרד, והבעל מצא אשה צעירה וכבר לא רצה להוליד ילד עם פרודתו. בית המשפט העליון פסק שאי אפשר לחייב אדם להביא ילדים – ואז, בהרכב מלא יותר, הפך את החלטתו, כי אי אפשר לעצור תהליך בעיצומו".

 

6. יש גם זינוק במחקר של הנדסה גנטית ושילוב טכנולוגיה בגוף האדם. אילו דילמות מוסריות הטכנולוגיות האלה ייצרו בעתיד?

"זו לא שאלה של 'ייצרו בעתיד' - כבר היום יש בעיות. יש מחסור באיברים להשתלה, שהביא למצב נורא שבו אנשים עניים מוכרים איברים לאנשים עשירים, וכך עשירים חיים יותר. וכאן אנחנו חוזרים לצדק חברתי, ולשוויון. השתלות מכוסות היום בביטוח רפואי, וגם בעתיד עליהן להיות כך, ואם אפשר יהיה לייצר איברים מלאכותיים, אז לכל אחד מגיע".

 

7. איך לדעתך תיראה מחאת האוהלים של עוד עשר ו־20 שנה?

"אני מקווה שעד אז כבר לא תהיה מחאת אוהלים. עם כל הביקורת המוצדקת שיש לנו, יש גם את חצי הכוס המלאה. אני מוכרחה להיות אופטימית".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x