• תפריט
מוסף כלכליסט 20.1.11

6 דרכים להיות נטלי פורטמן

מיקוד אבסולוטי מגיל צעיר, ניתור אובססיבי בין ז'אנרים, הומור עצמי נטול מעצורים וזהות ישראלית מומצאת. לא רק כישרון, גם ניהול קריירה מבריק הפך את נטלי פורטמן לכוכבת-על

איציק שאשו 10:2120.01.11
1.

הכל מתחיל בהורים שלא לוקחים אותך ברצינות

משפחת פורטמן היא החומר שממנו עשויים החלומות של מנהלי קמפיין של מועמדים לנשיאות ארצות הברית. יש כאן אבא רופא, ואמא עקרת בית שהיא גם, כמובן, החברה הכי טובה של פורטמן. בכלל, מתחילת הקריירה שלה היה ברור שכתבי הרכילות וצלמי הפפראצי של הוליווד עומדים לאכול מרורים בניסיון לדוג משהו עסיסי מהמשפחה הזאת.

 

נטלי בטקס האוסקר נטלי בטקס האוסקר צילום: MCT

 

למעשה, עד הבכורה שלה ב"לאון", פורטמן בכלל השתמשה בשם המשפחה המקורי שלה (הרשלג), אך שינתה אותו לבקשת הוריה - שהעדיפו להישאר אנונימיים כמו שהם אוהבים. רק שבועיים לפני שעלתה לבמה בלוס אנג'לס כדי לקבל את הפסלון שלה מג'ף ברידג'ס, פורטמן סיפרה לאיזה מגזין בריטי שההורים שלה עדיין לא לגמרי בטוחים בנוגע לקריירת המשחק שלה. לטענתה, אבא שלה אפילו מדבר איתה מדי פעם על זה שהקטע של המשחק זה נחמד והכל, אבל שאולי הגיע הזמן לחזור ללימודים. אתם יודעים, כי השתתפות ב־18 סרטים שהניבו עד היום יותר ממיליארד וחצי דולר הכנסות רק באמריקה זה לא באמת סיבה לא למצוא עבודה רצינית.

 

"הרגע שבו אתה מתחיל לחשוב שאתה מעל מישהו אחר הוא הרגע שבו אתה צריך שמישהו יוריד לך סטירה לפנים", אמרה לאחרונה פורטמן בראיון. עכשיו אתם יודעים מאיפה היא למדה את זה.

 

2.

תני להם להתאהב בך כשזה עוד לא חוקי

סביר להניח שגם אתם לא הצלחתם להתחמק מהפוסטר ההוא של "ברבור שחור". אתם יודעים, זה עם הפרצוף של פורטמן כשהיא מאופרת בכבדות כדי שתיראה כמו בלרינה. אבל עם כל הכבוד לפסטיבל סביב הסרט הזה - שהתחיל כשהיא לקחה את גלובוס הזהב, וייגמר כשהיא תיקח את הפסלון המוזהב השווה יותר - אני אישית מעדיף את הפורטמן שלי כמו שהכרתי אותה עד היום: נטורל.

מאופרת בכבדות ל"ברבור שחור". מתוך הסרט מאופרת בכבדות ל"ברבור שחור". מתוך הסרט צילום: MCT

 

