• תפריט
סטארט-אפים והון סיכון

מיזמות להון סיכון: "ישראל ממציאה עצמה מחדש עם חברות רזות"

היזם הסדרתי אדן שוחט עבר לצד שיזמים אוהבים לשנוא. כשותף מלא בקרן ג'נסיס, הצעיר ביותר בתפקיד כזה בישראל, הוא מתכנן השקעות של עד 600 אלף דולר בחברות של "שני אנשים וכלב"

אסף גלעד 16:4420.10.10

אדן שוחט זוכר היטב את המפגש הראשון שלו עם קרן ג'נסיס, לפני 11 שנה. השותף מטעם ג'נסיס, יאיר שוהם, לא התרשם מהמודל העסקי של חברת שלס שהקים שוחט בן ה־22. החברה פיתחה מנוע תלת־ממד לאתרי אינטרנט, טרם עידן הפלאש, שבו השתמשו כ־200 מיליון איש וענקיות כמו לגו, טושיבה, ו־CBS. ובכל זאת, שוהם צדק והחברה לא שרדה. "הוא זיהה שלא היה לי מודל עסקי והסביר לי את זה בכנות רבה", משחזר שוחט. "לא לקחתי את זה קשה ונשארנו חברים מאז".

"החברות מגיעות מהר מאוד לנקודה שבה אפשר לבחון את סיכויי ההצלחה שלהן" "החברות מגיעות מהר מאוד לנקודה שבה אפשר לבחון את סיכויי ההצלחה שלהן" צילום: יובל חן

 

עד גיל 30 היה שותף שוחט בהקמת שלוש חברות נוספות: חברת האלגו־טריידינג דלוון (Delavenne), חברת התוכנה הארגונית אטרניטי (Aternity) ב־2004, ופייס.קום (Face.com) ב־2007. באטרניטי, המיישמת את האלגוריתמים של דלוון בתחום התוכנה הארגונית ונחשבת להצלחה הגדולה ביותר של שוחט, הוא היה מנהל הטכנולוגיות הראשי. אטרניטי אחראית למפגש מחודש ומוצלח יותר של שוחט עם ג'נסיס, שהשקיעה בחברה בסבב הגיוס הראשון.

 

בעקבות ההשקעה הצטרף מייסד ג'נסיס, אדי שלו, לדירקטוריון אטרניטי, והקשר בינו לבין שוחט התהדק כאשר הוא ביקש מהיזם הסדרתי לבחון עבורו השקעה בכמה חברות. "לפני שנה הוא שאל אותי, רגע, למה שלא תעבוד עבור הקרן באופן רשמי?", מספר שוחט, שהצטרף לג'נסיס כשותף עצמאי. בקיץ האחרון הוא החליט להתמקד בעיקר בג'נסיס (במקביל לחברות בדירקטוריון פייס.קום — א"ג), ובחודש שעבר, רגע לפני יום ההולדת ה־33, הוא נהפך לשותף הקבוע הצעיר ביותר בקרן הון סיכון בישראל.

 

הקרנות הן מהגופים המושמצים ביותר על ידי יזמים. איך היה המעבר מיזם לשותף בקרן הון סיכון?

 

"כיזם יש לי שלושה 'ילדים', שלוש חברות שנולדו וגדלו, ובוורידים שלהן זורם כסף. אז נכון, קיבלתי מיילים שנונים וציניים מהחברים, אבל מה שהולך כיום בענף, סוג החברות שקמות כאן, מאפשר לי לעבוד איתן לא כאיש הון סיכון מרוחק, אלא כתף לכתף. חברות היום קמות בגראז' כ'סטארט־אפ רזה', והסגמנט הזה היה הטריגר שבגללו הצטרפתי להון סיכון. האנשים שאיתם עבדתי לא נהפכים עכשיו לחברים לשעבר".

 

אומרים שמודל ההון סיכון פשט את הרגל ולא מחזיר תשואות.

 

"אם המודל לא עבד אז מחדשים אותו. צריך להבין מה קורה פה: ישראל ממציאה את עצמה מחדש באמצעות שכבה של חברות רזות. אין מנוס מהאתגר לפתח את ענף ההייטק במבנה החדש שלו. נכון, קרנות הון סיכון צריכות לקחת סיכון גדול יותר, אבל אין כיום תחליף למודל הזה, שמזרים את החמצן בעורקי תעשיית ההייטק".

