$
תעשייה ופיננסים

גל של שביתות טייסים מאיים על עתידה של לופטהנזה

השביתות כבר גרמו לחברה הפסדים של מיליוני יורו ופגעו במאות אלפי נוסעים. הציבור הגרמני בינתיים לא תומך במאבק הטייסים, שנלחמים על תנאים נוחים במיוחד, והשביתה העלתה שוב לסדר היום את כוחם של האיגודים המקצועיים במדינה

יעל שטיין, ברלין 22:4729.10.14

גל של שביתות בתחום התחבורה שוטף לאחרונה את גרמניה. בשבוע שעבר שבתו טייסי לופטהנזה, חברת התעופה הגדולה באירופה, בפעם השמינית מאז חודש אפריל, הפעם למשך 35 שעות, וגרמו לביטולן של שני שלישים מכלל הטיסות של החברה, כ־1,500 טיסות.

 

בסך הכל בוטלו במהלך השביתות השנה יותר מ־6,000 טיסות, ונפגעו יותר מ־700 אלף נוסעים. גם אחת החברות־הבנות של לופטהנזה, ג'רמן ווינגס, שבתה כבר פעמיים לכמה שעות לאות הזדהות עם טייסי לופטהנזה. לפי הערכות, עד כה גרמו השביתות ללופטהנזה הפסדים של 80–90 מיליון יורו.

 

 

 

 

טייסי לופטהנזה מוחים על תוכנית ההתייעלות החדשה שהציגה החברה, שבמסגרתה יועלה בהדרגה גיל הפרישה של העובדים מ־55 ל־61 וייפגעו תנאי הפרישה הכלליים, שלפיהם עומדת כרגע הפנסיה החודשית שלהם על 60% מגובה המשכורת האחרונה.

 

לופטהנזה טוענת שתנאי הטייסים מיושנים, וגיל הפרישה שלהם רחוק מגיל הפרישה המונהג בגרמניה: 65. החברה הצהירה שהיא כבר נתנה את ההצעה האחרונה שלה לטייסים בספטמבר, וזו, לדבריה, ההצעה הנדיבה ביותר בתעשיית התעופה העולמית. איגוד הטייסים שמייצג את 5,400 טייסי החברה מאיים בשביתות נוספות, וכרגע נראה שכל צד מבוצר היטב בעמדתו.

 

נלחמים ב"תאוות הרווח"

 

משרד הכלכלה של גרמניה מסר בעקבות השביתות שהן בהחלט ישפיעו על סקטורים מסוימים בכלכלה, אבל אין סיבה לשנות את צפי הצמיחה הגרמני ל־2014, שהונמך החודש ל־1.2%.

 

שביתות הטייסים החלו כאמור באפריל השנה, בשביתה רצופה של שלושה ימים, הארוכה בתולדות החברה. סיסמת המאבק של האיגוד היתה בתחילה "הפסיקו את תאוות הרווח", וסמל המאבק שהופיע אז על שלטי המחאה היה יד של משקיע הלופתת את העגור המזוהה עם הלוגו של לופטהנזה.

 

 

אבל הקו הזה התברר כבעייתי, שכן הציבור והתקשורת הפנו את הזרקור חזרה לטייסים עצמם ולתנאי העסקתם הנוחים, שנחשפו בעקבות הסכסוך. מלבד תוכנית הפרישה המוקדמת, התברר שמשכורתם של הטייסים מגיעה ל־260 אלף יורו בשנה. הם כונו "שובתי יוקרה", ונטען כי הם נאחזים בסטטוס יוקרתי ששייך לעבר, לתקופה שבה לופטהנזה היתה החברה הלאומית, בבעלות המדינה, ועובדיה עם המדים הזוהרים נחשבו לשגרירים של גרמניה בעולם.

