• תפריט
המזרח התיכון

מצרים: 15 מיליארד דולר יופנו השנה לסובסידיות, המשקיעים הזרים מצמצמים רכישות

הישגיה הכלכליים של מצרים נתונים בסכנה בשל מחירי הסחורות שהזניקו את האינפלציה ל־20%. כדי למנוע תסיסה חברתית העלתה הממשלה את שכר עובדי המדינה ב־30% והגדילה את מספר הזכאים למזון מסובסד

ד"ר גיל פיילר ודורון פסקין 08:1517.08.08

בשנים האחרונות נתונה מצרים בתנופה של רפורמות כלכליות שהניבו שיעורי צמיחה נאים ויציבים. ביצועיה הכלכליים זכו לשבחים רבים מצד גופים בינלאומיים, ובראשם קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.

 

בארבע השנים האחרונות צמח המשק המצרי ביותר מ־7% בממוצע בשנה, ובין סוף 2004 לסוף הרבעון הראשון של 2007 נוצרו במדינה כ־2.4 מיליון מקומות עבודה. כתוצאה מכך פחת שיעור האבטלה - בעיה כרונית ומציקה במצרים - מ־10.5% ל־9%. לתנופת הצמיחה תרמה זרימת מטבע זר שהגיעה ממגזר התיירות, מעובדים מצרים השוהים בחו"ל, מיצוא גז ונפט ומהכנסות שהניבה תעלת סואץ.

 

למרות ההצלחות, מצרים עדיין נאלצת להתמודד עם אתגרים כלכליים וחברתיים לא פשוטים. אוכלוסיית המדינה (נכון לסוף 2007) מונה כ־73 מיליון נפש, ורובה חיה בתנאי דלות ועוני קשים. אמנם בערים הגדולות אפשר למצוא שכבת ביניים אמידה שאימצה את דפוסי הצריכה המערביים, אבל היא אינה מייצגת. גם הנתון הסטטיסטי, שלפיו התוצר המקומי לנפש הסתכם בשנה שעברה ב־1,750 דולר, אינו מבטא את המצוקה הקשה שעמה נאלצים להתמודד רוב תושבי המדינה. לא בכדי מקצה ממשלת מצרים מדי שנה סכומי עתק לסבסוד מוצרי יסוד. בלא סובסידיות אלה היתה פורצת מחאה, שספק רב אם היה המשטר מצליח לשרוד אחריה.

 

המגמות הגלובליות הקודרות שפתחו את השנה לא פסחו על מצרים, והאווירה במדינה כיום פסימית למדי. הסחרור האינפלציוני שפוקד את ארץ הנילוס מטיל צל כבד על כל הישגי המשק המצרי בשנים האחרונות. העלייה העולמית במחירי המזון והדלקים גרמה לכך ששיעור האינפלציה בסוף חודש יוני הגיע ליותר מ־20% (בחישוב שנתי) - השיעור הגבוה ביותר מאז 1989. ההנחה הרווחת היא שעד סוף השנה תצמח האינפלציה עוד יותר. בעקבות עליית המחירים העלה הבנק המרכזי את הריבית חמש פעמים מתחילת השנה, ובשיעור מצטבר של יותר מ־2%. גם כאן לא מדובר בסוף פסוק.

 

הבורסה בקהיר הבורסה בקהיר צילום: בלומברג

 

האינפלציה הגואה צפויה להוריד את הצמיחה הריאלית במשק המצרי אל מתחת ליעד שקבעה הממשלה, 7%, וזאת בשל הירידה הצפויה בצריכה הפרטית. תחילת השנה הנוכחית נראתה מבטיחה יותר בעת שהמשק המצרי הגיע ברבעון הראשון של 2008 לצמיחה של 7.5% לעומת הרבעון המקביל ב־2007. אמנם מדובר היה בירידה קלה לעומת נתוני הרבעון האחרון של 2007 (צמיחה של 8.1%) אך עדיין בנתון שאיפשר לעמוד ביעד הצמיחה הממשלתי.

