• תפריט
מוסף כלכליסט 11.2.10

ציידי הכסף

הוא בן 28, עובד בבוטיק השקעות, מנהל מאות מיליוני שקלים, בלי לקוחות, בלי נהלים או שעות מסודרות, שלא לדבר על חולצה מכופתרת. בשנה האחרונה, אם הוא היה טוב, הרוויח 250 אלף שקל בחודש. אם טעה, הוא כבר לא בג'וב הזה. אין לו חיים, אבל הוא מתכנן לפרוש לפנסיה בגיל 35 בלי דאגות פרנסה. מוסף כלכליסט פרץ לבועה של 300 סוחרי הנוסטרו בישראל

שי אספריל והדר רז 13:4711.02.10

אין שום דבר יוצא דופן בפרשת פסגות. הדברים האלה ממשיכים לקרות ממש עכשיו, ואף אחד לא יכול לעשות כלום. השוק הזה הוא ג'ונגל והוא שייך לטורפים. אלה אנשים מתוחכמים שמקושרים לבנקים ולמנהלי השקעות, חיים את הבורסה ועושים פעולות בהיקפים שאי אפשר להתחרות בהם. הבורסה בידיים שלהם. היא בשבילם כמו כביש החוף. הם נוסעים 120 קמ"ש ולא אכפת להם מכלום. אז נגיד שמצלמה תפסה מישהו שנסע 90. זה מה שיגרום להם להאט? הטורפים תמיד יהיו ראשונים וכל היתר תמיד יהיו אחרונים".

 

"הטורפים" שמתאר הדובר, סוחר ותיק בשוק ההון, הם צעירים, רובם בסוף שנות ה־20 לחייהם. הם עובדים בחדרי מסחר הדומים לאלה שבבנקים ובבתי השקעות – אך מבט מקרוב מגלה שסביבת עבודתם שונה לגמרי. אין להם לקוחות ולא חולצות מכופתרות, לא נהלים, לא מזכרי הנהלה. הם מעולם לא נתקלו במושג "פיקוח". הצעירים הללו הם עובדי חברות ה"נוסטרו", בתי השקעות שפועלים ללא לקוחות, ושעשרות עובדיהם סוחרים בבורסה מסביב לשעון אך ורק כדי ליצור עוד כסף עבור מעסיקם, בעלי החברה.

 

שיחותיהם נשמעות כרצף מילות סלנג צבאי, שנפלטות בטון גברי, כמעט אגרסיבי. "לזה יש ביצים כאלה גדולות", אומר ברגע של הפוגה אחד מהם על חברו, ופורס ידיו לצדדים. ברגע אחר צועק מישהו לפתע: "נתפסתי!", או "במקום לקרקף, קרקפו אותי". המשפטים הקצרים והז'רגוניים נפלטים מפיהם פעמים רבות בעודם אוכלים מול המחשב ביד אחת, כשבשנייה הם ממשיכים להקליק בעכבר באגרסיביות בלי להוריד את עיניהם מהמסך. על הפסקות שירותים בכלל אין מה לדבר. ככה זה כשאתה קונה אופציות מסוכנות בסכום שאפשר לרכוש בו בית מפואר ויאכטה, וכל שנייה יכולה להבדיל בין הכפלה של הסכום לבין אובדנו – ובין בונוס של מאות אלפי שקלים לעוד חודש בשכר רעב.

 

הדר שמיר מייסד טיטן הדר שמיר מייסד טיטן
השחקנים האגרסיביים בשוק

 

עובדי חברות ה"נוסטרו" הם האנשים שמסתתרים בשני העשורים האחרונים מאחורי הכינוי המבהיל "כרישי הבורסה". מדובר בסך הכל בכ־300 צעירים, רובם בעלי ניסיון של שנים אחדות. סכומי העתק שכל אחד מהם מגלגל, הסיכונים הקיצוניים שהם נוטלים, הקצב המהיר של פעילותם והיעדר הפיקוח על מהלכיהם הופכים אותם לשחקנים האגרסיביים והחזקים ביותר בשוק ההון, שמתחרים על השליטה בו מול הקרנות הגדולות בעולם ואף מול תוכנות המסחר האוטומטיות והמהירות של גופי השקעות רבים.

