• תפריט
סטארט-אפים והון סיכון

אראל מרגלית: "הייטק זה כבר לא רק למהנדסים"

מייסד קרן ההון סיכון JVP, שבימים אלה משלימה גיוס של 100 מיליון דולר לקרן חדשה, סבור שכדי להצליח, יצטרכו סטארטאפים להתמקד בחוויה לצרכן הסופי, לא רק בשירות לענקיות הטכנולוגיה. "כבר לא מעניין אותי למכור חברות לסיסקו וליבמ"

מאיר אורבך ואסף גלעד 15:0109.02.10

"ההייטק הישראלי לא ימשיך להתפתח רק משיחות בין מהנדסים, אלא משילוב של אנשים מדיסציפלינות שונות - פרסום, תוכן ועוד. התקופה שבה מהנדסים דיברו ביניהם על טכנולוגיה עברה מן העולם". את ההשקפה הזו מציג דווקא מי שעבר במשך שני עשורים עם מהנדסי תוכנה וחומרה, והפך לאחד מחלוצי ההייטק הישראלי. ודווקא הניסיון הזה מביא את אראל מרגלית, מייסד קרן JVP, לגבש תפיסת עולם שונה מהמקובל בתעשייה.

 

"אני חושב שעידן הטקסט מאבד מחשיבותו ואנו נכנסים לעידן ויזואלי שכולל הכל. אני רואה בחזוני עולם חדש לגמרי, שבו המהנדס הישראלי יושב מול איש השיווק של דיסני או מול אולפנים הוליוודיים, ויחד הם מגדירים צרכים אמיתיים".

מרגלית. "המהפכה של שנות ה-90 נגמרה" מרגלית. "המהפכה של שנות ה-90 נגמרה" צילום: צביקה טישלר

 

השינוי הזה מתבטא היטב בקרן החמישית של JVP, שגיוס הכספים עבורה מסתיים בימים אלו. "הבנו לאחר הניסיון בקרן הקודמת שאנחנו חייבים לשנות את דרכנו. למכור חברות ללוסנט, ליבמ ולסיסקו זה משהו של העבר ומשהו שכבר לא מעניין אותי. המהפכה המרכזית שאירעה בשנות התשעים נגמרה. ישראל היתה מרכז הפיתוח למערכות גדולות ושירתה את ענקיות התקשורת, והמהפכה הבאה תעבור לצרכן הסופי. לכן אט אט המצאנו את עצמנו מחדש.

 

"הסיבה שאפל מצליחה יותר מסמסונג היא כי היא פונה לצרכן הסופי. זה יותר מרק צריכה, זה חלק מה'אני מאמין'. זה האדם החדש. אנחנו מאמינים שצריכים לפתח טכנולוגיות שמדברות עם הצרכן החדש - עם האדם החדש".

 

אין זה השינוי היחיד לעומת גיוסי העבר: הקרן החמישית חותמת גיוס של 100 מיליון דולר, לעומת 150 מיליון שתוכננו מראש. מרגלית מודע לכך שייאלץ כנראה להסתפק בפחות ממה שרצה. "הרבה מהמשקיעים המסורתיים שלנו נעלמו מהאופק בגלל המשבר הכלכלי", הוא אומר.

 

כמי שנמצא בתעשיית הקרנות יותר עבר עשור וחצי, מרגלית יודע היטב שהמצב שבו גופים מוסדיים עומדים בתור כדי להשקיע בקרנות הון סיכון עבר מן העולם, לפחות בינתיים. מאז הגיוס הראשון של 20 מיליון דולר ב־1994, הוא גייס ב־1997 קרן שנייה בסכום 75 מיליון דולר, שנתיים לאחר מכן גייס עוד קרן, בסכום של 183 מיליון דולר, וב־2001 הגיע למקום השני אי פעם בהיקף הגיוס של קרן הון סיכון ישראלית, כשגייס 417 מיליון דולר לקרן הרביעית של JVP - סכום שעקפה רק פיטנגו 3, כשגייסה 500 מיליון דולר.

 

בעקבות התפוצצות הבועה בתחילת העשור עצר מרגלית את מלאכת הגיוס האינטנסיבית למשך כמעט עשר שנים, ורק עכשיו, כאשר הקרן הרביעית הגיעה לסיום דרכה, הוא פונה לגיוס הקרן החמישית.