 

הזינוק האינפלציוני יצר תסיסה חברתית שאילצה את הממשלה לנקוט שורת צעדים ובראשם העלאה של 30% בשכר עובדי המדינה (הממשלה ייקרה את מחירי הדלק והסיגריות והעלתה את המיסוי על כלי רכב כדי לממן את העלאת השכר). נוסף על כך החליטה הממשלה להפחית את המכס על יבוא עופות; לאסור על יצוא מלט ואורז (כדי למנוע מחסור שמגדיל את הביקושים ומעלה את המחירים); להגדיל את הסובסידיות על מוצרי מזון; ולכלול עוד כ־18 מיליון בני אדם בתוכנית הזכאים למוצרי מזון מסובסדים. נכון להיום, 56 מיליון מצרים (שהם 70% מהאוכלוסייה) זכאים לרכוש מזון מסובסד. השנה צפויה ממשלת מצרים להוציא לא פחות מ־15 מיליארד דולר על סובסידיות.

 

נוסדה במאה ה־19

הבורסה המצרית היא אחת הוותיקות בעולם: בשנת 1888 נפתחה הבורסה למניות של אלכסנדריה ו־15 שנה אחר כך נפתח גם שוק מניות בקהיר. עד שנות החמישים של המאה הקודמת נחשבה הבורסה המצרית לאחת הפעילות בעולם. בשנות הארבעים היא דורגה במקום החמישי בעולם מבחינת היקף הסחר שהתנהל בה. אבל לאחר מהפכת הקצינים פנתה מצרים למדיניות תכנון סוציאליסטית המבוססת על הלאמה. כתוצאה מכך פחת היקף הפעילות הבורסאית למשך שלושה עשורים.

 

בתחילת שנות התשעים החלה מצרים לבצע שורה של רפורמות כלכליות - כחלק מאוריינטציה ליברלית יותר. רפורמות אלה הכירו בחשיבותו של שוק הון משמעותי ככלי למשיכת השקעות וליצירת צמיחה כלכלית בטווח הארוך.

 

הרפורמות שמו דגש על הפרטה, והממשלה סברה שהבורסה היא הזירה היעילה ביותר למכירת נכסיה למגזר הפרטי. תפיסה זו גרמה לשינוי החקיקה הקשורה לפעילות הבורסאית, ומשנת 1992 שבה הבורסה המצרית לשגשג. מאז חלה צמיחה עקבית ומרשימה הן בשווי השוק של החברות הנסחרות והן בהיקפי המסחר.

 

עוד שינוי נרשם בתחילת 1997, עם בחירתה של מועצת מנהלים חדשה והקמת כמה ועדות מקצועיות לשיפור תפקודה של הבורסה. התוצאות לא איחרו לבוא. בסוף 1998 היו רשומות בבורסה המצרית 833 חברות לעומת 627 בשנת 1991. בחודש יוני האחרון אישר הפרלמנט המצרי הצעת החלטה שעניינה מיזוג שוקי המניות של קהיר ואלכסנדריה תחת השם "השוק המצרי" (סימול EGX).

 

במקביל לשדרוג החקיקה ולשיטות המסחר, החליטו ראשי הבורסה להעלותה על המפה העולמית באמצעות שורה ארוכה של הסכמי שיתוף פעולה עם בורסות ברחבי העולם. מדובר, בין השאר, בבורסה של לונדון, בורסת מדריד, הבורסה הדרום־קוריאנית והבורסה המלזית - נוסף כמובן על הבורסות הערביות. באמצעות הסכמים אלו גייסה הבורסה המצרית ידע רב, והגדילה את חשיפתה למשקיעים זרים.

 

המסחר בבורסה המצרית מתקיים בימים ראשון עד חמישי בין השעות 09:45 ל־15:15. הסחר במניות מתקיים בין השעות 10:30 ל־14:30. פעילות המסחר מפוקחת בקפידה; למשל קיים פיקוח על הלוואות הניתנות לצורך רכישה של מניות - כדי למנוע סיבוכים הנובעים מעסקאות ממונפות. משקיעים פרטיים, קרנות נאמנות וקרנות בינלאומיות פטורים ממס על דיבידנדים, רווחי הון וריבית של איגרות חוב.

 

חברה המעוניינת להנפיק במצרים צריכה לשלם באופן מלא עבור כל הון המניות המונפקות בבורסה עוד לפני הרישום למסחר. כל משקיע המעוניין לסחור בבורסה חייב לפתוח חשבון אצל אחד הברוקרים המורשים. זאת מכיוון שקנייה או מכירה של מניות יכולה להיעשות אך ורק באמצעות חברות הברוקרים. לפי תקנות הבורסה, הברוקרים חייבים לתעד לפרטי פרטים את ההוראות שקיבלו מהמשקיעים, וחייבים לוודא שללקוח ישנה יתרת זכות בחשבונו. הבורסה המצרית גובה היטל של 0.012% מערך כל עסקה עד לסכום של 5,000 לירות מצריות (שהן קצת פחות מ־1,000 דולר).

