מי באמת בנה את הפירמידות: 13 "עובדות" היסטוריות שגויות לגמרי

הוליווד, התקשורת ואפילו המורים להיסטוריה אשמים בכך שהחדירו לתודעה שלנו כמה "עובדות" מגוחכות ולא מבוססות על ההיסטוריה.

באתר ביזנס אינסיידר לקחו על עצמם לנפץ חלק מהמיתוסים השגויים:

1. העבדים היהודיים לא בנו את הפירמידות: המיתוס הפופולארי התפתח בין היתר בעקבות דברים שנשא ראש הממשלה המנוח מנחם בגין בעת ביקורו במצרים ב-1977. "לא היו קיימים יהודים בתקופה שבה בנו את הפירמידות", הבהיר לסוכנות AP עמיחי מזר מהאוניברסיטה העברית. ממצאים ארכיאולוגים מהתקופה האחרונה חשפו כי המצרים הם אלה שבנו את הפירמידות. "מיתוס העבדים שבנו את הפירמידות קיים רק בטבלואידים ובהוליווד", הוסיף דייטר ווילדונג, מנהל לשעבר של המוזיאון המצרי בברלין. "העולם אינו מסוגל להאמין שהפירמידות נבנו בלי דיכוי ועבודה בכפייה, אלא מתוך נאמנות לפרעונים".

פירמידה במצרים

2. קליאופטרה לא הייתה מצרית: קליאופטרה הייתה נצר לשושלת תלמי, משפחה ממוצא יווני ששלטה במצריים אחרי אלכסנדר הגדול. משפחתה אף סירבה לדבר מצרית, והיא היתה הראשונה שלמדה את השפה. התפיסה השגויה סביב הלאומיות שלה ככל הנראה נבעה מהאופן שבו הציגה עצמה בציבור – כהתגלמות הארצית של האלה המצרית איזיס.

3. הוויקינגים לא חבשו קסדות עם קרניים: ממצאים ארכיאולוגים אינם מצביעים על קיומן של קסדות עם קרניים. למעשה, אתרי קבורה מגלים שהלוחמים הוויקינגים כלל לא חבשו קסדות. מקורו של הדימוי הפופולארי אך השגוי של גברים חסונים שעטים לקרב עם קרניים הוא ככל הנראה במאה ה-19, אז האמן השבדי גוסטב מלמסטרומסטמס (Gustav Malmströmstems) כלל את הדימוי ביצירות שלו. חלק מהאופרות של ווגנר גם כללו תלבושות עם קסדות קרניים.

4. כריסטופר קולומבוס לא גילה את אמריקה: קולומבוס עגן בקאריביים, ואף חקר את מרכז ודרום אמריקה, אך רגלו מעולם לא דרכה בצפון אמריקה. עובדה זו לא מפריעה לארצות הברית לחגוג בכל שנה את קולומבוס דיי. בנוסף, שנים קודם לכן הוגים כמו פיתגורס, המתמטיקאי היווני מהמאה השישית לפנה"ס, כבר ידעו שהעולם לא שטוח. קולומבוס ככל הנראה אף תכנן את המסע שלו בעזרת עותק של "גיאוגרפיה" שחיבר תלמי, וכלל תיאוריות על הצורה העגולה של כדור הארץ.

5. הצליינים האמריקאיים לא ערכו את ארוחת חג ההודיה הראשונה: ראשית, הצליינים ערכו מספר סעודות הודיה לפני אותה ארוחה שנחשבת כמקור לחג של היום. כמו כן, הספרדים בפלורידה חגגו אירוע דומה ב-1565, הרבה לפני סעודת הצליינים ב-1621 (למעשה, ההיסטוריונים כלל אינם בטוחים אם הסעודה האגדית של 1621 בכלל התקיימה). פרט נוסף שנותר לא ברור הוא מה בדיוק הם אכלו באותה סעודה מפורסמת. לפי חלק מהערכות הוגש בשר צבי.

6. נפוליאון בונפרטה לא היה נמוך: ליתר דיוק, הוא לא היה נמוך כמו שחושבים. הוא התנשא לגובה של 1.7 מטרים, כך שהיה גבוה מהממוצע בצרפת באותם ימים - 1.67 מטר. כלומר ייתכן שהוא זכה בכינוי "הקורפורל הקטן (Le Petit Caporel) מתוך חיבה. עם זאת, כיום המונח תסביך נפוליאון מתאר גברים נמוכים עם רגשי נחיתות.

