• תפריט
28.4.11

"אורי יוגב הגיע כדי לחלק את הרכבת לחברים העשירים שלו"

הקרב המתנהל בימים אלה סביב רכבת ישראל מאפשר הצצה נדירה לתהליך הפרטה קלאסי בזמן אמת. מהתאונה המשמשת עילה לפירוק, דרך האולטימטום שמציב השר האחראי וחברות התשתית שלוטשות עיניים, ועד היו"ר המיועד שחיסול מוקדי כוח של עובדים הוא שמו השני. גילה אדרעי, מנהיגת עובדי הרכבת, מסבירה למה היא המחסום האחרון

ארי ליבסקר 11:1028.04.11

גילה אדרעי, יו"ר ועד העובדים של רכבת ישראל, מדברת בקול רם, בכעס ובכאב. "תקשיב לי טוב", היא אומרת, "אסור שאורי יוגב יתמנה ליו"ר חברת הרכבת של ישראל. הוא הגיע לכאן כדי להפריט את החברה, לחסל אותה. הוא בא לכאן כדי לחלק את הרכבת לחברים העשירים שלו, שקנו את כל המדינה. זה מהלך הפרטה קלאסי. זה קורה שוב והעם שותק. מנסים למכור לציבור שהרפורמה ברכבת ופיתוחה, כביכול, ישפרו את תנאי השירות, אבל זה בדיוק להפך. מוכרים לכם סיפורים על כך שהעתיד יהיה פה טוב יותר, שתהיה מהפכה תחבורתית. הנה, הפריטו את אגד, האם השירות נהיה יותר יעיל? להפך. אנחנו יודעים באיזה מצב נמצאת התחבורה הציבורית. הפריטו את אל על, אין תורים בשדה התעופה? באנגליה הפריטו את הרכבת ותראה לאן זה הוביל אותם. כל התאונות שם החלו ברגע שכמה חברות פרטיות התחילו להפעיל את הרכבת. בסוף המדינה הלאימה, וכאן לא לומדים את הלקח.

 

"יוגב הוא דיקטטור", היא אומרת. "הוא עושה בדירקטוריון כשלו כנגד נהלים תקינים". אדרעי שולפת מסמך. כתוב עליו "דחוף ביותר". מופיע עליו לוגו של משרד עורכי הדין נשיץ ברנדס ושות'. הוא היה אמור להישלח לאחד מכלי התקשורת הגדולים, שפרסם כי אירוע השריפה הגדול באחד מקרונות הרכבת קרה בגלל בורג לא מתאים. במכתב, שנכתב על ידי עורכי הדין בשם רכבת ישראל, נטען בפירוש כי אין כל קשר בין אירוע השריפה לבין הבורג, וכי בהתאם לממצאי בדיקת מומחים חיצוניים, מקור אירוע השריפה ברשלנות של יצרן הרכבת בלבד, בגין טיפול ותיקון לקוי בקרון.

 

"המסמך הזה התבסס על ועדה פנימית של הרכבת שחקרה את הנושא", היא אומרת. לטענתה, יוגב הפעיל לחץ כדי שהמסמך לא יגיע לכלי התקשורת. "הוא אמר שזה לא כדאי ולא יועיל עכשיו להתעמת עם כלי תקשורת", היא אומרת, ומפרשת את האמירה הזו כחלק מהקונספירציה. "מה זאת אומרת לא יועיל? האם יותר יועיל שהציבור יחשוב שההתנהלות שלנו לא תקינה? האם יוגב מפחד שיידעו את האמת, שבעצם חברת בומברדייה, שאליה הוא מעביר את השליטה ברכבת, אשמה בתאונות?".

 

יוגב, שאליו מכוונת אדרעי את החצים שלה, הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית בעשור האחרון. בתחילת העשור הקודם כיהן כממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, ומאז, בין תפקידים ויוזמות שונות בעולם העסקים, היה ליועצו הכלכלי הקרוב של ביבי והלוחש על אוזנו בקרבות התקציב, ההפרטה והמלחמות בוועדי העובדים. עד לפני פחות מחצי שנה כיהן יוגב כיו"ר הוועדה המייעצת למועצה הלאומית לכלכלה. בשבועות הקרובים הוא צפוי להתמנות ליו"ר חברת רכבת ישראל.