 

פרשת בית ההשקעות פסגות העלתה לכותרות את המילה "נוסטרו" – קיצור המונח "חשבון נוסטרו", חשבון השקעות פרטי של חברה, שאינו קשור לניהול תיקי לקוחות. אולם בקרב פעילי הבורסה המונח מזוהה זה שנים עם פעילות מסחר כוחנית ועמוסה בניגודי עניינים פוטנציאליים. מתברר שכאשר אין לקוחות ואין פיקוח, גם חברות פרטיות וגם חברות ציבוריות מוכנות ללכת הרבה יותר רחוק כדי להרוויח. ב־2005 הואשמו מנהלי חברת אופמת (לשעבר חברת בת של אקסלנס), גולן כהן ורונן רשף, בהרצת מניות של חברת פרטנר. השניים זוכו סופית ב־2009. בפרשת פסגות בודקת רשות ניירות ערך חשדות שלפיהם שני המנהלים לשעבר של תיק הנוסטרו של פסגות דוד אדרי ושי בן דוד הריצו ניירות ערך באמצעות תיק הנוסטרו של פסגות.

 

אולם הדמויות שמובילות את ענף הנוסטרו הישראלי אינם מנהלי מחלקות הנוסטרו בבתי ההשקעות, אלא בעליהם של "בוטיקי ההשקעה" - חברות הנוסטרו הפרטיות שפועלות בישראל, ושהאחראים לרוב פעילות הנוסטרו המקומית. גם בקרבם נרשמו כשלונות, כגון סגירתה של קרן סאמיט שהקימו מודי אשכנזי ואייל קורן. הקרן נסגרה לאחר שהפסידה כמעט 84% מכספי הנוסטרו של בעליה. אולם מובילי חברות הנוסטרו הפרטיות מצליחים לשמור על רווחים יציבים זה שנים, ועל פרופיל נמוך ככל האפשר.

 

נשרפים בתוך שנים

 

"אין להם סיבה לנהוג אחרת", אומר ל"מוסף כלכליסט" גורם בתעשייה. "כל מה שהאנשים האלה רואים זה כסף. הם אוהבים להיות מאחורי הקלעים, בלי פרסום, בלי כותרות, בלי יוקרה, בלי שמישהו ברשות ניירות ערך יתעורר עליהם פתאום. שים לב שכמה שהם מעטים, הם אלה שמזיזים את הבורסה, ואף אחד לא יודע את זה. זה לא במקרה".

 

ניר הורה, מייסד כלל נגזרים ניר הורה, מייסד כלל נגזרים צילום: שלום בר טל

"עמיר, גנבת לי 230?”, שואלת בחורה באמצע שנות ה־20 לחייה את הצעיר הממושקף שיושב מולה, בחדר המסחר במשרד התל־אביבי של חברת הנוסטרו פאי פיננסים. השאלה נשאלת בקרירות. זו אינה שיחת חולין. “היתה לה אופציית קנייה אטרקטיבית, וכנראה עמיר הקדים אותה", מסביר מנהל חדר המסחר של פאי, אמיר רובשטיין. “זו שפה של סוחרים. מי שלא מגיע מהעולם הזה לא יבין אותה".

 

יום העבודה של סוחרי הנוסטרו הישראלים משופע במילות קוד שכאלה, וגם באישומים הדדיים, שנאמרים ללא שמץ אירוניה והומור. אחת התכונות שמביאות סוחרי נוסטרו אל תפקידיהם היא תחרותיות בלתי רגילה. התחרותיות הזאת מובנית במערכת התמריצים שלהם, והיא שמביאה לסינון מהיר ואכזרי של אלה שאינם טובים מספיק, ושובה את המוכשרים ביותר: סוחרי הנוסטרו מקבלים ממעסיקיהם שכר בסיס נמוך, הנע בין שכר מינימום ל־8,000 שקל בחודש, ולצדו בונוסים בשיעור של 25%-50% מהרווחים שהפיקו בפעולות המסחר שלהם. כך, סוחרים כושלים מתקשים להתפרנס ועוזבים את החברה במהרה, והמצליחים מקבלים תלושי שכר שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, ואף למאות אלפים. על פי מידע שהגיע ל"מוסף כלכליסט" עולה כי בשנת 2009 הרוויחו כמה עשרות סוחרי נוסטרו מיליוני שקלים מבונוסים.

