• תפריט
מוסף 26.8.10

טוני בלייר: "דווקא היה מוצא חן בעיניי להיות נשיא אירופה"

הוא מאושר להיות אב לבן 10, חושב שזה הגיוני שנהפך לפותח דלתות של תאגידי ענק, וחי בשלום עם העובדה ששלוש שנים אחרי שעזב את דאונינג 10 הוא עדיין אחד האנשים השנואים בבריטניה. טוני בלייר, שליח הקוורטט למזרח התיכון, מרגיש שהקריירה שלו רק מתחילה

הילה גבעון ונעמה סיקולר 08:3626.08.10

בוא נשחק במשחק אסוציאציות.

"קדימה".

 

זמן פנוי לעצמך.

"לא הרבה כפי שהייתי רוצה. כשיש לי זמן פנוי אני בעיקר מתעמל או משחק עם ליאו, הבן הקטן שלי, וגם שומע הרבה מוזיקה”.

 

מה עושה לך המשפט "טוני בלייר בעל הון"?

"זה נכון שאני אדם אמיד, אבל הייתי מעדיף שיראו בי משרת ציבור".

 

והמילים "קפיטליזם חזירי"?

"זו בעיה גדולה, ולאו דווקא פתרון גדול".

 

ו"עיתונות בריטית"?

טוני בלייר משחרר פרץ צחוק רם, ומשתתק.

 

וכשמזכירים לך את הסרט "המלכה אליזבת" שבו מופיעה דמותך, מה עובר לך בראש?

"לא ראיתי את הסרט, וככל הידוע לי גם המלכה לא ראתה אותו".

 

בלייר. "בני ליאו הוא ברכה, ממש מתת אל, וכיוון שהוא נולד כשהייתי בן 47 הייתי מספיק בשל להבין את זה. ולהחליף חיתולים ולהקריא סיפורים היה עבורי חווית אבהות שונה" בלייר. "בני ליאו הוא ברכה, ממש מתת אל, וכיוון שהוא נולד כשהייתי בן 47 הייתי מספיק בשל להבין את זה. ולהחליף חיתולים ולהקריא סיפורים היה עבורי חווית אבהות שונה" צילום: שוגר דיוויד

 

יש לך אייפון או בלקברי?

"האמת היא שאני אדם מאוד לא טכנולוגי. רק כשהפסקתי להיות ראש ממשלה קניתי את הטלפון הנייד הראשון שלי. זאת אומרת שעד לפני שלוש שנים לא היה לי. אבל היום הבלקברי הוא הכל בשבילי, עד כדי כך שליאו שאל אותי יום אחד, 'אבא, את מי אתה אוהב יותר, אותי או את הטלפון'. אבל אין לי היום באמת ברירה אלא להיות מחובר אליו כל הזמן. זו הדרך שלי לשמור על קשר עם הבית כשאני כאן. זה מה שבכלל מאפשר לי לעשות את מה שאני עושה – להסתובב בכל העולם ולהישאר בקשר עם הבית".

 

אתה מתגעגע לדאונינג 10?

"לפעמים. האירוניה בלהיות ראש ממשלה היא שאתה מבין מה באמת צריך לעשות רק בסוף הכהונה שלך, בגלל הניסיון שצברת. תוכלו לשמוע את זה גם מביבי נתניהו, על הכהונה הקודמת שלו. וכן, אני מתגעגע לפעמים לעבודה, וגם לכוח שנלווה לה, אבל אני מתעודד מזה שהיום אני יכול להתמקד בדברים שמעניינים אותי, ולהשפיע בדרכי. אני מאמין שהיום, כאשר אני נמצא בשליחות באפריקה או כשליח הקוורטט במזרח התיכון, אני משפיע לא פחות. יש גם משהו כובל ובעייתי בתפקיד ראש הממשלה, כי הציבור כל הזמן מעורב בחייך הפרטיים והממלכתיות מטילה עליך הרבה מגבלות. כיום אני חש משוחרר יותר".

 

כשאתה אומר "משוחרר" אתה מתכוון גם לתקשורת? כי נדמה שהיא דווקא לא משחררת אותך.