 

מצפה לו עבודה לא קלה: הוא צריך למנות מנכ"ל חדש אחרי שכבר נכשל בכך פעם אחת (רשות החברות ביטלה את המכרז לתפקיד אחרי שהתברר כי הליך המינוי היה קלוקל), ולוודא שאותו מנכ"ל יוכל לנהל חברה עם היקף פעילות שנתי של 4 מיליארד שקל, 2,400 עובדים והיסטוריה של שירות בינוני, הזנחה, שחיתות בדרגים שונים שפרקים ארוכים בדו"חות מבקר המדינה הוקדשו לה, וחמור מכל אלה - שפע בעיות בטיחות שעלו כבר בחייהם של עשרות בני אדם. יוגב אמור להיות האיש שיתקן את המצב, אבל סוג הרפואה העיקרי שבו הוא מתמחה הוא הפרטה מהירה ואגרסיבית - פתרון שנוי במחלוקת אפילו בקרב קפיטליסטים מושבעים.

 

ואכן, הבעיטה הראשונה הגיעה מהר וחזק. יום לפני ליל הסדר הודיע שר התחבורה ישראל כ"ץ שהוא מתכוון לסגור את חברת הרכבת אם בתוך ארבעה חודשים לא תבוצע רפורמה בטיחותית שתשפר את השירות. בעולם, הטכניקה הזו מכונה "דוקטרינת ההלם", והיא מתייחסת לניצול ההלם שבא בעקבות אסונות ותאונות כדי לסגור בבת אחת חברות ממשלתיות ולהפריט אותן. אבל הוועד סירב להיכנס להלם. עוד באותו היום ההסתדרות וועד העובדים הכריזו על סכסוך עבודה.

 

"ההפרטה הזו זה בדיוק הפתרון שיהרוס את מעט הדברים הטובים שנותרו ברכבת, שלא לדבר על פרנסה של אלפי עובדים כמוני וכמוך", טוענת אדרעי. "אין בכלל ספק שחברת רכבת ישראל צריכה לעבור ניעור רציני מאוד ושינוי מהקצה לקצה במבנה הארגוני שלה. אבל הפתרון לא יכול להיות למכור אותה החוצה לחברות חיצוניות. הרי היינו בסרט הזה כל כך הרבה פעמים: המדינה תמכור קווי רכבת לאחים עופר בשקל וחצי, או לאחת המשפחות האחרות ששולטות במדינה, והם יקבלו לידיים מונופול לעשות בו כשלהם. הם יפטרו את כולם ויעסיקו אנשים מחדש, בשכר מינימום, יחסכו בכל דבר שלא מכניס ישירות כסף - מהשירות ועד בטיחות הקווים, ויעלו את מחיר הנסיעה, והרכבות פתאום יהיו שוות הון עתק, ואף אחד לא יבין איך זה קרה ולמה. והנה, עוד הפעם, במקום שיהיו בישראל עוד אלפי מקומות עבודה הוגנים לנו ולדור העתיד שלנו, יהיו בה עוד אלפי עבדים בחוזים אישיים שאפשר לפטר מהיום למחר, ומיליארדר אחד קצת יותר עשיר. במקום לעשות את כל הסיבוב הזה, תביאו פשוט מנהלים טובים ותתחילו לתקן. אבל יוגב רוצה להעביר את הכאב ראש הזה הלאה, ובדרך לחסל לכולנו את העתיד. אני לא אתן לו".