 

"אסור להתאהב בחברה או ברעיון"

 

מאז הקמתה ידעה JVP הרבה עליות ומורדות. אחת ההצלחות הגדולות, שהתבררה בדיעבד גם כאכזבה, היא עסקת המכירה במניות של כרומטיס לחברת לוסנט בשנת 2000, בסכום האגדי של 4.5 מיליארד דולר. על הסיפור הזה מרגלית אינו שש לדבר, אולי מכיוון שסכום המכירה היה אמור להביא לו מאות מיליוני דולרים על השקעה קטנה יחסית, אבל התמהמות במכירת המניות עקב סכסוך עם רשויות המס בישראל אמנם הביאה לאקזיט מכובד, אך קטן במידה ניכרת ממה שהיה יכול להיות.

 

זו אינה האכזבה היחידה שספג, וגם השנה החולפת לא היתה קלה. "ב־2009 קרנות הון סיכון היו חייבות לנקוט אמצעים קיצוניים כדי להתמודד עם התקופה הקשה", הוא מספר, "ואנחנו, לדוגמה, נאלצנו לבקש הלוואה מאחד המשקיעים שלנו כדי למנוע מכירה של אחת החברות שלנו במחיר נמוך".

 

בתחילת החודש נודע על מכירה כזו של סטארט־אפ שבו השקיעה JVP, פורטרה (Forterra Systems), שפיתחה תוכנת הדמיה. החברה פיטרה רבים מעובדיה ומכרה את עיקר הפעילות לחברת SAIC האמריקאית. "לשמחתי הרבה לא השקענו שם הרבה כסף, אבל זו באמת לא היתה השקעה טובה". החברה ניסתה להעביר לעולם העסקים מודלים של מציאות מדומה. זה לא ממש עבד.

 

מרגלית מנסה להסביר את הכישלון: "לפעמים, גם אם יש לך טכנולוגיה מאוד חזקה, אתה מגיע למסקנה שהחברה שבה אתה מושקע מדממת, ואתה לא מצליח להביא אותה למצב שבו היא מתפתחת בצורה נכונה. במקרים כאלה, כשאתה לא רואה מהיכן מגיע מימון נוסף, עדיף למכור אותה כדי שכולם יקבלו משהו. חייבים להבין שבעסק שלנו אסור לשים כסף רע בהווה על כסף טוב מהעבר. חייבים להבין במי לתמוך לאורך זמן ומתי צריך להפסיק לשים כסף. אסור להתאהב בחברה או ברעיון. בחממה זה קרה לנו הרבה פעמים".

 

עדיין מאמין במודל החממות

 

"לפעמים רעיון טוב הוא רק מוצר טוב, אבל לא חברה טובה, ולכן צריך לדעת להפסיק לטובת כל הצדדים. מצד שני, ישנן אותן חברות שבהן אני מוכן להשקיע ולעשות שמיניות באוויר כדי שיצליחו. גם חברות טובות נקלעות לקשיים ולמענן אני מוכן לעשות הכל, כי חברה טובה שנדע לתמוך בה ברגעים קשים תיהפך לחברה מצוינת".

 

בניגוד למכירות חיסול ולסיפור כרומטיס שמסבים לו צער, כאשר השיחה נודדת לחלום החדש שהוא רוקם בימים אלה באחד המבנים המעניינים בירושלים, בית המדפיס הלאומי, מרגלית מדבר בשמחה. לפני כמה שנים הוא העביר את פעילות הקבוצה לבניין ההיסטורי המשוחזר, וכיום פועלים בו משרדי JVP, חממת הטכנולוגיה ובה חברות בהקמה, מעבדת אנימציה, וכן משרדי JVP קהילה - עמותה שמפעילה את מתחם האמנויות "המעבדה" בתחנת הרכבת הצמודה, ומממנת תוכנית לשיפור הישגי תלמידים ב־15 בתי ספר בעיר.

 

מתחם JVP. להפוך את ירושלים למוקד צמיחה מתחם JVP. להפוך את ירושלים למוקד צמיחה

 

מנתונים שהוציא לאחרונה משרד התמ"ת עולה שמרבית חברות החממה אינן מגיעות לכלל בגרות. אתה שם דגש על החממה של JVP, אבל נראה שהחממות לא הוכיחו את עצמן.

