$
מוסף 9.12.10

מסע בגינדילנד

ירידי מכירות חגיגיים שסדר הכניסה אליהם נקבע לפי הגרלה, נציגי מכירות מלחיצים, חוזים שנחתמים בלי שייקראו לעומק, פרסומות שמכריזות על מכירת כל הדירות כמעט, וסוכן שחוזר ומציע אותן שוב למכירה. כתב מוסף "כלכליסט" נכנס ללב מכונת השיווק הגינדית וחזר עם ההבנה שדירה מוכרים כמו יוגורט. בעצם בישראל 2010 זה אפילו יותר קל

עמיר קורץ 10:5909.12.10

כאשר נציגת המכירות במשרדי גינדי השקעות ממלאת את הפרטים שלנו במחשב, אנחנו רואים שיש לה משבצת מעניינת להגדרת הלקוח היושב מולה. בהקלקת כפתור אחת הלקוח מסווג, בתום שיחת התרשמות קצרה, כסתם "מתעניין", כלקוח "רציני", או בתואר הבכיר מכולם - לקוח "אסטרטגי", זה ששווה להשקיע בו מאמץ של ממש. בתחתית המדרג מופיעים ה"משוטטים", כמו אלה שסתם באו לעשות סיבוב על הקפה ופרוזן יוגורט חינם. אנחנו, אגב - אני וקולגה מהעיתון שהוצגה כאשתי - זכינו להגדרה הלא מחייבת "מתעניינים".

 

על קירות המשרדים המפוארים של החברה, בקומה ה־32 של מגדל רוגובין־תדהר במתחם הבורסה ברמת גן, פזורים לוגואים גדולים של אחדים מהפרויקטים שהיא בונה, ובהם גינדי תל אביב (השוק הסיטונאי, פרויקט המשותף לגינדי השקעות, חברת יגאל ומשה גינדי ורבוע כחול נדל"ן), גינדי סיטי, גינדי סלקטד, גינדי פירסט, גינדי רמת אביב וגינדי פארק. גם בלי שרציתי בכך, לא יכולתי שלא להתרשם מעוצמת המותג.

 

 

"אתם לא מבינים מה היה שם, חוויית קנייה ומכירה מדהימה. זה היה טירוף", תיארה באוזנינו הנציגה את הקרנבל בהיכל התרבות בתל אביב שהסתיים כמה ימים קודם לכן. "אנשים פחדו לפספס את הדירות, חיכו שעתיים וחצי בתור, תורים של 15–20 איש בכל חדר. הפרסום עשה כזה באז שאנשים פחדו לפספס והם פשוט נכנסו, סימנו דירה, ועל המקום רובם סגרו. בשבועיים הראשונים לא היה מצב שלקוח נכנס ולא קנה את הדירה שסומנה לו", התפארה. כך יישמע תמיד הבון טון הגינדאי - מצליח ומלחיץ.

 

השם גינדי מעורר בציבור הישראלי באופן פבלובי־כמעט רגשות קיצוניים הנעים על ציר האהבה־שנאה. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי בכתובות גרפיטי על גדר מתחם השוק הסיטונאי בתל אביב, בכתיבת טוקבקים ארסיים והקמת קבוצות פייסבוק דוגמת "גם אני נפגעתי מגינדי החזקות" - אבל גם בנהירה עדרית לכל יריד מכירות ובתחושות הערכה ואמון כלפי המותג "גינדי". וכשתחושות מעורבות כאלה נתקלות במכבש הלחצים המסיבי שנציגי המכירות של גינדי יודעים להפעיל בכישרון רב, אין זה פלא שלא מעטים מתפתים לאווירת הלחץ בירידי המכירות וממהרים להתחייב לרכישת דירות - לעתים בתוך דקות ספורות, על סמך תוכניות מעורפלות בלבד ואף בלא לראות חוזה. הרי בדיוק את הדרכים להפעלת הלחץ הזה שכללו בני המשפחה - על כל ענפיה - לדרגת אמנות של ממש.

 

בשבועות האחרונים יצאתי למסע בין נציגי המכירות של שתי החברות המרכזיות של בני הדור הצעיר במשפחת גינדי, גינדי השקעות וגינדי החזקות, כדי לחקור את אמנות השיווק הזאת.

 

גרפיטי מחאה על פרסומת של גינדי במתחם השוק הסיטונאי גרפיטי מחאה על פרסומת של גינדי במתחם השוק הסיטונאי צילום: יובל חן

 

480 נמכרו? 560? או רק 250?