"כשהתפטרתי דווקא היתה לי הקלה גדולה בפן הזה, אבל ככל שהזמן עובר אני מבין שהעיתונות בבריטניה לא מתכוונת להפסיק לכתוב עליי דברים קשים, ושאני אמשיך לראות אתרי אינטרנט חדשים בשם "אני שונא את בלייר".

 

טוני בלייר ומשפחתו מימין: ניקי שרי קתרין ליאו טוני ויואן טוני בלייר ומשפחתו מימין: ניקי שרי קתרין ליאו טוני ויואן צילום: בלומברג

 

ואיך אתה מרגיש עם זה?

"זה לא לגמרי עובר לידי, אבל בסך הכל אני מרגיש בסדר עם זה. נראה לי שרוב האנשים לא חושבים כך, ובכלל, אם יש לקח אחד שלמדתי בחיים הפוליטיים זה שיש הבדל בין האנשים הקולניים ביותר לביו האנשים ההגיוניים ביותר”.

 

אני? בנקאי?

התמונות האחרונות של טוני בלייר מתקופת כהונתו כראש הממשלה מראות אדם עייף, כפוף מעט, שפניו חרושות קמטים. 27 ביוני 2007, היום שבו התפטר מתפקידו, מראשות הלייבור ומבית הנבחרים, הגיע אחרי שלוש שנות לחצים והתקפות.

 

בשנת 2004 אנגליה נשטפה במחאות נגד מעורבות בריטניה במלחמה בעיראק. ובעוד גופות חיילים בריטים ממשיכות לחזור בזו אחר זו, חשפו העיתונים מסמכים שלפיהם בלייר ידע כל העת שלעיראק אין יכולות צבאיות, ושיקר לפני המלחמה כאשר אמר לפרלמנט שבידי סדאם חוסיין נשק להשמדה המונית שמהווה "סכנה לביטחון העולם". לפי הפרסומים, בלייר שיקר כדי לשכנע את בית הנבחרים לצרף את צבא בריטניה למתקפה האמריקאית. התמיכה בבלייר צנחה. בבחירות 2005 הוא אמנם ניצח בפעם השלישית ברציפות, אך עם רוב זעום של 66 כיסאות בפרלמנט – קצת יותר משליש ממספר הכיסאות שהיו למפלגתו כאשר נבחר לראשונה ב־1997.

 

מאז לא פסקו הקריאות לבלייר להתפטר, בעיתונים, בהפגנות ובתוך מפלגתו שלו. גם כאשר הודיע ב־2006 שיפרוש בתוך כשנה, דעת הקהל לא נרגעה. חברים בסיעתו שלו החלו להצביע נגד החלטותיו, ונושאי תפקידים רשמיים במפלגה פרשו ממנה במחאה על כך שטוני בלייר עדיין רשום אליה. בנאומו האחרון, כמה שבועות לפני התפטרותו הרשמית, אמר: "ייתכן שטעיתי. אתם תגידו. אך האמינו לכל הפחות בדבר אחד. עשיתי את מה שחשבתי שנכון לארצנו".

 

ליד גדר ההפרדה. "השליחות פה לוקחת את רוב זמני" ליד גדר ההפרדה. "השליחות פה לוקחת את רוב זמני" צילום: גיא אסיאג

 

בלייר 2010 נראה שונה לגמרי. על המרפסת בסוויטה הגדולה שלו במלון אמריקן קולוני בירושלים הוא נראה נמרץ, נינוח, וגם רזה יותר. בעודו יושב בחליפה מחויטת מול הנוף של בתי מזרח העיר הוא מסביר למה הוא מעדיף את השמש של אוגוסט על המזגן שמאחורי הקיר: "אל תשכחו שאני בריטי, אין לנו כזו שמש".

 

בלייר הרוויח בשלוש השנים האחרונות יותר מ־40 מיליון דולר, מהרצאות שעליהן הוא גובה רבע מיליון דולר ל־90 דקות, מספר זיכרונותיו שייצא לאור בשבוע הבא ושעליו קיבל מקדמה של כ־6.6 מיליון דולר, ומשירותי פתיחת דלתות עבור תאגידים שנתקלים במכשולי רגולציה במדינות בעולם.

