• תפריט
2.6.11

כשהצעתי לאבא להמיר את האופניים במונית אמר: "אז מה אם הלקוח משלם למונית? בשבילו זה לא בזבוז?"

עו"ד יוסי כהן, בעלי המשרד יוסי כהן עורכי דין: "בצבא נפצעתי קשה מאוד. חבר שראה אותי הקיא ואמר: 'מצאתי את הגופה של יוסי. מה אגיד לאמא שלו?'"

נולדתי ב־1950 בנווה צדק, שהיתה אז כמו רמת אביב של היום, לגילה ואהרון כהן, שהיו ממוצא חלבי. אבי היה מזכיר בבית המשפט בתל אביב, אבל הוריי נלחמו על הפרנסה כל הזמן. בשש בבוקר אבי היה קם לעבוד בניקיון, בשמונה כבר נסע לבית המשפט, שם עבד עד שתיים וחצי, ואחר כך עלה על אופניו ועשה רישום של נכסים מעוקלים. בשבע בערב הוא עוד היה יושב בבית עם אמא להכין עטיפות צלופן לשמירת בולים לחנות סמוכה. אמי עבדה בטיפול בקשישים ובתינוקות והשלימה הכנסה בהכנת אוכל לסבו של עו"ד יוסי שגב.

 

"אבא נהג לקחת אותי די הרבה לעבודתו בבית המשפט, שם שיחקתי עם יוסי שגב, שגם אביו היה מביא אותו לעבודה. היינו עורכים משפטים מבוימים שבהם אני עורך הדין והוא השופט. כבר אז היה ברור לי שאלך לתחום הזה, אבל הגורל עיכב אותי.

 

1950. יוסי כהן התינוק בזרועות אמו גילה, אחיו אברהם עם אביו אהרון, גן העצמאות תל אביב 1950. יוסי כהן התינוק בזרועות אמו גילה, אחיו אברהם עם אביו אהרון, גן העצמאות תל אביב צילום: רפרודוקציה- אוראל כהן

 

"כשהייתי בצנחנים נפצעתי קשה מאוד בניסיון חילוץ בבקעה. הצלעות נשברו ואת רגלי קטעו אחר כך. הייתי שרוף עד כדי כך שחבר שראה אותי הקיא ואמר: 'אוי ואבוי, מצאתי את הגופה של יוסי. מה אגיד לאמא שלו?'. לא יכולתי לדבר כדי לומר לו שאני חי. באופן פרדוקסלי זה היה אחד הרגעים השלווים בחיי. אני זוכר ששכבתי שרוע, כלום לא כאב, כאילו אין לי בכלל גוף.

 

"אמי היא ג'דה לא נורמלית, בניגוד מוחלט לאבי, שהיה תמיד זהיר ופסימי. עד היום, בגיל 81, היא לא השתנתה. מנוע אמיתי, אשה פקחית, חריפה, יוזמת.

 

"אמא הקפידה להביע תמיד את דעתה על הבחורות שיצאתי איתן. כשיצאתי עם אחת שלא אהבה היתה אומרת לי בערבית: 'אני עוד אבכה עליה ועליך'. היא רצתה שבת הזוג שלי תהיה בדיוק בדמותה, אשה שכל היום עובדת, שמפנקת את הבעל שלה ומטפחת את הבית. עד היום יש לנו קרבות בנושא. למזלי היא התמתנה קצת.

 

"אבא סירב לצאת לפנסיה. בגיל 70 הלכתי איתו לשר המשפטים כדי להוציא לו אישור מיוחד לעבוד עוד שנתיים, ואחר כך העסקתי אותו אצלי במשרד. באחד הימים החמים באוגוסט ראיתי אותו על האופניים, כולו מים, ושאלתי: 'אבא, מה קרה?'. הוא ענה: 'נסעתי לפתח תקווה על האופניים להגיש תיק, אבל היתה חסרה מדבקה אז חזרתי לתל אביב, ושוב לפתח תקווה". אמרתי לו: 'אבא, למה לא לקחת מונית? הלקוח במילא משלם את זה', והוא הסתכל עליי כמו שאבא מסתכל על ילד קטן שמדבר שטויות ואמר: 'בשביל מה? וללקוח זה לא בזבוז?'. זה היה האיש".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x