• תפריט
14.7.11

"אבי סיפר: בנמל קרעתי את הכרטיס חזרה לאירופה. באתי להיות חלוץ"

גיורא רום, מנהל רשות התעופה האזרחית, מספר איך אביו נשאר בארץ גם כשלא היתה פרנסה וחבריו החלו לעזוב

אלוף (מיל') גיורא רום, מנהל רשות התעופה האזרחית,

בן 66, נשוי, אב לשלושה, מתגורר בגני יהודה

 

"נולדתי ב־1945 בחיפה. גרנו בקריית מוצקין ובגיל שנה הוריי עברו לתל אביב בעקבות עבודתו של אבי, ברוך, כקבלן מים ואינסטלציה. הוא עלה לארץ מוורשה לבדו 20 שנה קודם לכן, בגיל 19, וכעבור חמש שנים העלה את כל משפחתו. אף על פי שאף קרוב משפחה משני הצדדים לא נספה בשואה, אני חושב שאין משהו שהשפיע על אבי יותר ממה שקרה בשואה. כששאלתי אם ירצה לבקר בפולין הוא אמר: 'כף רגלי לא תדרוך בפולין לעולם, בגלל מה שעשו ליהודים'.

 

"אבי הגיע לארץ כשלא היתה פה עבודה או פרנסה מתוך חינוך ציוני שקיבל, עם כל ההוד וההדר הז'בוטינסקאי. מרבית חבריו חזרו לאירופה ונספו, אבל אבי סיפר לי: 'כשהגעתי עם חבריי לנמל יפו כדי לחזור לאירופה, קרעתי את הכרטיס חזרה, אף שלא היתה לי פרנסה, באתי להיות חלוץ בפלשתינה'. בארץ היה לו חבר טוב שעלה מרדומסק, שהגיע מאותו רקע של חינוך ציוני. האחות הכי צעירה של החבר הזה היא אמא שלי.

 

"הספרייה בבית שלנו היתה הרהיט המרכזי. היא היתה מלאה בספרים של ז'בוטינסקי ואורי צבי גרינברג, וכשהגיע כרך חדש נוסף של האנציקלופדיה העברית זה היה יום חג בבית. החלפתי ספרים בספרייה ליד הבית כמעט מדי יום, ויש לכך השפעה אדירה על חיי. שיחקתי המון שחמט עם אבי מגיל שש, לא מתוך המחשבה המודרנית שזה מפתח את החשיבה, אלא פשוט כי למד את המשחק מסבו.

 

1946. גיורא התינוק ואחיו אורי,  בן עשר, עם הוריהם  ברוך ויפה, תל אביב 1946. גיורא התינוק ואחיו אורי, בן עשר, עם הוריהם ברוך ויפה, תל אביב

 

"אמי, יפה, לא עבדה מחוץ לבית. היא היתה שייכת לדור של נשים שניהלו משק בית, טיפלו בילדים ותמכו בבעל, ובעיניה היה לה תפקיד ברור להיות שותפה של אבי ולהגן עליו בכל מה שעשה. היא היתה אשה מאוד מחוברת לקרקע, שהשתמשה בדיבור כדי לשלוט ברגשותיה, או להסוות אותם. אני זוכר שכאשר אחיה כבד השמיעה היה מגיע לבקר אותנו ולי ולאחיי היו חברים בבית והיה רעש נורא היא נהגה לומר לו: 'שלמה, תשמח שאתה חירש'.

 

"ב־1989 משפחתי ערכה אירוע במלאות 20 שנה לחזרתי מהשבי המצרי, שבו נפלתי במלחמת ההתשה. אבי עלה לנאום על הפודיום וממש נסחף בפאתוס שלו, במליצות הגבוהות שאהב להשתמש בהן. אמי התיישבה על המדרגות שלמרגלות הפודיום כדי לשמור על אבא ולרסן אותו אם ייכנס לאקסטזה. זה היה די מדהים לראות את אבי, בן 83, ואת אמי, בת 75, יושבת לרגלי הפודיום כדי לשמור עליו. בכל מה שקשור לשמירה על אבא היא פשוט לא סמכה על אף אחד".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x