 

בלייר התאהב בעושר ובאורח החיים של העשירים - הוא צוטט בעבר אומר: "נחוצים לי 5 מיליון ליש"ט בשנה רק כדי להסתדר" - כאשר היה ראש ממשלה, והתארח באחוזתו המפוארת של סילביו ברלוסקוני ובביתו של הזמר קליפ ריצ'רד. הוא גם התיידד עם מייסד חברת התקליטים גפן דיוויד גפן, עם טום הנקס וסטיב מרטין, שאיתם הוא נותר מיודד עד היום ומבלה איתם בחופשות מפוארות, כמו גם עם לארי אליסון, מייסד אורקל והאדם השישי העשיר ביותר בעולם.

 

"נכון, כל האנשים האלה הם חברים שלי", הוא אומר. "יש לי חברים מפורסמים יותר ומפורסמים פחות. לאורך הקריירה תמיד יש אנשים שאתה לוקח איתך הלאה, ויש כאלה שפחות.

 

"לשני נשיאים אמריקאיים לשעבר אני קרוב במיוחד", הוא מוסיף, "ביל קלינטון וג'ורג בוש, אבל אני גם חבר של ברלוסקוני וגם של מפורסמים אחרים". לג'ורג' בוש הבן, שזוכה ממנו לכינוי "אמיץ ובעל מחויבות", בלייר גם מקדיש חלקים נרחבים מספרו החדש.

 

מייסד סאן וינוד קושלה שכר אותך כיועץ בקרן להשקעה בטכנולוגיות ירוקות. מה תפקידך שם?

"אני עוזר בעיקר בנושאי הרגולציה של הטכנולוגיות מול מדינות. זה אחד התחומים החשובים ביותר בעולם כיום. לפני כמה התקנו אחת מהטכנולוגיות האלה במפעל כימי בקליפורניה שפלט גזי חממה בכמות שיכולה לבדה לעלות את החום בקליפורניה בכמה מעלות בשנים הקרובות. אחרי ההתקנה פליטת הגזים ירדה ב־70%. זה דבר משמעותי מאוד, זה האוויר שאת ואני נושמים. וינוד קושלה הוא יזם מרשים שחושב כמה צעדים קדימה, וזה מרגש לעשות איתו דברים שמעטים יכולים לעשות".

 

כמה זמן אתה מקדיש לכול אחד מעיסוקיך?

"השליחות פה לוקחת את רוב זמני, ומה שנשאר מתחלק בין יתר הדברים, בראשם הנושא הסביבתי".

 

עם שר הביטחון ברק. "אני מכיר מנהיגים והפטריוטיות של המנהיגים שלכם אינה דבר מובן מאליו" עם שר הביטחון ברק. "אני מכיר מנהיגים והפטריוטיות של המנהיגים שלכם אינה דבר מובן מאליו" אריאל חרמוני, בלומברג

 

בסוף השבוע האחרון פרסם "הסאנדיי טיימס" כי המפקח על השירותים הפיננסיים בבריטניה (FSA) אישר לחברת הייעוץ של בלייר להגדיר עצמה כבנק להשקעות, וכי החברה מתכננת להיהפך לקרן ל"עשירי־על". בלייר הכחיש את הפרסומים. "אין לי עניין לנהל כסף של אחרים", הוא אומר לנו, "אני לא בנקאי השקעות, וזה לא דבר שאני עושה או מתכוון לעשות. אמרתי את זה גם ל'טיימס' אבל הם מתעקשים".

 

וגם אם כן, בעצם, מה רע? הרי אין ויכוח על זה שהתעשרת, וגם יש לך כמה בתים.

"יש לי בית בלונדון ובית בכפר. אין לי תיק נכסי נדל"ן, ויש עוד הרבה שחיים כמוני".