 

גילה אדרעי במוסך של הרכבת. "ההפרטה תגרום לכך שלי לא תהיה עבודה, ואחריי גם לילדים של כולנו" גילה אדרעי במוסך של הרכבת. "ההפרטה תגרום לכך שלי לא תהיה עבודה, ואחריי גם לילדים של כולנו" צילום: אריאל בשור

 

המנכ"ל אמר: רק לא גילה

 

מטה המאבק ביוגב, משרד הוועד של רכבת ישראל, נמצא ליד תחנת הרכבת חוצות המפרץ בחיפה, צמוד לבתי הזיקוק. לא צריך להביט מהחלון כדי להבחין בקרבה הזו. הריח המשונה שבוקע מהמפעלים של בזן - ריח המזכיר גלגלים שרופים - עוטף אותך מכל עבר.

 

בכניסה לתחנה ניצב מבנה מינהלה בריטי, בית אבן בסגנון באוהאוס שפעם שידר תחכום והדר והיום כולו הזנחה. מסביבו חצר מטונפת, מלאה בניילונים וחתיכות פסולת. שומר מבוגר ועייף מסביר לי כיצד להגיע אל בית הוועד. "יש בית בן שתי קומות לצד ההאנגר הענקי של המוסך. בקומה הראשונה יש מקלחות, ובשנייה יושב הוועד". בצד הדרך אני רואה בית קברות של קרונות נטושים. חלקם חלודים לגמרי, אחרים, שנבנו מעץ, נרקבו עד קילוף. סביב מבנה המלתחות מדרגות תלולות המובילות לקומה השנייה. גבר גדל מידות פותח בפניי פלדלת ענקית ומזמין אותי לחדרה של יושב הראש. יש בחדר שני שולחנות משרד זולים מפורמייקה המסודרים בצורה של T. "אני המזכיר שלה", אומר האיש הגדול שפתח את הדלת, "אתה רואה מה זה פמיניזם?". אחר כך יתברר כי שמו הוא שי טל וכי הוא יו"ר ועד צפון.

 

בחדר יושב גם אלון לוי, ראש ועד הקטרים, ואלי אוחנה, חבר ועד הנהגים. לוי מספר כי כשפרש המנכ"ל חקי הראל, והוא עוד לא ידע שיחזור, כחבר הוא הציע לו שאם הוא רוצה יו"ר חזק שיעשה את העבודה עליו לקחת רק בחורה בשם גילה אדרעי. "אם אתה רוצה להגיע להישגים עם הוועד, היא האשה", אמר. "כשחקי חזר לחברה הוא דיבר איתי בטלפון, ואמר: 'אתה יודע מה? רק לא גילה'. אמרתי לו: 'אתה תקבל רק את גילה'. חברים חברים, אבל הפרנסה שלנו והאחריות שלי לאנשים שלי ולנהגים ולכל עובדי הרכבת יותר חשובה. והוא אמר: 'השתגעת? מה גילה? אלוהים ישמור'. אחר כך ניסו להשפיע על הנהגים להוריד אותי, כי אם מורידים אותי היא נפגעת. זאת היתה מלחמת עולם בחברה, והכל בגללה".

 

ועד עובדי הרכבת נחשב אחד הוועדים החזקים במשק. חברים בו יותר מ־2,000 עובדים, והוא נשלט ביד רמה לאורך שנים בידי היו"ר המיתולוגי שאול עוקיש, שנחשב לאיש החזק ביותר בחברה. עוקיש נאלץ לעזוב את התפקיד ב־2009 בעקבות חשדות כי ספקי שירותים של הרכבת העניקו לו טובות הנאה ושוחד כדי לזכות במכרזים רשמיים, וכן בשל גביית דמי כניסה בעשרות אלפי שקלים מעובדים חדשים לצורך קבלתם לעבודה ברכבת. לפני כשמונה חודשים התמלא החלל שהותיר עוקיש, ואל נעליו נכנסה גילה אדרעי, מנהלת חשבונות בת 45, שעובדת ברכבת מגיל 25.

 

היא הגיעה לחברה כיוון שבעלה עבד בנמל חיפה. "אנחנו אנשים שומרי חוק", היא אומרת בחיוך, "וכיוון שאסור ששני בני משפחה יעבדו באותו מקום התפצלנו", היא רומזת בחיוך לטענה השגורה נגד העסקת קרובי משפחה ברכבת. במהלך שנות עבודתה הספיקה ללמוד הנדסת תעשייה וניהול ולהביא לעולם שלוש בנות.

