"'לא' זה דבר זמני - יגידו לי היום לא, מחר יגידו לי כן"
בפרק החדש של "Make it Work", הפודקאסט של "כלכליסט" בהנחיית נועה הילזנרט, מתארחת אבי אבישג, בעלים של מותג הבשמים FEEL ויוצרת תוכן עם מעל חצי מיליון עוקבים. מתלוש ראשון של 4,300 שקל ברוטו ועד לבעלות על המותג שאהבה, אבישג משתפת בסיפור על התמדה, חלומות והאמונה שכל "לא" הוא רק זמני: "כשאני רוצה משהו, אני משיגה אותו"
כשאבי אבישג התחילה לעבוד כמוכרת בחנות בשמים בקניון, עם תלוש משכורת ראשון של 4,300 שקל ברוטו - בקושי מספיק לחצי שכר דירה - אף אחד לא דמיין שתוך שלוש שנים היא תהפוך למנהלת הרשת, ועוד פחות מכך שתהפוך לבעלים של המותג. היא לא הגיעה עם גב משפחתי, לא עם הון או קשרים – רק עם רעב בלתי נגמר להוכיח את עצמה. בפרק הנוכחי של הפודקאסט "Make it Work" בהנחיית נועה הילזנרט, משתפת אבישג בסיפור יוצא הדופן שלה על התמדה, עקשנות, ואיך משנים "לא" ל"כן".
"התחלתי כלקוחה – ודחיתי את ההצעה לעבוד"
הסיפור מתחיל אחרי שאבישג חזרה לישראל מארצות הברית, ללא כסף וללא כיוון ברור. "לא ידעתי מה לעשות, לא היה לי כסף, ניסיתי להירשם לאוניברסיטאות ומכללות אבל לא התקבלתי", היא מספרת. "רציתי ללמוד יזמות בבינתחומי ברייכמן - ולא התקבלתי. לא מצאתי את עצמי, הלכתי ממש לאיבוד."
יום אחד היא הלכה לקניון והכירה את FEEL. "הציעו לי להריח בושם, הרחתי אותו, התלהבתי, קניתי אותו. ואז שאלו אותי אם בא לי לעבוד שם." התגובה שלה? "אמרתי להם – נראה לכם? מי יעבוד פה? אני נראית לכם כמו אחת שתעבוד בקניון? ממש זלזלתי בהם." אבל שלושה חודשים אחר כך, כשנשארה "בלי שקל", לדבריה, היא חזרה ושאלה אם עדיין מחפשים עובדים. "תלוש משכורת הראשון שלי 4,300 ברוטו. טוב שגרתי באותה תקופה עם חמישה שותפים."
הפנטזיה שהפכה למטרה
מה שהתחיל כעבודה זמנית הפך במהרה לאהבה אמיתית. "לאט לאט התחלתי להתאהב במותג, התחלתי להתאהב בבשמים. ניצלתי את כל ההנחת עובד שלי וקניתי את כל הבשמים, ממש התמכרתי לזה." הצמיחה המקצועית הייתה מהירה: סגנית מנהל סניף, מנהלת סניף, מנהלת אזור, ולבסוף מנהלת הרשת. "שברתי את כל השיאים של החברה - לא היה שיא שלא שברתי."
הרגע המכונן הגיע כשלקוחה אמרה לה "את יודעת, אני קונה פה בשמים, אבל מבחינתי את המותג. כל פעם שאני באה לפה, את תמיד פה. מבחינתי FEEL זו את." משם התחיל החלום. "פתאום נהיה לי חלום להיות הבעלים. רציתי להיות הבעלים של המותג."
והטכניקה שלה בדרך ליעד? "כל לילה לפני השינה - וזו ההמלצה הכי גדולה שלי - ברגעים האלה שאת שמה את הראש על הכרית לפני שאת נרדמת, תתחילי לפנטז את החלומות הכי גדולים שלך, אבל בענק, בלי להתקמצן, בלי להקטין, בלי לנסות להיות ריאליסטית - להגזים, לדמיין בענק."
אבישג לא הסתפקה בפנטזיה. "התחלתי לדבר את החלום הזה החוצה והתחלתי להגיד לעובדים - יבוא יום ואני אהיה הבעלים. כולם צחקו עליי, זה היה הבדיחה של המותג." היא אפילו שילמה 600 ש"ח לצלם שיצלם אותה בדיוק כמו הדוגמנית על השקית, והביאה לבעלים. "שים את התמונה שלי על השקית. אני הרבה יותר מחוברת למותג ממנה." הוא סרב, אבל שמונה שנים אחר כך - יש כבר שלוש אריזות עם הפנים שלה עליהן.