 

"מסע ניקיון"

בשנת 2005 מונה מאגד שווכי ליו"ר הבורסה ומאז הוצאו מאות חברות מרשימת המניות המוצעות למסחר. רשויות הבורסה טוענות שכל המניות שנמחקו לא הקפידו על כללי דיווח תקינים. אם בשנת 2004 הגיע מספר המניות המוצעות למסחר לשיא של 795, הרי שמאז חלה ירידה הדרגתית. עד סוף השנה הנוכחית שואף שווכי למחוק מהמסחר כ־100 מניות נוספות מ־373 הקיימות.

 

הבורסה בקהיר הבורסה בקהיר צילום: בלומברג

 

על הכוונת נמצאות המניות הקטנות, ולכן הרפורמה אינה צפויה להשפיע באופן משמעותי על שווי השוק הכולל של הבורסה. למרות צעדי הצמצום, המניות המצריות מהוות 28% מכלל המניות הרשומות בבורסות הערביות, נכון לסוף הרבעון הראשון של 2008.

 

גם מבחינת מאפייני המסחר, ניכר שהמאמץ להקטין את מספר המניות הוא מחויב המציאות: בשנים 2004 ו־2005 עמד שיעור המניות שנסחרו מדי חודש על כ־60% בלבד מכלל המניות הרשומות. "מסע הניקיון של שווכי" שיפר את המצב, ובסוף החודש שעבר עלה שיעור המניות הנסחרות ל־76% מכלל המניות.

 

שווכי, שמונה לתפקיד היו"ר לאחר עשור שבו מילא תפקידים כלכליים במגזר הממשלתי, אינו מהסס להצהיר מעל כל במה אפשרית כי מטרתו להצעיד קדימה את הבורסה המצרית ולשדרגה, אולי לקראת הפרטתה. מבחינה כלכלית, הצעדים האחרונים מוכיחים שמצרים נמצאת בשלב המעבר ממשק המבוסס על עסקים וקשרים משפחתיים, למשק בעל רמת שקיפות גבוהה יותר, הקורץ למשקיעים.

 

מותר גם להניח שממשלת מצרים - הלוא שווכי כפוף לשר ההשקעה המצרי - שואפת להפוך את הבורסה לכזו שתקרא תיגר על הבורסות המובילות במדינות המפרץ הערביות. באופן אירוני, העיתוי הנוכחי של הרפורמות משחק לטובתה של הבורסה המצרית. בתקופה של ירידות, כפי שחווה הבורסה המצרית בחודשים האחרונים, המשקיעים אמורים לקבל חיזוק לביטחונם כי המניות שיישארו בסופו של דבר בזירת המסחר הן רק אלה הפועלות לפי הכללים והחוקים.

שווי השוק של עשר המניות הגדולות הוא קצת יותר מ־50% משווי השוק הכולל. שתי החברות המובילות שייכות לקבוצת הענק אוראסקום הנמצאת בבעלותו של איל ההון נגיב סוירס, מקורבו של הנשיא חוסני מובארק.

 

"הבנק המסחרי הבינלאומי" הוא הבנק עם שווי השוק הגדול ביותר בבורסה המצרית, והוא זה שסוגר את רשימת עשרת הגדולים.

 

בבורסה המצרית ישנם כמה מדדים והבולט שבהם נקרא CASE 30. המדד הושק ב־1998 בבסיס של 1,000 נקודות. במדד כלולות 30 החברות הגדולות בשוק במונחי נזילות ופעילות. כדי להיכנס למדד, לפחות 15% ממניות החברה צריכות להיות "חופשיות" למסחר.

 

מדד נוסף נקרא "מדד 20 הטיטאנים" שכולל את כל מניות ה"בלו צ'יפ", שמספרם מגיע ל־20. הכניסה למדד נעשית על בסיס שווי שוק, הכנסות ורווח נקי. המדד הושק בסוף 2001 בבסיס של 100 נקודות. מדי חודש יוני מעדכנים את הרכב המניות שבמדד, ושלוש החברות המובילות הן כ־60% משווי השוק של המדד.

