הטיסות המוזלות ומחירי הדלק חונקים את התעופה האירופית
חברות התעופה של אירופה סוגרות עוד רבעון של הפסדים גדולים מהתחזיות, כשהן כלואות בין התחרות מצד חברות הלואו־קוסט לבין הצורך לשמור על רמה מול חברות התעופה הערביות. מומחים: "התלונות על מחירי הדלק מוצדקות רק בחלקן"
ענף התעופה הפך לשק החבטות של התנודתיות הכלכלית והפוליטית בעולם: עלייה במחירי הדלק, משבר החובות באירופה, שיעורי אבטלה גבוהים בארה"ב וכל בעיה כלכלית אחרת פוגעים בשוק התעופה, שלא מספיק לנשום בין משבר למשבר. שנת 2012 עדיין לא הגיעה למחציתה, ומהנוף כבר נעלמו חברות תעופה מוכרות דוגמת מאלב ההונגרית, ספנאייר הספרדית והמצטרפת הטרייה אל מועדון פושטות הרגל - קלימבר סטרלינג הדנית, שחלשה על לא פחות מ־50% מטיסות פנים בדנמרק וחיברה את המדינה הסקנדינבית הקטנה לעולם הגדול.
הבעיות הפיננסיות לא פוסחות על החברות הגדולות. ענקית התעופה הגרמנית לופטהנזה הודיעה בשבוע שעבר כי בכוונתה לפטר 3,500 עובדים אדמיניסטרטיביים, בנימוק של "צמצום עלויות לנוכח הוצאות הדלק ההולכות וגדלות". קיצוץ זה גבוה מהשמועות שגרסו כי יהיה מדובר ב־3,000 עובדים. "אנחנו לא יכולים להמתין להכרה של הפוליטיקאים בנזק שהם גורמים לענף התעופה באמצעות המסים וההיטלים שהם משיתים עלינו. ענף התעופה באירופה הופך למקום בלתי אפשרי לניהול עסקים", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" מנכ"ל לופטהנזה כריסטוף פראנץ. החברה סיימה את הרבעון הראשון של 2012 עם הפסד נקי גבוה מהתחזיות, שעמד על 397 מיליון יורו.

"הדרך היחידה לשמור על מקומות עבודה קיימים וליצור חדשים בטווח הארוך היא ארגון מחדש של המנגנון האדמיניסטרטיבי וצמצומו בשלב הנוכחי", הסביר פראנץ בראיון אחר לרויטרס. אחד הצעדים שנקטה לופטהנזה במסגרת אותו ארגון מחדש היה סגירת משרד המכירות שלה במוסקבה בסוף אפריל. "התפתחויות טכנולוגיות, מכירות באמצעות האינטרנט ורמה גבוהה של שירותיות במשרדי הנסיעות מאפשרת לנו לסגור את המשרד", נכתב בהודעה רשמית של החברה.
תחזיות אופטימיות מתבדות
גל הפיטורים שאליו נערכת חברת התעופה הגרמנית ישפיעו השנה לרעה על דו"חותיה הפיננסיים, והיא כבר התריעה כי תמכור את אחזקותיה בחברה־הבת שלה, אוסטריאן איירליינס, אם הפעילות שלה תסב לה הפסדים גדולים מדי.
על הפסדים גדולים מהצפוי דיווחה גם ענקית התעופה הצרפתית־הולנדית אייר פראנס־KLM, שהפסידה מתחילת השנה 597 מיליון יורו (בעוד שהתחזיות דיברו על 403 מיליון יורו).
גם חברת התעופה הסקנדינבית SAS AB השלימה את הרבעון עם הפסד נקי של 108.2 מיליון דולר - כפול מהרבעון המקביל אשתקד. החברה, ש־50% ממניותיה שייכות לממשלות דנמרק, שבדיה ונורבגיה, עלולה על פי הערכות אנליסטים להיות הבאה בתור לפשיטת רגל, אם לא יתבצע בה ארגון מחדש מקיף.
"העלייה במחירי הדלק וצמיחה אטית במרבית מדינות אירופה יוצרות בעיות בחברות תעופה אירופיות רבות, אבל הבעיות של SAS חריפות יותר מאלה של לופטהנזה למשל", אמר לרויטרס ג'ון סטריקלנד, מנהל חברת ייעוץ בענף התעופה JLS. הוא העריך שבטווח הארוך, לופטהנזה תחזור לביצועים פיננסיים חזקים. לעומת זאת, לגבי SAS הוא טוען כי הוצאותיה לכל נוסע גבוהות יותר בכ־25% לעומת המתחרות הגדולות באירופה, מה שהופך את עתידה כחברה עצמאית למוטל בספק.

השר לענייני השווקים הפיננסיים של שבדיה פיטר נורמן הודה לאחרונה כי "קיימות בעיות גדולות ב־SAS", וציין כי אחזקות הממשלה בחברה מיועדות להפרטה עוד מ־2010. קריסה של קימבר, שעמה היה ל־SAS הסכם קוד־שרינג, רק מחמירה את מצבה של חברת התעופה הסקנדינבית המאבדת חלק מנוסעים שהשתמשו בשירותיה כדי ליהנות מטיסות המשך.