ותאמינו לי, אני לא היחיד. בנובמבר 2008 פרסם מגזין הגברים האמריקאי "GQ" כתבה ענקית שכותרתה היתה "25 הנשים הסקסיות בקולנוע בכל הזמנים". יכולתם למצוא שם את אורסולה אנדרס כשהגיחה מהמים שעליהם השקיף ג'יימס בונד, את מישל פייפר ב"פני צלקת", ופצצות־על אחרות כמו סיינה מילר ונסטסיה קינסקי. חלק מאותה רשימה מרשימה נקרא "התאהבות ראשונה", והוקדש לנערות צעירות במיוחד שגרמו למיליוני צופים צעירים ברחבי העולם לחשוב שהם מאוהבים. נערות כמו ברוק שילדס ב"הלגונה הכחולה", הברונטית ההיא מ"שמתי ברז למורה", אבל בעיקר נטלי פורטמן ב"לאון". ההכללה של נערות כל כך צעירות ברשימה כל כך לוהטת אמנם עלולה לגרום לקורא לנוע בכיסא באי־נוחות, אבל האמת היא שזאת בדיוק התחושה שליוותה כל גבר שאי פעם צפה ב"לאון". כזכור, אנחנו מדברים כאן על עלילה שמורכבת מרוצח שכיר שביום בהיר אחד מוצא את החצי השני שלו בדמות היתומה המתבגרת של השכנים. אבל הבעיה האמיתית היתה שז'אן רנו לא היה היחיד שהתאהב בילדה בת 13 בסרט ההוא. סביב הגלובוס גברים עם פור של כמה שנים טובות מצאו את עצמם ממלמלים בערסית מדוברת מול המסך דברים כמו "קחי אסימון, צלצלי אליי עוד כמה שנים".

 

היכולת שלה לגרום לקהל לתפוס אותה פעם בתור ילדה ופעם בתור אשה עוד נמשכה כמה שנים, אבל הסתיימה סופית כנראה ב־2004, כששיחקה חשפנית בלהיט "קרוב יותר". נכון, כמו שעשתה לאורך כל הקריירה, גם שם פורטמן עצרה שנייה לפני שזה נהיה סליזי מדי, אבל בדבר אחד לא היה ספק: היא התבגרה. ועכשיו ההשפעה שלה מתחילה להיות אפילו חוקית.

 

3.

לימודים לפני קריירה. העולם ימתין בסבלנות

יש לי הרגשה שפורטמן עצמה לא תשתגע על ההכרזה הבאה שלי, אבל אני אקח פה את הסיכון שהיא לא מנויה על "כלכליסט": נטלי פורטמן היא טים דאנקן של הקולנוע.

 

כן, בדיוק ככה, הרגע השוויתי בין כדורסלן שחור שנגמר רק אחרי 211 ס"מ ומשחק כבר 13 שנה ב־NBA לבין כוכבת קולנוע יהודייה ששוקלת בערך כמו הגופייה שלו. אני אסביר: כשטים דאנקן התחיל לשחק כדורסל עבור האוניברסיטה של ווייק פורסט, כבר היה ברור שמדובר בחבר עתידי בהיכל התהילה של הספורט האמריקאי. בתקופה ההיא, שחקנים שקפצו מהתיכון ישירות ל־NBA (או מקסימום אחרי שנה אחת בקולג') כבר לא היו מחזה נדיר, אבל דאנקן - שכבר בשנה השנייה שלו סומן לליגה של הגדולים - החליט להעביר ארבע שנים מלאות בליגת המכללות. במילים אחרות, האיש ויתר במודע על חוזה עם המון אפסים, קמפיינים ענקיים ליצרניות נעליים וכניסה אופנתית לפנתיאון הכדורסל רק כדי להתחשל ככדורסלן ולהגיע מוכן יותר ל־NBA, ועל הדרך להשלים את התואר.

 

אבא שלה אומר שתפסיק עם השטויות האלה של המשחק. פורטמן לוקחת את גלובוס הזהב אבא שלה אומר שתפסיק עם השטויות האלה של המשחק. פורטמן לוקחת את גלובוס הזהב צילום: MCT

 

אבל מה הקשר לג'ואיש פרינסס שלשמה התכנסנו? ובכן, קצת לפני שהתחלף המילניום, ומיד אחרי שכבר היה ברור שפורטמן הולכת למלא לנו את המסך בשנים הבאות, היא פשוט עצרה הכל והלכה לעשות תואר בפסיכולוגיה. בהרווארד! אז נכון שנערות יהודיות מבית טוב הן לא המחזה הכי נדיר במסדרונות של האוניברסיטה הטובה בעולם, אבל נערות יהודיות מבית טוב שהרגע חזרו מגלקסיה רחוקה רחוקה דווקא כן. אתם מבינים, בדיוק בתקופה בחייה שבה כולם ציפו ממנה להצטייד בפאסון ההולם כוכבות קטנות מסוגה, פורטמן בחרה להצטייד בילקוט ותיק אוכל. למעריצים המשתוממים ולעיתונאים ההמומים היא נהגה לספר אז שלא אכפת לה אם המהלך הזה ידפוק לה את הקריירה, והזכירה שגם את הפרמיירה של "אימת הפנטום" היא הפסידה כי היתה צריכה ללמוד לבגרויות.