 

הגינדים ונציגיהם ישדרו תמיד הצלחה. הם יפרסמו מודעות ענק עם מדבקות "נמכר" על תמונות של בניינים שטרם החלה בנייתם, ובהודעות לעיתונות יתהדרו במספרים מפוצצים של דירות שנמכרו בתוך שעות ובשווי הכולל של הכסף שייכנס לקופת החברה כאשר יימכר הפרויקט כולו. כי סיסמת ה"נמכר" - שנועדה ליצור לחץ לסגירת עסקאות מהירות - היא גולת הכותרת של שיטת השיווק הגינדית, שבשנים האחרונות רוכבת היטב על בועת הנדל"ן ועל הצורך הנפשי של כל ישראלי בפיסת נדל"ן משלו.

 

הבעיה היא שבמקרים רבים מדובר בלחץ מלאכותי, ומשפחת גינדי משחקת בתחום האפור של השאלה מה זה בדיוק "נמכר". בעיניהם זה בסך הכל משחק מילים, משהו שנהוג מאוד בעולם השיווק והמכירות - המפאר, המאדיר, המנפח. הרי אם אפשר לקרוא לקבוצת בניינים מתחם, שכונה או "סיטי", אם לדירות רגילות שפשוט מעוצבות יפה בפרוספקט הפרסומי אפשר לקרוא "דירות יוקרה", ולמחירים רגילים אפשר להצמיד את התג "חד־פעמיים" - אז אולי גם סביר להציג דירות שרק נעשה רישום ראשוני לגביהן כ"מכורות"."נותנים לך הרגשה שבכל רגע הדירות נגמרות", סיפר ל"מוסף כלכליסט" יואל לוי מרמת השרון, שבעת ביקור במרכז המכירות בהיכל התרבות רכש דירה בפרויקט השוק הסיטונאי. "כשחיכיתי בחוץ ראיתי שכל הזמן שמו מדבקות על הדירות בשלטים - נמכר, נמכר, נמכר. אני לא יודע אם זה אמת או שקר, אבל זה גורם לאנשים לרוץ ולקנות".

 

ואמנם, כל מי שביקר פעם באירוע מכירות של הגינדים מכיר את לוחות הענק המפוזרים ברחבי המתחם במקומות בולטים, שעליהם מעין "צילום רנטגן" של הבניינים המשווקים, ובכל כמה דקות יוצא נציג מטעם החברה ומדביק מדבקות "נמכר" על עוד ועוד דירות בתרשימים שעל הלוחות. הלחץ עובד .

 

הטריק הזה של הגינדים הוא חלק מתפיסת עולם שלמה, שהאחים משה ויגאל גינדי פיתחו כבר בשנות השמונים והתשעים, ושוכללה מאז על ידי דור הבנים (ראו מסגרת). תפיסת העולם הזאת תופסת את קהל הקונים כעדר, שאפשר - בשיווק אגרסיבי ובהרבה רעש וצלצולים - למכור לו דירה בדיוק כמו שמוכרים לו יוגורט. יש בשוק מי שמכנים זאת "יצירת היסטריה פיקטיבית". אחרים קוראים לזה "הפעלת לחץ פסיכולוגי". תומכי הגינדים קוראים לזה "גאונות שיווקית".

 

אבי, רועי, ליטל וגיא גינדי באחד מירידי המכירות של גינדי החזקות בגני התערוכה אבי, רועי, ליטל וגיא גינדי באחד מירידי המכירות של גינדי החזקות בגני התערוכה צילום: יוסי אלוני

 

השיטה הזאת סיבכה לאחרונה את גינדי השקעות עם הרשות השנייה לטלוויזיה, שהורתה להסיר קמפיין טלוויזיוני שהתגאה במכירת 300 דירות בפרויקט השוק הסיטונאי מחשש להטעיית הציבור. "הביסוסים שהוצגו לנו אינם מספקים", הודיעה הרשות השנייה, "לא ניתן להבין (מהם) כי נמכרו 300 דירות, אלא נעשה שימוש במונח הלא ברור 'להתעניין ולהירשם לרכישת דירה'. על פניו עולה כי קיימת הטעיה בוטה". שנה קודם לכן, בסוף אוקטובר 2009, הסתבכו גם בני הדודים מגינדי החזקות עם הרשות השנייה, ובדיוק מאותה סיבה. אז הם פרסמו כי נמכרו 252 דירות בפרויקט שרונה בתל אביב בחודש אחד, וגם שם התברר עד מהרה לרשות השנייה כי לא מדובר בחוזים חתומים אלא בבקשות לרכישת דירה.

