עם ולדימיר פוטין או בלעדיו, המשקיעים בורחים מרוסיה

הבחירות לפרלמנט הרוסי, שהתנהלו בשבוע שעבר בעצלתיים ולא עניינו במיוחד את התושבים (פחות מ־50% מהם התייצבו בקלפיות) בשל תוצאותיהן הידועות מראש, הציתו גל מחאות ברוסיה שהגיע אתמול לשיאו — אולי דווקא בשל כך.

למעלה ממאה אלף מפגינים גדשו היום את רחובותיהן של 70 ערים ברחבי המדינה — במוסקבה לבדה הפגינו יותר מ־80 אלף — במה שנתפס כמפגן המחאה הגדול ביותר מאז נפילת הגוש הקומוניסטי, בייחוד לאור האדישות המאפיינת בדרך כלל את הציבור הרוסי. מנהיגים ברחבי העולם רמזו על גינוי או גינו באופן גלוי בשבוע האחרון את המשטר על זיוף תוצאות הבחירות, שהביאו למפלגת השלטון של ראש הממשלה ולדימיר פוטין יותר ממחצית הקולות, כאשר בפועל מספר המצביעים היה ככל נראה נמוך בהרבה.

אף כי הסערה הציבורית וההפגנות בגין חשדות לזיוף הבחירות לא היו צפויות, נראה כי המציאות הרוסית לא תשתנה. למעשה, אלמלא משבר החובות באירופה, שנת 2012 היתה יכולה להיות מהצפויות בתולדות רוסיה. במרץ 2012, חרף הביקורת מבית ומחוץ, ישוב פוטין לכס הנשיאות, לאחר שבמשך ארבע השנים האחרונות ניהל את המדינה ביד רמה מכס ראש הממשלה.

בניגוד לשתי הקדנציות הקודמות שלו כנשיא שנמשכו ארבע שנים כל אחת, הפעם הוא יוכל לשלוט במדינה במשך 12 שנה, לאחר שמשכה של כל קדנציה הוארך לשש שנים. לנוכח חזרתו לכס הנשיאות — שכן איש לא באמת מאמין שמוסקבה תהפוך לכיכר תחריר הבאה — המצב הכלכלי ברוסיה הפך לפתע למאוד לא ודאי.

הבעיה המרכזית, כפי שמזהים אותה במשרד הפיתוח הכלכלי, היא בריחת הון. על פי הערכות מעודכנות, השנה יזלגו מרוסיה 80 מיליארד דולר, וב־2012 הסכום צפוי לזנק ל־100 מיליארד דולר.

הסיבה הרשמית היא עצבנות המשקיעים לנוכח המשבר באירופה, אבל אנליסטים סבורים כי שובו הצפוי של פוטין ל־12 שנות נשיאות הוא הגורם הראשי לבריחה. החשש העיקרי הוא מהמשך קיפאון, לנוכח העובדה כי הממשלה היא זו שמרכזת את הכלכלה ואחראית לחלק גדול מהתוצר. בתחילת 2011 עמדה תחזית המשרד לפיתוח כלכלי לגבי בריחת הון על 36 מיליארד דולר, כאשר בתחילת נובמבר היא עודכנה ל־70 מיליארד דולר. מכאן אפשר להסיק כי גם התחזית ל־2012 עשויה לגדול באופן משמעותי.

פוטין מפזר הבטחות

אין להאשים, כמובן, את המשטר בכל, במיוחד בעידן שבו המשבר האירופי מסעיר את השווקים. "משקיעים מבינים שאם הכלכלה הגלובלית תיקלע שוב למשבר רציני, רוסיה לא תוכל להימלט מכך, ומשום כך הם מעדיפים להוציא את הכסף ולהעבירו לנכסים בטוחים יותר", מסביר איגור ניקולייב, מנהל חטיבת הניתוח האסטרטגי בחברת ניהול ההשקעות FBK, בראיון לסוכנות הידיעות ריא. הוא מוסיף כי ישנם גורמים מקומיים הדוחפים את המשקיעים להוציא את ההון החוצה.

"הרובל הוא מטבע מעוגן סחורות ושערו תלוי לחלוטין במחיר הנפט", הוא מזכיר, וגם מציין כי רוסיה עסוקה בתקופה זו בפרויקטים גדולים, כגון היערכות לאולימפיאדת החורף של 2014 ולמונדיאל 2018 שיתקיימו במדינה. להערכתו, הממשלה תחפש את הכסף למימון השאיפות הבינלאומיות שלה בהעלאת מסי חברות. "לקחת הלוואות יקרות ואז להפריט זו לא גישה משתלמת בתקופה זו", הוא אומר ומדגיש שבקרב אנשי עסקים רווחת ההנחה כי המסים יועלו.