 

4.

דלגי בין ז'אנרים קיצוניים

סביר להניח שעם הסטיילינג הנכון, גם היום פורטמן תשכנע אתכם שהיא בעצם רק תיכוניסטית שמודאגת מהבגרות בתושב"ע. ככה זה כשיש לך פרצוף מהסוג שלא דורש תחזוק גם כשגיל 30 דופק בדלת. אני טורח לציין את זה רק כדי להבהיר שאחרי פתיחת קריירה בתפקיד הראשי ב"לאון" ומיד אחרי זה הופעה ב"היט" (נו, הבת החורגת של פצ'ינו שחותכת את הווריד כי אביה הביולוגי הוא טינופת), פורטמן יכלה בשקט להתכרבל בחיקו החמים של הטייפקאסט. אבל היא הבינה במהרה שהיא רוצה יותר, ושבשביל יותר צריך וורסטיליות, ושזה אומר לעשות בתפקידים ממש, ממש מוזרים.

 

רגע אחד היא נערה יהודייה שמסתתרת מהנאצים, רגע אחרי המלכה אמאדל בסרט החלליות של ג'ורג' לוקאס רגע אחד היא נערה יהודייה שמסתתרת מהנאצים, רגע אחרי המלכה אמאדל בסרט החלליות של ג'ורג' לוקאס צילום: אי פי אי

 

הנה רשימה חלקית של הדברים שעשתה בחמש השנים אחרי שגילמה את הרוצחת הקטינה מתילדה: שיחקה את אנה פרנק בברודוויי, השתתפה ב"הפלישה ממאדים" ההזוי של טים ברטון, שיחקה את הבת של סוזן סרנדון ב"בכל מקום אחר" והצטרפה לקאסט של "מלחמת הכוכבים". רגע אחד היא ילדה שמסתתרת מהנאצים, בשני היא מלכת הגלקסיה, ועל הדרך קוטפת מועמדות לגלובוס הזהב על הסרט עם סרנדון. ב־2005 היא הצליחה להשתתף גם ב"נקמת הסית'", וגם ב"אזור חופשי" של עמוס גיתאי. אתם מבינים, בהפרש של כמה חודשים היא הגשימה את הפנטזיות הקינקיות ביותר של מעריצי מד"ב חיוורים שבטח מגדלים איגואנה ועוד קוראים לה צ'ובקה, וגם אמרה משהו אמיתי על הסכסוך הישראלי־פלסטיני. בירכה את סמואל ג'קסון ונהנתה מההומור המעודן של חנה לסלאו.

 

אבל מה שהכי חשוב מבחינתה הוא שמסת הסרטים המגוונת הסתירה היטב את הנפילות בדרך. רק כשעוברים בקפידה על הפילמוגרפיה שלה נזכרים שבעצם טרילוגיית הכוכבים ההיא היתה משעממת יותר מראיון עם דרור קשטן, ושהדבר היחיד שלא היה מוזר ב"ונדטה" היה הגילוי שיפה לה קרחת.

 

השנה כאמור תראו אותה רוקדת בלט ב"ברבור שחור", אבל גם מתחזקת יזיזות אמיצה בקומדיה חדשה, ומככבת בסרט הקומיקס "Thor". בקיצור, אל תיפלו מהכיסא אם פתאום תקלטו אותה בתפקיד אורח בעונה החדשה של "רמזור".

 

5.