 

אדרעי מספרת בגאווה כי היא נצר למשפחה ותיקה של עובדי נמל. סבה הסלוניקאי היה אחד מראשי הוועד הראשונים של נמל חיפה. אחיו התאום של אביה היה גם הוא ראש ועד. ברכבת ישראל התחילה כפקידה. בגיל 30 עברה תאונת דרכים קשה ששינתה את חייה. "ראיתי את המוות מול העיניים", היא מספרת. "אחרי התאונה הבנתי שאני רוצה לשנות ולהשפיע". אדרעי עברה למחלקת שכר ואחר כך למחלקת דלקים ושמנים, והפכה לפעילה בוועד עובדי הרכבת. כמה שנים אחר כך, אחרי שהתבלטה כפייטרית יוצאת דופן, נבחרה לתפקיד היו"ר. היא חדה ורהוטה, ומצהירה על עצמה כאחת שאוהבת לנבור בדו"חות כספיים. "אני אוהבת לדעת בדיוק מה הולך, ושם נמצא חלק גדול מהסיפור", היא אומרת.

 

זמן קצר לאחר שנבחרה לתפקיד השתנו כללי המשחק בין הנהלת הרכבת לוועד, ומערכת היחסים הטובה ששררה ביניהם במשך שנים עלתה על שרטון. הוועד החל לפעול בחריפות נגד תהליך "השינויים המבניים בחברה", ולא בחל באיומי השבתה. במשך שנים, כך יעידו חברי ההנהלה הנוכחית, התעקש עוקיש להרחיק את התקשורת מהוועד. "אנחנו היינו יעד מבוצר, וקולנו לא נשמע", אומר אלון לוי, ראש ועד הקטרים. "לכן בקרב הציבור התקבל הרושם שאנחנו אחראים לכל המחדלים".

 

ואכן ללוי יש הרבה סיבות לכעוס ולחשוש, כי רוב הטענות האחרונות הפנו אצבע מאשימה אל נהגי הקטרים, שאותם הוא מייצג. "הוועד הקודם", הוא אומר, "היה משומן מכל הכיוונים. אותם עניינה רק הפנסיה שלהם ולהרוויח כמה שיותר. אנחנו דור חדש, מה שנקרא דור הביניים. לא צעירים מדי ולא זקנים מדי. אנחנו גם לא סמנכ"לים. אנחנו עובדים מן המניין. לנו אין קומבינות".

 

אדרעי זוכה לתמיכה חסרת תקדים, מקיר לקיר, בקרב עובדי הרכבת. משיחות עם עובדים בחברה, כמו גם עם חברי ועד אחרים, ניכר שהם סומכים עליה בעיניים עצומות. כולם גם מציינים שלא כך היה המצב עם היו"ר הקודם. אדרעי מספרת שכבר בחודשים הראשונים שלה בתפקיד, כשהחלה לדבר על כך שתילחם עד טיפת הדם האחרונה בהפרטה, ניסו גורמים שונים להזיז אותה מהדרך. "פתאום התחילו לרדוף אחריי בעלי חברות. לדוגמה, יוסי דסקל מחברת בומברדייה, ספקית הקרונות הגדולה ביותר של הרכבת, התחיל לרדוף אחריי בטירוף. הוא מנסה לקנות אותי ולהעביר אותי לצד שלו. אני לא מסכימה אפילו להיפגש איתם. אני יודעת שאם אני אגיד כן לאחת ההצעות האלה אני אכרות את הענף שעליו אני יושבת. בסופו של דבר, ההפרטה תגרום לכך שלי לא תהיה עבודה, ואחריי גם לילדים של כולנו".

