פרנסואז גרי: "שוק העבודה נמצא בנקודת מפנה היסטורית"
התחרות בין חברות ותאגידים על מנהלים בעלי רקע בינלאומי הופכת אכזרית יותר, טוענת פרנסואז גרי, נשיאת ManpowerGroup צרפת ודרום אירופה. היא מזהירה שהאבטלה המטפסת באירופה תישאר גבוהה לאורך זמן
פרנסואז גרי, נשיאת ManpowerGroup צרפת ודרום אירופה, משוכנעת שהתקופה הנוכחית היא חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית בכלל והתאגידית בפרט. "חברות צריכות להתאים את עצמן במהירות בלתי אפשרית לאינספור שינויים בסביבה העסקית - גלובליזציה, עלייתם של השווקים המתעוררים, גישה בלתי מוגבלת למאגרי מידע, מחאה חברתית, אסונות טבע, הזדקנות האוכלוסייה והיד עוד נטויה. "לכל אלו יש השלכות הרות גורל על המפה התעסוקתית של תאגידים", אומרת גרי .
לדבריה, לנוכח כל השינויים שמתווים את פניה של הסביבה העסקית, חברות יעדיפו להעסיק מנהלים בעלי ותק ורקע בינלאומי. "התחרות על מנהלים בכירים מוכשרים תהפוך אכזרית יותר, והמועמדים לכל משרה יהיו מאוד אסרטיביים בדרישותיהם", היא אומרת. "טווח הגילאים של העובדים מתרחב, וחברות ייאלצו להיות בעלות אחריות חברתית גבוהה מבעבר".
גרי מוסיפה כי השלכה נוספת של השינויים בעולם העסקי היא העלייה בהיקפי מיקור חוץ, שמטרתה שימור גמישות תעסוקתית בעולם שלא מפסיק להשתנות. "בשבדיה, לדוגמה, הגדילו פי חמישה את העברת העבודות למיקור חוץ כשהמטרה העיקרית היא התמקדות בליבת העסקים של הארגון". במהלך השיחה מזכירה גרי רבות את המונח The Human Age, שאליו היא מתייחסת כאל תנאי סף להצלחה של חברה ולשגשוג הכלכלי שלה. "המשמעות היא שמבחינה תעסוקתית, חברות צריכות לאמץ דרכים חדשות למיצוי הפוטנציאל האישי של העובד ולהוציא לפועל את כישוריו והיצירתיות שבו".
המשחק השתנה תוך 3 שנים
גרי הצטרפה ל־ManpowerGroup, הפועלת בתחום התעסוקה, הגיוס, ההערכה, ההכשרה ופיתוח הקריירה ב־2007. לפני כן היא כיהנה כנשיאת יבמ צרפת וצפון אפריקה. מבין כל המדינות בעולם, פעילותה של ManpowerGroup בצרפת היא הגדולה ביותר, וב־2010 הכנסותיה שם הסתכמו ב־5.2 מיליארד יורו.
גרי מנהלת 4,400 עובדים ב־800 משרדים שונים ברחבי צרפת, המשרתים 90 אלף לקוחות מדי שנה. גרי אחראית גם על מדינות דרום אירופה - ספרד, איטליה, פורטוגל, יוון, וגם טורקיה וישראל - מדינות שמהן מגיעות שליש מהכנסותיה של ManpowerGroup העולמית. בישראל נוסדה קבוצת Manpower בשנת 1968, והיא מנוהלת על ידי דליה נרקיס המכהנת כיושבת הראש בישראל ובמקביל מנהלת את אזור מדינות הים התיכון.
"כדי לתמוך בגמישות עסקית נדרשת היום גמישות תעסוקתית שמשמעותה היכולת לצמצם או להגדיל את מצבת כוח האדם על פי הצרכים המשתנים של הכלכלות בעולם", מסבירה גרי. "אירופה נאבקת בשיעור אבטלה גבוה מאוד. המשחק החדש (the new game) הוא משחק קשה, והחוקים שלו שונים משהיו לפני שלוש שנים".
