הלהיט החדש: קבורה ירוקה
סרט אמריקאי מלווה פסיכיאטר חולה סרטן שעורך את הסידורים לקבורתו הטבעית. הקבורה הירוקה נמנעת מהשימוש בנוזלי חניטה רעילים ובעד ארונות קבורה מחומרים מתכלים
בפסטיבל הסרטים הדוקומנטריים Full Frame, שנערך בתחילת החודש בצפון קרולינה, הוענק פרס חביב הקהל הנחשק לסרט התיעודי A Will for the Woods - פרויקט בתקציב נמוך של קבוצה של יוצרים שזה הסרט הראשון שלהם ואשר עוסק ב"קבורה ירוקה".
האתר news.discovery מדווח כי הסרט חוקר את הנושא של הקבורה הידידותית לסביבה, שמהווה את דרכם של אנשים להעניק משמעות למותם. ההצלחה של הסרט מצביעה על כך שהוא כנראה פגע בנקודה רגישה.
קבורה ירוקה, שלעיתים נקראת גם "קבורה טבעית", שמה דגש על שיטות קבורה ידידותיות לסביבה, ועל חזרה לטקסי קבורה מסורתיים. במיוחד, הקבורה הירוקה נמנעת מהשימוש בנוזלי חניטה רעילים ומארונות קבורה מבטון או פלדה. התומכים בשיטה הזו מעודדים את השימוש בארונות קבורה מחומרים מתכלים, ובבתי קבורות שהקרקעות שלהם מנוהלות על ידי טכניקות של קיימות.

על פי כללי הקבורה הירוקה, ניתן לקיים את ההלוויה בבית, והקבר עצמו נחפר ביד. אתר הקבורה, אינו אזור מטופח, אלא הוא בעל מראה טבעי יותר.
ג'ו סיהי הוא מייסד המועצה לקבורה ירוקה, מלכ"ר אמריקאי שמעניק לבתי קבורה הסמכה בקבורה ירוקה. לדבריו, מסורות הקבורה הקונבנציונאליות נוטות להיות בזבזניות, פוגעניות ולעיתים לא רציונאליות.
"מרבית האמריקאים לא מבינים שהשימוש בחניטה באמצעות כימיקלים רעילים כלל לא היה בשימוש בארה"ב לפני תחילת המאה הקודמת", אומר סיהי. "חניטה כמעט ולא מבוצעת מחוץ למספר מועט של מדינות".
העובדה שנוזלי חניטה כמו פורמלדהיד מהווים סיכון לעובדי בתי הקבורה ידועה זה זמן מה. מחקר מ-2009, שזוכה להתייחסויות רבות ושערך המכון הלאומי למלחמה בסרטן, מצא התאמה גדולה בין חשיפה לפורמלדהיד למקרי מוות כתוצאה מלויקמיה.
לטענתו של סיהי, קבורה ירוקה יכולה לקדם מטרות אקולוגיות נוספות, כגון הפחתת פליטת הפחמן, שמירה על משאבים טבעיים ושימור בתי גידול טבעיים. אזורי הקבורה הירוקה נועדו למזער את ההשפעה על הנוף הטבעי.
"בתי קברות קונבנציונליים תופסים שטח עצום, ונחוצה אנרגיה כדי לתחזק אותם", מוסיף סיהי. "יש שם הרבה דשא שצריך להשקות ולגזום". מועצת הקבורה הירוקה העניקה הסמכה ל-40 בתי קבורה, חלקם הם אתרי קבורה מיועדים לשימור בעוד שאחרים הם בתי קברות מסורתיים שמציעים גם את האפשרות לקבורה ירוקה. בנוסף, העמותה עובדת עם חברות ויצרנים ב-46 מדינות בארה"ב על מנת לעודד את השימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, כמו תכריכים ושמני חניטה לא רעילים.
ארון קבורה מחומר מתכלה
נושאי הקבורה הירוקה מוצגים כאמור לאורך הסרט, A Will for the Woods, אך הסרט עצמו אינו דידקטי במהותו. הוא עוקב אחר השנה האחרונה בחייו של הפסיכיאטר קלארק וונג, תומך בקבורה הירוקה שמת ב-2011 לאחר שחלה בלימפומה. וונג עבד בצמוד ליוצרי הסרט בשנה לפני מותו, בעודו עורך את הסידורים הנחוצים לקבורה טבעית. הסרט כולל סצנות נוגעות ללב שבהן וונג דן באמונתו שקבורה ירוקה תוכל להעניק למותו משמעות.
"בגלל טבעו של סוג סרטן זה, קבורה היא תוצאה צפויה למדי", אומר וונג בסרט. "אני מעוניין לנצל את הזמן שנותר לי כדי לעזור לקבוע דפוס בקהילה שלנו של חזרה לדרכים מסורתיות וטבעיות".
בסרט רואים גם את וונג מזמין לעצמו ארון קבורה מחומר מתכלה, ומארגן לעצמו הלוויה שתחזיר את גופו לאדמה.
עם זאת, סיהי מודה שהניסיונות שלו לקדם מוות שמציית לחוקי הקיימות, נוטים להיות מאתגרים, בעיקר מכיוון ש"אנשים לא אוהבים לדבר על הנושאים האלה".
בריאן ווילסון, אחד מהבמאים של הסרט מודה שתהליך היצירה היה חוויה מעוררת מחשבה. "זה מרתק בגלל שבמדינות שונות יש טקסי קבורה שונים כל כך", הסביר. "כאן אנחנו תקועים בתפיסה של הרבה נוזלי חניטה וארונות קבורה ממתכת. אנחנו מקווים שאנשים יראו שזה לא חייב להיות ככה. השיטות האלה התחילו רק לפני 150 שנה, זאת בניגוד לקבורה טבעית, שהיא בת מיליוני שנה".


