דיווח שוטף
ציפרס ליוונים: "אימרו 'לא' גאה לאלו שמנסים להלך עליכם אימים"
ר"מ יוון נשא נאום קצר בעצרת המתנגדים להצעת החילוץ החדשה למדינה; דיווח: שרי האוצר של גוש היורו עשויים לגבש חבילת סיוע שלישית למדינה; סקר: 41.7% יצביעו "כן" במשאל, 41.1% יצביעו "לא"; איגוד הבנקאות היווני: רמת הנזילות תספיק עד יום שני בבוקר בלבד
22:40 - שרי האוצר של גוש היורו עשויים לגבש הצעת חילוץ שלישית ליוון, גם אם תומכי ה"לא" לחבילה המוצעת כעת ינצחו במשאל העם ביום ראשון, כך לפי גורמים רשמיים הקשורים למו"מ. לפי הדיווח בסוכנות בלומברג, מרבית שרי האוצר הסכימו לשקול הצעה רשמית של רה"מ ציפרס לסיוע מטעם קרן היציבות הפיננסית האירופית, והתהליך עשוי להתחיל כבר בשבוע הבא. בעלי התפקידים בשני הצדדים מתכוננים להאיץ את המגעים ללא קשר לתוצאות המשאל, ולדברי אחד הגורמים המצוטטים בדיווח, שרי האוצר כבר לא שוקלים יותר יציאה של יוון מגוש היורו. ההנחה היא שעלותה של חבילת סיוע חדשה תהיה נמוכה מעלות העזיבה היוונית.
22:05 - בעצרת תומכי ה"כן" נאם ראש העיר של אתונה, ג'ורג' קמיניס, שהאשים את ממשלת יוון בכך שהיא משקרת. "הם אומרים שיגיעו להסכם תוך 48 שעות בשעה שאף אחד לא מדבר איתם", הוא אמר לקהל.
21:50 - המשאל שיתקיים ביום ראשון נוגע לחיים בכבוד בתוך אירופה, כך אמר הערב ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפרס, בנאום קצר שנשא בעצרת תומכי ה"לא" באתונה.לדבריו, היוונים נחושים לקחת את גורלם בידיהם, ולא משנה איך יסתיים סוף השבוע הגורלי - מדובר בחגיגה לדמוקרטיה. הוא קרא לבחור ב"'לא' גאה לאולטימטומים ולאלה שמנסים להלך עליכם אימים. ביום ראשון נשלח מסר של דמוקרטיה וכבוד לאירופה ולעולם. לאיש אין זכות לאיים על אירופה ולחלק אותה".
20:40 - אזרחים רבים מפגינים באתונה - בעד ונגד הצעת האיחוד האירופי להמשך סיוע למדינה, הצעה שתעלה למשאל עם ביום ראשון. להערכת המשטרה, בכל הפגנה משתתפים כ-20 אלף בני אדם. עד כה דווח על הפגנות שקטות בסך הכל, פרט לעימותים שנרשמו סמוך להפגנת תומכי ה"לא". במקרים אלו התנגשה המשטרה עם המפגינים ואף השליכה רימוני גז מדמיע ורימוני הלם. בהפגנת תומכי ה"כן" אמרה אחת המפגינות כי "אצביע 'כן' בלב כבד, אך אין דרך אחרת". בנוסף, נרשמו הפגנות הזדהות עם תומכי ה"לא" גם מחוץ ליוון - למשל בברלין, בקלן ובפרנקפורט שבגרמניה ובגלזגו שבסקוטלנד. נשיא מועצת האיחוד האירופי, דונלד טוסק, אמר כי המשאל מחרתיים אינו נוגע לשאלה האם יוון תישאר בגוש היורו או תצא ממנו. לדבריו, אם היוונים יצביעו "לא" הדבר יצמצם את האפשרויות למו"מ, אך המטרה היא להותיר את גוש היורו מאוחד. "אולי נאלץ להתרגל לחיות עם מדינה חדלת פירעון", אמר טוסק.
19:15 - בית המשפט העליון ביוון בראשותו של הנשיא ניקולאס סקלאריו מאפשר לקיים את משאל העם ביום ראשון, לאחר שדחה את העתירה שהגישו שני אזרחים בעניין.