לדבריה, המשחק החדש נסב סביב חמישה טרנדים עיקריים. ראשית, הכלכלות המשפיעות היום אינן המערביות, אלא השווקים המתפתחים. "המשמעות היא שתאגידים היום מתמקדים יותר במעמד הבינוני שצומח בסין, הודו, ברזיל וכדומה, שאינו מתמקד באותם מוצרים או שירותים שמעמד הביניים בשווקים המפותחים מתעניין בהם. זה סוג של שינוי שמאלץ תאגידים לשנות את סל השירותים או המוצרים שלהם במהירות", מסבירה גרי.
"בהיבט התעסוקתי, משמעות הטרנד הזה היא שחברות צריכות לעבור טרנספורמציה, ולגייס את האנשים הנכונים שמבינים את מהותו של השינוי הזה".
הטרנד השני הוא הזדקנות האוכלוסייה ושינויים דמוגרפיים, בעיקר באירופה. "שיעור המשתתפים בכוח העבודה הולך ויורד, וכוח העבודה המיומן פוחת בהיקפו. היום קשה מאוד למצוא את העובדים עם הכישורים הנכונים - טאלנטים".
לא כדאי להיות "עובד רגיל"
הטרנד השלישי הוא "לעשות יותר עם פחות": גרי מסבירה שבשל המציאות הכלכלית המאתגרת בשווקים היום, המשמעות התעסוקתית של טרנד זה משליכה על הצורך להנדס מחדש את הארגון, ולהשתמש אחרת במשאבים האנושיים שבו. "היום, בניגוד לעבר, צריך להטמיע בארגון גם את אנשי דור ה־Y (ילידי שנות השמונים והתשעים, בשונה מדור ה־X שנחשבים ילידי שנות השישים והשבעים - ע"צ)".
לדבריה, דרך החשיבה שלהם בכל הקשור לקריירה שונה לחלוטין מהדור הקודם. "הם נולדו עם טכנולוגיה, והם גדלים איתה. הציפיות שלהם משוק העבודה שונות וצריך לדעת איך לתגמל אותם כדי לשמר אותם בארגון. מנגד, צריך לשמר גם את העובדים הוותיקים, שדוחים את היציאה לפנסיה ככל שגיל הפרישה עולה. "ארגונים מוצאים את עצמם היום מטפלים בשלושה סוגים של עובדים - צעירים מאוד, מבוגרים מאוד ושכבת ביניים - וכל זאת תחת התנאים המאתגרים של הכלכלה העולמית שמאלצים אותם לקצץ בהוצאות".
הטרנד הרביעי הוא הטכנולוגיה, שמשנה את סביבת העבודה. "התקשורת היום מהירה, שקופה וללא פילטרים", מסבירה גרי. "דוגמה טובה לכך היא התקדמות נושא האוטומציה והמחשוב, שממכן תהליכים שבעבר נעשו על ידי בני אדם".
הטרנד החמישי הוא בחירה אישית. "עובדים עם יכולת אישית גבוהה, נגישות ומוטיבציה עשויים להרוויח מהטרנד הזה, שבמהותו מעביר את הכוח מהמעסיק לעובד. העובדים בעלי הכישורים ה'רגילים' לא ירכזו בארגון תשומת לב מיוחדת אלא אם כן ישפרו את כישוריהם".
גרי מסבירה שטרנדים אלה יוצרים הרבה מאוד מתח בארגונים. "חברות צריכות לחשוב באופן יצירתי כיצד הן מתאימות את עצמן למשחק החדש הזה, איזו אסטרטגיה הן צריכות לנקוט. מדובר בשינוי גדול מאוד שארגונים צריכים לעבור בכל הקשור לניהול טאלנטים", אומרת גרי. "המשמעות היא חשיבה מחודשת בכל הקשור להתנהלות של תחום משאבי האנוש בארגון". גרי מוסיפה שישנן כיום מעט מאוד חברות שמסוגלות לחבר את כל הטרנדים השונים אל תוך אסטרטגיה מובנית בתחום משאבי האנוש.