 

הבעיה היא שהתחרות היא בתנאי ג'ונגל: מתחריהם העיקריים של סוחרי הנוסטרו אינם רבבות המשקיעים הקטנים בשוק אלא עמיתיהם לעבודה - ולעתים קרובות, אלה שיושבים בשולחן ממול. בעת מסחר מורכב בכתבי אופציות, למשל, סוחר נוסטרו מוכשר שימקסם את רווחיו יעשה זאת, לעתים, בכך שיקדים בשניות את חבריו לעבודה בניצול הזדמנות, וישאיר אותם ללא רווחים. “סוחרי נוסטרו יכולים כל ערב לשחק פוקר ביחד אחרי העבודה, וסוחרים משחקים הרבה פוקר, אבל בעבודה הם לא רואים אחד את השני ממטר. אצל הסוחרים, אדם לאדם זאב. זו חבורה של טורפים שמתחרים על אותו הטרף", אומר ל"מוסף כלכליסט" סוחר נוסטרו הפעיל מאז שנות התשעים.

 

רמי אורדן, מנכ"ל אקספרט פיננסים רמי אורדן, מנכ"ל אקספרט פיננסים

עם הסוחרים שנאלצו לעזוב את התחום בשל הפסדיהם נמנו רבים מסוחרי הנוסטרו שפעלו במהלך שנת 2008, ולא הצליחו לנצל את ההזדמנויות קצרות המועד בשוק המתעתע של אותה שנה. "נוסטרו טריידינג זה כמו ספורט אקסטרים לכל דבר. יש אחוז קטן מאוד של אנשים שהאדרנלין שרץ בשעות המסחר והתחרותיות עושים להם את זה", ממשיך הסוחר הוותיק. "את רוב האנשים זה מרוקן מאנרגיות. זו עבודה שמזיזה אותך כל הזמן בין תסכול ואושר, בהפרש של ימים או שעות. אתה מרוויח ערימות של כסף, ובשניות הכל נמחק. אנשים מתחרפנים, מסתובבים חודש עם הראש למטה. אתה כל הזמן סביב העבודה הזאת, והיא לא עוזבת אותך".

 

“יש הרבה טלטלות בעבודה הזאת", מוסיף בכיר בחברת נוסטרו. "המסך צועק לך כל הזמן שאתה פחדן, שאתה לא ממושמע, שאתה לא מדויק, שאתה חלש אופי, ואז למחרת הוא צועק לך שאתה מלך העולם כי הרווחת. בשני המקרים ההרגשה קיצונית, וההבדל בין העולמות גדול, וקשה. ב־2008 הרבה מסכים צעקו לאנשים שהם אפסים, והאנשים נשברו והלכו הביתה". “אין פה את הנוחות שבעבודה בחדר מסחר רגיל", אומר רובשטיין מפאי פיננסים. “אתה לא מיישם החלטות של דרגים ניהוליים, אלא נמצא לבד לגמרי מול המסך, וצריך כל הזמן להיות מספיק חד, מחושב ועצמאי כדי להחליט משהו וכעבור שנייה להחליט את הדבר ההפוך. בכל רגע נתון, 99% מהמשכורת שלך בסוף החודש תלויה בהחלטה שתקבל בשנייה הבאה מול המסך”.

 

אילו עוד תכונות נחוצות לעבודה בחברות הנוסטרו? "סוחר נוסטרו חייב להיות בן אדם שלא מתרגש", אומר רמי אורדן, בעלי חברת הנוסטרו אקספרט פיננסים שמעסיק כ־20 סוחרים “אלה לא מהמרים, אלא אנשים ממושמעים, ששומרים כל הזמן על מהירות תגובה בלתי רגילה, וחשוב מכך, צריך הסתגלות לשינויים תמידיים. הרי אין שום שיטת מסחר שמחזיקה מעמד לאורך זמן. פה נכנסים מחשבים, פה מתערבת רגולציה, ומי שלא מתאים את השיטות שלו במהירות לא שורד".