19:05 - לפי סקר חדש ביוון, המאבק במשאל העם מחרתיים יהיה צמוד במיוחד. מדובר בסקר של האתר "פרוטו תמה", ולפיו 41.7% מהנשאלים יצביעו "כן", 41.1% יצביעו "לא", ו-10.7% אמרו שלא החליטו. לא יהיה שינוי בסכום שניתן להוציא בכספומטים ביוון והעומד עתה על 60 יורו ליום, כך מסרו גורמים רשמיים במדינה. זאת לאחר שכבר נשמעו הצעות להגביל את המשיכה ל-20 יורו. יאניס דראגסאקיס, סגן ראש הממשלה, אמר כי יש מספיק כסף בכספומטים לסוף השבוע.
רה"מ ציפרס צילום: רויטרס
17:45 - "הישארו איתנו!" - כך קורא השבועון הגרמני "די צייט". במאמר המערכת שנכתב בגרמנית, ביוונית ובאנגלית לקראת משאל העם מחרתיים, כותב מארק ברוסט: "יוונים יקרים, אתם מחליטים על עתיד ארצכם, אך בעצם על מעבר לכך ליוונים. אתם מחליטים לגבי עתידם של 500 מיליון בני אדם. לא ברור אם יהיה משאל, אך עליכם לפנת נגד המדיניות שלטובתה הצבעתם לפני חמישה חודשים (והעלתה את מפלגת סיריזה לשלטון). עליכם לצדד בעמדת המדינות הנושות ולהגיע איתן להסכמה, למרות שרבים מכם חשים שנבגדתם בשנים האחרונות. זו בקשה גדולה, אך שם טמון העתיד. איש לא יכול לומר לכם איך להצביע, אך רבים באירופה מודאגים". בתוך כך, איגוד הבנקאים היווני אמר כי רמת הנזילות בבנקים, שנסגרו ביום שני השבוע תספיק עד יום שני הבא בבוקר. לאחר מכן - הדבר תלוי בהחלטת הבנק האירופי המרכזי. לפי ההודעה, כרגע נהנים הבנקים מ"כרית נזילות" בסך מיליארד יורו.
16:30 - ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפרס, אמר כי דו"ח קרן המטבע, לפיו המדינה זקוקה למימון נוסף בסך 60 מיליארד יורו תוך שלוש שנים וכן פריסת חובות, מוכיח את צדקת הטיעון של ממשלתו, לפיו רמת החוב הנוכחית של הממשלה אינה ניתנת לשליטה. לפי דיווח בבלומברג, ציפרס אמר כי יש לחתוך 30% מרמת החוב של יוון, ולתת לה פטור מתשלום חובות למשך 20 שנה - זאת בדומה לעמדת קרן המטבע. הוא קרא ליוונים ללכת לקלפיות ביום ראשון באופן רגוע, ולדבריו המשאל אינו נוגע לעתיד הישארותה של יוון בגוש היורו.
15:50 - נשיא היורוגרופ ירון דיסלבלום טוען כי הודעתו של שר האוצר היווני יאניס ורופקיס מוקדם יותר היום כאילו הסכם כבר קרוב היא "שגויה לגמרי". לדבריו, לא הועברו שום הצעות חדשות לאתונה. הוא הוסיף כי ללא קשר לתוצאת משאל העם, העתיד של יוון יהיה "קשה ביותר" והממשלה בחרה לצעוד בדרך מסוכנת.
מימין: דיסלבלום ושר האוצר היווני יאניס ורופקיס צילום: בלומברג
במקביל, גוברות ההערכות כי יוון תעזוב בסופו של דבר את גוש היורו. 75% מחברי המכון לדירקטורים (Institute of Directors), מאמינים שיוון תיאלץ לעזוב את גוש היורו בתוך 12 חודשים. בסקר שנערך בקרב חברי הקבוצה נמצא כי מרביתם מאמינים כי עזיבת יוון תסתכם גם "בחדלות פירעון לא מבוקרת שתשפיע לשלילה על השווקים הפיננסיים ותיצור לחץ אל חברות אחרות בגוש היורו".