 

הטייסים, מצדם, מאמינים שלופטהנזה עדיין מרוויחה מספיק כסף כדי לשמור על תנאיהם. הרווח הנקי של לופטהנזה נפל ב־75% ב־2013 ל־313 מיליון יורו, מ־1.2 מיליארד יורו ב־2012, אבל החברה טענה עם פרסום התוצאות שהנפילה היא בעקבות הכנסות חד־פעמיות גדולות ב־2012 והוצאות חד־פעמיות גדולות ב־2013, ושלמעשה, בנטרול התרחשויות אלה, הרווח שלה דווקא גדל.

 

ואולם, מאז תחילת השביתות ניסתה החברה להציג תמונה יותר עגומה. ההנהלה טוענת כי בעקבות התחרות עם החברות הערביות, ובעיקר עם חברת אמירייטס, היא נאלצה לנטוש נתיבים מרכזיים רבים — למשל מפרנקפורט לג'קרטה וממינכן לסינגפור, ושבסך הכל, משנת 2011 היא ביטלה יותר נתיבים משהוסיפה. כמו כן, לפי נייר עמדה שהציגה, נתיבים רבים שאותם היא עדיין מתפעלת אינם רווחיים.

 

אבל נראה שהעימות נסוב על משהו רחב בהרבה מאשר תנאי הפנסיה. זהו עימות על עתידה של לופטהנזה ושל שאר חברות התעופה הוותיקות, שנדחקות על ידי חברות הלואו קוסט והחברות הערביות, וצריכות להמציא את עצמן מחדש ולהתאים את עצמן לרוח התקופה.

 

העבודה המאורגנת בירידה

 

השביתות גם העלו שוב לסדר היום את כוחם של האיגודים המקצועיים בגרמניה. מספר חברי האיגודים במדינה הולך ויורד, אבל מספר ימי השביתה הממוצעים בשנה לא קטן. רק בסוף השבוע שקדם לשביתה של לופטהנזה, שבתו למשך 50 שעות נהגי חברת הרכבות הגרמנית — הדויטשה־באן — במחאה על תנאי שכרם, מה ששיבש את תוכניותיהם של מיליוני נוסעים.

 

מטוס של לופטהנזה מטוס של לופטהנזה

 

בשיחה עם "כלכליסט" אמר ד"ר היינר דריבוש, חוקר בכיר במכון לכלכלה ולמחקר חברתי בדיסלדורף, כי "אין קשר בין מספר החברים באיגודים לבין ימי שביתה. מספר הסכסוכים גדל בעשר השנים האחרונות, והסיבות העיקריות לכך הן שמעסיקים מוכנים היום פחות מבעבר לחתום על הסכמי עבודה ומיקוח קולקטיביים, וכן שתחום העבודה המאורגנת מאוד התפזר, בעיקר בעקבות הפרטה וליברליזציה של שירותים חברתיים".

 

החקיקה לא תעזור

 

דריבוש אינו מאמין שלאיגודי העובדים יש יותר מדי כוח, כפי שסבורים פרשנים ופוליטיקאים שונים בגרמניה. "ללא ספק, כמה איגודים הם בעלי כוח רב יותר מהאחרים, בהתחשב במספר החברים והמעמד שלהם בשוק העבודה. אבל חילוקי הדעות האחרונים הם הדוגמה הטובה ביותר לכך שהם בעצם לא כל כך חזקים. כי אם כן, מדוע הסכסוך עם לופטהנזה נמשך כל כך הרבה זמן? ברור ששביתה לא תספיק כדי להכריח את החברה להיכנע. מאזן הכוחות הוא עדיין לטובת ההנהלה”.

 

דריבוש גם מתנגד ליוזמת החוק של שרת העבודה אנדריאה נאלס (ראו מסגרת): "חוק שכזה כמעט ויבטל לחלוטין את כוחם של איגודי המיעוט, והוא מהווה התקפה על זכויות התאגדות בסיסיות. כמה איגודים כבר הכריזו שיתנגדו לחוק כזה בבית המשפט העליון. מעבר לכך, החוק לא תקף לטייסי לופטהנזה, שכן יש רק איגוד אחד שמייצג אותם. חוק כזה בעיקר יעורר ריבים פנימיים בין האיגודים ואני לא מאמין שיהיו לו השלכות חיוביות".

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x