סגור
ניוז רום גג חדשדסקטופ

כלכלת ישראל – תמונת מצב ל-2023 והשפעות על עולם ההייטק

מגמות חברתיות רבות משפיעות כיום באופן דרמטי על כלכלת ותעשיית ישראל. כולנו שומעים בתקשורת על בריחת המשקיעים עקב הרפורמה המשפטית והסערה בשוק ההייטק. האם אכן השינויים הפוליטיים העכשוויים מערערים את מעמדה של ישראל כהייטק ניישן? כפי שמיד נראה, התנודות האחרונות הן תוצאה של התלכדות גורמים רבים ומורכבים. כאן, נסקור כמה מהתנועות המשמעותיות שאנו עדים להן כיום ומהי משמעותן לעתיד ההשקעות בישראל וההזדמנויות הכלכליות הזמינות לפועלים בה.

האם מגמת הצמיחה עומדת על סף בלימה?
לא סתם זכתה ישראל למעמד אומת הייטק. תעשיית ההייטק הישראלית שווה כיום למעלה מ-33 מיליארד דולר ומהווה כ-15% מהתמ"ג של המדינה. כיום, פועלות בה מעל ל-6,600 סטארטאפים. מדובר בקפיצה של 102% לעומת 2010. נתון זה לבדו הופכת את ישראל לאחת מהמדינות המובילות ביותר חדשנות בעולם. גם על רקע משבר הקורונה, מגמת הצמיחה לא עצרה כאשר בשנת 2020, בשיאה של המגיפה, הצליחו חברות הסטרטאפ לגייס סכום שיא של 10.5 מיליארד דולר. למעלה מ-40% מהמימון הגיעו ממשקיעים זרים.
1 צפייה בגלריה
כלכלת ישראל – תמונת מצב ל-2023 והשפעות על עולם ההייטק
כלכלת ישראל – תמונת מצב ל-2023 והשפעות על עולם ההייטק
כלכלת ישראל – תמונת מצב ל-2023 והשפעות על עולם ההייטק
(canva)
מדובר באחד מהמנועים המרכזיים של כלכלת המדינה כבר עשרות שנים. תעשיית ההייטק מייצרת אלפי מקומות עבודה בשכר גבוה ומהווה כלי ניכר למובילים חברתית. כפי שראינו בשנים האחרונות התעשייה ממשיכה לצמוח בקצב מהיר, כאשר ישראל מדורגת כעת כאחד ממרכזי הסטארט-אפים המובילים בעולם. עם זאת, הענף מתמודד בשנים האחרונות עם מספר אתגרים:
  • מחסור בכישרונות – הקושי בגיוס עובדים מיומנים הולך וגובר והגיע לשיאו במהלך משבר הקורונה. חברות זרות מתחרות משכו כישרונות רבים מהשוק הישראלי וכיום יותר מתמיד חברות נאבקות על כל עובד.
  • העלייה ביוקר המחיה - יוקר המחיה בישראל גם מקשה על חברות למשוך ולשמר כישרונות מובילים. העלייה במחירי הדיור מאלצת גם היא עובדים רבים לנסוע למרחקים ארוכים לעבודה.
עם זאת, מגמות אלו הופכות את הפעילות העסקית למורכבת, אך לא מעמידות את התעשייה בסיכון. אלו כמה מהמגמות שמעצימות יותר מתמיד את חששותיהם של בכירים בתעשייה.
חוסר היציבות הפוליטית
אחד האתגרים המרכזיים הוא חוסר היציבות הפוליטית במדינה. מאז שנת 2019, התמודדה ישראל עם 5 מערכות בחירות דרמטיות וטעונות. חוסר הוודאות הזה השפיע על החלטות המשקיעים וסטרטאפים רבים מצאו עצמם במלחמת הישרדות במסגרת סבבי גיוס.
שינויים במדיניות המיסוי
