פוטרה מעבודתה לאחר שהניפה אצבע משולשת לשיירה של טראמפ

ג'ולי בריסקמן רכבה על אופניה בוירג'יניה בחודש שעבר בזמן שהניפה אצבע משולשת כתגובת בטן כלפי מדיניותו של טראמפ. "הוא חלף לידי והדם שלי פשוט התחיל לבעבע," אמרה להאפינגטון פוסט. "חשבתי לעצמי, ילדי פליטים מגורשים, הוא מנסה למנוע מאנשים להירשם לאובמה-קר, עד עכשיו רק לשליש מפורטו-ריקו יש חשמל, והנה הוא בדרך לשחק גולף. הרמתי אצבע משולשת לשיירה שלו כמה פעמים".

צלם שהתלווה לשיירה הנשיאותית צילם את בריסקמן, ותמונתו החלה להתפשט במהירות אל מהדורות החדשות ולמדיה החברתית. רבים היללו את בריסקמן כגיבורה, והיו אף כאלה שאמרו שעליה להתמודד בבחירות 2020. הסיפור הופיע כמובן גם בתוכניות הבידור הליליות.

ג'ולי בריסקמן מניפה אצבע משולשת צילום: איי אף פי

בריסקמן עבדה בששת החודשים שקדמו לאירוע כמומחית שיווק ותקשורת עבור Akima, קבלנית משנה של הממשל הפדרלי שבסיסה בוירג'יניה, והבינה שכדאי לעדכן את מחלקת יחסי הציבור של החברה בהמולה התקשורתית בהקדם האפשרי. ומנהלי החברה אכן זימנו אותה לפגישה.

"הם אמרו: 'אנחנו נפרדים ממך'. בעיקרון אסור שיהיו במדיה החברתית תמונות שלך במצבים מגונים או גסים. והם הגדירו את האצבע המשולשת שלי ככזאת.".

היא סיפרה שהחברה לא ראתה בעין יפה את העובדה שהפכה את התמונה לתמונת הפרופיל שלה בטוויטר ובפייסבוק, וטענה שהיא הפרה את מדיניות המדיה החברתית ועלולה לפגוע במוניטין החברה כקבלנית ממשלתית. בתגובה טענה בריסקמן שדפי המדיה החברתית שלה אינם מאזכרים היכן היא עובדת, ושהתקרית קרתה בזמנה הפנוי. היא טענה גם שעובד אחר אשר כתב הערה פוגענית על מישהו בפייסבוק, הורשה להמשיך בעבודתו אחרי שמחק את הפוסט.

עם זאת, קיימים בוירג'יניה חוקים המתירים למעסיק מהמגזר הפרטי לפטר עובד לפי רצונו, ומכל סיבה שהוא מוצא לנכון. כך מצאה את עצמה בריסקמן לפתע, בת 50 ואם לשניים, בלי עבודה.

בריסקמן, שהצביעה לדמוקרטים, אמרה שבכל מקרה התכוונה לחפש עבודה בארגון תמיכה שהיא מאמינה בו, כמו Planned Parenthood או "אנשים למען יחס אתי לבעלי חיים". אחרי שעזבה את מועדון הגולף ולפני שחלפה על פני בריסקמן, שיירתו של טראמפ חלפה גם על פני הולך רגל שהחווה כלפיה עם האגודל כלפי מטה, ואשה נוספת שעמדה מחוץ למועדון הגולף והחזיקה שלט עליו היה כתוב "הדחה".

עם התפשטות החדשות על פיטוריה של בריסקמן, משתמשי מדיה חברתית רבים שאלו מדוע היא נענשה על כך שניצלה את חופש הביטוי שלה בזמנה החופשי, בהתאם לתיקון הראשון לחוקה האמריקנית.

חברת Akima לא הגיבה מיד, וביום שני אתר האינטרנט שלה לא היה נגיש. במקביל החל פרויקט מימון המונים כדי לגייס כסף בשביל בריסקמן.

בריסקמן אמרה שאין לה חרטות לגבי תשומת הלב הציבורית שהמחאה שלה משכה. למעשה, היא אמרה, אני שמחה להיות סמל של מחאה. "מבחינות שונות טוב לי עכשיו יותר מאי פעם," אמרה. "אני כועסת לגבי הכיוון בו הולכת המדינה, וזו הייתה ההזדמנות שלי לומר משהו בנידון".