 

הפרסום הטלוויזיוני הוסר, אבל בפרסומי החוצות והפרסומות בעיתונים - שכפופים לפיקוח רופף בהרבה - נמשך קמפיין ה"נמכר" באין מפריע.

 

כי בשוק הסיטונאי, מתברר, "נמכר" זה כל מי שהתעניין ונרשם לרכישת דירה ושילם 30 אלף שקל כדי שישמרו לו את הזכות עליה, תוך קבלת הבטחה ש־20 אלף שקל יוחזרו לו במקרה שיתחרט.

 

על בסיס שיטה זו פרסמה גינדי השקעות בסוף השבוע של 21 באוקטובר מודעות ענק על עמודים שלמים בעיתונים, ובהן פירוט כל הדירות ש"נמכרו" בכל הבניינים במתחם השוק הסיטונאי. בתשעה בניינים שונים בפרויקט ספרנו 480 דירות מסומנות בכתום עם הכיתוב "נמכר" (הבניין העשירי, כך הובטח במודעות, ייפתח למכירה שבוע אחר כך). אלא שבביקורנו במשרדי המכירות של גינדי השקעות כמעט חודש מאוחר יותר, הוצע לנו לרכוש דירות רבות שהוצגו בפרסומים כמכורות - כגון דירה מס' 6123 בבניין 6, דירה 553 בבניין 5, דירה 3123 בבניין 3, ועוד. על מסך המחשב של נציגת המכירות ראינו דירות נוספות שבמודעות בעיתונים נצבעו בכתום כ"מכורות" וכאן סומנו כפנויות. זה לא הפריע לנציגה להכריז באזנינו ביטחון: "מתוך 718 דירות בפרויקט נמכרו כבר קרוב ל־560".

 

יום למחרת ביקורנו במשרדים, בצירוף מקרים משעשע, דיווחה גינדי השקעות לבורסה - ובמקביל לתקשורת - על מכירותיה במתחם, וכאן כבר היו המספרים שונים, גם ממה שפורסם בעיתונות, גם ממה שפורסם בבלוג המושקע שפתחה גינדי באינטרנט, וגם ממה שאמרה לנו הנציגה בעל פה. בדיווח לבורסה נאלצה החברה לדייק יותר, ולכן הכריזה בפשטות כי עד אותו יום נחתמו רק 251 חוזים למכירת דירות בפרויקט והוגשו עוד 203 בקשות רכישה "המלוות בהפקדת דמי רצינות, שטרם הבשילו לכדי חוזה" - פחות ממחצית ממספר הדירות שבמכירתן התהדרה בערוצים האחרים. (יצויין כי לפני שבוע עדכנה גינדי השקעות בהודעה לבורסה על מכירת 320 דירות עד כה בפרויקט)

 

מכירה של גינדי החזקות לפרויקט בפתח תקווה מכירה של גינדי החזקות לפרויקט בפתח תקווה צילום: יובל חן

 

"אין מצב שתחליט היום?"

 

בני הדור הנוכחי במשפחת גינדי אמנם לא נשארו שותפים בחברה אחת אלא התפצלו לחברות מתחרות, אבל שני דברים עדיין מאחדים את משפחת גינדי על כל פלגיה: השימוש הנרחב במותג "גינדי", שלמרות הפיצול המשפחתי - או אולי דווקא בגללו - תפס תאוצה בשנים האחרונות, ושיטת השיווק האגרסיבית.

 

כמה ימים אחרי ביקורנו במשרדי גינדי השקעות, ניגשתי לבחון את פרויקט שרונה, המוקם על שטח שכונת הטמפלרים מול הקריה בתל אביב, ושייך לבני הדודים מגינדי החזקות. כאן נוכחתי עד מהרה שאנשי המכירות של השוק הסיטונאי היו עדינים איתנו, והודגם בפניי היטב "הלחץ הגינדאי" לסגירת עסקה.