"'לא' זה דבר זמני"
את העקרון שלא היא תשובה זמנית, אבישג למדה בילדות. "כשרציתי משהו, הייתי משגעת את אמא שלי. אני זוכרת שרציתי אייפון 3. שיגעתי את אמא שלי בבית, שלטים בשירותים. לא היה יום שהיא לא הייתה שומעת את המילה אייפון 3. והיא אמרה לי כל יום לא, לא, גם היום לא." התוצאה? "באיזשהו שלב אמא שלי הבינה שאני לא הולכת להפסיק לחפור - והיא קנתה לי אייפון 3. אז 'לא' זה דבר זמני - זה מה שלמדתי בחיים."
הקורונה והטיקטוק
בתחילת 2020, כשהחלום היה קרוב להתגשם, הגיעה הקורונה. "נסגרה החברה, נשבר לי הלב. ישבתי בעזריאלי מול הסניף שהיה הבית שלי, בכיתי באמצע הקניון על הרצפה. נקרעה לי הנשמה באמת - וואללה, אף גבר לא שבר לי ככה את הלב." אבל דווקא אז התחיל המפנה. "ברגע הזה שחשבתי שהחלום שלי נגמר, אני לא ידעתי שבעצם כאן החלום שלי מתחיל להתגשם."
בבידוד היא התחילה לעלות סרטונים לטיקטוק - "חשבתי שטיקטוק זה אפליקציה פרטית. הייתי מעלה סרטונים כדי לשמור אותם בגלריה שלי, לא הבנתי שאנשים רואים את זה." רק אחרי חצי שנה, כשהחיים חזרו, היא קלטה. "פתאום אני קולטת שאנשים מזהים אותי. אמרתי לעצמי 'וואו'." היא התחילה לעשות מזה כסף, לבנות קריירה חדשה, אבל FEEL עדיין נשאר בלב.
ההצעה שכמעט לא קיבלה
מתוך אהבה למותג, אבישג הציעה לבעלים לפרסם אותו בחינם. "הוא שלח לי בשמים, העליתי לטיקטוק, והוא התקשר אליי אחרי שבוע: 'תורידי את הסרטון, יותר מדי אנשים קונים, אני לא עומד בלחץ.'" ואז הגיעה השאלה: "את כל כך אוהבת את המותג, את רוצה לקנות אותו?"
"עבר לי בגוף, חשבתי שאני בחלום." אבל היא אמרה לא. "הייתי בזוגיות לא בריאה, והבן זוג שלי אז הוריד אותי מהרעיון." שנה אחר כך, אחרי פרידה ותקופה קשה, היא חזרה אל הבעלים: "תגיד, רלוונטי ההצעה עדיין על השולחן?" עברו שמונה חודשים נוספים עד שהתהליך הסתיים והפך לרשמי.
יום ההשקה כמעט לא קרה - יום לפני היא קלטה שאין לה סרטון. היא טסה לכותל: "שמתי פתק בתשתית של הכותל כי באתי לבנות משהו." ברכב, בפלייליסט הרנדומלי, שמעה אתBirds flying high והבינה – רחפן. "תוך שבע שעות בנתה הפקה שלמה, והסרטון עלה בדיוק בזמן".
"אני עדיין לא מאמינה שזה המותג שלי"
היום, חמישה חודשים אחרי ההשקה, אבישג עדיין לא מאמינה. "אני עדיין לא קולטת שהמותג שלי." ההשקעה הייתה גדולה - "חשבתי שייקח לנו כמה שנים להחזיר אותה. תוך חמישה חודשים כיסינו 50% מההשקעה."
הפנטזיה החדשה? "אני רוצה שתהיה לי חנות בטיימס סקוור." ולמה היא ממשיכה עם הקוקיות? "כל כך הרבה שנים התייחסו אליי כמו אל ילדה קטנה. אמרתי – פאק איט, אני אהיה אשת עסקים ממולחת, תותחית, ואני אשבור את כולם עם הקוקיות. אני לא צריכה להוריד את הקוקיות כדי להצליח. אני הולכת להצליח בדיוק כמו שאני."