 

"גם אין קשר בין סחר בנוסטרו להבנה בכלכלה. הבנה בכלכלה יכולה לפעמים רק להפריע", מוסיף מנהל מחלקת נוסטרו בבית השקעות. "מה שצריך לדעת זה על אילו שני פרמטרים להסתכל, איך להתעלם מכל השאר, ולדעת מתי ללחוץ ומתי להרפות. לא צריך השכלה, רק להיות סוחר. הסוחרים הכי מדהימים שפגשתי היו דווקא כאלה שלא התפעלתי מהיכולת האינטלקטואלית שלהם".

 

מנשה שמש מייסד גרניט מנשה שמש מייסד גרניט צילום: יובל חן

חדרי המסחר של חברות הנוסטרו מלאים בעיקר בגברים בשנות ה־20 ותחילת גילאי ה־30 לחייהם. לדברי רובשטיין מפאי פיננסים, הגיל האידאלי לעבודה בנוסטרו הוא 32-38, “גיל שבו יש שילוב טוב בין מהירות תגובה, שהיא עדיין גבוהה, לבין הניסיון שבא עם הגיל", כדבריו, אך בפועל, עד אמצע שנות ה־30 לחייהם יוצאים רוב הסוחרים מחדרי המסחר, מי משום שהצליח להתעשר, ומי משום שנכשל ונפלט מהתחום. "או שאתה עושה כסף או שאתה הולך הביתה כי אין לך כסף לשים אוכל על השולחן. או שאתה מדפיס כסף כמו מכונה, יום יום, או שנגמר לך הכסף. אין פה ניהול תיקים או לקוחות שאתה יכול לסבן", אומר ל"מוסף כלכליסט" סוחר לשעבר בבית ההשקעות אופמת. “גם הבעלים לא אוהבים לבזבז זמן על סוחרים בינוניים".

 

וגם לאחר שבשנים האחרונות נכנסו יותר נשים לענף, עדיין מספרן בחברות הנוסטרו זעום. "לנשים בתחום יש טאץ' טוב, אבל רובן לא נשארות פשוט כי התחרותיות לא מעוורת אותן", אומר ל"מוסף כלכליסט" אור ברעם, סמנכ"ל במטריקס קפיטל מרקטס. לימור פורת, סוחרת מכלל פיננסים נגזרים – שבה שתי נשים נמנות עם ארבעת הסוחרים המובילים – אומרת: “זה פשוט נתפס כמקצוע גברי, ולא בטוח שבכל החברות נתנו צ'אנס לנשים".

 

ולאן הולכים סוחרי הנוסטרו כשהם פורשים כעבור כמה שנים? "רובם משתדלים להישאר בשוק ההון ולעשות דברים אחרים", אומר מנשה שמש, מייסד חברת הנוסטרו הקטנה גרניט, ולשעבר עובד בכיר בברק קפיטל, חברת הנוסטרו הגדולה בישראל. שמש הוא אחד מכמה עובדי חברות נוסטרו שהקימו חברה משלהם בעשור האחרון. עוד יזמים כאלה הם מנשה גייזלר והדר שמיר שהקימו את חברת הנוסטרו טיטן. "אני מכיר סוחר נוסטרו לא רע שעזב לאחרונה את התפקיד ועבר לתפקיד פחות לחוץ, של מנהל כספים בבית השקעות. אלה אנשים צנועים בסך הכל. הם ממשיכים לנהוג במכוניות פשוטות, לא מסגלים אורח חיים של מיליונרים. כמובן, יש מי שיוצאים לפנסיה מוקדמת בשביל הכיף, ויש את אלה שנעלמים לגמרי, ועוזבים כי הם לא מתאימים", אומר שמש.