 

תאונת הרכבת ליד שפיים בדצמבר האחרון תאונת הרכבת ליד שפיים בדצמבר האחרון צילום: אברהם אדר

 

"השר לא יודע מה קורה סביבו"

 

אדרעי התחילה את הקדנציה שלה בתפקיד בדרך הכי לא פוליטית שאפשר: מלחמת חורמה מלוכלכת במי שעתיד להיות האיש החזק ביותר בחברה שמעסיקה אותה. לדבריה, היא זו שדאגה ליידע את האגודה לאיכות השלטון כי היו"ר לעתיד יוגב נכח בפגישה עסקית שקיים צוות המשא ומתן של רכבת ישראל עם יצרנית הקרונות בומברדייה בגרמניה, אף שהוא אינו נמנה עם צוות המשא ומתן.

 

בפגישה, טוענת אדרעי, הציגה בומברדייה לרכבת את הצעתה הכספית האחרונה למכירת קרונות בשווי 1.25 מיליארד שקל, זאת לאחר שהרכבת שינתה את מפרט הקרונות באמצע המכרז, ולאחר שכל החברות האחרות שהתמודדו פרשו מהמכרז בעקבות הדרישות המחמירות. למרות השתתפותו של יוגב בפגישה, לא הופיע שמו בפרוטוקול שהכינו אנשי הרכבת. לעומת זאת, שמו הופיע בפרוטוקול באנגלית שערכה היצרנית.

 

אדרעי השיגה את שני הפרוטוקולים והעבירה אותם לוועדה לאיכות השלטון. בעקבות כך פנתה האגודה לוועדת המינויים במגזר הציבורי, ועדת שפניץ, כדי שלא תאפשר את מינויו של יוגב לתפקיד יו"ר חברת רכבת ישראל. החברה החליטה להשעות את החלטתה על המינוי, לנוכח מעורבותו לכאורה של יוגב בפרשה. היא ביקשה הבהרות בנוגע לטענות שהופנו נגדו, ואותן מתכוון יוגב למסור בשבוע הבא.

 

באותה עסקת ענק עם חברת בומברדייה לרכישת 74 קרונות דו־קומתיים, חשפה התנועה לאיכות השלטון, בעזרתה של אדרעי, מסמכים שתיעדו את המשא ומתן שהתנהל בין הרכבת לבומברדייה, ובהם נחשף כי שישה ימים בלבד לאחר שנפתחה ההצעה הכספית של בומברדייה למכרז החליטה ועדת המכרזים העליונה של הרכבת לשנות את תנאיו ולהפחית בצורה מהותית את המפרט הטכני שעמד בבסיס המכרז.

 

אורי יוגב. "הוא רוצה לחסל לכולנו את העתיד. אני לא אתן לו" אורי יוגב. "הוא רוצה לחסל לכולנו את העתיד. אני לא אתן לו" צילום: אוראל כהן

"כל הממצאים המזעזעים האלה הגיעו לידי הדירקטוריון בערימת מסמכים מסודרת", אומרת אדרעי, "אבל אני יודעת, ויש לי עדים לכך, שבאותה ישיבת דירקטוריון יוגב אמר באופן חד־משמעי: 'אף אחד לא שואל שאלות לגבי זה. היועץ המשפטי שלנו יטפל בזה'. תבין, זו חברה ממשלתית, והיו"ר שלה לא מוכן שישאלו שאלות לגבי דברים חשודים שקורים במכרז. ואחרי כל זה, וגם כאן יש לי עדים, הוא עמד על זה שאף אחד לא יקבל פרוטוקולים של ישיבת הדירקטוריון. ואני אומרת: למה מה? אורי יוגב הוא מעל החוק? הוא עושה מה שהוא רוצה ולא מפחד מאף אחד. היחידה שפתחה את הפה זו עדית בן עמי מוועדת הביקורת. הוא סתם לה את הפה ושלח דירקטורים לעבור פוליגרף, כדי לברר מי מהם העז להדליף פרטים מהישיבה. זה בעיניך תקינות? והדבר הכי מדהים: אחרי שיצא הדו"ח שאומר שחברת בומברדייה אחראית לתאונות שקרו לאחרונה, הרכבת ממשיכה עדיין לעבוד איתה!".

