• תפריט
מוסף 8.7.10

כששאלתי למה אני מופלית לעומת אחיי השיב אבא: "את יודעת להסתדר. עם הנחישות שלך תגיעי לאן שאת רוצה"

ארנה ברי, שותפה עצמאית בקרן ההון סיכון ג'מיני, מספרת איך היא ראתה באבא את הדוגמה האישית, ואת המסקנות היא הסיקה לבד. "אולי זה מה שעורר אצלי את היזמות האישית", היא אומרת

נולדתי ב־1949 בירושלים, ליואש וראיסה צידון. הם היו אנשים מאוד רציניים, מחויבים למה שהם עושים - למשפחה, למדינה. זה היה בית מאוד ערכי. ב־48 אבי הצטרף לקורס הטיס הראשון בצה"ל והיה לטייס קרב. הוא תמיד לקח סיכונים, סבר שהוא שולט בעניינים וקר רוח מספיק כדי לצאת מכל מצב בחיים. חיינו טוב מאוד עם סודות צבאיים ועם הידיעה הברורה שזה לא נושא להדלפות. הפנמנו באופן הכי עמוק שמדינת ישראל חיה על היתרון היחסי הביטחוני.

 

אורנה ברי, בת כמעט שנה, עם אביה, יואש צידון בטבעון אורנה ברי, בת כמעט שנה, עם אביה, יואש צידון בטבעון

"אחת התמונות המוקדמות שצרובה בזיכרוני היא מפעולה שאבי השתתף בה, שבה הופל מטוס מצרי. סבתי - שידעה שבע שפות, ורק עברית לא - קיבלה מכתב הוקרה מבן גוריון, והיתה משוכנעת שקיבלה הודעה על מות אבי. היא נכנסה מיד למונית, עדיין בנעלי בית, ונסעה עם המכתב מביתה שבטבעון לביתנו בצהלה. רק אז קראנו לה מה כתוב במכתב - וכל האירוע הסתיים בלא דמעות, בקור רוח, כאילו דבר לא קרה.

 

"בילדותי, בשנות החמישים והשישים המוקדמות, אנשים תמיד התפלאו שידעתי המון פרטים על עבודת חיל האוויר. זה דבר שריתק אותי, למרות הציפייה המקובלת שבנות יתעניינו באופנה ולא בטכנולוגיה. אבא נהג לבנות עם האחים שלי דברים טכניים בחצר, לנסר, לעשות איתם עבודות מכניות למיניהן, ולא לשתף אותי. גם כשבגרנו, הרגשתי שאבי תומך באחיי יותר ברכישת השכלה, והתלוננתי שאני מופלית לרעה מסיבות שנגועות בסקסיסטיות, למרות שאבי היה אדם מאוד דמוקרטי. אבא השיב: "אי אפשר לתת הכל באופן שווה, ואת תמיד יודעת להסתדר לבד. בלאו הכי עם הנחישות שלך תגיעי לאן שאת רוצה". בסוף אני יצאתי הטכנולוגית במשפחה והאחים שלי לא. ראיתי את הדוגמה האישית, ואת המסקנות הסקתי לבד. אולי זה מה שעורר אצלי את היזמות האישית.

 

"אמי היתה עמוד השדרה של המשפחה. בילדותי סבלתי מברונכיט ספסטית, ובאחת הפעמים הגעתי למצב קיצוני של חנק, והיא הבהילה אותי לבית החולים. אני זוכרת את הענייניות שלה, את שיקול הדעת, את הרוגע. בדיוק כמו סבתי. שנים אחר כך, כשישבנו מחוץ לחדר הניתוח לאחר האירוע המוחי שאבי עבר, אמי היא שנתנה לרופאים את האישורים לכל מיני טיפולים שהציעו; אשה בת 86 שלא מאבדת לרגע את הדינמיקה ואת החריפות - לא נשברת, לא מתפרקת, גם כשחיים ומוות על כף המאזניים. אם לעשות הקבלה לעולם העסקי, זה בעצם ניהול פרויקט בתנאי לחץ".

ארנה ברי, שותפה עצמאית בקרן ההון סיכון ג'מיני. בת 61, גרושה ואם לשלושה, מתגוררת בתל אביב

בטל שלח
    לכל התגובות
    x