 

"אתה מחליט לבד או שיש בתמונה עוד אנשים?", היתה השאלה הראשונה של נציג המכירות שקיבל את פניי במשרדי החברה ברחוב הארבעה במרכז תל אביב. כשהסברתי שאני צריך כמובן להתייעץ עם אשתי ועם ההורים, הוא נראה מעט מאוכזב. "כאילו, אתה צריך ללכת לישון על זה ולחזור? אין מצב שתקבל היום החלטה?", חידד את שאלתו ופצח מיד בנאום מכירות מהוקצע: "למה אני שואל את זה? כי נשארו לנו רק שש דירות ארבעה חדרים אחרונות, ויש מצב שאתה הולך הביתה ועד שאתה חוזר תישאר רק קומה גבוהה יותר ואז זה יעלה לך יותר. זו הדינמיקה שקורית פה", הסביר את דאגתו לאינטרסים שלי. "עוד לא הבנת את זה, אבל אתה צריך להיכנס למוד קרב כדי לצאת מפה עם דירה. אני מוותר לך בכך שאני לא אומר לך להטיס מישהו שיעזור לך לקבל החלטה כאן ועכשיו, אבל אם אתה צריך ללכת להתייעץ אז תחזור היום יותר מאוחר או מקסימום מחר בבוקר. תחזור מהר, כי אחרת המלאי ישתנה. מחר כבר יכול להיות שלא תישאר דירה בקומה 23 אלא רק בקומה 25, ואז תשלם 90 אלף שקל יותר. אתה מבין מה שאני אומר לך? הפאזל הולך ונשלם ולא יישאר".

 

אחר כך  פצח בנאום ארוך על השווי האמיתי של הדירה לעומת המחיר האטרקטיבי שהוא מציע לי - קצת יותר מ־3 מיליון שקל לארבעה חדרים. למעשה, הדגיש, כבר היום הדירה שווה פי 1.3, וכאשר אקבל מפתח היא כבר תהיה שווה פי 1.5, כלומר כארבעה וחצי מיליון. "עדיף להימתח קצת במחיר בשביל משהו ששווה הרבה יותר, מאשר לבוא בסבבה למשהו שהוא קל יותר בהתחלה מבחינת הכסף, אבל הפוטנציאל להשבחה לא קיים", פרס בפניי את פילוסופיית ההשקעות שלו. אבל את הדובדבן האמיתי הוא שמר לסוף: לא ייאמן, אבל הוא אפילו יכול לנקוב בתאריך מסירה - 31 באוגוסט 2014. הראשונים שקנו כאן לפני שנה, ציין, אפילו לא ידעו את זה. הם גם לא ידעו מי הקבלן המבצע ושילמו הצמדה למדד מאז הרכישה. בקיצור, חזר והדגיש, "אתה קונה היום את העסקה הכי טובה שנעשתה פה".

 

וזה היה האות לפינאלה הלחצים הסופי: "הטירוף התחיל בחודש האחרון, כשהוזלנו את המחירים בחצי מיליון שקל. מכרנו פה 35 דירות בחודש ושבוע, ורק ביום שישי האחרון מכרנו שלוש דירות. עכשיו זה המחיר הכי טוב שהיה בשרונה, באופן יחסי יותר טוב ממה שקיבל מי שקנה פה לפני שנה", אמר והרים להנחתה הסופית: "בסוף החודש אנחנו סוגרים פה את המשרד, עוד שבוע וקצת לא יישארו פה דירות". על המסר הזה הוא חזר, אגב, פעמיים בהמשך אותו שבוע, כאשר התקשר לראות מדוע אני עדיין מתמהמה בקנייה. הדירות כנראה המשיכו לחכות לי.

 

באו להופעה, יצאו עם דירה

 

אבל הגינדים יודעים מה הם עושים, ובשוק הנדל"ן הרותח של ימים אלה מצליחה במיוחד אווירת הלחץ שהם יוצרים בירידי המכירות שלהם. כך קורה שגם אנשים מנוסים, שכבר רכשו דירה או שתיים בחייהם, ממהרים לפתוח את הכיס ולחתום בתוך פחות משעה על הסכם לאחת העסקאות המשמעותיות שיעשו בחייהם - לעתים קרובות גם בלי שבדקו לעומק את הסחורה.

