"רק קצת ודי": היזם הסדרתי רענן כהן על יזמות אותנטית ושגשוג בתנאי אי-ודאות
בפרק העדכני של הפודקאסט "Make it Work" בהנחיית נועה הילזנרט, התארח רענן כהן, יזם סדרתי, אולטרה-מרתוניסט ואיש ברזל, ושיתף תובנות מעמיקות על בניית קריירה וניווט בעולם העבודה המודרני
היזם הסדרתי רענן כהן על יזמות אותנטית ושגשוג בתנאי אי-ודאות
בפרק הנוכחי של הפודקאסט Make it Work, התארח רענן כהן, שייסד שתי חברות שזכו להצלחה בינלאומית, כשאחת מהן הגיעה למעמד יוניקורן, מציג בספרו "עוד קצת ודי" מבט כן וחשוף על מאחורי הקלעים של ההייטק הישראלי. נועה הילזנרט, מנחת הפודקאסט ויזמת בעצמה, העידה בפני כהן כי קראה את הספר והמליצה עליו בחום לכל מי ששוקל להיכנס לתעשייה. כבר בתחילת השיחה, הילזנרט שיבחה את הכנות וישירותו של כהן, תכונות שלדבריה "נדירות בתחום".
"כל אחד יכול להיות יזם"
השיחה נפתחה בשאלה קריטית עבור רבים בעולם העבודה המודרני: האם יזמות מתאימה לי? התשובה של כהן מפתיעה. הוא מודה שאם היו שואלים אותו לפני גיל 30, או אפילו לפני גיל 34 כשייסד את הסטארטאפ הראשון שלו, סביר יותר שהיה משיב כי הוא רואה את עצמו שחקן כדורסל ב-NBA מאשר יזם או מנכ"ל. הוא מעיד כי "לא היייתי מהילדים שמוכרים תפוזים בצמתים ויזמות ממש לא הייתה בקלפים".
לדבריו, בעולם הסטאראטאפים, "אתה צריך להית יזם של החיים שלך". המסלול האישי, לדבריו, עוצב בזכות "זה שהייתי בסביבה הנכונה, קיבלתי השראה מהאנשים הנכונים וקפצתי על הזדמנויות שנפתחו בפניי". כיום הוא חש שליחות להעצים צעירים, כיוון שבעבר הרגיש שליזמים מצליחים 'יש את זה' ולעומת זאת לו 'אין את זה'. כהן מדגיש כי כיום, התפתחות עצמית היא "יחסית קלה, עם נגישות למידע באמצעות פודקאסטים, ספרים ואנשים מדהימים".
היזלנרט, לעומת זאת, מציגה פרספקטיבה מעט שונה. על אף שהיא מסכימה עם הרעיון להיות "יזם של החיים שלך", היא מזהירה כי הקמת סטארטאפ היא "אחת החוויות הכי קשות" שעברה, ומתארת אותה כ"מאוד מאוד מאוד קשה ומאוד מלחיצה". כהן מסכים, ומציין כי להיות מייסד סטארטאפ "זה לא משהו שאני ממליץ לבן אדם הנורמלי".
שלוש תכונות ליבה ליזם
לדברי כהן, תכונות הליבה ליזם הן לחיות בתשוקה, לקחת אחריות מלאה, "הכל זה אני. הכל עליי", ולהיות פרואקטיבי, ליזום.
כהן מסביר כי "קשת האפשרויות הזו נעה בין אי-הוודאות הקיצונית של סטארטאפ לבין יזם נדל"ן הבונה בניין בצורה צפויה". הוא מדגיש כי אפשר להיות יזם גם כעובד שכיר, בין אם כמורה בבית ספר או כעובד בחברה, על ידי חיים בתשוקה, לקיחת אחריות ויזום פעולות בתוך התפקיד. היזלנרט מתחברת לכך, ומשתפת את חווייתה כ"יזמת פנימית" במנדיי.קום, שם היא יוזמת פרויקטים חדשים.
התמודדות עם לחץ ותחרות בעידן המודרני
כהן מביע אמפתיה כלפי הדור הצעיר, ומציין כי "הלחץ להצליח הוא נורא". הוא מבחין ב"הטיית המנצח" בפלטפורמות כמו אינסטגרם, "שם כולם נראים כאילו הם מנצחים בהכל ונראה שלכולם קל, מה שמוביל ללחץ עצום ו-FOMO. צעירים כותבים לו ומרגישים מוצפים בגיל 27 על כך שלא השיקו את הסטארטאפ הראשון שלהם. כהן, לשם השוואה, חושף כי "לא הייתה לי עבודה 'של מבוגרים' עד גיל 30, אז נכנסתי לעולם ההייטק בתפקיד זוטר כמנהל פרויקטים".