אמצי זהות ישראלית בדויה

מכירים את הקטע הזה שאתם מתחילים לראות סרט של פורטמן, ואז מקסימום חמש דקות אחרי שהסרט מתחיל האדם שלצדכם על הספה אומר "אתה יודע שהיא ישראלית"? כן, ברור שאתם מכירים, זה קרה בכל אחת מהפעמים ששני אנשים או יותר ראו איפשהו בישראל איזשהו סרט בהשתתפותה. אגב, למשך כמה שנים היה נדמה שאותו ריטואל יחזור על עצמו גם בכל פעם שנראה על המסך את סשה ברון כהן, אבל אז בוראט נהיה ברונו, וכל הסיפור נכנס להמתנה.

 

פורטמן. כוכבת על פורטמן. כוכבת על צילום: אי פי אי

 

אז כן, פורטמן נולדה בישראל. בגיל שלוש היא ומשפחתה היגרו לארצות הברית, ומאז היא גרה, לומדת ועובדת שם. אבל משהו מוזר קרה בדרך: אף על פי שהיתה פה רק לרגע קט, היא מתעקשת נגד כל כללי ההיגיון הבריא לאמץ זהות ישראלית. מדובר במערכת יחסים סוטה כמעט: בעוד שרוב השחקנים הישראלים מנסים לברוח מכאן, פורטמן מתעקשת לחזור. מגיל 13 היא מקפידה לקפוץ שלוש פעמים בשנה לחופשות ארוכות בישראל, בלי לעשות מזה ביג דיל. כשהחליטה לגור בארץ למשך זמן מה, היא עשתה את הבלתי ייאמן ושכרה דווקא דירה קטנה בירושלים.

 

גם בראיונות לעיתונות האמריקאית היא מדברת בלי חשש על החיבור החזק שלה לישראליות, לשפה העברית ולהוויה הישראלית. כשג'יימס ליפטון, מנחה התוכנית "סטודיו למשחק", שאל אותה מה הקללה האהובה עליה, היא ענתה בלי לחשוב פעמיים "כוס אמק". כשניסה להקשות, אמרה שהדבר היחיד שהיא לא מרוצה ממנו בהקשר הזה הוא המספר האדיר של תסריטי השואה שהיא מקבלת לתיבת האימייל שלה.

 

גם אם הישראליות שלה היא חצי רמאות, אנחנו קונים אותה בשתי ידיים.

 

6.

עכשיו כשהוכחת שאת ילדה טובה, התפרעי בשידור

בהמשך השנה מתוכננות לפורטמן שתי קומדיות: "No Strings Attached" שדרשה ממנה לחלוק מצעים עם אשטון קוצ'ר, ו"Your Highness" (משהו כמו "לב אמיץ" פוגש את "פיינאפל אקספרס") לצדו של ג'יימס פרנקו. לאלו שלא נמנים עם קהל המעריצים הפנאטי של נטלי, ההשתתפות שלה בשתי קומדיות בשנה אחת עלולה להיראות קצת מוזרה, אבל האמת היא שמדובר בבחורה הרבה יותר משעשעת ממה שנדמה לכם. אני לא צריך להתאמץ להוכיח אפילו: פשוט חפשו בגוגל את המילים Natalie Portman Uncensored Rap. מדובר בקטע משנת 2006 שפורטמן צילמה עבור "סטרדיי נייט לייב", שהוא ספק פרודיה על אמינם וללא ספק פרודיה על עצמה, שבו פורטמן עושה ראפ אלים במיוחד וקורע כמו שבחיים לא חשבתם שהיא יכולה להיות.

 

אבל זה לא הכל. ממש לאחרונה היא השתתפה בסדרת המערכונים האינטרנטית "Between Two Ferns" של זאק גאלאפינקיס, ושיתפה פעולה בצורה סופר־מצחיקה עם השאלות השערורייתיות של המנחה. באחריות, שני הקטעים האלו בלבד יספיקו לכם בשביל לסמן לעצמכם ביומן את תאריך היציאה של שתי הקומדיות האלו למסכי הקולנוע בארץ הקודש. כן, אפילו שאחת מהן כוללת את אשטון קוצ'ר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x