חולמים על פרס נובל? תאכלו הרבה שוקולד
גרף שהתפרסם בכתב עת רפואי מלמד כי במדינה בה צריכת השוקולד גבוהה, אפשר למצוא גם הרבה חתני פרס נובל. והיכן ממוקמת ישראל?
המאמר המדעי הזה נכתב על ידי ד"ר פרנץ מסרלי, רופא וחוקר, וניתן לקרוא אותו כאן.
במאמרו כותר ד"ר מסרלי בין היתר: "מאחר שצריכת שוקולד יכולה באופן היפותטי לשפר את התיפקוד הקוגניטיבי לא רק בקרב אנשים בודדים אלא גם אצל אוכלוסיות שלמות, אני תוהה האם ניתן למצוא מיתאם בין רמת צריכת השוקולד במדינות שונות לבין התיפקוד הקוגניטיבי של האוכלוסייה באותה מדינה". הוא מוסיף כי מכיוון שאין נתונים על התיפקוד הקוגניטיבי הלאומי הכללי של מדינה, הוא בחר להשתמש במספר חתני פרס נובל במדינות השונות (יחסית למספר התושבים בהן) כתחליף שיספק מדד לתיפקוד הקוגניטיבי הכללי של כל מדינה נתונה.
מסרלי ממשיך וחושף כי הממצאים הראשונים של המחקר מצביעים על מיתאם חזק ומפתיע בין צריכת שוקולד לנפש לבין מספר חתני פרס נובל בכל מדינה נתונה. הוא כמובן מדגיש כי קורלציה בין שני גורמים אינה מוכיחה בהכרח על סיבתיות, שכן מלבד האפשרות שגורם נמדד אחד משפיע על הגורם הנמדד השני, קיימת גם אפשרות שיש גורם חיצוני שמשפיע על שני הגורמים הנמדדים. עם זאת, מכיוון שצריכת שוקולד הוכחה כמשפרת תיפקוד קוגניטיבי, נראה שהסבירות הגבוהה ביותר היא שבמידה מסוימת "צריכת שוקולד מספקת את הקרקע הנדרשת לגידול חתני פרס נובל". מסרלי מסייג כמובן שמדובר רק בהשערה שעוד יש לבחון בניסוי מבוקר.
אז בינתיים, אכלו שוקולד. אם השערתו של ד"ר מסרלי נכונה, ההשמנה הנלווית לשוקולד עשויה להיות משתלמת.
ועוד נקודה למחשבה - ישראל היא המדינה היחידה שסותרת את התזה של מסרלי. צריכת השוקולד בארץ נמוכה - פחות מ-3 ק"ג לנפש בשנה, אך מספר זוכי פרס נובל מישראל דווקא גבוה בה (12 זוכים במדינה בת 8 מיליון תושבים, או 15 זוכים לפי 10 מיליון תושבים כפי שנמדד בגרף). מסרלי לא מתייחס לישראל במאמרו, אך אם מותר לנו להעריך אולי זה "הגניוס היהודי" שמספק לנו כל כך הרבה פרסי נובל, גם ללא אכילת שוקולד בכמויות.