לבני עשרים ומשהו, הוא מציע שלוש המלצות מפתח: לחפש כמה שיותר התנסויות, כולל עבודות ופרויקטים צדדיים, לרכוש ידע - דרך אוניברסיטה, מיקרו-לרנינג או פודקאסטים ולבנות נטוורק, להכיר עוד ועוד אנשים.
הוא משתף כי שנות העשרים שלו, שהתאפיינו במגורים ברחבי העולם ובפגישות עם אנשים ללא תוכנית מסודרת, הניחו את היסודות להצלחה בהמשך. הוא מזהיר מפני השוואה לאנשים יוצאי דופן כמו צוקרברג. "רוב האנשים לא בונים יוניקורן בשנות העשרים לחייהם, זה לוקח זמן. שנות העשרים צריכות להיות גם שנים שבהן נהנים ללא לחץ תמידי". כהן מדגיש את העובדה ש"כולם מבולבלים... כולם מפוחדים, ולמרות זאת, פשוט יוצאים לדרך".
"רק קצת ודי": סוד ההתמדה והשיעור הגדול מכישלון
מסלול הקריירה של כהן נראה כמעט מקרי. הוא למד ראיית חשבון, "תחום ששנאתי", לדבריו. ההזדמנות הראשונה שלו בסטארטאפ הגיעה משיחת טלפון אקראית מחבר. הרעיון לחברה השניה שלו, Bringg, נולד מערב פיצה מתסכל ומפגש מקרי עם שותף עתידי במרתון. למרות שזה נראה כמו "דלתות מסתובבות ומקרים", כהן טוען כי "ההצלחה נובעת מלעלות למגרש ולזרוק שוב ושוב לסל, עד שקולעים". מאות כנסים, "99 אחוז מהם אולי יתבררו כבזבוז זמן, אבל אחד מהם יכול להוביל לשותף מפתח, למשקיע, ואפילו לבן\בת זוג". הוא דוחק באנשים "לפעול כשמזהים משהו שמדליק אותנו ולהתחבר למישהו שמדליק אותנו", מתוך אמונה כי "הלאקי ברייק יגיע בסופו של דבר. וכשהוא מגיע, אנחנו עושים דאבל דאון ועפים עליו".
פילוסופיה זו מגולמת בשם של הספר ובמנטרה האישית שלו: "רק קצת ודי". בצד החיובי שלה, היא עוזרת לו לדחוף מעבר לדחף לוותר בספורט או בעסקים, ולרוב מובילה לפריצות דרך בלתי צפויות. עם זאת, הוא מזהיר מפני הצד השלילי שלה, כפי שהודגם בהחלטה שלו לסרב להצעה של 10 מיליון דולר עבור מניות בחברתו הראשונה, Mobilemax, "שם הייתי מונע מאגו ומאמונה שהחברה תגיע למיליארד דולר. החברה קרסה לאחר מכן, ומצאתי את עצמי בגיל 40 בלי כלום". שיעור יקר זה, עם זאת, התברר כ"מתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיים, שסיפקה לי לקחים רבי ערך שתרמו להצלחה בהמשך עם Bringg ולגישה שלו לחיים.
חוסר ודאות וצורך בהמצאה עצמית מחדש
בעידן של לחץ ואי-ודאות מתמידים, כהן משתף את אסטרטגיית ההתמודדות שלו. המפלט העיקרי שלו הוא ספורט, שהחל כהכרח והתפתח לטקס יומי. בין אם זו ריצה, רכיבה על אופניים או יוגה, "פעילות גופנית מספקת 'התקרקעות', שלווה בתוך הכאוס, ומפחיתה את הדרמטיות של הבעיות". הוא מדגיש כי "ספורט" זה יכול להיות כל תשוקה – מדיטציה, דיג או בישול – כל דבר המספק "מקום מפלט".
לקח מרכזי הוא "ללכת אחרי התשוקה שלך ולהיות האותנטי שלך". אותנטיות, מסביר כהן, עוזרת למשוך את האנשים וההזדמנויות הנכונים, בין אם בגיוס כספים או במערכות יחסים אישיות. הוא מעודד "להקשיב לקול הפנימי כדי להבחין מה מרגיש אותנטי לעומת מה שמרגיש כמו ג'אנק פוד הגורם לצרבת. צריך להקיף את עצמך בהשפעות אורגניות שעושות לך טוב, והקול האמיתי שלך יצוף. מדובר בלדשן את הגינה שלנו כדי למשוך את הפרפרים הנכונים".