 

מלך הנוסטרו הישראלי

 

אייל בקשי מברק קפיטל אייל בקשי מברק קפיטל צילום: שלום בר טל

האדם שמוביל כיום את ענף הנוסטרו בישראל הוא מייסד ברק קפיטל אייל בקשי (45), בעברו סוחר אופציות בחברת ההשקעות בטוחה. בשנת 1996 הוא ייסד את ברק, שכיום כמחציתה נמצאת בבעלות קבוצת דלק של יצחק תשובה. ברק נחשבת כיום חברת הנוסטרו הגדולה בישראל ואחד הגורמים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על שערי הבורסה. “יש לו הכי הרבה סוחרים, איזה 70, בהם כמה מהסוחרים המעולים בשוק. החברה שלו גדלה במהירות של תרבית חיידקים, של פס ייצור בבית חרושת", אומר ל"כלכליסט" פעיל מרכזי בשוק. בקשי ידוע בכך שהוא מכשיר בעצמו את עובדיו. הוא מנהל מערכת תגמולים שמבוססת על משכורת בסיס מהנמוכות בענף - קרובה לשכר מינימום - ועל בונוסי הצלחה גבוהים במיוחד שמגיעים ל־50% מהרווחים. ובסכומים של ברק קפיטל, הבונוס יכול להגיע למיליונים: לפי מידע שהגיע לידי "מוסף כלכליסט", ברק קפיטל סיימה את 2009 עם רווח נקי של יותר מ־100 מיליון שקל. הרווחים הגבוהים הם בעיקר הודות להיקף הנרחב של פעילותה. בשוק מעריכים שברק לבדה היתה אחראית לכ־10% ממחזור המסחר היומי בנגזרים ובאג"ח בבורסה. כל מי שבשנים האחרונות הימר בבורסה על אופציות מעו"ף, התחרה ישירות בבקשי והושפע מפעולותיו.

 

בקשי עצמו הוא בעל תואר שני במינהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת ניו יורק, עם התמחות בסטטיסטיקה ופיננסים. הוא החל את דרכו המקצועית כסוחר במהלך לימודיו, כשעבד בחברה שהקימו במנהטן שתי אגדות בשוק ההון הישראלי, סוחר האופציות מייקל דיוויס וסוחר האג"ח יעקב גרוסמן. גרוסמן הוא כיום בעלי חברת ארקאמבה הישראלית, חברת נוסטרו שסוחרת בהונה הפרטי באמצעות נוסחאות אוטומטיות ומחשבים מהירים, ונחשבת לאחת ממובילות שוק ה"אלגו־טריידינג" המקומי. לאחר שחזר ארצה עבד בקשי בחברת בטוחה, מחלוצות החברות שעסקו בנוסטרו בישראל, ושכיום מהווה חלק מכלל פיננסים. בבטוחה צבר מוניטין של סוחר אופציות מהיר מחשבה, מדויק וקר. "הוא פשוט היה תותח", אומרים עמיתים של בקשי מימי עבודתו בבטוחה. "אם מישהו היה טועה, בקשי היה עוקץ אותו בשנייה". על הגישה הזריזה, מספרים מכריו, הוא שומר גם היום: "מי שלא מתחיל להרוויח אצלו כבר בשלב מוקדם עף הביתה בבעיטה".

 

מחברת ההשקעות בטוחה יצאו עוד כמה מהשמות המרכזיים בשוק הנוסטרו בישראל, ובהם אהרון כהן (43), בעל השליטה בחברת הנוסטרו פאי פיננסים המעסיקה כ־30 סוחרים, וניר הורה ודורון סלוצקי שהקימו ב־2004 את חברת כלל פיננסים נגזרים, שנולדה לאחר שחברת כלל ביטוח רכשה את בטוחה. כלל פיננסים נגזרים ופאי פיננסים נחשבות לחברות הנוסטרו הבולטות בישראל אחרי ברק קפיטל. בשוק ההון מספרים שב־2009 ברק התחזקה משמעותית, בעוד ששתי מתחרותיה נחלשו. ובשונה מכמה חברות נוסטרו אחרות, עם השותפים בכלל נגזרים נמנים כמה מעובדי החברה, ובהם המייסד המשותף דן בן יאיר, והסוחרים הוותיקים בה משה שרעבי ואמיר זלינגר. עוד עובדת בולטת בחברה היא הסוחרת הוותיקה ענת סבאג, שפעילה בבורסה זה יותר מעשור, והיא אחת מהנשים המעטות שזוכות להכרה בשוק הנוסטרו הישראלי.

