• תפריט
דני רובינשטיין

הכלכלה הפלסטינית: שולטים בכלכלה

פעילות המינהל האזרחי בשטחים קריטית לפיתוח הכלכלה הפלסטינית, בשל השליטה על מעברי הגבול

דני רובינשטיין 07:3722.03.10

המינהל האזרחי הישראלי ממשיך לפעול בשטחים הפלסטיניים, ובעיקר בגדה המערבית. מדוע בעצם? איזה צורך יש במינהל ישראלי בעל מנגנון מורכב וקציני מטה, כאשר קיימים רשות פלסטינית ומשרדי ממשלה ברמאללה האחראים על כל תחומי החיים של כלל האוכלוסייה הפלסטינית כמעט?

 

התשובה היא

שחיי הכלכלה ותפקוד הרשות הפלסטינית נשארו תלויים במידה רבה בישראל. זוהי תלות הנובעת מהסכמי אוסלו שקבעו כי ישראל תקיים את הפיקוח על מעברי הגבול של הפלסטינים, וכי תישמר מעטפת המכס האחידה לישראל ולשטחים.

 

ישראל מעבירה לאוצר הפלסטיני את כספי המכס והמע"מ שהיא גובה מתושבי השטחים, וכספים אלה הם חלק חשוב מתקציב הרשות הפלסטינית.

 

עיקר עבודתו של המינהל האזרחי הישראלי היא הפעלת משרדי התיאום והקישור בנפות הגדה המנפיקים את הרישיונות השונים לפסלטינים, וכן ארגון עבודת הקצינים הישראלים הכפופים למשרד הביטחון ולמשרדי הממשלה השונים.

 

נוסף על כך, ישראל שולטת באופן מלא ב־%60 משטח הגדה המערבית, שטח C, שבו ההתנחלויות והשטחים הרחבים של המועצות האזוריות היהודיות, שטחי הכבישים הראשיים, מדבר יהודה ובקעת הירדן. על רקע זה אין כמעט שום אפשרות לפעילות פיתוח פלסטינית ללא תיאום עם הממשל הישראלי. כל היבוא והיצוא הפלסטיניים חייבים לעבור דרך ישראל, ורבים ממפעלי הפיתוח הפלסטיניים קשורים בדרך זו או אחרת לשטח C.

 

עינת עדרי, צעירה בת 22 בדרגת נגד, ממונה על פרויקטים בינלאומיים במינהל האזרחי ועוסקת בארגון ותיאום של מפעלי פיתוח בשלושה תחומים עיקריים בגדה: תחבורה, איכות סביבה ומים. לדבריה, למינהל הישראלי יש פחות נגיעה לפרויקטים של פיתוח בתחומים כמו חינוך ובריאות שממוקמים בריכוזי האוכלוסייה הפלסטינית. לדוגמה, כאשר נסיכויות המפרץ או סעודיה תורמות כסף להקמת בית חולים או בית ספר בשכם – הן פועלות ישירות דרך הממשלה הפלסטינית ונעזרות במידה מוגבלת בממשל הישראלי. השיטה הזאת פועלת בצורה שונה, כי מדובר בשטחים הנתונים בשליטה ישראלית.

 

אין זה מקרה שהתחבורה, איכות הסביבה והמים הם התחומים שבהם מתמקדת פעילות ישראלית בגדה. הפרויקטים בתחומים אלה ממוקמים לרוב בשטח הנתון לשליטת ישראל בשטח C, ועם זאת קשורים בחיי התושבים הפלסטינים בשטחי הרשות A ו־B ומשפיעים עליהם.

 

לדוגמה, אם יש כבישים מרכזיים בגדה כמו אלה המובילים לחברון, לשכם או לג'נין, וקרן סיוע אמריקאית תורמת כספים להרחבתם - נחוץ לשם כך תיאום ואישור של הרשויות הישראליות. כך גם בנוגע לאתרים להטמנת אשפה, מתקני טיהור שפכים ומערכות מים וביוב.

 

עינת עדרי מסבירה שב־2009 עשה המינהל הישראלי מאמצים לקידום שורת פרויקטים שהבולטים בהם עוסקים באיכות הסביבה. החלה הפעלתו של אתר הטמנת אשפה ליד ג'נין במימון הבנק העולמי, ובקרוב יחלו בעבודות להכשרת אתרי הטמנה מרכזיים בדיר דיבוואן שליד רמאללה ובאל־מיניה בהר חברון. במקביל קודמו השנה ההכנות להקמת מתקן טיהור שפכים בדיר שרף ליד שכם, ומתקן דומה ליד טול כרם.

 

הפרויקטים, במימון גופים בינלאומיים, תורמים בוודאי לרווחת האוכלוסייה הפלסטינית - אבל תרומתם גדולה גם להתנחלויות וליישובים בתוך ישראל. החיידקים, הזיהום והמים המעופשים לא מתחשבים בגדרות, בחומות ההפרדה, במחסומים ובכבישים העוקפים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x