משקיעים רבים בחרו למשוך את ידיהם מישראל בשנתיים האחרונות עקב שינויים בחקיקת המיסוי הישראלית. בשנת 2020 הציגה ממשלת ישראל שורה של רפורמות מס שמטרתן להעלות הכנסות ולצמצם את אי השוויון. הרפורמות כללו העלאת שיעור מס החברות מ-23% ל-26.5% וכן מס חדש על בעלי שכר גבוה. בעוד שהרפורמות הללו התקבלו בברכה על ידי רבים בישראל, הן עוררו חששות גם בקרב משקיעים, החוששים שהן יבלמו את הצמיחה והשגשוג של תעשיית ההייטק.
שינויים במדיניות האמריקאית
משקיעים זרים רבים נרתעים כיום מפעילות עסקית בישראל ומהשקעות בהייטק עקב שינויים במדיניות של ארה"ב. ממשל טראמפ, למשל, הודיע שיגבל באופן משמעותי את תהליך הנפקת ויזות H-1B (ויזת עסקים) עבור אזרחים ישראלים. גם החלטה זו עלולה להקשות על חברות סטארט-אפ ישראליות למשוך כישרונות מארה"ב. באופן דומה, גם ממשל ביידן בוחר כיום לקדם באופן ניכר ייצור מקומי. צעד זה עשוי גם הוא להוביל לירידה בביקוש לטכנולוגיה ישראלית. מגמות אלו מעסיקות כיום משקיעים רבים ומהוות גורם מרכזי בקבלת ההחלטות שלהם כשזה מגיע למימון סטרטאפים ישראלים.
האם הרפורמה המשפטית תשפיע על התעשייה?
הרפורמה המשפטית מהווה כיום מוקד מרכזי בשיח הישראלי העכשווי והחששות חולשים על היבטים רבים. כלכלנים ותעשיינים רבים הביעו את חששם כי הגבלת כוחו ועצמאותו של בית המשפט העליון עשוי להוביל לחוסר אמון של גורמים בינלאומיים ביציבותה השלטונית של ישראל ובמערכת המשפטית שלה. מדובר מאז ומעולם באחד מהגורמים המשמעותיים ביותר במדיניות ההשקעות במדינות. מומחים רבים מעריכים כיום כי קיים סיכון ניכר לירידת דירוג האשראי של ישראל.
ישנם שני סוגים עיקריים של סיכונים לישראל בעתיד. הסיכונים הראשונים הם גלובליים באופיים: בראש ובראשונה, אנו עדים כיום להאטה כלכלית גלובלית משמעותית ומבחינה זו ישראל אינה יוצאת מן הכלל. למעלה מ-60% מהסחר של ישראל בסחורות ובשירותים מיועד לארה"ב ולאירופה ועליית האינפלציה עשויה להשפיע באופן ניכר על הביקוש משווקים אלו. מומחים מעריכים כי המשק הישראלי יצמח השנה ב-2% בלבד, נתון נמוך בהרבה מרוב התחזיות שהוצגו בתחילת 2022. בנוסף, הריבית בישראל צפויה לעלות ב-2023, מה שעלול להפוך את שוק ההלוואות לבלתי משתלם מאי פעם. עם זאת, על פי S&P, אלו התנודות הפוליטיות שעשויות להיות הגורם המכריע בירידת דירוג האשראי של ישראל בעתיד. חוסר היציבות הפוליטית המתמשכת בישראל עלולה להקשות על חברות לתכנן את העתיד ועלולה להרתיע משקיעים מלהכניס את כספם למדינה.
בטווח הקצר, סביר להניח שתעשיית ההייטק הישראלית תמשיך לצמוח, אם כי בקצב איטי יותר מאשר בשנים האחרונות. עם זאת, בטווח הארוך, התעשייה תצטרך להתגבר על מגוון אתגרים אם ברצונה לשמור על מעמדה כאחד ממרכזי הסטארט-אפ המובילים בעולם. אתגרים אלה כוללים משיכת ושימור כישרונות מובילים, טיפוח חדשנות והמשך משיכת השקעות מחו"ל.
המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.

זהו ערוץ פרסומי והידיעות הינן באחריות המפרסמים בלבד. לכלכליסט אין אחריות על תוכן הידיעות המפורסמות