"ההזדמנויות הכי טובות היום הן באפריקה. זה הזמן לחזור"
הצמיחה ביבשת השחורה ואי־הוודאות בשוק התעסוקה בכלכלות המפותחות מדרבנות אפריקאים שרכשו השכלה באוניברסיטאות יוקרתיות באירופה ובארה"ב לשוב למולדת. תאגידים עולמיים שפועלים ביבשת ממתינים להם בזרועות פתוחות
08:50
01.05.14
ביולי 1996 הגיע נלסון מנדלה, לא מכבר אסיר פוליטי ואז הנשיא החדש של דרום אפריקה, לביקור רשמי באנגליה. בכיכר טרפלגר בלונדון הוא נשא נאום מול אלפי גולים דרום אפריקאים, שעזבו את המדינה בשיא תקופת האפרטהייד. "אני אוהב אתכם כל כך", אמר מנדלה. "אני רוצה להכניס את כולכם לכיס שלי ולקחת אתכם הביתה".
זה הרגע ששינה את חייה של אנג'ל ג'ונס הדרום אפריקאית, מקימת ארגון מהפכת השיבה הביתה (Homecoming Revolution). "הבטתי בקהל העצום שסביבי ופתאום זה היכה בי: מה לעזאזל אנחנו עושים כאן, כל כך רחוק מהבית? הגיע הזמן לחזור". ג'ונס, שחייתה אז בלונדון שבע שנים, החליטה לחזור הביתה ליוהנסבורג ובהמשך הקימה ארגון שמסייע לדרום אפריקאים גולים כמוה לחזור למולדת.
גם הממשלות מסייעות
חזרתם של גולים לדרום אפריקה היתה במשך שנים תופעה יוצאת דופן, ביבשת שמרבית ילידיה רק חיפשו דרכים לברוח ממנה. לאורך השנים עזבו מיליוני אפריקאים את ארצות מולדתם, כשהם מותירים מאחוריהם עוני, מלחמות אזרחים ומחלות. ואולם, בשנים האחרונות יותר ויותר אפריקאים מבינים שהיבשת הישנה יכולה לספק להם הזדמנויות שלא ימצאו כמותן במערב.
כיום הארגון של ג'ונס וארגונים מסוגו מסייעים לתושבי מדינות אפריקאיות לחזור הביתה. גם המדינות עצמן יוצאות ביוזמות ממשלתיות לעידוד חזרת אזרחים.
אפריקה, שבעבר כונתה היבשת חסרת התקווה, מצויה על ספו של עידן חדש, והיא כיום היבשת הצומחת ביותר בעולם. התאוששותה מהמשבר העולמי היתה מהירה, וארבע מעשר הכלכלות בעלות קצב הצמיחה הגבוה ביותר ב־2013 היו באפריקה: לוב, מוזמביק, רואנדה וגאנה. בחודש שעבר דווח כי ניגריה עקפה את דרום אפריקה והפכה לכלכלה הגדולה ביבשת וה־26 בעולם, בעיקר הודות לתחומי הבנקאות והמסחר האלקטרוני שרשמו צמיחה אדירה בעקבות התפתחות ענף התקשורת במדינה.
"אנחנו עדים לעלייה בחזרתם של אפריקאים למדינות המוצא שלהם, בעיקר בעקבות חוסר ביטחון כלכלי בשל המשבר העולמי", אמרה לורה לונגרוטי מארגון ההגירה הבינלאומי (IOM) בראיון ל"אפריקן ריפורט" ב־2013.
"במערב עסקים מפטרים עובדים, הממשלה מפטרת עובדים, לאיש אין ביטחון", אמר ל־CNN ג'ושוע אגבה, שחזר למולדתו ניגריה ב־2013 אחרי שנים בארה"ב. "כל הזמן שמעתי על סיפורי הצלחה מאפריקה", ציין.
ההזדמנויות הכלכליות ביבשת קורצות במיוחד לאפריקאים שרכשו השכלה במערב. הקצב הגדל של פתיחת העסקים הבינלאומיים באפריקה מיתרגם לעלייה במספר המשרות המוצעות לבעלי השכלה ידע מקצועי. שנות השמונים והתשעים התאפיינו בבריחת מוחות של צעירים לאירופה ולארה"ב, שעזבו כדי ללמוד באוניברסיטאות יוקרתיות, ואילו עתה משכילים רבים חוזרים לאפריקה כדי ליהנות מאפשרויות התעסוקה שנפתחו בפניהם.
חברות גלובליות זיהו זה מכבר את הפוטנציאל הכלכלי באפריקה, והם נאבקים על דריסת רגל ביבשת. עם זאת, הם מוצאים את עצמם במחסור של עובדים מיומנים, במיוחד בשכבות הניהוליות. אל הוואקום הזה נכנסים אפריקאים שרכשו השכלה במערב ומצויים בעמדת יתרון אדירה עם שובם הביתה.
דו"ח של חברת מקינזי מ־2012 העריך כי 122 מיליון איש יצטרפו לכוח העבודה באפריקה בשנים 2010–2020 וייצרו כוח עבודה של 500 מיליון איש ביבשת.