למרות הכל, יוון קיבלה גם קצת חדשות טובות כשהנושה הגדולה ביותר שלה - מנגנון היציבות הפיננסית האירופית (ESEF) הודיעה שלא תממש את זכותה לדרוש תשלום מיידי של החוב שלה, שעומד על קרוב ל-150 מיליארד יורו. לנושים של יוון יש כעת זכות לדרוש פירעון מיידי של החובות, זאת מכיוון שיוון לא עמדה בתשלום החוב שלה השבוע לקרן המטבע הבינלאומית. אולם, מנגנון היציבות לא שלל לגמרי את האפשרות שיממש את הזכות, אלא הוחלט לשמור את הזכות לזמן אחר. כלומר, כל האפשרויות נשארו פתוחות בהתאם להתגלגלות המצב.
14:40 - אחת המאפיות הגדולות ביוון הכריזה כי תחלק לחם בחינם לפנסיונרים, עניים, מובטלים ולמשפחות מרובות ילדים, זאת בשל השלכות מגבלות ההון שהוטלו בתחילת השבוע.
מאפיית ונטיס תחלק את הלחם החל מהיום וכל עוד "הבנקים ישארו סגורים ועד שהמצב בשוק יחזור לנורמאליות". מהמאפייה נמסר כי המטרה היא "לחזק את החלשים ואת הקבוצות הפגיעות בחברה, ולעזור לחברינו לא לסבול ממחסור במוצרי מזון בסיסיים כמו לחם בתקופה קשה זו".
בתוך כך, נמשך קמפיין מימון ההמונים ליוון. היעד אמנם נותר עוד רחוק, אך הקמפיין הצליח לגייס סכום מכובד של 1,631,425 יורו עד כה. בשל ההצלחה המפתיעה, נפתחה עצומה באתר A change.org, הקורא להעניק לתום פיני הבריטי, שפצח ביוזמה, אזרחות יוונית. אם כי, העצומה זוכה לפחות הצלחה מהקמפיין, ועד כה חתמו עליה רק שני אנשים.
כמו כן ראש הממשלה היווני מתוכנן לשאת דברים בטלוויזיה, ובית המשפט העליון ביוון אמור להכריע בחוקיות משאל העם.
13:30 - הבנקים היוונים עלולים להישאר סגורים גם לאחר משאל העם ביום ראשון. הבנקים נסגרו ביום שני והאזרחים מורשים למשוך רק 60 יורו ביום מהכספומטים, הגבלה שירדה ל-50 יורו בשל העובדה שהטרות ש 20 יורו אזלו. לורנזו ביני סמאגי, לשעבר יו"ר סוסייטה ג'נרל מעריך, כי ניצחון של מחנה ה"לא" במשאל יוביל לכך שהבנקים יישארו סגורים. זאת בעוד ששר האוצר יאניס ורופקיס אמר בראיון אתמול לבלומברג, כי להערכתו הבנקים ייפתחו מחדש ביום שלישי.
"אם ה'לא' ינצח, אז ליוון אין תוכנית חילוץ ולא תהיה לה תוכנית, אלא אם הממשלות האירופיות יחליטו לפתע לשנות את העמדה שלהן", אמר ביני סמאגי בראיון ל-CNBC. "הבנק האירופי המרכזי לא יכול להלוות לבנקים אם אין תוכנית, כך שלא יהיה להם כסף נוסף לשרת את הלקוחות שלהם ויצטרכו להישאר סגורים".
בנק סגור ביוון צילום: איי אף פי
עוד הוא הוסיף, כי בלי הנזילות הזו הממשלה היוונית תתקשה לשרוד. "בלי כסף כיצד הם ישלמו עבור הצרכים הבסיסיים? הדרך היחידה תהיה להטביע מטבע חדש ולהוציא את הבנק היווני המרכזי מחוץ למערכת היורו".
היום מתוכננות להתקיים באתונה שלוש עצרות שונות: עצרת התומכת בבחירה ב"לא" בכיכר סינטגמה, עצרת נגדית בעד "כן" באצטדיון קלימרמארו ועוד עצרת של המפלגה הקומוניסטית, שגם היא נגד ההסדר של האירופים.
12:50 - פורסם לוח הזמנים ליום ראשון. הקלפיות יפתחו בשעה 7 בבוקר ויסגרו בשבע בערב. זמן קצר לאחר מכן אמורות להתפרסם תוצאות המדגמים, ולאורך הלילה יתפרסמו התוצאות כשבסביבות 2 לפנות בוקר כבר ייספרו 90% מהקולות.
