יו"ר רשות ני"ע בארה"ב עיכבה תקנה כדי להגן על תדמיתה
תכתובת אימיילים של היו"ר מרי שפירו שחשף הקונגרס מגלה כי היא עיכבה בצנרת תקנה להסרת מגבלות מפרסום של הנפקת זכויות. ההסבר שלה: פחד מפגיעה במשקיע הקטן אם המהלך לא ייבדק ביסודיות
שבועיים לפני פרישתה המתוכננת של יו"ר רשות ני"ע האמריקאית מרי שפירו, ועדה של הקונגרס חשפה תכתובת אימיילים בינה לבין בכירים ברשות, שממנה עולה כי שפירו עיכבה את יישומה המיידי של תקנה להסרת המגבלות מפרסום רחב היקף של הנפקת זכויות פרטיות.
ההסבר למהלך: שפירו, הנתפסת כמי שחרתה על דגלה את שמירת זכויותיו של המשקיע הקטן, חששה לפגיעה בתדמיתה.
לפי דיווח בסוכנות רויטרס, שפירו ביקשה להקדיש זמן רב יותר לבדיקת התקנה, לאחר שהפעילה ברברה רופר מטעם פדרציית הצרכנים של אמריקה הביעה את התנגדותה התקיפה לביטול מיידי של החרם, ללא בדיקת ההשלכות של המהלך.
חבר הקונגרס הרפובליקני פטריק מק'הנרי שלח ביום שישי מכתב נזיפה לשפירו ודחק בה למהר ולסיים את העברת התקנה, שכבר אמורה היתה להיכנס לתוקף ב־4 ביולי. "הפקפוק המתמשך והעיכובים שהתלוו לכך, זה פשוט לא מקובל", כתב.
החלטתה של שפירו עמדה בניגוד מוחלט להמלצות של צוות רשות ני"ע, כולל מרדית קרוס, הממונה על מחלקת הפיננסים התאגידיים. גם הנציב דניאל גלגאר הביע חוסר שביעות רצון מההתנהלות הזו ואף כתב באימייל כי הוא "זועם" על כך.
מהאימיילים עולה, כי אחרי שהחליטה לעכב את יישום התקנה, שפירו עדכנה בכך רק את הנציבה אליס וולטר, חברתה הקרובה שגם תיקח מידיה את המושכות אחרי פרישתה. "אני לא רוצה להיות מתויגת כאויבת של המשקיעים. בהינתן כל ההישגים שנרשמו, זה לא יהיה הוגן, אבל זה מה שיגידו", כתבה שפירו לקרוס, ובשורת הנושא ציינה "נא לא להעביר הלאה".
בעקבות החשיפה פרסמה רשות ני"ע תגובה רשמית למכתבו של מק'הנרי: "היו"ר שפירו מאמינה בכל מאודה כי הגנה על המשקיעים אמורה להיות המורשת המועדפת על כל הנושאים בתפקיד יו"ר רשות ני"ע". עוד מסרה הרשות כי רצתה לבדוק את השטח ביסודיות ולאסוף תגובות בשל ההתעניינות הערה שהתקנה מעוררת בקרב המשקיעים.
התקנה החדשה אמורה להגמיש במידה רבה את תקנות הפרסום המחמירות, זאת כדי להקל על קרנות גידור, קרנות השקעה פרטיות ושאר חברות פיננסיות להגיע למשקיעים הפוטנציאליים בשוק הפרטי. תומכיה אומרים כי היא תאפשר להרחיב את היקף גיוסי ההון. התקנה אמורה להשיג את המטרה הזו על ידי צמצום המגבלות הרגולטוריות החלות על סטארט־אפים של עסקים קטנים, אך פעילים למען הגנת הצרכן הביעו חשש כי התקנה תייצר פרצות שיאפשרו הונאת משקיעים.