 

"להביא ילד לעולם בגיל 47 זו ברכה"

 

בשנת 2009 שמו של בלייר הועלה כמועמד לתפקיד נשיא האיחוד האירופי – תפקיד שהיה אמור להעניק לו סמכויות ביצועיות נרחבות ושתוכנן להיות מקבילה לתפקיד נשיא ארצות הברית. מחאות בבריטניה וחילוקי דעות בין מנהיגים באירופה טרפדו את המהלך, ובסופו של דבר התפקיד נהפך לתואר ייצוגי וחסר סמכויות, וניתן לראש ממשלת בלגיה לשעבר הרמן ואן רמפוי. "להיות נשיא אירופה יכול היה להיות דבר נהדר, אבל זה כנראה לא נועד לקרות", אומר לנו בלייר. "אבל ממילא, כבר עכשיו אני לא נמצא עם המשפחה שלי כפי שהייתי רוצה להיות, אז את המרץ והזמן הנוסף שיהיה לי אקדיש להם".

 

מה זאת אומרת? עד כמה היית מעורב בגידול ליאו בן ה־10?

"הו, הייתי מאוד מעורב. ליאו הוא ברכה גדולה, ממש מתת אלוהים, ולשמחתי כאשר הוא נולד הייתי מספיק בשל כדי להבין את זה. החלפתי חיתולים, הקראתי סיפורים לפני השינה. בכלל חוויית האבהות היתה שונה לגמרי, ולא כי הייתי ראש ממשלה אלא כי הוא נולד לי ולשרי בגיל מבוגר יחסית, כאשר הייתי בן 47".

 

וכעת יוצא לך לראות אותו ולהשתתף בגידולו?

"לא מספיק. למעשה, כשהייתי בדאונינג 10 ראיתי אותו יותר, כי גרנו כולנו באותו הבית. כיום אני רוב הזמן בנסיעות, ולכן מן הסתם הקשר איתו יותר קשה".

 

ליאו, בן הזקונים ואחיהם הצעיר של יואן (26), ניקולס (25) וקתרין (22) הוא הילד החוקי הראשון ב־150 השנים האחרונות שנולד לראש ממשלה בריטי מכהן. הוא קרוי על שם אביו של בלייר, ובלייר אוהב לספר איך מישהו פעם הרוויח מכך. "פעם", הוא אומר, "כשהייתי בשיחות השלום בצפון אירלנד, מישהו ניגש אלי באחת הוועדות ואמר: 'אני מבין שאשתך בהריון'. עניתי 'נכון', והוא שאל: 'ואיך תקראו לילד?'. עניתי, 'כנראה נקרא לו על שם אבי'. כעבור כמה חודשים חזרתי

לאירלנד להמשך השיחות, ואני רואה את אותו בחור עם שיזוף יפה. אם היית בצפון אירלנד את בוודאי יודעת שקשה להשתזף שם. ניגשתי אליו ואמרתי 'שיזוף יפה'. 'נכון', הוא ענה, 'זה בזכותך. זוכר שסיפרת לי שתקרא לבנך על שם אביך? בסוף השיחות הלכתי לסוכן ההימורים שלי ושמתי 1,000 ליש"ט על השם. היתה לי החופשה הטובה בחיי'".

 

ומה אתך? מתי אתה תקח את חופשת חייך, ותפרוש כדי להיות אבא וליהנות יותר מהחיים?

"לא בקרוב. למרות כל מה שהיה, הפסקתי להיות ראש ממשלה בגיל צעיר יחסית. באותה תקופה פרישה לא באה בחשבון מבחינתי והמשכתי לעשות דברים, ואני עדיין מרגיש שיש לי מה לעשות. אני מוקסם מהתפקיד שהקוורטט הטיל עליי, ומהאפשרות לעזור לפתור סכסוך שמצד אחד הוא כל כך דליק ומצד שני הפתרון שלו כה פשוט בעיניי, שתי מדינות לשני עמים".

 

ואחרי שתסיים את השליחות הדיפלומטית, יהיה מה לדבר על פרישה? לפחות מהחיים הציבוריים?

"לא, מה פתאום, לא בא בחשבון. או כמו שחבר שלי אומר, Retired is expired".

