יהודה ברלב: "הערכת שווי נכתבת לפי אינטרס המזמין"

"כמעט תמיד ניתן לדעת מה תהיה השורה התחתונה של הערכת השווי על ידי שאילת השאלות: מי הזמין את העבודה ולאיזו מטרה היא הוזמנה?". כך טוען רו"ח יהודה ברלב, מאנשי המקצוע המובילים בביקורת חקירתית (Investigative Auditing), המתמחה בין היתר בהערכה סמויה של אמינות דו"חות כספיים. בראיון ל"כלכליסט" מבהירים ברלב, יניב בוכניק, שותף בפירמה, ורו"ח עדי שניידר, כי "מזמין העבודה איננו אובייקטיבי, כך שבמקרה של מכירה, כשמוזמנות שתי הערכות שווי, אחת מצד הקונה והשנייה מצד המוכר, ברור שתמצא הפרשים משמעותיים".

ייתכן מצב שבו המזמין ינקוב את שווי המחיר שהוא רוצה?

ברלב: "השיטה לפיה זה עובד דה־פקטו היא: 'תגיד לי מה אתה רוצה שיהיה כתוב, זה מה שייכתב'. לא אומרים את זה בריש גלי, אבל אם התוצאה שמתקבלת לא מוצאת חן בעיני החברה המזמינה, היא יכולה להגיד למעריך: 'כנראה פספסת כמה דברים. תראה, אנחנו מתכננים להתרחב ב־20%, למה לא שקללת גם את זה?', אז המעריך אומר: 'נכון, אתה צודק, אני אתקן'. כמו כן, לא מן הנמנע שהמזמין אומר: 'החברה שלי שווה X. אתה לא חושב ככה? אל תוציא לי את הדו"ח'. הרבה פעמים החברה מזמינה הערכות שווי מכמה מעריכים, ואת הערכה הגרועה היא לא מציגה למשקיעים".

מהו התשלום שגובים עבור הערכת שווי? האם הוא עשוי להטות את הכף בעת כתיבת ההערכה?

ברלב: "עבודה גדולה יכולה לארוך כמה חודשים ומחירה יכול להסתכם במאות אלפי שקלים. המחיר יכול להיקבע על בסיס שעות עבודה, על פי שווי הנכס המשוערך, או יכול להיקבע על ידי הצדדים מראש. מעריך השווי גם מודע היטב לעובדה כי קונצרנים גדולים שולטים בעשרות חברות שעתידות גם הן להזדקק להערכות שווי, ולכן אם המעריך רוצה לדאוג לעצמו להכנסה יציבה, ייתכן שהוא יהיה מוכן להתגמש בכתיבתו כדי לזכות בעבודות נוספות".

גמישות בעבודה

ניתן לנקוט בסנקציות פליליות?

ברלב: "אין הרשעות של מעריכי שווי. היו כמה תביעות, אבל זה כמעט תמיד נסגר בפשרה עם חברת הביטוח. מעריך שווי תמיד יכול לטעון שקרו דברים לא צפויים ששינו

את התמונה".

מהם הקריטריונים לבחינת אמינות של הערכת שווי?

בוכניק: "קודם כל, צריך לבדוק מי הזמין אותה ומה היתה המטרה: האם מדובר בהנפקה, מכירה, שיערוך או ביטחונות לבנקים. יש מצבים שבהם ירצו דווקא הערכת שווי נמוכה. לדוגמה, מנכ"ל חדש שנכנס לתפקיד, יש לו אינטרס מובהק להלביש את כל ההפסדים על המנכ"ל הקודם. הוא ירצה שירשמו כמה שיותר הפסדים, כך שבדו"חות הבאים הרווח יוכר לו. חשוב שקורא העבודה יבדוק את תחום עיסוקו של המזמין, האם הוא עוסק בהשקעות, האם במקביל הוא משמש כגוף מדרג".

עדי שניידר צילום: בועז אופנהיים

שניידר: "צריך לבחון באיזו שיטה בחרו לבצע את ההערכה, מה היו העקרונות, האם יש עוגן לדברים או שמדובר בדברים מופרכים. אם יהיה כתוב היום שמחירי הנדל"ן בארצות הברית יכפילו את עצמם, זו הנחה מופרכת. צריך לבחון שיש שילוב נכון בין העובדות להערכות. יש לזכור שהערכות השווי מתבססות על מה שידוע היום ולא על מה שיקרה מחר. חברה שפועלת 30 שנה בשוק ומציגה צמיחה קבועה, לא ייתכן שיהיה כתוב שהרווח יכפיל את עצמו".

לא תמיד קולעים בול

יש השפעה לשווי שוק בהערכות?

שניידר: "לא אמורים להתייחס לשווי השוק כי יש עושי שוק, יש אנשים שנתקעו עם סחורה, יש כאלה שמתעסקים בשורטים, יש מניות עם סחירות נמוכה. שווי של מניה לא משקף שווי כלכלי אלא ציפיות ואינטרסים".

אולי צריך להפסיק את השימוש בהערכות שווי?

שניידר: "משתמשים בהערכות שווי כאשר אין אלטרנטיבה טובה יותר כשרוצים לקבוע שווי של חברה. תפקידו של רואה החשבון של החברה הוא לבחון אם לקבל הערכות שווי או לדרוש חוות דעת נוספת. עליו לבדוק שהקריטריונים שעליהם התבססו המעריכים תאמו למציאות, וצריך לזכור שלא תמיד

אפשר לקלוע בול".