בשנה שעברה פתחה חברת יבמ את המרכז הראשון שלה באפריקה בניירובי, בירת קניה. מנהל המרכז הוא הניגרי איוו סטוארט, שחזר לאפריקה אחרי 20 שנות גלות. "כמי שהיה חלק מהפזורה האפריקאית ועכשיו שב הביתה אני קורא לאפריקאים לחזור. יש כאן כל כך הרבה פוטנציאל", אמר באחרונה ל־CNN.
עובדים בחברת האינטרנט Iroko tv בלאגוס ניגריהצילום: אי אף פי
כדי להקל על השבים, נפתחו בשנים האחרונות מאות אתרים המתמחים בחיפוש עבודה באפריקה. בנוסף, ארגון ההגירה העולמי סייע רק לאחרונה ל־150 רופאים ואחיות מוסמכים לחזור לארצות המוצא שלהם באפריקה. רופאים אלה לקחו חלק בתוכנית "הגירה לפיתוח אפריקה" של הארגון, והכשירו 15 אלף עובדי רפואה מקומיים. טאוהיד פאשה, מומחה להגירה בארגון, אמר ל"אפריקן ריפורט" שדווקא אנשי המקצוע שחוזרים כעת למדינות פוסט־קונפליקט, דוגמת סומליה, הם המרוויחים הגדולים ביותר מהמצב. הם מצליחים למצוא עבודה בשכר גבוה ולהתברג בשכבות הממשל הגבוהות ביותר הודות לחוסר היציבות שאפיין את המדינה בעבר ולניסיון שלהם.
אפריקה מספקת הזדמנויות מעניינות לא רק לאפריקאים שמחפשים עבודה, אלא גם לאפריקאים שמעוניינים לפתוח עסק עצמאי, במיוחד בתחום הטכנולוגיה. לפי דו"ח של הבנק לפיתוח אפריקה משנת 2013, עלות פתיחת עסק באפריקה צנחה ביותר משני שלישים בשבע השנים האחרונות, ומשך הזמן הנדרש לכך צנח במחצית. הרשויות מבינות שהמגזר הפרטי הוא מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלות המתחדשות, והן ממשיכות לשפר את האקלים העסקי בתגובה לצורכי השווקים המתעוררים.
נוסף לאספקט הכלכלי, קיים מניע רגשי: הרצון לתרום למולדת ולסייע ליצור בה משהו חדש, להרגיש בבית ולהיות קרובים למשפחה, להתחבר מחדש לדת ולהפסיק להרגיש זרים ואף נחותים. "באפריקה אני יכול לתרום יותר ולהרגיש משמעותי יותר מאשר באירופה", אמר פרדריק נגירבאקו, איש עסקים רואנדי שחזר למדינה לאחר שנים שבהן חי בבלגיה, ל"אפריקן ריפורט".
גם אורח החיים הפשוט יותר הוא גורם משיכה למי שמתקשים להתחבר לקצב החיים ולתרבות הצריכה המערבית. טידיאן סואוו חזר לסנגל לאחר 17 שנים שבמהלכן עבד כמכונאי מצליח בניו יורק. "עבדתי קשה, תמיד היה לי כסף לבילויים, אבל אף פעם לא הצלחתי לחסוך. התפזרתי. קשה יותר להתקיים בסנגל, אבל כאן אני עובד רק כדי לתמוך במשפחה שלי, וזה הבדל עצום", סיפר ל"אפריקן ריפורט", בקיץ שעבר.
סקס והעיר האפריקאית
תופעת החזרה הביתה באה לידי ביטוי גם על המסך. במרץ עלתה ביוטיוב סדרה גנאית בשם "עיר אפריקאית", המגוללת את קורותיהן של חמש נשים שחזרו לגאנה לאחר שנים של חיים במערב. בסדרה, הכתובה בסגנון "סקס והעיר הגדולה", מתמודדות הנשים באנגלית מצוחצחת עם ההסתגלות למציאות האפריקאית השונה, המנהגים ואפילו המאכלים.
ואולם, למרות הנתונים המעודדים התמונה אינה ורודה לחלוטין. האפריקאים שחוזרים הביתה צריכים להסתגל מחדש לתשתיות רעועות, מערכת בריאות לא מפותחת, שחיתות ופשע - עולם שונה מאוד מזה שהתרגלו אליו במערב.
לצד הערים המשגשגות וגורדי השחקים שנבנים במרכזיהן מיליוני אפריקאים חיים בעוני, ובכל יום סירות רעועות של פליטים יוצאות למסע הארוך לעבר חופי אירופה. אבל האפריקאים שבוחרים לחזור שומרים על אופטימיות. "מי שמגיע עכשיו ימצא את ההזדמנויות הכי טובות", סיפרה ל־African Renewal מרים קונה, שעזבה את קנדה כדי לפתוח עסק עצמאי במאלי, מולדתה. "זה הזמן לחזור לאפריקה".
