יזמות משותפת של ערבים ויהודים אינה רק מנוע צמיחה-היא חיונית לעתיד ישראל
עוזי צוובנר, יו"ר Innovation BaseCamp ומייסד Ibtikar BaseCamp בכפר קאסם מאמין ששילוב החברה הערבית בעולם היזמות הטכנולוגית, הוא לא יעד חברתי בלבד, אלא אינטרס לאומי-כלכלי מובהק
הדיון על שילוב החברה הערבית בהייטק הישראלי מתנהל לרוב בשוליים של השיח הכלכלי, אך בפועל הוא נוגע בלב שאלה עמוקה הרבה יותר- האם מדינת ישראל יודעת למצות את מלוא ההון האנושי הקיים בה, ולתרגם אותו לצמיחה, לחדשנות וליציבות ארוכת טווח. בעידן שבו התחרות הגלובלית על טאלנט, רעיונות וטכנולוגיה הולכת וגוברת, היכולת להרחיב את מעגלי היזמות והעשייה אינה מותרות- אלא הכרח.
שילוב החברה הערבית בעולם היזמות הטכנולוגית, הוא לפיכך לא יעד חברתי בלבד, אלא אינטרס לאומי-כלכלי מובהק. זהו תהליך מורכב שדורש סבלנות, השקעה והבנה עמוקה של נקודת המוצא. אך כאשר התנאים מתחילים להיווצר, התוצאות אינן מאחרות להגיע. בשנים האחרונות הולכת ומתבהרת ההבנה כי חדשנות אינה צומחת רק מטכנולוגיה, אלא גם ממגוון אנושי, מריבוי נקודות מבט ומחיבורים בין קהילות. החברה הערבית בישראל מחזיקה בהון אנושי משמעותי, בידע אקדמי ובשאיפה גוברת להשתלב ולהשפיע. האתגר וההזדמנות הם ביצירת המסגרות שיאפשרו לפוטנציאל הזה להתממש.
1 צפייה בגלריה
עוזי צוובנר, יו"ר Innovation BaseCamp מייסד Ibtikar BaseCamp בכפר קאסם
(צילום:באדיבות BaseCamp)
יזמות לא נולדת בחלל ריק
בישראל ישנם אלפי מהנדסים, מדעניות ובוגרי מקצועות ריאליים מהחברה הערבית. האקדמיה הישראלית מכירה זאת היטב. אך המעבר מהכשרה אקדמית להשתלבות בתעשיית ההייטק של האוכלוסייה הערבית, ובוודאי להובלת יוזמות טכנולוגיות, נתקל שוב ושוב בחסמים מבניים.
בעוד שחלקים גדולים מהחברה היהודית נהנים ממסלול כמעט טבעי אל ההייטק, דרך חשיפה למקצועות טכנולוגיים, שירות צבאי טכנולוגי, רשתות קשרים ותרבות יזמית- החברה הערבית נדרשת לפעול במערכת שאינה מותאמת לנקודת הפתיחה שלה. מרכזי הפיתוח הבינלאומיים הפועלים בישראל היו, במקרים רבים, הראשונים להבין זאת. הם גייסו מהנדסים ערבים, שילבו אותם בצוותים גלובליים והוכיחו שהפער אינו ביכולת- אלא בהזדמנות. ההייטק המקומי, לעומת זאת, התקשה לייצר מנגנונים דומים בקנה מידה רחב.
היעדר יזמים ערבים בזירת ההייטק אינו מקרי. יזמות אינה נולדת בחלל ריק. היא דורשת אקוסיסטם משלים: חשיפה מוקדמת, לגיטימציה חברתית ללקיחת סיכונים, נגישות למנטורים, ידע עסקי, חיבור להון, ובעיקר- תחושת שייכות. לאורך השנים בחברה הערבית, התקבעה תפיסה חינוכית וכלכלית שמקדשת יציבות. מקצועות כמו רפואה, רוקחות ומדעי הבריאות נתפסו, ובצדק, כמסלולים בטוחים להצלחה אישית וכלכלית. יזמות, לעומת זאת, נתפסה כהימור מסוכן מדי, כזה שעלול לסכן את היציבות המשפחתית.