נפוליאון בונפרטה

7. מארי אנטואנט לא אמרה "שיאכלו עוגות": ז'אן – ז'אק רוסו כתב בספרו וידויים ש"נסיכה גדולה" אמרה את המילים הלא מתחשבות הללו. ההנחה הייתה כי הוא התכוון למארי אנטואנט, אך למעשה אין שום ראיות שתומכות בהנחה הזו. הביוגרפית ליידי אנטוניה פרייזר ייחסה את המשפט המפורסם לנסיכה צרפתית אחרת: "המשפט נאמר 100 שנים לפניה על ידי מריה – תרזה אשתו של לואי ה-14. זו הייתה הצהרה קשוחה ובורה, ומארי אנטואנט לא הייתה כזו".

8. פול רוויר מעולם לא צעק "הבריטים באים!": ראשית, פול רוויר היה אמור לשמור בסוד את ידיעותיו על התקדמות הכוחות הבריטים במלחמת העצמאות האמריקאית. בכל מקרה כוחות בריטים כבר חנו במסצ'וסטס. בנוסף לכך הפטריוטים האמריקאים עדיין החשיבו את עצמם לבריטים, כך שקרוב לוודאי שרוויר העביר את המידע רק לגנרלים וכינה את הכוחות בשם "הרגילים", המונח שבו השתמשו לציון חיילים בריטים.

9. לג'ורג' וושינגטון לא היו שיניים מעץ: השיניים של וושינגטון אמנם היו במצב גרוע, והוא אף הרכיב במרוצת חייו מערכות שונות של שיניים תותבות משנהב, זהב ועופרת, אבל לא מעץ. וושינגטון היה חובב נלהב של פורט, כך שייתכן שהיין האדום הכתים את שיניו וגרם להן להיראות דומות לעץ.

10. אלברט איינשטיין לא נכשל במתמטיקה: איינשטיין דווקא זכה להצלחה במתמטיקה כבר מגיל צעיר. בספרו של וולטר אייזקסון "איינשטיין: חייו והיקום שלו", הוא מצטט את תגובתו של איינשטיין לטענה: "מעולם לא נכשלתי במתמטיקה. לפני גיל 15 כבר הייתי בקיא בחשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי". תעודת הבגרות שלו מגיל 17 אף מראה כי קיבל באלגברה ובגיאומטריה את הציון הגבוה ביותר האפשרי – 6.

אלברט איינשטיין

11. פרה שבעטה בעששית לא גרמה לשריפה הגדולה של שיקגו: השריפה הגדולה, שארעה ב-1871 בשיקגו גרמה למותם של מאות אנשים וכילתה קרוב ל-5 קמ"ר של שטחים. אולם בניגוד למיתוס הרווח, הלהבה הוצתה בסמטה קטנה ומסיבות לא ברורות. העיתונאי שייחס את השריפה לפרה של גברת או'לירי שבעטה בעששית הודה בשלב מאוחר יותר כי המציא את הסיפור.

12. מקורה של השפעת הספרדית הוא לא בספרד: המחלה, שנקראה במקור "שפעת שלושת הימים", גרמה לפי ההערכות למותם של 50 מיליון אנשים ב-1918, 34 מיליון יותר מאשר קרבנות מלחמת העולם הראשונה. השמועה ככל הנראה החלה מכיוון שספרד הייתה אחת המדינות הראשונות שנפגעו, ואפילו מלך ספרד נדבק בשפעת. אולם כמעט ובלתי אפשרי לדעת מה מקור המחלה. לפי הערכתו של ג'ון בארי שחקר את כל הראיות הזמינות, המקרה הראשון ארע בהאסקל קאונטי בקנזס.

13. בנקאי וול סטריט לא קפצו מהגג אחרי קריסת השוק ב-1929: בין יום חמישי השחור באוקטובר 1929 וסוף אותה השנה, ארבעה מקרי התאבדות בלבד קושרו לאירועים שהובילו לשפל הגדול, ורק שניים מתוכם התרחשו בוול סטריט. נשיא קאונטי טראסט ומנהל חברת הגז והחשמל של רוצ'סטר אמנם התאבדו, אך ביריות אקדח. מקורן של השמועות הוא ככל הנראה בבדיחות שהשמיעו קומיקאים על מצבה העגום של הכלכלה. ויל רוג'רס לדוגמה התבדח שיש "תור לחלונות שאפשר לקפוץ מהם". בניו יורק טיימס ניסה להפריך את השמועה אך ללא הועיל.