 

עם יו"ר הרשות מחמוד עבאס. "אני כאן כדי לעזור לפלסטינים" עם יו"ר הרשות מחמוד עבאס. "אני כאן כדי לעזור לפלסטינים" צילום: אי פי אי

 

"צריך רגולטור לכלכלת העולם"

 

את שלוש הקדנציות הרצופות שלו בלייר חייב, בין היתר, לרעיון "הדרך השלישית" שאימץ בסוף שנות התשעים לצד נשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון. "הדרך השלישית" היא מדיניות כלכלית שאותה הציע הסוציולוג הבריטי אנתוני גידנס, ושדוגלת בשילוב בין עקרונות השוק החופשי לאלה של הסוציאליזם: משק קפיטליסטי וחופשי מהגבלות, לצד מדיניות רווחה ממשלתית נרחבת. רעיון הדרך השלישית הגיע אחרי שנים שבהן נשיא ארצות הברית רונלד רייגן וראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר הנהיגו קו של הפרטה קיצונית והתנערות הממשלה מתחומי אחריות שהיתה מחויבת להם בעבר. באנגליה ובארצות הברית, רעיון הדרך השלישית זכה לתמיכה רבה בקהל הרחב.

 

מאז, השקפתו הכלכלית של בלייר נעה עוד יותר שמאלה, לכיוון הסוציאל־דמוקרטי. לדבריו, אחרי המשבר האחרון הוא מאמין בהרבה יותר התערבות והרבה פחות חופש. "צריך להקים מערך פיקוח בינלאומי חזק, כך שכאשר המשבר הבא יהיה בפתח יהיה אפשר להתריע על כך" הוא אומר.

 

אבל קיימים גופי פיקוח, ישנם בנקים מרכזיים, הבנק העולמי. זה לא מספיק?

"אני חושב שצריך גוף חזק יותר. גוף שיעשה רגולציה כלכלית אחידה במקומות שונים בעולם וינהיג פיקוח כלכלי הדוק על המדינות השונות. צריך גוף שיאסוף נתונים כלכליים אחידים ויתריע בזמן מפני התערערות כלכלית חריגה. את המשבר הכלכלי האחרון אפשר היה לחזות ולמנוע. הוא לא היה בלתי צפוי כי שוק הסאב־פריים היה מאוד בעייתי. ואז ראינו איך קריסת השוק הזה גררה את כל ארצות הברית למשבר, ואחריה את כל העולם. בעולם רגיש כזה, נחוצה לנו מערכת שתתריע בגלוי מפני המפולת הבאה".

 

כשאתה מדבר על פיקוח, אתה רומז לפיקוח על הבונוסים והמשכורות המנופחות, כמו אלה שראינו בוול סטריט, ושיש גם באנגליה?

"לא בהכרח. אני לא מכחיש שיש בעיה בנושא התגמולים, ובטוח שהקשר בין ביצועים לבין משכורות המנהלים צריך ללכת בשני הכיוונים. אבל אני לא חושב שלבעיה הזאת נחוץ פתרון דרסטי, אם בכלל. אני גם בכלל לא בטוח שהמתקפה הציבורית על המנהלים תביא לפתרון הנכון. הרי המשבר הכלכלי לא נגרם בגלל משכורות גבוהות, אלא כי אנשים רגילים לא הבינו עד כמה החוב הפרטי, כאשר מצטברים הרבה כמותו, יכול לערער את הכלכלה. לכן, את הפתרונות צריך לדעתי לחפש מחוץ לנושא השכר".

 

המזרח מתפתח במהירות. האם אירופה שוקעת?

"בשנים האחרונות אנחנו באמת רואים באופן מובהק את הצמיחה הכלכלית באסיה ואת העובדה שעוד ועוד מהכוח הכלכלי עובר אליה. אין ספק שזו עומדת להיות כלכלה משמעותית. אבל אני מאמין שגם לאירופה, למערב כולו, יש עמוד שדרה חזק. האיחוד האירופי יעבור את המשבר וישרוד. השאלה היא רק אם הוא יעבור אותו בצורה טובה או ממוצעת. כדי לשרוד בצורה טובה צריך לדעתי לעשות עוד רפורמות סוציאליות, ולשדרג את הכוח של הגוש כישות קולקטיבית, בתחומים שונים, כלכליים וביטחוניים".