אלא שבשנים האחרונות מתרחש שינוי מעניין. דווקא מתוך אותם תחומים “בטוחים” מתחילה לצמוח יזמות. ביוטכנולוגיה, בריאות דיגיטלית, פודטק ואגרוטק- תחומים שבהם הידע האקדמי פוגש צורך אמיתי ויכולת השפעה רחבה. זהו מעבר מתפיסה של “מקצוע” לתפיסה של “השפעה”.
תמונת מצב מפוכחת
דו"ח חטיבת המחקר של בנק ישראל מפברואר 2025 מציב מראה ברורה: בשנת 2024 רק 1.4% מהשכירים הערבים עבדו בהייטק, לעומת 12.6% מהשכירים היהודים. נתון זה נותר נמוך, גם לאחר שנים של תוכניות, תקציבים והצהרות על גיוון והכלה. הפער הזה אינו רק מספרי- הוא מבני. הוא מלמד שהשוק, לבדו, אינו מתקן עיוותים היסטוריים. ללא השקעה ממוקדת, מתמשכת ועמוקה, השינוי יישאר איטי ומוגבל.
השנתיים האחרונות העמיקו את הקיטוב החברתי בישראל. מלחמה, חוסר יציבות ואי-אמון חלחלו אל מרקם היחסים בין יהודים לערבים, וגם אל שוק העבודה. במציאות כזו, קל לבחור בהסתגרות ובהפרדה. אבל יש גם אפשרות אחרת, לראות ביזמות ובחדשנות מרחב משותף ופרגמטי, כזה שמבוסס על שותפות אינטרסים ולא על זהות בלבד.
כפר קאסם- כשנותנים מרחב, היזמים באים
מרכז החדשנות Ibtikar BaseCamp בכפר קאסם הוא דוגמה למה שקורה כאשר הבחירה הזו נעשית בפועל. המרכז, החל לפעול בתמיכת רשות החדשנות ב-2023. בשנה הראשונה הוגשו לאישור חמישה מיזמים בלבד, מאז נוספו עוד 10 מיזמים להגשות ובתקופה הקרובה יתווספו עוד 6. מרביתם קיבלו מימון מרשות החדשנות ואף הצליחו לגייס מימון הון עצמי. סך כל ההגשות לרשות החדשנות ב-2025 הגיע ל-45 מיזמים וסטארטאפים פעילים מהחברה הערבית, לעומת 3 בלבד בשנת 2022. מרכז החדשנות Ibtikar BaseCamp הפך לאבן שואבת ליזמים בתחומים בעלי השפעה עמוקה, החל מטיפול בסרטן, איתור מוקדם של אוטיזם בילדים, פתרונות חקלאיים מתקדמים, בריאות ומזון.
בשנה האחרונה נרשם גידול של מאות אחוזים במספר הבקשות שהוגשו על ידי יזמים מהחברה הערבית למסלולי הסיוע של רשות החדשנות. קרוב לשליש מכלל הבקשות לרשות הגיע ישירות מפעילות המרכז בכפר קאסם. זהו נתון שמעיד על מגמה. שילוב אמיתי אינו נובע מתוכניות קצרות טווח או ממענקים נקודתיים. הוא נבנה מהשקעה ארוכת טווח ורציפה בהון אנושי, במתן והנגשת ידע, משאבים וקשרים אנושיים. כאשר יוצרים סביבה שמאפשרת ליזמים להעז, להיכשל ולנסות שוב, התוצאות מגיעות.
ההון האנושי קיים, הסימנים לשינוי כבר ניכרים בשטח, והניסיון מוכיח שכאשר ניתנים הכלים, האמון והמרחב לפעול- נולדת חדשנות שמועילה לכולם ואפילו יכולה לשנות את העולם. האחריות לכך משותפת: למדינה, לאקדמיה ולמערכת החינוך, לתעשייה ולמשקיעים, אך גם לחברה הערבית עצמה, הנמצאת בעיצומו של תהליך עמוק של פתיחות ליזמות, ללקיחת סיכונים ולבניית עתיד כלכלי עצמאי ויציב.
יזמות משותפת אינה רק מנוע צמיחה, היא תשתית של אמון, של שותפות ושל עתיד ישראלי משגשג יותר. יזמות היא הדרך ליצירת יציבות, והבחירה ביזמות משותפת היא בחירה בלקיחת אחריות על עתידנו המשותף- של החברה הישראלית כולה.
