• תפריט
דני רובינשטיין

הכלכלה הפלסטינית: מוקדם לשמוח

הדיווחים בתקשורת על השגשוג הכלכלי בגדה המערבית אינם מספרים את כל הסיפור

דני רובינשטיין 07:2305.10.09
מכל הבעיות המוכרות בחר נשיא ארה"ב, ברק אובמה, בנאומו בעצרת האו"ם לפני פחות משבועיים, לכלול כמה משפטים דווקא על הכלכלה הפלסטינית. מוזר. כאילו אין בעולם משברים ומלחמות, מגיפות ושיטפונות, רעב ומחלות - ומיליוני קורבנות. רק כלכלת הגדה. ויש לנשיא תשובה: שיפור החיים בגדה מול
המצוקה בעזה מצביע על יתרונות המתינות והקשר למערב, על פני חסרונות של משטר איסלאמי קיצוני.

 

אובמה לא היה זקוק, מן הסתם, לנתונים ממדור זה ב"כלכליסט". ישנם לכך מקורות טובים לא פחות. אחד מהם היה פרסום של הבנק העולמי משבוע שעבר שעסק בכלכלת הגדה. אובמה הכריז: "הכלכלה בגדה המערבית החלה לצמוח", וטען כי הסיבה לכך היא כי הישראלים אפשרו יותר חופש תנועה לפלסטינים, ואילו הרשות הפלסטינית חיזקה את מאמציה בתחום הביטחון.

 

אין ספק שיש עדויות רבות לשיפור בכלכלת הגדה במחצית הראשונה של 2009. דוברים ישראלים כמו השגריר בלונדון רון פרשאור והשגריר בוושינגטון מיכאל אורן השתבחו בכך. השניים פרסמו מאמרים בדבר שיעורי צמיחה של בין 5% ל־7% בכלכלת הגדה. הבנק העולמי מהסס לגבי שיעורים אלה, אבל קובע בהחלט שהיה שיפור השנה. התוצר לנפש גדל, היתה עלייה קטנה בייצור התעשייתי, והוגשו יותר בקשות לרישוי בנייה ולרישום עסקים. גם האבטלה ירדה. ברבע הראשון של 2009 היא עמדה על 20% וברבע השני על 16%. בעזה, לעומת זאת, הכלכלה משותקת והאבטלה עומדת על 37%.

 

ההקלות בתנועה היו הגורם העיקרי לשיפור

 

ההקלות בתנועה שהנהיגה ישראל היו הגורם הראשון במעלה בשיפור הכלכלי בגדה. לא מדובר רק בהסרת מחסומים והקלות במעברים. הוא כולל גם היתר לכניסה כמעט חופשית של ערביי ישראל. ג'נין, שכם, טול כרם ובית לחם הומים, בעיקר בשבתות, מעשרות אלפי ערבים מהגליל והמשולש שבאים לקנות בערים הפלסטיניות שהמחירים בהן נמוכים יחסית.

 

הממשל הישראלי נתן לאחרונה לפלסטינים יותר רישיונות לעבוד ולסחור בישראל, וניתנו כ־5,000 היתרים לפועלים לשהות בלילה בישראל. גם גשר אלנבי פתוח עכשיו עד חצות הלילה, לאחר שבשנים האחרונות סגרו אותו בחמש אחר הצהריים. לכך יש להוסיף גם התקדמות בסלילת כבישים פנימיים ("כבישי איכות חיים" בעגת הממשל הישראלי), שמאפשרים תנועה נוחה יותר של פלסטינים שאינם רשאים לנסוע בכבישים המיועדים רק למתנחלים ("כבישי האפרטהייד" בעגה הפלסטינית).

 

למרות כל האמור לעיל, מוקדם לשמוח. ההכנסה הפלסטינית לנפש נמוכה עדיין (בגדה, וכמובן בעזה) ממה שהיתה לפני 10 שנים. הגידול בהכנסות היה בעיקר בסקטורים של נדל"ן ושירותים, ולא במגזר היצרני. ההישגים של הכלכלה הפלסטינית נבעו בין השאר מהתרומות הגדולות שהגיעו ממדינות העולם. התרומות מהוות את עיקר התקציב של הרשות הפלסטינית, ויצרו תלות גדולה יותר של הפלסטינים בנדיבות מדינות העולם.

 

אבל העיקר הוא (כפי שמצוין גם בדו"ח הבנק העולמי) שהכלכלה הפלסטינית אינה מסוגלת לגדול באופן ממשי על רקע כמה הגבלות. הרשות הפלסטינית אינה שולטת על עיקר המשאבים בשטחיה. הממשלה ברמאללה שולטת רק על 40% מהקרקעות בגדה. הרשות אינה שולטת במעברי הגבול, לא במקורות המים, וגם לא באוויר; התדרים לתקשורת, למשל, נמצאים בפיקוח ישראלי. היו"ר אבו־מאזן וראש ממשלתו סלאם פיאד יודעים זאת, ולכן לפני כחודש נתנו מעין אולטימטום לממשלת ישראל. הם פרסמו תוכנית שלפיה בשנתיים הקרובות יקדמו את הכלכלה הלאומית במסגרת ההגבלות הישראליות - אבל בעוד שנתיים יכריזו על הקמת מדינה עצמאית. אז יהיה כנראה המבחן האמיתי לכלכלה ולמדיניות של ישראל והפלסטינים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x