 

בטחוניים?

"זה לא אומר שאני חושב שצריך להקים צבא לגוש היורו. אבל אירופה בהחלט צריכה לשלב את כוחותיה בצורה אפקטיבית כדי ליצור כוח צבאי משמעותי. יש לאירופה יתרון גודל, ועדיין לא מנצלים אותו כראוי. אירופה צריכה לנצל את יתרון הגודל שלה גם מבחינה מסחרית. ההזדמנות עצומה, ואם ניקח צעד לאחור ונחשוב, נוכל לגבש את הרפורמות שינצלו את יתרונות הגוש, יגדילו אותו ויסייעו לו לחזור להיות הגורם העוצמתי בעולם. אני יודע שאף שאני מאמין בכוחן של מדינות אירופה להתקיים כגוש, יש תסכול של אזרחים, למשל בגרמניה, שמרגישים מנוצלים. והם אולי צודקים מנקודת מבטם, אבל חייבים להסתכל מעבר, אנשים צריכים להבין שכוחו של האיחוד חשוב, ושצריך להקדיש לכך משאבים".

 

"לא האמנתי שאהיה פוליטיקאי"

 

"משרדי טוני בלייר" בלונדון מעסיקים את 70 עוזריו האישיים של בלייר, שמתרוצצים ברחבי העולם ודואגים לענייניו. צוות המזרח התיכון שלו, שכולל עובדים ישראלים ופלסטינים, מכרכר סביבו ומזכיר לו כל הזמן את מי הוא הולך לפגוש עכשיו והיכן. הפגישה אחרינו היא עם בנימין נתניהו.

 

כמה פגישות יש לך ביום?

 

"בין עשר ל־12, ולרוב הן באות ברצף ובלי הפסקות. יש הרבה מה לעשות ועם מי להיפגש. ישנם כמובן ימים שבהם אני מסייר בשטח, בודק אם חלה התקדמות מאז הביקור הקודם, אם יש פרויקט תקוע, אם כל ההסכמות שגיבשנו בין הממשל הפלסטיני לישראלי מתקיימות, אם איכות החיים השתפרה מאז הפעם שעברה. אני בעיקר מנסה להבין את הבעיות, כי השלב הכי חשוב בפתרון בעיה הוא ההבנה".

 

מתי יום העבודה שלך מתחיל?

"7 בבוקר, ונמשך עד הערב"

.

מראשי הממשלות שעבדת איתם, את מי אתה זוכר לטובה במיוחד?

"האמת היא שאת שרון הכרתי הכי פחות מכולם. אבל עבדתי עם אולמרט, נתניהו, ברק. כולם אנשים אינטליגנטיים ומאוד פטריוטים. אני שומע שלכם הישראלים יש הרבה ביקורת עליהם, ואולי מה שאומר עכשיו יישמע שולי ומובן מאליו, אבל כמי שמכיר מנהיגים בעולם אני אומר לכן שזה בכלל לא מובן מאליו לפגוש מנהיג כל כך פטריוט וכל כך מחויב למדינה שלו".

 

ומה ההבדלים בין העבודה שלך כיום לעומת העבודה כראש ממשלה?

"היום אני עובד יותר משעבדתי כראש ממשלה, והעבודה לא פחות אינטנסיבית ולחוצה, וגם לא פחות מעניינת. הייתרון הוא שאני לא צריך לנהל מדינה, ויכול להתמקד רק בדברים שיש לי תשוקה גדולה לגביהם, בדברים שלדעתי חייבים לעשות כדי להביא שינוי".