פוטין, מצדו, מפזר הבטחות ומנסה לפתות אנשי עסקים זרים. "המטרה שלנו היא ליצור סביבה עסקית אוהדת, והממשלה היא שמפקחת על השגת יעד זה", הוא שב ואומר בעת האחרונה, ומדגיש כי נעשים מאמצים לאפשר לחברות זרות להיכנס לענפי מפתח בכלכלה הרוסית. אבל למרות הגישה הליברלית לכאורה, יזמים עדיין זוכרים את החוקים שהעביר פוטין בקדנציה הקודמת כנשיא, אז גובשה רשימה ארוכה של ענפים וחברות בעלי "חשיבות אסטרטגית" שבהם נאסרה השקעה של הון זר. "השנה עשינו עבודה קשה ושדרגנו את חוק השקעות הון", טוען פוטין, "בחנו מחדש את רשימת הענפים האסטרטגיים". עם זאת, טרם ברור עד כמה התבטאויות אלה בתזמון של ערב בחירות ישכנעו את המשקיעים.

גם רשות ההגבלים העסקיים ברוסיה מפזרת הבטחות: אנדרי ציגנוב, סגן ראש הרשות, אומר כי ב־2012 משקיעים ייהנו ממדיניות ליברלית יותר, בייחוד אלה שירצו לבצע עסקאות מיידיות הקשורות ברכישת מניות בחברות מקומיות. "הממשלה לא תפקח יותר על עסקאות שבהן שותפים מוסדות פיננסיים זרים הפועלים כבר כמה שנים ברוסיה", נמסר.

אך למרות הדרת רגלי המשקיעים ובריחת ההון, בניגוד למדינות מערביות רבות רוסיה צפויה להמשיך לצמוח ב־2012. האופטימיים ביותר לגבי עתידה של המדינה הם כלכלני גולדמן זאקס, שצופים כי במהלך שני העשורים הקרובים התוצר הרוסי יעקוף את כל המדינות האירופיות וכי בתור כלכלה מובילה רוסיה תוכל להצטרף לאיחוד האירופי.

היחידה שתצמח יותר

ג'ים אוניל, ראש חטיבת ניהול הנכסים של גולדמן זאקס, סבור כי רוסיה אינה זקוקה לקצב צמיחה מסחרר וכי כדאי לה פשוט להימנע ממשברים. "אם זה יעלה בידה, התוצר שלה יעקוף את זה של איטליה כבר לקראת 2017, ובין השנים 2020 ל־2030 היא תדחק הצידה את צרפת, בריטניה וגם גרמניה", מצוטט הכלכלן המוערך בעיתון הבריטי "פייננשל טיימס", מתוך ספרו החדש "מפת הצמיחה". בניגוד לכלכלנים רבים התולים את שורש הבעיות של רוסיה בהסתמכות יתר על יצוא סחורות, אוניל סבור שהבעיה האמיתית שלה היא דווקא התכווצות האוכלוסייה.

בבנק מורגן סטנלי סבורים כי בשנה הקרובה רוסיה תהיה היחידה מבין מדינות אירופה, אפריקה והמזה"ת שתצמח בקצב מהיר יותר לעומת אשתקד. קצב הצמיחה הצפוי הוא 5% לעומת 4.5% ב־2011. "אנו צופים כי ההוצאות הציבוריות יעלו ברבעון האחרון של 2011 וברבעון הראשון של 2012, דווקא בשל הבחירות אשר יאיצו את הכלכלה", כך לפי אנליסטים בבנק.

"אנחנו מביטים בתחזיות של מורגן סטנלי בספקנות רבה", כותב איליה בלקייב, אנליסט ומומחה לניהול סיכונים בחברת ההשקעות UFS. "אין ספק שהצמיחה תימשך, אך לא בטוח שנראה האצה", סיכם. בלקייב גם מזהה איום על הכלכלה הרוסית מכיוון הירידה בביקושים לסחורות ובראשן נפט, גז ומתכות.

כלכלני בית השקעות מהמוערכים במדינה, אורלסיב קפיטל, פסימיים למדי ומדברים על האטה מ־4% צמיחה השנה ל־2.8% לכל היותר ב־2012. לפי הערכות כלכלנים המובאות בסקירת אורלסיב קפיטל, אין כל סיבה לצפות לעלייה בהשקעות הפרטיות ב־2012. "קצב הצמיחה בשנה הבאה הוא נגזרת של שתי משוואות", כתבו.

"בעוד שהבעיות האירופיות ישפיעו לשלילה על הכלכלה הרוסית, השינויים בזירה הפוליטית הפנימית ישפיעו לחיוב. למרות זאת, סיכום של שתי המשוואות יביא להאטה בצמיחה ובייצור התעשייתי, להיחלשות הרובל ולעלייה בגירעון התקציבי".