$
דני רובינשטיין

הכלכלה הפלסטינית: ותודה לאונר"א

הסוכנות של האו"ם, שמטפלת ב־1.8 מיליון הפליטים הפלסטינים בעזה ובגדה, מציינת 60 שנה להקמתה

דני רובינשטיין 07:4719.10.09
כריסטופר גינס ממטה סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (ססו"ת או אונר"א) בירושלים יודע שבישראל לא מחבבים, בלשון המעטה, את האו"ם, ובוודאי לא את אונר"א, שמטפלת בפליטים הפלסטינים. לדעתו, ישראל טועה, שכן היא נוסדה בין השאר בזכות החלטת החלוקה של האו"ם, ואלמלא אונר"א, היתה המעמסה
של טיפול ב־1.8 מיליון הרשומים כפליטים בעזה ובגדה נופלת גם על השלטון הישראלי.

 

מדוע היתה ישראל נאלצת לטפל בפליטים הפלסטינים? אמנם ישראל נסוגה מעזה, ובמחנות הפליטים בגדה שולטת הרשות מרמאללה, אולם לדברי גינס, "מבחינת החוק הבינלאומי, כל עוד ישראל שולטת במעברים של הגדה ושל עזה ביבשה, בים ובאוויר, היא נחשבת כובש. אחרי הנסיגה מלבנון ביקשה ישראל וקיבלה מהאו"ם הכרה שאיננה אחראית יותר לנעשה שם. אין זה מקרה שישראל לא ביקשה הכרה כזאת במקרה של עזה והגדה".

 

מטפלת בבנים ובנכדים של הפליטים

 

כך או כך, לאונר"א, שהוקמה בסוף 1949 על ידי האו"ם, מלאו עתה 60 שנה והדבר צוין בשורה של אירועים. הסוכנות ממלאת תפקיד מכריע בחיי הכלכלה והחברה הפלסטינית, והשאלה המתבקשת היא - עד מתי? רק מעטים מערביי הארץ שחוו על בשרם את אובדן ביתם ב־1948 חיים היום. אונר"א מטפלת אם כן בבנים, בנכדים ובנינים של פליטי 1948.

 

האם כך זה יימשך לעד? לדברי גינס, "חובת הסוכנות היא לטפל גם בצאצאי הפליטים. כך נהגו גם במקרים אחרים בשנים קודמות, כמו בפליטי המלחמה בקמבודיה שברחו לתאילנד או בפליטים האפגנים בפקיסטן. הטיפול בפליטים ובצאצאיהם נפסק כאשר הבעיה נפתרת. מי שמחליט אם הבעיה נפתרה הם בראש ובראשונה הקורבנות, כלומר הפליטים עצמם. ברגע שיימצא פתרון מדיני, אונר"א תחדל להתקיים".

 

אומדן התקציב של אונר"א לשנים 2011–2010 הוא כ־1.22 מיליארד דולר, והארגון השרוי בגירעון מתמיד מתקשה לגייסו מתרומות מדינות האו"ם. בסוכנות רשומים בערך 4.5 מיליון פליטים, החיים מיעוטם במחנות ורובם בשולי הערים הערביות: כ־2 מיליון בירדן, יותר ממיליון בעזה, כ־750 אלף בגדה ועוד כמיליון בלבנון, בסוריה ובמדינות ערב האחרות.

 

כמחצית מהתקציב של אונר"א מוקדש למוסדות חינוך. ב־684 בתי הספר של הסוכנות לומדים כחצי מיליון תלמידים בכיתות א' עד ט'. מתוך 29 אלף העובדים של אונר"א, 22 אלף הם עובדי חינוך ומורים. לתחום הבריאות מוקצה 20% מתקציב אונר"א. לסוכנות יש 134 מרפאות, שבהן עובדים כ־4,200 אנשי צוותים רפואיים הנותנים טיפול רפואי בסיסי.

 

נוסף על כך, ישנם מרכזים לטיפול באם ובילד ולשיקום קהילתי. יתר התקציב (כ־30%) מוקדש לסיוע במגורים (בעיקר למחנות), לפרויקטים של הקצבת מנות מזון בסיסיות ולשמירה על זכויות אדם. מנות המזון המחולקות לנצרכים כוללות קמח, סוכר, אורז, שמן וקטניות. מבחינה גיאוגרפית, חלק ניכר מהתקציב, כ־34%, מופנה לפליטים ברצועת עזה, 20% לירדן, 18% ללבנון ולסוריה, כ־17% לגדה המערבית והשאר, 11%, מופנים למינהלה, שבה 120 עובדים זרים.

 

ישראל לא הפסיקה את הפעילות בגדה

 

באירועים לציון 60 שנה לסוכנות הציגו ראשיה את ההישגים - את השיפור דרמטי ברמת הלימודים ובבריאות הציבור, ואת העובדה שתמותת התינוקות מתקרבת לרמות המקובלות במערב.

 

כידוע, מדינת ישראל לא אישרה לאונר"א לפעול בתחומה אחרי 1948, אף שכ־20% מערביי ישראל מוגדרים פליטים, למשל תושבים מבית שאן, מטבריה ומציפורי שעברו לנצרת, ותושבים מכפרים שחרבו בגליל שהתיישבו בכפרים שכנים. עם זאת, לא הפסיקה ישראל את פעילות אונר"א בגדה ובעזה בעת ששלטה בהן ישירות. בשנים קודמות אמנם עלו רעיונות לרוקן את מחנות הפליטים, להעבירם למגורי קבע ולסלק את סוכנות האו"ם, אך זה לא קרה. במילים אחרות - למרות הביקורת אצלנו, מדינת ישראל אינה מוותרת על אונר"א.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x