 

הפגנה שנערכה השנה במלזיה, לקראת ביקור של בלייר במדינה. "ככל שהזמן עובר אני מבין שזה יימשך" הפגנה שנערכה השנה במלזיה, לקראת ביקור של בלייר במדינה. "ככל שהזמן עובר אני מבין שזה יימשך" צילום: אי פי אי

 

בלייר הוא אחד המרואיינים המאומנים בעולם. הוא משתדל לענות תשובות קצרצרות ולהשקיע את החמימות והעומק שלו בטון הדיבור ובמבט, ובעיקר נמנע מקרבה לנושאים אישיים מדי ושומר על ריחוק ענייני. שרירי פניו נעים באופן בלתי מתוכנן רק כאשר מוזכרים שמותיהם של אשתו וילדיו. "העובדה שנישאתי לשרי היא מזל גדול. היא היתה שותפה נהדרת ב־30 השנים האחרונות, הרבה אהבה, והיא גם אישה חכמה בצורה יוצאת דופן" הוא אומר ומחייך, חרף המבוכות שסיפק לו ספרה האוטוביוגרפי של שרי מ־2008.

 

ככלל, כאשר בלייר מתאר אנשים שהוא אוהב, בין אם אשתו או ביל קלינטון, הוא מדבר על אינטלקט. כאשר הוא מתאר את עצמו הוא מדבר על אופטימיות. אופטימיות היא מה שעזר לו בגיל עשר, כאשר אביו המשפטן לקה בשבץ ומאוחר יותר כאשר אמו מתה מסרטן. "זו תכונת אופי שלי, משהו שטבוע בתוכי", הוא אומר, "זה בוודאי מולד, אבל גיליתי שהעבודה שלי, הפגישות והניסיון לפתור בעיות מתדלקים את האופטימיות הזו. היא, והלכידות המשפחתית החזקה שהיתה לנו כאשר הייתי ילד, סייעו לי כשבני משפחה סביבי סבלו ממחלות, והיא עוזרת לי גם היום".

 

איך הגעת לפוליטיקה?

"כמעט במקרה. עד גיל 20 בכלל לא התעניינתי בפוליטיקה. כאשר הייתי סטודנט באוקספורד, אם מישהו היה שואל אותי מה דעתי על פוליטיקה אני מניח שהייתי נבהל מהרעיון. אולי אפילו נבעת. מאוחר יותר הבשיל בי היצר הפוליטי, בין היתר בעידודה של שרי. במבט לאחור, אני ממש לא מצטער שזה קרה. בדיעבד זו היתה הבחירה הנכונה עבורי".

 

מה תכננת להיות?

"סביר להניח שאם הייתן שואלות אותי אז, הייתי עונה שאהיה משפטן, או שאהיה בעל תפקיד מרכזי בתחום הדתי, אולי כומר".

 

בשנים האחרונות, המילה "אמונה" חוזרת יותר ויותר בראיונותיו של בלייר. לאחר שהתפטר מראשות ממשלת בריטניה עבר מזרם הנצרות האנגליקני לקתולי, הזרם של אשתו וזה שלפיו חינך את ילדיו גם כאשר היה אנגליקן. בראיונותיו האחרונים סיפר שרגשותיו הדתיים סייעו לו גם בקבלת החלטות קשות כאשר היה ראש ממשלה וחיזקו את ביטחונו העצמי. באפריל של השנה שעברה פורסם בעיתונות הבריטית, שכאשר ביקר בשגרירות בריטניה בארצות הברית חתם בספר האורחים "טוני בלייר, ירושלים". בעיתונים העריכו שההחלטה לציין את ירושלים כביתו נבעה ספק מהזמן הממושך שבילה בישראל כשליח הקוורטט, ספק מרגשות דתיים והתייחסותו לעיר הקודש כאל "בית רוחני".

 

ואם אחד הילדים שלך ילך יום אחד לפוליטיקה, איזו עצה?

"וואו, זו שאלה קשה. אני לא אגיד לו לא לעשות את זה, כי אני לא מתכוון להתערב בבחירות של ילדיי. שיהיו מה שהם רוצים. אולי אגיד לו שיחשוב טוב אם הוא אדם של אנשים, כי רק מי שיש לו גישה טובה לאנשים יכול להצליח בפוליטיקה. אה, ויש עוד משהו שבטוח לא אגיד לו. אני לא אגיד לו לא לקחת דברים ללב. ניסיתי, זה בלתי אפשרי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x