 

עוד חברת נוסטרו מוכרת היא מטריקס קפיטל מרקטס שהוקמה ב־2002 ונשלטת בידי אנשי העסקים אילן גוטסמן, גדעון הרטשטיין ואיתי סימקין, וכן על ידי חברת הביטוח הראל, שלה 30% מהחברה. זוהי אמנם חברה גדולה, עם 80 סוחרים, אך היא זוכה בענף למעט תשומת לב משום שהיא מתמקדת בסחר בנגזרים בחו"ל.

 

ומי שבעיקר נפגעים מענף הנוסטרו אינם אלה שלא מעזים, אלא מי שנותרו בחוץ, כלומר רוב המשקיעים, שבכל פעם שהם פועלים באחת מזירות המסחר שמעניינות את חברות הנוסטרו, הם נאלצים להתחרות בסוחריהן הקשוחים, ולרוב להפסיד. כדברי הסוחר הוותיק שדימה את הבורסה לכביש החוף, המשקיעים הפשוטים אינם יודעים שהשוק שבו הם פועלים כבר אינו הוגן ומשוכלל. אך גם לסוחרי הנוסטרו יש אויב שמאיים עליהם – המסחר האוטומטי המהיר, וחברות האלגו־טריידינג, שגם הן סוחרות בהונן שלהן, אך לא מפעילות גדוד סוחרים דרוך אלא מחשבים רבי־עוצמה שמבצעים מדי שנייה אלפי פעולות מהירות. בג'ונגל, הם מסכימים, רק החזק שורד.

 

בתי ההשקעות עדינים יותר

 

מחלקות הנוסטרו שבתי השקעות בישראל מפעילים בשנים האחרונות שונות באופן פעולתן מחברות הנוסטרו הפרטיות. ההון העצמי של בית ההשקעות מנוהל בהן בנפרד מתיקי הלקוחות, ותחת מערכת הכללים והלחצים של השקעות הנוסטרו. עם זאת, מדיניות ההשקעה בהן אינה דורשת בהכרח נטילת סיכונים גבוהים, ומתבצע בהן גם מה שמכונה "נוסטרו אטי" - השקעות לתקופות ממושכות יותר ובלא פעולות מהירות. עם זאת, כמה בתי השקעות פועלים באגרסיביות במחלקת הנוסטרו שלהם. הנוסטרו של פסגות, לדוגמה, עמד בשיאו על כ־2 מיליארד שקל לאחר מינופים. סכום זה אפשר, לפי החשד, לדוד אדרי ושי בן דוד לבצע מניפולציות בשערי אג"ח בישראל.

 

רק עשרות אנשים מועסקים במחלקות הנוסטרו שבבתי ההשקעות הגדולים. כמה מהם הם סוחרים מתחילים, שאינם מקבלים אחוזים מהרווחים. אחרים הם סוחרים ותיקים שבעבר עבדו מביתם, ובחרו להיהפך לשכירים. "זה בגלל הסכומים, שמאפשרים לעשות רווחים גבוהים משהייתי משיג לבד", אומר ל"מוסף כלכליסט" סוחר שבעבר היה עצמאי, וכיום עובד באחד מבתי ההשקעות. הסוחר המוכר ביותר שעבר מחדר עבודתו אל גוף ממוסד הוא איציק טרגן, בעבר מסוחרי האג"ח המובילים בישראל וכיום עובד במחלקת הנוסטרו במשרדי אלטשולר שחם שברמת החי"ל בתל אביב. “פעם פחות אנשים הבינו בשוק, והשוק היה פחות משוכלל. היום יש שינויים, נכנסו מחשבים, אנשים יותר מבינים ורוב היתרון היחסי שלי הלך לאיבוד", מסביר טרגן. “אני עדיין מצליח כי אף על פי שהרבה יותר אנשים מבינים שצריך ללכת נגד הזרם, עדיין הרוב לא מעזים".

 

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x