$
חברה וסביבה

תושבי הכפר הסיני שגירשו את השלטון מוסיפים להתבצר

כתבת "כלכליסט" ביקרה בכפר הנצור ווקאן. לאחר שכוח משטרה ונציגי תעמולה מנעו את כניסתה, נעזרה בתושבים והגיעה בדרכים עקיפות; השוטרים אמנם הונסו מווקאן, אך אין כל סימן לאלימות והשקט נשמר

רחל בית-אריה, ווקאן 18:0018.12.11

הכפר הסיני ווקאן היה נתון היום (א') במצור זה היום השמיני, אחרי שהיישוב בן 20 אלף התושבים במחוז גואנגדונג גירש מתחומו את כל נציגי השלטון המקומי והכריז על מרד ברשויות שלדברי התושבים גזלו את אדמותיהם, היכו אותם כשניסו להתנגד והרגו אחד מהנציגים הנבחרים שלהם.

 

נציג הכפר, שואה ג'ינבו, מת במעצר בשבוע שעבר ומותו הוא שהצית את ההתקוממות הנוכחית. המשטרה טוענת כי הוא מת מהתקף לב, אבל משפחתו דיווחה שעל גופתו נראו סימני אלימות, והכפריים משוכנעים כי הוא הוכה למוות.

 

מאז יום שני שעבר הכפר כמעט מנותק מסביבתו. סביבו מחסומי משטרה ומעבר להם מחסומים עשויים חוטי ברזל וגזעי עצים שהקימו התושבים עצמם כדי להקשות על השלטונות להיכנס למקום ולדכא את ההתקוממות. "אנחנו לא מתנגדי משטר, אנחנו לא רוצים להפיל את השלטון. אנחנו רק רוצים צדק. אנחנו רוצים את כבודנו בחזרה, ואת האדמות שלנו, ורוצים שאלה שהיכו אותנו ושהרגו את שואה ג'ינבו ייענשו", אומרת וואנג (25) תושבת הכפר.

 

עצרת בווקאן עצרת בווקאן צילום: רחל בית אריה

 

מראות חדשים

 

היום נערכה עצרת בהשתתפות אלפי אנשים, שבמהלכה נשמעו נאומים שהבטיחו שוויון וצדק. המראות בווקאן חדשים לחלוטין לעיניים שהורגלו למחזות סיניים. לא חסרות התקוממויות בכפרים בסין, אבל התכנסות המונית מאיזשהו סוג, ממחאה ועד פסטיבל ריקודי עם, שאין סביבה נוכחות משטרתית כלשהי, שאין בה דגלים אדומים וסיסמאות מטעם המפלגה הקומוניסטית, ואין בה נאומים של נציגי המפלגה המקומיים, היא משהו שלא ראיתי כאן מעולם. באופן מפתיע, היעדר של כל כוח שלטוני הופך את ווקאן למסודר הרבה יותר מכפר ממוצע בסין. אין כאן סימן לאלימות, התושבים מדווחים שלא היה שום ניסיון גניבה מאז הונסו מכאן השוטרים, ושיתוף הפעולה מרשים. יש רק בעיה אחת – זה לא יכול להימשך עוד זמן רב.

 

בדרך לכפר נעצרנו על ידי מחסום משטרתי. כמה דקות מאוחר יותר הגיעו נציגי מחלקת הפרופגנדה: העימות פה הוא עימות על דעת הקהל, לא פחות מאשר על המציאות בשטח, והצדדים מתנסים בספינים מכל הסוגים.

 

מר חואנג, נציג מחלקת התעמולה של העיירה לופנג, שבתחומיה נמצא ווקאן, הגיש  חוברת דקה בשתי גרסאות, אנגלית וסינית, שבה מפורטת גרסת הממשלה לאירועים. כשהראיתי אותה לתושבים הם קרעו את הדפים בזעם וטענו בלהט כי כל מה שכתוב שם הם שקרים גסים. מר חואנג ופקיד אחר, מר ליי, נציג המחלקה לקשרי חוץ בעיר הנפה שאנווי, הסבירו שאין אפשרות להמשיך לתוך הכפר: "אלה החוקים שלנו. יש כאן מצב מיוחד".

 

לפי התקנות שקבע המימשל המרכזי של סין זמן קצר לפני האולימפיאדה, עיתונאים רשאים לסקר באופן חופשי בכל מקום בסין מלבד טיבט וכמובן מתקנים מסווגים למיניהם. בפועל, רשויות מקומיות שונות מחליטות על דעת עצמן לסגור כפרים שלמים לביקור או תנועה כדי לשמור את הסכסוכים שמתרחשים שם – כמעט תמיד על רקע הפקעת אדמות – הרחק מעין הציבור. התבקשנו בנימוס לעלות על המכונית של מחלקת התעמולה שהסיעה אותנו חזרה אל לופנג. קצת מאוחר יותר תושבים מחוץ לווקאן שמזדהים עם תושבי הכפר עזרו לנו להגיע אליו בדרכים עקיפות.

 

עימות על דעת הקהל עימות על דעת הקהל צילום: רחל בית אריה

 

הסכסוך התפרץ בספטמבר כאשר אלפים מתושבי הכפר הגיעו כדי להגיש עתירה במטה הממשל המקומי בלופנג נגד הפקעת אדמות לצורכי פיתוח. בעקבות המהומות בחרו התושבים ב־13 נציגים למו"מ עם השלטונות, אך חמישה מתוכם נעצרו. בינתיים לא ברור איך הסכסוך יסתיים. התושבים מבריחים מזון לתוך הכפר, והשלטונות מבטיחים להקשיב לטענות, אך מזהירים כי מנהיגי המרד ייענשו בחומרה. התושבים מקווים שהמימשל המרכזי בבייג'ינג יתערב לטובתם, אך עד כה הוא לא הגיב. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x