בעוד שביוון המתנגדים למשטר הצנע מפנים אצבע מאשימה נגד שר האוצר הגרמני וולפגנג שוויבלה, שאף תמונתו מככבת בשלטים עם הכיתוב "חמש שנים שהוא שותה לנו את הדם. אמרו לו לא", בגרמניה מולדתו הוא דווקא זוכה לשיעור תמיכה של 70%, שהוא הגבוה ביותר שקיבל אי פעם. בנוסף, לפי סקר שנערך במדינה 68% מהגרמנים חושבים שמפלגת סיריזה היוונית היא שאשמה בהידרדרות הנוכחית.
בתוך כך, ויטור קונסטנציו מהבנק האירופי המרכזי אמר, כי ההחלטה האם להעביר לבנקים היוונים עוד סיוע חירום תהיה תלויה בתוצאות משאל העם. "משאל העם רלוונטי לניתוח שלנו ולקבלת ההחלטות, מכיוון שהוא משפיע על האפשרויות להשגת הסכם בין גרמניה ושאר החברות בגוש היורו בנוגע להעברת סיוע פיננסי והתאמות בכלכלה היווני", אמר. "אם יצביעו לא, יהיה קשה יותר להשיג הסכם, ואם יצביעו כן, אז האפשרות קיימת". ביום שני צפויים להיפגש בבנק האירופי ולדון בנושא.
10:50 - שני המחנות ביוון מתכוונים לערוך עצרות לפני משאל העם ביום ראשון. ב-BBC מדווחים כי ראש הממשלה אלכסיס ציפרס מתוכנן להשתתף באחת העצרות שקוראות להצביע "לא". "אם ה'לא' ינצח, וה'לא' הוא חזק יותר, אני מבטיח לכם שכבר למחרת אהיה בבריסל ואחתום על הסכם", אמר אתמול. בימים האחרונים ארגנו שני הצדדים כבר כמה הפגנות, כולל הפגנה של 6,000 איש שארגנה המפלגה הקומוניסטית נגד ההסכם עם האירופים.
בשלב זה נראה שהמירוץ צמוד, ובעוד שכמה סקרים הצביעו על יתרון קל למחנה ה"לא", סקר שפורסם היום בעיתון אתנוס דווקא הראה יתרון של 44.8% לתומכי ה"כן", לעומת 43.4% בעד "לא".
אחת ההפגנות השבוע. סלוניקי צילום: גטי אימג'ס
במקביל, בית המשפט הגבוה של יוון אמור לפסוק לגבי החוקיות של קיום משאל העם, זאת לאחר שעלו טענות כי הוא מפר את החוקה. במועצה האירופית, לדוגמה טענו כי ההתראה הקצרה שניתנה לפני קיום משאל העם והיעדר שאלה ברורה אינם עומדים ב"סטנדרטים הבינלאומיים". זאת בעוד שראש עיריית אתונה איורגוס קמיניס טען כי קיום הצבעה על הצעה שאינה תקפה יותר באמצעות שאלה שאיש לא מבין, הופכת את המדינה למגוחכת. "אנחנו עומדים בפני קטסטרופה לאומית" הכריז. "אם נצביע 'לא' ניאלץ לשוב לדראכמה באופן מיידי, ובמוקדם או מאוחר ניאלץ לעזוב את האיחוד האירופי. איני רוצה שילדיי יהיו חלק מצפון אפריקה".
בינתיים הלחץ כתוצאה מסגירת הבנקים מורגש יותר ויותר ברחובות. ההקצאה היומית של 60 יורו לאדם כבר הצטמצמה ל-50 יורו לאחר שאזלו שטרות של 20 יורו, וכספומטים רבים נותרו ריקים. כמו כן, לא מעט תחנות דלק וחנויות הפסיקו לקבל תשלומים באשראי.
קונסטנטין מיכאלוס, שעומד בראש לשכת המסחר אמר כי הולך ואוזל הכסף למלווים. "קיבלנו מידע מהימן שעתודות המזומן בבנקים ירדו ל-500 מיליון יורו. כל מי שחושב שהם יפתחו מחדש ביום שלישי חולם בהקיץ. הכסף לא יספיק לשעה", אמר.