רעיון ה"המצאה מחדש" מרכזי לקריירות מודרניות, לדברי כהן. לאחר כישלון החברה הראשונה שלו, כהן ניסה "רעיונות הזויים", לדבריו, במשך חודשים, ושמר על מוטיבציה עם מנטרת "רק קצת ודי". הוא למד כי "משברים ושינויים הם מציאות שיש להסתגל אליה. המשמעות היא לפתח את עצמנו, להרגיש בנוח עם ללמוד דברים חדשים, להכיר אנשים חדשים". הוא מייעץ לגשת לתחומים חדשים כמו "סטודנט עם מחברת", להניח את האגו בצד, ולאמץ סקרנות והתלהבות.
גישת "נהג חדש" וכוחו של הנטוורקינג
כהן יישם גישת "נהג חדש" בחברת Bringg. כאשר מתחילים עבודה חדשה, הוא ממליץ לנצל את תקופת ה"נהג החדש" (שחולפת במהירות תוך שבועות בסטארטאפ) כדי לשאול "שאלות מפגרות", לדפוק לאנשים על הכתף וללמוד מה הם עושים, כיוון שאנשים לרוב קשובים יותר לקולגות חדשים, ולא לנסות להיראות ידען או נינוח מיד. לאמץ את החדשנות והלמידה.
נטוורקינג, מיומנות שבתחילה לא אהב ולא היה טוב בה, הוכחה כבעלת ערך שלא יסולא בפז. אם בעבר חש אי-נוחות בכנסים, הוא מכיר כעת ב"ערך המטורף" שלהם. הוא ניגש באופן אקטיבי לאנשים מעניינים ומשתמש בפלטפורמות כמו לינקדאין כדי לשמר קשרים. הוא מייעץ לראות כל היכרות חדשה כשותף פוטנציאלי, משקיע או עובד, ולטפח מערכות יחסים לאורך זמן. אמונת הליבה שלו היא "אנחנו מרחק של לחיצת יד אחת או משפט אחד מלשנות את החיים ב-180 מעלות". המפתח הוא "להגדיל את הסיכויים על ידי עוד זריקות לסל, יצירת קשר עם יותר אנשים- ולא להתבייש לעוף על זה". ההזמנה שקיבל מהילזנרט להתארח בפודקאסט, שנוצרה מהודעה ששלחו לו באינסטגרם לאחר קריאת הספר שלו, ממחישה זאת בצורה מושלמת.
הוא מדגיש את חשיבות האותנטיות בכרטיסי ביקור וירטואליים, שהם הפרופילים במדיה החברתית. "פרסונה מזויפת מושכת את הקשרים הלא נכונים, בעוד שפרסונה אותנטית, גם אם היא לא מוצאת חן בעיני כולם, תמשוך את הפרפרים הנכונים המובילים לקשרים מיידיים וחזקים". הוא מעודד מעורבות פרואקטיבית: אם התחברתם לעבודה של מישהו, "למה לא לפנות אליו ולומר לו? ה'אקסטרה מייל' הזה יכול לשנות הרבה". הוא מביע חרטה על שלא עשה זאת לעיתים קרובות יותר בעצמו.
לגבי השכלה פורמלית, כהן, שבתחילה חש שתואר הנהלת החשבונות שלו בן ארבע השנים היה בזבוז, רואה כעת את ערכו. הוא ממליץ על תואר כ"פריבילגיה, אם ניתן להרשות זאת, לא רק בגלל הידע, אלא עבור למידת הדרך לרכוש ידע, למידת ההתנהלות עם אנשים, בניית נטוורק ופיתוח התמדה דרך קורסים מאתגרים". הוא מדגיש כי תואר לא צריך להוביל לשאננות. "סטודנטים צריכים ליזום ולהתנסות באופן פעיל במקביל ללימודיהם".
קריאה לפעולה
כדי לקדם את עצמנו, כהן מייעץ לשלוש פעולות מיידיות: לשלב מיקרו-לרנינג בשגרה היומית, דרך פודקאסטים מעשירים תוך כדי פעילויות כמו ניקיון או ספורט, לאמץ התנסויות חדשות כמו תחביבים או עבודות חדשות, בהבנה שמותר לשנות כיוון, ולסיום, לרכוש ידע ולזרוק לסל ללא הרף -להמשיך לנסות, ובסופו של דבר, "הסל מהחצי יכנס", לדבריו.
העצה האחרונה של למי שמחפש הזדמנויות היא "תביאו ערך במקום סתם לשלוח קורות חיים. יש לזהות באופן פרואקטיבי חברות שמעריכים, להבין כיצד ניתן להוסיף להן ערך, ולהציע אותו, אפילו ללא משרה פתוחה. גישה פרואקטיבית זו גורמת לך מיד לבלוט והיא משתלמת".