טוני טיילר, יו"ר ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א (IATA), צופה כי חברות תעופה אירופיות יסיימו את השנה עם הפסד נקי של 456 מיליון דולר, וככל הנראה מדובר בתחזית שמרנית שעוד צפויה להתעדכן לכיוון העמקת ההפסדים. "באף אזור בעולם המצב אינו חמור כפי באירופה", הוא אומר. בארגון מציינים כי מחירי הנפט עומדים על יותר מ־100 דולר לחבית זה 14 חודשים ברציפות, מה שהופך את השנים 2011–2012 לקשות במיוחד עבור תעשיית התעופה. ביאט"א מזכירים שגם 2008 לא היתה פשוטה, אבל אז מחירי הנפט הגיעו לרמה של 90 דולר לחבית בינואר, זינקו ל־147 דולר ביוני ונפלו אל מתחת ל־50 דולר לחבית לקראת נובמבר.
למרות הבנת המצב הלא פשוט שנוצר בעקבות התייקרות הנפט, בארגון התעופה רומזים שלחברות רבות מומלץ לבחון את המבנה שלהן ואת סעיפי ההוצאות. שם מציינים כי קשה להאשים רק את המצב הכלכלי באירופה בירידה במספר הנסיעות. מהדו"ח הרשמי עולה כי מספר הנוסעים דווקא עולה, וכי במרץ נרשמה עלייה של 7.6%.
בינתיים ממשיכים ראשי חברות התעופה הגדולות להאשים את מחירי הדלק ואת הממשלות, שהטילו מכסות על פליטות פחמן והגבילו את טיסות הלילה. מומחי השוק מגיבים בטיעון כי לו היתה האחריות להפסדים מוטלת על הממשלות בלבד כולם היו רושמים הפסדים, ולא כך הדבר - ישנן חברות, בעיקר חברות הלואו־קוסט שמצליחות לרשום רווחים נאים.
ואכן, בניגוד לשלוש חברות התעופה הגדולות של אירופה, ריינאייר העלתה את תחזית הצמיחה שלה לשנה הקרובה ל־480 מיליון דולר. בחברות הגדולות מתקשים להתחרות בהצלחה. אחת הבעיות המרכזיות שעמה מתמודדות ענקיות כמו לופטהנזה, אייר פראנס־KLM ובריטיש איירווייס היא הצורך להתחרות עם חברות לואו־קוסט דוגמת ריינאייר ואיזיג'ט. חברות אלה מורידות עלויות, על חשבון ביטול שירותים שונים לנוסעים וגביית תשלום עבור כל דבר מעבר למושב במטוס. אלא שחברות אירופיות גדולות לא יכולות לאמץ את הסטנדרט הזה, כי אז לא יעמדו בתחרות מול חברות התעופה של מדינות ערב.
ובעוד שחברות תעופה גדולות מתקשות למצוא פתרון למשבר שאליו נקלעו, ישנם יזמים שלא חוששים להקים בימים אלו חברות תעופה חדשות בנישת הלואו־קוסט, וכדי לשרוד הם נוקטים גישה יצירתית ככל שניתן.
לנצל את מחירי הדלק
דוגמה ליצירתיות בדרך לכניסה לעולם התעופה הפגין סטארט־אפ התעופה האמריקאי סרף אייר (Surf Air), שישיק החל מהקיץ תוכנית ייחודית של כרטיס טיסה על בסיס חופשי חודשי: תמורת 790 דולר בחודש יוכלו הלקוחות לטוס כאוות נפשם, והמגבלה היחידה היא מקומות פנויים בטיסות. הכרטיס מאפשר לשריין שתי טיסות בחודש לכל היותר — וכל היתר על בסיס מקום פנוי.
מסלול נוסף שמציעה החברה הוא חופשי חודשי תמורת 990 דולר עם ארבעה שריונים, ומסלול עם שישה שריונים תמורת 1,490 דולר. מייסד החברה הוא ווייד אירלי, בעברו עוזרו של סגן נשיא ארה"ב דיק צ'ייני. הוא יפעיל את המיזם עם אחיו דייב, ובשלב הראשון החברה תשתמש בשמונה מטוסים קטנים שיטוסו מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס, לפאלו אלטו, למונטריי ולסנטה ברברה.
במקרה של סרף אייר, היא דווקא מבקשת לנצל את מחירי הדלק הגבוהים ולשכנע את האנשים שעושים את אחד המסלולים המוצעים באופן קבוע, המשתלם להם יותר לטוס מאשר לנהוג את כל הדרך.
חברת תעופה נוספת שצפויה להמריא בקרוב היא סנטאקו (Santaco), ומי שמתכוונת להפעיל אותה היא חברת המוניות הגדולה בדרום אפריקה הנושאת את אותו השם. מנכ"ל החברה פיליפ טייבוש אמר בראיון ל־Fin24, רשת חדשות כלכלה מקומית, כי בכוונתו להקים חברת לואו־קוסט וכי הוא "אינו חושש מהמצב בשווקים, והתזמון נראה לו מתאים".