פבלוס דיאס, שבבעלותו מפעל לעיבוד זיתים אמר לדיילי טלגרף כי הוא עשוי לסגור את המפעל המעסיק 250 עובדים בימים הקרובים. "איננו יכולים לשלוח כסף לספקים שלנו מחוץ למדינה. שלושה מיכלים נעצרו במכס מכיוון שהבנקים לא יכולים לאשר העברות", סיפר. "אנחנו לא יודעים איך נוכל לעמוד בהזמנה לייצא 60 מיכלים לארה"ב. אין לנו מספיק דלק. ביקשנו 10 אלף ליטר אך הרשו לנו רק 2,000. יש הקצאה יומית. מפעלים מסביבנו נסגרים באפקט דומינו, ונפסיד הכל אם המצב ימשיך".
9:20 - יומיים לפני משאל העם הגורלי שיחרוץ את גורלה של יוון, מתגברים המאמצים באירופה לשכנע את העם היווני להצביע "כן" במשאל. "אנחנו מבקשים מהם להצביע בעיניים פקוחות ולחשוב לעומק על ההשלכות של הצבעה נגד, שעלולה להוביל לעזיבת יוון את גוש היורו", אמר ראש ממשלת צרפת מנואל ואל בוועידה כלכלית בליאון.
דבריו של ראש ממשלת צרפת מבטאים את החשש של רבים בגוש היורו מעזיבת יוון. בנוסף, סוכנות דירוג האשראי S&P מעריכה כי הכלכלה היוונית, שהתכווצה ב-25% מאז 2009, תתכווץ ב-20% נוספים בארבע השנים הבאות אם תעזוב את גוש היורו.
עם זאת, הסקר המקיף היחיד שפורסם מאז הפתיע ציפרס בהכרזה על משאל העם, מצביע על יתרון קל למתנגדים להסכם האירופי, יתרון שהצטמצם מאז ההכרזה ביום ראשון בלילה על כל שהבנקים ישארו סגורים.
לעומת זאת, תוצאות המשאל קרוב לוודאי שכן יכריעו את גורלה של הממשלה בראשותו של אלכסיס ציפרס. בשלב זה נראה כי העם היווני מחולק, והזעם הציבורי שצברו בשל המצב מתחלק באופן כמעט שווה בין הממשלה ונושים האירופיים.
חנויות סגורות ביוון צילום: בלומברג
"אנשים איבדו את זה לגמרי. וזו אשמתם ב-100% של כל הפוליטיקאים. הם אשמים במצב שאליו נקלענו", אמר לסוכנות רויטרס פנסיונר בשם תאנוס סטמאו. ההערכה היא כי ניצחון של "כן" במשאל תוביל להתפרקות הממשלה הנוכחית ולקיום בחירות חדשות כבר בספטמבר, על אף שראש הממשלה ציפרס הבהיר שלא יתפטר גם אם תוצאות משאל העם יהיו כן.
יוון זקוקה לעוד 50 מיליארד יורו
בתוך כך, קרן המטבע הבינלאומית פרסמה אתמול (חמישי) אזהרה לגבי המצוקה הפיננסית העצומה שאיתה יתמודדו היוונים בשנים הקרובות, זאת בעוד המדינה מתכוננת למשאל העם ביום ראשון הקרוב, שעשוי לקבוע את גורלה בגוש היורו.
יומיים לאחר שיוון הגיעה לחדלות פירעון על חובה לקרן המטבע, מזהירים בקרן כי יוון זקוקה ל-50 מיליארד יורו נוספים לאורך שלוש השנים הבאות, כולל 36 מיליארד יורו מהשותפות האירופיות שלה, זאת כדי להישאר עם הראש מעל המים. בקרן המטבע ציינו עוד כי המדינה זקוקה להסכם פריסת חובות.
ההערכה הזו, שמצוינת בטויוטה הראשונית של דו"ח המעקב אחר יציבות החוב שמפרסמת הקרן, מדגיש את היקף הבעיות שעומדות בפני אתונה. בדו"ח מציינים כי גם בתרחישים האופטימיים ביותר, הכלכלה היוונית תישאר על מכונת הנשמה לעוד שנים רבות, ואתונה תיאלץ לבקש סיוע מהשותפות האירופיות שלה, זאת ללא קשר לתוצאות משאל העם על הצעת הנושים.