איך המשבר העולמי משפיע על שוק התעסוקה הגלובלי, מעבר לרמה התאגידית?
"ההגירה מורידה הילוך, ורואים היום מגמה הפוכה. מדינות שפעם היו אטרקטיביות להגירה כבר אינן כאלה, כדוגמת ספרד. כמו כן, ההגירה מתבטאת היום בגידול בקצב של מהגרים לא מיומנים (non skilled). לדוגמה, לבריטניה הגיעו בעשור האחרון הרבה מהגרים ממזרח אירופה, אולם לאחרונה שיעור האבטלה הגבוה בבריטניה מחזיר אותם למדינות המוצא שלהם - בעיקר צ'כיה ופולין - שנמצאות במצב טוב יותר מאשר בריטניה. מנגד, ישנם סקטורים מאוד מסוימים שעדיין צומחים ובהם יש מחסור מבני בכוח אדם, כמו הנדסה ותעשיית ה־IT בגרמניה".
שטף המהגרים מצפון אפריקה והמזה"ת הביא בעשור האחרון להקשחת חוקי ההגירה כמעט בכל מדינות האיחוד האירופי. מה המצב כיום?
"אין ספק שכל תנועת ההגירה נמצאת היום בסכנה, במיוחד מכיוון שהיא הפכה לסוגיה פוליטית יותר מאשר כלכלית. המהגרים האלה הופכים לרף התחתון ביותר של הצווארון הכחול בעיקר מכיוון שקשה מאוד למצוא להם תחליף במדינות המפותחות בקרב האוכלוסייה המקומית. לעניות דעתי, בחודשים הקרובים הפוליטיקאים יעצרו אפילו יותר את קצב ההגירה לתוך אירופה בעיקר מכיוון שהציבור דורש את זה לנוכח העלייה בשיעור האבטלה. קשה לאוכלוסייה להבין מדוע יש בצרפת מעל 2 מיליון מובטלים, ועם זאת הממשלה מאפשרת לשטף של מהגרים לא משכילים להיכנס פנימה בחופשיות".
"המצב בספרד מבהיל"
מכל מדינות האיחוד האירופי, אין ספק שהבעיה הקשה ביותר בתחום התעסוקה נמצאת בספרד. על רקע המשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדותיה ומחאה כלכלית שהוציאה עשרות אלפים לרחובות, "מתגאה" ספרד בשיעור האבטלה הגבוה ביותר בעולם המפותח - 22%. בסך הכל, יושבים בבית היום חמישה מיליוני ספרדים בחוסר מעש. הנתון המבהיל יותר הוא שיעור אבטלת הצעירים עד גיל 24, שמגיע לשיעור מסמר שיער של 40%.
בחודש נובמבר בחרו אזרחי ספרד להדיח את המפלגה הסוציאליסטית אחרי שבע שנים בשלטון, לטובת מפלגת הימין השמרנית של מריאנו ראחוי, שזכתה ב־44% מקולות הבוחרים, וזאת לאחר שהחליטה כי נושא האבטלה והתעסוקה יקבל עדיפות על פני כל נושא אחר.
המצב בספרד הולך ומחמיר, לא?
"ספרד עדיין מושפעת מאוד מהמצב הכלכלי הקשה, והיא עדיין לא התאוששה ולא צומחת. החולי העיקרי של כלכלת ספרד, בכל הקשור לשוק התעסוקה, הוא שבארבע השנים האחרונות הצמיחה שם תדלקה רק סקטורים מאוד מסוימים - נדל"ן ובנייה - שהיו מנוע הצמיחה העיקרי במדינה. כשהמשבר העולמי טרף את הקלפים וסקטורים אלו התמוטטו, המדינה עדיין לא הצליחה לייצר מספיק משרות לכל הסקטורים האחרים.