 

"תקופת הדגירה של חברות חממה היא ארוכה, אך היו לפרויקט החממות המון פירות ואנשים לא רואים את זה. החממות היו חלק מתהליך חשוב. היום ברור שללא השקעות המשך חברות רבות מתקשות, ולכן חממה צריכה להיות מחוברת לקרן. אני מאמין שלחממות יש חשיבות רבה, כי רבות מהן פועלות בפריפריה".

 

ברוח זו ממשיך מרגלית לקדם את JVP סטודיו, שמתמקדת בצד ניו מדיה ביזמויות אינטרנט. מתחילת השנה החלה JVP בפעילות שיווק נמרצת וקיימה כינוס גדול ליזמים. "אנחנו מאוד מנסים לגייס חברות צעירות שיבואו לירושלים", אומר מרגלית, "אבל נתקלים פעמים רבות ביזמים שלא רוצים לעבוד בעיר".

 

לירושלים הגיע ד"ר מרגלית לפני שני עשורים, לקראת סיום דוקטורט בפילוסופיה שכתב באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. השנה היתה 1990, ומרגלית שיתף פעולה עם ראש העירייה המיתולוגי של העיר, טדי קולק, שמינה אותו לאחראי פיתוח עסקי בקרן לפיתוח ירושלים, תפקיד שבמסגרתו הביא לעיר הבירה חברות הייטק. את הדוקטורט שנטש באותם ימים השלים רק לאחרונה.

 

הקשר של מרגלית עם ירושלים חזק ביותר, ומוביל את החזון שלו להפוך את ירושלים למרכז אנימציה בינלאומי, לא פחות. הקרן נולדה בשנת 1993 בסיוע ממשלתי לעידוד תעשיית ההון סיכון בישראל. כיום, כש־JVP מגייסת את הקרן החמישית, היא כבר לא רק קרן הון סיכון אלא "קבוצה", שתחת כנפיה פועלות JVP Studio, חממה טכנולוגית לחברות בשלב הראשוני, ו־JVP Animation Lab, מעבדה להפקת סרטי אנימציה באורך מלא לשוק הבינלאומי.

 

בצד המיזמים העסקיים פועל מרגלית רבות בתחומים חברתיים ותרבותיים שלא למטרות רווח בירושלים, העיר שאליה הגיע כילד מקיבוץ נען. כמעט שני עשורים לאחר שעבד עם קולק נראה שהשפעת ראש העיר הדומיננטי על מרגלית עדיין ניכרת והוא נהפך לאחד האנשים המזוהים ביותר עם קידום העיר. בעבר היו תקופות שבהן הצניעה JVP את עובדת היותה ישראלית וירושלמית, אבל כיום מרגלית מתגאה בכך בכל הזדמנות.

 

מה פשר הדבקות שלך בירושלים?

"כמו שאמרתי, אני מאמין שחלק מהמהפכה הבאה בהייטק הישראלי הוא הפתיחות לדיסציפלינות אחרות חוץ ממהנדסים. בירושלים יש 24 אלף סטודנטים שהיו מאוד שמחים להישאר, אם הם היו מקבלים הזדמנות. אני רואה בחזוני את מרכז העיר, נחלאות ובצלאל מלאים בחברות קטנות שקמות כתוצאה משילוב בין סטודנטים לאמנות, אנשי חינוך ואנשי טכנולוגיה".

 

יותר מיזוגים ורכישות, פחות הנפקות

 

"בהרצליה ובפתח תקווה מקימים את החברות הקונבנציונליות ולא את החברות של הדור החדש. בירושלים אתה שומע סופר מתווכח עם סופר וברמת השרון מדברים על עסקאות. אני מאמין שחלק מהמהפכה תבוא גם מהחרדים, שכיום מחפשים פרנסה ומבינים שבהייטק הם יכולים למצא אותה. למה לעשות מיקור־חוץ להודו, כשיש לנו כאן פוטנציאל עצום של עובדים?".

 

האם ממשלת ישראל עושה די הצורך למען ההייטק הישראלי?