 

איך את מסבירה את זה?

"אני יודעת שיוסי דסקל, מנכ"ל בומברדייה ישראל, הוא חבר אישי של יוגב עוד מתקופת הצבא. הייתי בהלוויה של אבא שלו, כדי לנחם אותו, וראיתי אותו שם".

 

את לא יכולה לראות שום יתרון בהפרטה של חברה ממשלתית כושלת?

"תראה לי דוגמה אחת שבה גלגלו בעיה ניהולית לבעלי הון והציבור הרוויח מזה. החברה הפרטית תחסוך הרי איפה שהיא תוכל לחסוך, מאיכות החלפים בקטר ועד הגלגלים, ותעלה את המחיר ברגע הראשון שתוכל. בנוסף, מחר תהיה לך מלחמה. על מי תסמוך, על חברת בומברדייה, שביום הראשון של המלחמה ברחו מהארץ, ולא רצו לתת לנו עזרה, אף על פי שהקרונות היו באחריות שלהם? ועכשיו, מה אתה עושה?".

 

ואיפה השר בכל העניין הזה?

"השר הזה, בשיא הכנות, לא מבין ולא יודע מה קורה סביבו. יש לו כמה אנשים שלוחשים לו באוזן, והשתלטו לו על המוח. אם הוא פעם יקשיב לנו, אולי הוא ישתכנע".

 

גם כלפיכם יש ביקורת. מבקר המדינה כתב שיש בקרב אנשי הוועד רשת של קרובי משפחה.

"עובדי הרכבת - רובם מקבלים השלמת הכנסה לשכר מינימום. אנחנו לא גורמים לעליות בשכר. מי שגורם זה הנהלת הרכבת והמנכ"ל שמביא את כל החונטה הצבאית שלו והמקורבים, ונותנים להם עבודות שלהם עצמם לא ברור מה הם עושים שם. שכבת הניהול השמנה הזו היא מה שהרס את הרכבת לאורך השנים, ועל זה העובדים נענשים. ובנוגע לשאלה שלך - תראה לי את המקורבים שלנו שעובדים בוועד. כל הקרובים היו שייכים לאותם סמנכ"לים שהיו מקורבים לצלחת, ושאותם שימנו. כמה לדעתך המשכורת שלי?".

 

אני לא יודע.

"מהרכבת אני מקבלת 4,000 שקל על חצי משרה, ועל היותי עובדת בוועד אני מקבלת 4,000 שקל. זה הכל".

 

תגובות

 

יוסי דסקל, מנכ"ל בומברדייה ישראל, מסר בתגובה: "אכן, ניסיתי להיפגש עם הגברת גילה אדרעי ולהסביר לה שאנחנו עובדים עם ועדי עובדים בכל מקום בעולם שבו אנחנו מעניקים שירות. רציתי שתבחר באיזה מקום בעולם שבו יש ועד עובדים, ונראה לה דוגמה, אך היא מסרבת לדבר איתי וננעלת בשלה.

 

"אשר לטענה בנוגע לאחריות לתאונות, לא היה ולא נברא. אנחנו לא מקבלים אחריות. הקרונות האלה הגיעו לחצי החיים שלהם. הצענו להם לחדש אותם, והרכבת לא הסכימה. כל התקלות נובעות מאחזקה לקויה שלא חודשה. עובדה שיש 600 רכבות כאלה שנוסעות בעולם, ורק פה קרתה התקלה הזאת.

 

"בנוגע לחברותי עם אורי יוגב, אני חבר של כל מי שאני עובד איתו. אני שולח שנות טובות וחג שמח. ואם יוצא לי לפגוש אדם שהוא קולגה שלי, אני שמח לשתות איתו קפה ולשמור איתו על מערכת יחסים חברית. תהליך הפרטה של רכבות הוא תהליך שקורה בכל העולם, והוא נחוץ".

 

אורי יוגב סירב להגיב לטענות כלפיו בכתבה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x