"ספרד צריכה לעבור שינוי אדיר שייקח הרבה מאוד זמן. בכל הקשור לאבטלה של הצעירים שם, אם לא ימצאו את הדרך לשלב אותם מהר בשוק התעסוקה זה יהיה עשור אבוד לספרד".
בתוך כך, נציבות האיחוד האירופי התוותה החודש תוכנית־על בתקציב של 30 מיליארד יורו, שתמומן על ידי הקרן החברתית האירופית (ESF), שמטרתה מאבק באבטלת צעירים בגוש היורו, ששיעורו עומד כיום על כ־21% . מנתונים שפרסם החודש משרד העבודה הצרפתי עולה כי מאז תחילת השנה זינק מספר המובטלים המחפשים עבודה באופן אקטיבי ב־91.5 אלף ל־2.82 מיליון. על פי הערכת ה־OECD, שיעור האבטלה בצרפת ב־2012 יהיה גבוה מ־10%, לצד צמיחה אנמית של 0.3% בלבד.
מהי הבעיה הגדולה ביותר של שוק העבודה הצרפתי?
"הסיפור של שוק העבודה בצרפת הוא חוסר גמישות, למעשה קשיחות כמעט מלאה. האיגודים לא מקלים על המצב, כי הם פועלים במטרה להגן על העובדים. לדוגמה, בצרפת כמעט בלתי אפשרי להגיע להסכמה עם המעביד על סיום עבודה, ולכן נושא האבטלה לא מטופל כראוי. לכן, המטרה העיקרית בשוק התעסוקה הצרפתי היא להגמיש אותו, להכניס את נושא החוזים לטווח קצר, שתייצר דינמיות בשוק התעסוקה, שתתאים להעסקה של קבוצות אוכלוסייה שעד היום היו מחוץ למעגל".
"האבטלה באירופה תימשך"
לדברי גרי, "תפקיד הממשלה הוא לתת תמריצים לתאגידים שפועלים בכיוון הנכון ולאפשר למובטלים שנמצאים בחוץ לעדכן את הכישורים שלהם כדי להשיג דריסת רגל בשוק. אנחנו כחברת כוח אדם מזהים את הצעירים האלה ועוזרים להם להיכנס לשוק העבודה, לקבל ניסיון ומהשלב הזה להמשיך הלאה".
ממה נובע שיעור האבטלה הגבוה במיוחד במדינות הדרומיות של אירופה?
"בכלכלות הדרומיות באירופה יש שוק עבודה קשיח, שבו מגנים על העובדים הקיימים. כששוק העבודה קשיח, יש דיסלקציה של שוק התעסוקה, שמגן עוד יותר גם באמצעות האיגודים על מי שכבר עובד, ולא נעשית התאמה למצבם של אלה שעדיין לא עובדים ומנסים להיכנס לשוק. מצב זה בולט מאוד בצרפת, ספרד ואיטליה. זו הסיבה שבצרפת שיעור האבטלה הרשמי הוא סביב 10%, אולם בקרב הצעירים הוא כפול - 20%".
איגודים מקצועיים חזקים אפשר למצוא גם בסקנדינביה, אבל מידת אי־השוויון התעסוקתי שם נמוכה מאשר בצרפת או במדינות אחרות באירופה.
האם את צופה ששיעור האבטלה בגוש היורו יעלה?
"מה שבטוח הוא שבשנים הקרובות הוא לא יירד. יש לכך קשר הדוק לשיעור הצמיחה האפסי שיהיה לתמ"ג בגוש היורו בשנה הבאה ובזו שאחריה. לאור זאת, לא נראה שיפור מהותי ביצירת מקומות תעסוקה חדשים, ולכן שיעור האבטלה יישאר גבוה. בלי צמיחה אי אפשר לייצר תעסוקה. שיעור האבטלה בגוש היורו יהיה גבוה לאורך זמן".