 

קחו לדוגמה את א', עורך דין שקיבל בוקר אחד מארגון "members", המאגד עורכי דין ורואי חשבון, הזמנה זוגית להופעה של שלום חנוך וגידי גוב במסגרת ההפנינג של גינדי בהיכל התרבות, והודעה שמגיעה לו הנחה בפרויקט. "התנאי לקבל את הכרטיס להופעה היה להגיע לשיחה עם סוכן המכירות. זה קצת הזכיר את השיווק של יחידות הנופש של קלאב הוטל בזמנו, אבל שם ביקשו שהבעל והאשה יבואו ביחד כדי לזכות במתנה, ופה הספיק שרק אחד ילך", מספר א'. "הגעתי לשם בלי כוונה לרכוש דירה, ישבתי עם הסוכן, התברר שההנחה ממש מזערית - אפילו לא הנחה במחיר הדירה אלא אפשרות לשלם 5% פחות בעת חתימת החוזה — אבל שמעתי על הפרויקט ועל התנאים והלכתי הביתה לחשוב. אחרי זה הם צלצלו כמה פעמים, הבטיחו שישלחו טיוטה של החוזה אבל בסוף לא שלחו, וחתמתי על בקשת רכישה לדירת שלושה חדרים בלי לראות חוזה. שילמתי 30 אלף שקל דמי הרשמה, והם התחייבו שאם החוזה לא ייסגר אקבל את הכסף בחזרה".

 

אז אתה דוגמה למישהו שהטריק השיווקי שלהם עבד עליו יפה?

"במידה מסוימת כן. דווקא לא השפיעו עליי הפרסומות, אלא הפנייה הזו דרך members. אבל עוד לא קניתי, עוד לא סגרתי חוזה, זה רק במשא ומתן".

 

מבחינת הפרסומים של גינדי כבר קנית.

"כן, מבחינתם הכל נמכר. נראה כמה בסופו של דבר באמת יסגרו".

 

במקרים לא מעטים, חתימה חפוזה כזאת נגמרת שלא בטוב. כך קרה לי', שחתם בספטמבר 2009 על בקשה לרכישת דירה בפרויקט שרונה אחרי פגישה חפוזה שבמהלכה לא הוצג לו כלל הסכם המכר. תחת "לחץ אדיר", לדבריו, הוא חתם על זיכרון דברים והפקיד בידי הנציג של גינדי 50 אלף שקל. כעבור כמה ימים, כאשר קיבל לידיו את החוזה, גילה, לטענתו, הרבה מאוד בעיות ופערים בין מה שנאמר לו בעל־פה לבין החוזה הכתוב. רק אחרי שעורך דין מטעמו, יובל אלון, שלח לגינדי החזקות מכתבים ואיים בנקיטת הליכים משפטיים, ניאותה החברה להשיב לו את הכסף.

 

אדם נוסף שחתם במהירות ("תוך דקות, עם לחץ אדיר והרגשה שנתנו שהדירות תיכף אוזלות") על הסכם לרכישת דירה בשרונה ושילם 50 אלף שקל לפני שראה חוזה, אומר שגילה מאוחר יותר בעיות, "אלא שאז כבר הייתי שבוי שלהם. אחרי שאתה חותם אתה לא מצליח לתפוס אותם בטלפון. אם יש לך שאלות - אין מי שיענה לך. כשאתה קונה חולצה בחנות אתה מקבל יחס טוב יותר מאשר כשאתה משקיע בדירה של מיליונים, וזה פשוט מדהים. כאילו לא מכירים אותך אחרי שקנית. אבל אלה הגינדים, הם הרי לא חברת בנייה, הם תמיד היו ותמיד יישארו סוחרים".

 

מתחם שרונה מתחם שרונה צילום: עמית שעל

 

"כשאתה קונה דירה מהגינדים מבטיחים לך הרים וגבעות, הם מאוד יודעים לייפות את הדברים, את המציאות, אבל בשטח אתה מגלה שהסתירו ממך כל מיני בעיות ושהמצב אחר לגמרי", אמר ל"מוסף כלכליסט" רוכש דירות בפרויקט גינדי קולקשן של גינדי החזקות בפתח תקווה, שבע מרורים מההתנהלות בפרויקט, שכוללת גם איחור במסירת הדירה. "הבעיה היא שכאשר אתה מתלונן על הקבלן המבצע אצל גינדי אין לך עם מי לדבר, לא חוזרים אליך או שמפנים אותך למישהו אחר. גינדי טובים בלשווק ולמכור אבל אחר כך שוכחים אותך".