 

"בדרך לחברה המוצלחת אתה נאלץ להרוג המון חברות"

 

מהו ההבדל בין תעשיית ההון סיכון הישנה לחדשה?

 

"דור החברות החדש דורש הרבה פחות כסף מבעבר. חברות מגיעות מהר לשוק, מוכיחות את זכות הקיום שלהן, ורק אז מגייסות. החברות מגיעות מהר מאוד לנקודה שבה אפשר לבחון את סיכויי ההצלחה שלהן. הדור החדש של היזמים מקבל יותר נתח בחברות מבעבר, משום שהוא רואה לטווח ארוך ומוכן לוותר על גובה המשכורת תמורת אופציות.

 

"כשהקמתי את אטרניטי, למשל, גייסנו 7 מיליון דולר וויתרנו על נתח מהותי בחברה. בדיעבד, היינו יכולים לגייס רק 3 מיליון דולר ולשמור על חלק גדול יותר. בפייס.קום. גייסנו רק 250 אלף דולר בהון הראשוני, מכיסינו שלנו (שוחט, גיל הירש, יריב טרלובסקי - א"ג), וישבנו ארבעה אנשים בחדר קטן. אחרי שגייסנו 4.3 מיליון דולר מיאנדקס הוספנו רק עוד חדרון קטן. בדרך לחברה המוצלחת אתה נאלץ להרוג המון חברות. היזם משקיע מעצמו 20 או 30 אלף דולר, בוחן במהירות את הביצועים של החברה, ורואה אם המוצר מבוקש או לא. והכל תוך כדי ריצה".

 

אבל זאת לא הדרך לתמוך בחברות גדולות שאמורות לפתח את הרובוט מציל החיים, או את הצ'יפ שיפתור את הפלונטר ברשתות התקשורת.

 

"אני לא מסכים עם הטענה הזאת. קח לדוגמה את חברת פורסקוור, שהפכה לפופולרית בזכות שירותי המיקום ברשתות חברתיות. היא שווה מאות מיליונים, לא 40 או 50 מיליון דולר, ועד הקיץ האחרון גייסה פחות ממיליון וחצי דולר. יש לחברה מודל עסקי ברור שניתן לייצר ממנו כסף. השאלה היא לא איזו חברה תגיע לשווי של 40 מיליון דולר, אלא איזו חברה היא בעלת פוטנציאל של מאות מיליוני דולרים, ומכילה גם 'נקודת יציאה' של 20 עד 50 מיליון דולר. גוגל ויאהו עסוקות בדיוק ברכישה של חברות כאלה, של עשרות מיליוני דולרים. אני מעריך שיש כיום חברות ישראליות שיש להן פוטנציאל להגיע לשווי של מאות מיליוני דולרים, ובהן קונדואיט, וויביה וגיפט־פרוג'קטס".

 

זה נשמע כמו אבולוציה על סטרואידים. אתה לא הורג ככה רעיונות טובים?

 

"מניסיוני, רעיונות לא באמת מתים או נעלמים. פורסקוור לא המציאה את שירותי המיקום, הנושא נמצא בפיתוח מסחרי כבר עשר שנים. היא פשוט הפכה את הרעיון לאינטואיטיבי יותר".

 

באיזה שלב של חברה קרן הון סיכון צריכה להשקיע כיום?

 

"מוקדם יותר ממה שהתרגלנו. שני אנשים וכלב מספיקים, אפילו לפני שהלקוחות מגיעים. אפילו חודש אחרי שהחברה קמה. נשקיע בדרך כלל לפחות 200 אלף דולר, ולכל היותר 600 אלף דולר. אם החברה זקוקה ליותר, נשקיע רק תמורת עמידה ביעדים. אני אשקיע בחברות בתחום האנליטיקס, אינטרנט, תוכנה כשירות (SaaS), בחברות מובייל עם חזון למכירת אפליקציות, או בחברות מבוססות שירותי ענן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x