"לא מספיק. אמנם ישנה קרן הביוטק הממשלתית, אבל זה לא מספיק. אני מדבר עם אנשי האוצר כל הזמן ואומר להם שאנחנו חייבים להשקיע יותר. בעולם הרחב ממשלות משקיעות מיליארדים בתעשיית ההייטק. אנגליה הכריזה על תקציב של חצי מיליארד דולר להייטק וארה"ב הכריזה על מיליארדי דולרים לקלינטק. בעבר ידענו להרים יוזמה לקרנות הון סיכון ואני חושב שחייבת לקום עכשיו יוזמה חדשה לחברות הסטארט־אפ הישראליות.

 

"באוצר יושבים חיים שני ושוקי אורן, שני אנשים חכמים שמבינים בתעשייה שלנו, אנחנו רק צריכים להציע להם הזדמנויות להשקעה. ממשלת ישראל חייבת להעלות במידה ניכרת את תקציב המדען הראשי. אני יודע שישנן קרנות שלא מעודדות לקחת כספים מהמדען, אבל אנחנו חושבים שזה חשוב, בעיקר בתחילת הדרך".

 

לקרנות ההון סיכון בישראל יש רקורד מוגבל בהובלת חברות להנפקות ועיקר האקזיטים נעשים באמצעות רכישה על ידי חברה בינלאומית. האם מודל האקזיט עומד לעבור שינוי?

"אני מאמין שעיקר האקזיטים יבואו כתוצאה ממיזוגים ומרכישות ומעט מאוד כתוצאה מהנפקות. השוק הציבורי מאוד סלקטיבי כיום. אני חושב שחברה שנמכרת זו לא בעיה אלא דבר טוב, כי ייתכן שזו הדרך הטובה ביותר בשבילה". מרגלית אינו אוהב את המתקפה האופנתית על הנטייה הישראלית לאקזיטים מהירים. "אתה חייב להבין שהרבה קרנות ישראליות שגייסו בשנת 2000 נאלצו לעבור שני גלי צונאמי קשים, ב־2001 וב־2009, וזה לא דבר טיפוסי. העובדה שחלקן מתאוששות וכן מראות תשואה על ההשקעה היא לטובה. אתם תראו שקרנות שקמו ב־2004 יעשו מכפילים יפים ויתנו החזרים טובים מאוד למשקיעים שלהן".

 

לא התעייפת לאחר 16 שנה בתעשייה?

"אני התעייפתי? אחרי 70 חברות שהקמתי, בחלקן הצלחתי ובחלקן לא, סוף סוף אני מרגיש בשל".

 

לנוכח הפעילות הציבורית הענפה אי אפשר שלא לשאול: אתה מתכנן להיכנס לפוליטיקה?

"עם ראש העירייה הנוכחי ניר ברקת תענוג לעבוד. הוא מדבר בשפה שלנו ואנחנו מנסים לעזור לו, ושמחים על ההזדמנות לעשות שינוי". הנוסח המתחמק והדיפלומטי אולי רומז לתשובה האמיתית. לא מעט סימנים מראים שאחרי ברקת, מתעשר הייטק נוסף, גם מרגלית עשוי למצוא את עצמו בשנים הקרובות בזירה הציבורית.

   

היכו את הסטטיסטיקה

 

לאחר שב־2009 שמרה JVP על פרופיל נמוך יחסית, השנה היא מסתערת על הבטן הרכה של ההייטק הישראלי, ומזרימה השקעות לסטארט־אפים כבר בשלבי גיוס ראשונים.

 

אחד ממאמצי השיווק העיקריים של הקרן מופנה כיום לחממת JVP סטודיו שהוקמה ב־2006. בחממה הוקמו 15 חברות שבהן השקיעה JVP לפי הערכה כ־20 מיליון דולר. עד כה רשמה הקרן אקזיט אחד משמעותי, כשזומיקס נמכרה למיקרוסופט ב־30 מיליון דולר.

 

שמונה חברות מתוך ה־15 הגיעו לגיוס המשך, אחת בשלבי גיוס וארבע עדיין פעילות בחממה. חברה אחת בלבד נסגרה. לעומת תוכנית החממות הממשלתית, שבה שיעור קטן ביותר של חברות זוכה להמשיך לקבל השקעות מגופים מוסדיים, מדובר בסטטיסטיקה מוצלחת ביותר. החממה של JVP מתמקדת באותן השקעות של הקרן בתחום המדיה, ומחפשת להשקיע בחמש חברות אחרות בתחום, שלא יירתעו מלעזוב את הנוחות של הרצליה ותל אביב ולעלות לירושלים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x