 

רועי גינדי, האחראי על הביצוע וההקמה של הפרויקטים של גינדי החזקות ברחבי הארץ, מכיר היטב את הביקורת על החברה, ודוחה אותה בתוקף. "בכל פרויקט שלנו יש נציג מטעם גינדי שזמין לכל הבעיות שמעלים הדיריים במהלך הבנייה וגם אחרי המסירה. תמיד יהיה שיעור קטן של לקוחות שלא מרוצים שיעשו הרבה רעש, כמו אצל כל יזם, אבל העובדה שלקוחות חוזרים וקונים אצלנו בפעם שנייה ושלישית מעידה על ההצלחה שלנו בפועל", אמר ל"מוסף כלכליסט". "אנחנו לא מאלצים אנשים לקנות עם אקדח לראש, אנשים קונים כי הם רוצים לקנות, כי בסופו של דבר מאחורי השיווק יש מוצר מעולה. לפני כל יום מכירות שלנו המתעניינים מגיעים למרכז המכירות, נפגשים עם הנציגים, מתרשמים מהפרויקט, ואז הם מגיעים לאירוע המכירה כבר מבושלים ומוכנים. זאת הסיבה ששיעור הביטולים בסופו של דבר, אחרי ההרשמות באירועים האלה, הוא נמוך מאוד".

 

המסך מתמלא באדום

 

הקרנבל הגינדאי בפרויקט השוק הסיטונאי הגיע ללא ספק לשיאים חדשים, עם שכירת אולם הקונצרטים האיקוני של האליטה התל־אביבית לצורך יריד המכירות. ייתכן שהרגישו כי בפרויקט במרכז תל אביב, הנדל"ן הלוהט ביותר במדינה כיום, הם חייבים ללכת על הקצה, אבל גרנדיוזיות והפקות ענק אינן כמובן דבר חדש אצל משפחת גינדי.

 

בינואר 2009 נכחתי באירוע מכירות של גינדי החזקות לפרויקט "גינדי בולווארד" בפתח תקווה, שנערך בשיתוף ארגון הצרכנות של אנשי צבא הקבע "חבר", כנראה ארגון הצרכנים החזק בארץ, שגם הצליח להוציא מגינדי מחירי הנחה מצוינים. אחרי שביקרו קודם בפרויקט עצמו, הוזמנו המתעניינים ליום מכירות מרוכז בגני התערוכה, שדמה יותר לפסטיבל מאשר לאירוע שבו התבקשו הבאים להחליט על הוצאת ענק שתחייב את רובם להיכנס לחוב לעשרות שנים. בזמן ההמתנה חולק לבאים כיבוד עשיר, ואז נערכה במקום הגרלה שנועדה לקבוע את סדר הנכנסים לסוכני המכירות. תקלה שאירעה במחשבים והביאה למחיקת התוצאות ולהכרזה על הגרלה חוזרת רק העצימה את תחושת הלחץ במקום, והריצות של נציגי גינדי, שמשכו בידיים את הקונים אל סוכני המכירות, יצרו אווירה של שוק. אנשי המכירות דאגו כמובן לתדלק את אווירת הלחץ הזאת, ובסיום האירוע הודיעה גינדי החזקות על הצלחה אדירה: "מכירה" של 195 דירות בתוך ארבע שעות.

 

"מרגישים את הכוח השיווקי שהם מפעילים בשטח, את אווירת הלחץ", סיפר ל"מוסף כלכליסט" אדם שקנה דירה באירוע דומה שארגנו חבר וגינדי החזקות בגני התערוכה ביולי האחרון לפרויקט "One & Only" בפתח תקווה. "היו שם אלפי אנשים ונערכה הגרלה שלוותה בקריאות הידד ומחיאות כפיים לעולים בגורל, כאילו הם זכו בפרס הראשון בלוטו. ואז אתה נכנס לחדר שבו יושבים עשרות נציגי מכירות, ואתה מרגיש שאם אתה לא סוגר מהר את העסקה אז מישהו אחר, אפילו אם הוא נכנס אחריך, יכול להקדים אותך ולהתביית בדיוק על הדירה שעניינה אותך. אתה רואה איך המסך של נציגת המכירות מתחיל להתמלא כולו באדום־אדום, שאומר שמלאי הדירות הולך ומצטמצם, ואנשים מחליטים בלחץ". כאן הגדילה גינדי החזקות לעשות, והודיעה על שיא מכירות של 519 דירות בתוך שלוש שעות בלבד.

 

אגב, כמה ימים אחרי האירוע "החד־פעמי" שבו נכחתי לפני כשנתיים, התקשר אליי נציג מטעם הגינדים והציע לי לרכוש דירה באותם התנאים בדיוק שהוצעו באירוע. נאמן לשיטת מעסיקיו, הוא רק הפציר בי "להגיע מהר, עדיף עוד היום, למשרד המכירות, כי אחרת גם הדירות שנשארו ייגמרו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x