 

המדד איבד 15% במאי

שנת 2007 היתה מוצלחת לבורסה המצרית וגם תחילת השנה הנוכחית לא בישרה על ההמשך. מאוגוסט ועד דצמבר 2007 צמח שווי השוק של החברות הבורסאיות בכ־28%, והסתכם בקצת יותר מ־139 מיליארד דולר. CASE 30 רשם באותה תקופה צמיחה של כ־36% וחצה לראשונה את רף 10,000 הנקודות.

 

נתוני הרבעון הראשון של 2008 הצביעו אף הם על המשך הצמיחה, ובסוף מרץ חצה מדד המניות המובילות את רף 11,000 הנקודות. זאת ועוד: היקפי המסחר ברבעון הראשון של השנה הנוכחית הצביעו אף הם על התחזקות, ושווי המניות הנסחרות צמח במהלך הרבעון בכ־60% והסתכם בכ־38 מיליארד דולר לעומת כ־24 מיליארד דולר ברבעון הקודם. לפיכך עלה הממוצע היומי של שווי המניות הנסחרות מ־362.5 מיליון דולר לכ־572 מיליון דולר.

 

אבל במהלך חודש מאי איבד מדד CASE כ־15% מערכו בתוך כשבועיים וירד מ־11,936 נקודות ל־10,169 נקודות. לקראת סוף החודש התאושש המדד, אך מאז חזר לרדת. מסוף מאי ועד סוף יולי הוא איבד יותר מ־16%, וגם בשווי השוק נרשמה ירידה של כ־14%.

 

היחס בין שווי השוק לתמ"ג ירד מ־119.97% בסוף מאי 2008 ל־111.22% בסוף יוני 2008. בתחילת חודש אוגוסט כבר ירד מדד CASE לערכו הנמוך ביותר זה תשעה חודשים, וצלל אל מתחת לרף 9,000 הנקודות. הירידות מוסברות בחשש מהשלכותיה של האינפלציה הגבוהה וכמובן השפעת הירידות בשווקי העולם.

 

מכפיל הרווח (שווי השוק חלקי הרווח השנתי) של הבורסה המצרית ירד מ־13.38 במאי 2008 ל־12.81 חודש אחר כך. מכפיל הרווח הגבוה ביותר נרשם במגזר המדיה ואילו הנמוך ביותר נרשם במגזר הנפט והגז.

 

הירידות בשוק מאז חודש מאי מורגשות היטב בפעילותם של המשקיעים הזרים (ובכללם הערבים). אם במהלך חודש מאי הסתכמו הרכישות ב־2.32 מיליארד דולר, הרי שחודש אחר כך הן ירדו ל־1.56 מיליארד דולר. מכירות הזרים ירדו בהתאמה מ־2.35 מיליארד דולר ל־1.46 מיליארד דולר. ההשקעות נטו של הזרים במהלך יוני 2008 הסתכמו בכ־107 מיליון דולר.

 

שתיים מהעסקאות היותר בולטות במהלך חודש יוני היו מכירת 44.9% ממניות "החברה הערבית למיזמי תיירות" למשקיעים לובים תמורת כ־30 מיליון דולר ומכירת 60% ממניות "חברת הקידוחים הלאומית" למשקיעים כוויתיים תמורת כ־76 מיליון דולר.

 

לסיכום, בבורסה המצרית מתחוללות בשלושת החודשים האחרונים ירידות שערים חדות נוכח המגמות המקומיות והעולמיות.

 

האינפלציה הגואה מאיימת על הישגי המשק בשנים האחרונות, והמיליארדים המוזרמים לסובסידיות הם משאבים יקרים ומבוזבזים, שאינם מביאים תועלת כלכלית. עם זאת, הם נחוצים לשמירה על יציבות חברתית.

המשק המצרי נע בשנים האחרונות בכיוון חיובי ולא בכדי נהפך לאטרקטיבי בעיני המשקיעים הזרים. הדבר אמור לעודד את המשקיעים בבורסה המצרית בטווח הבינוני והארוך, אך בטווח הקצר יש לצפות להמשך המגמה השלילית.

 

ד"ר גיל פיילר הוא מייסד ומנכ"ל חברת אינפו פרוד מחקרים, העוסקת בייעוץ כלכלי ועסקי על שוקי מדינות ערב. דורון פסקין הוא ראש אגף המחקר בחברה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x