מחאת האוהלים בלונדון הצליחה לשבור מסורת בת 800 שנה
מאות אלפים התגודדו בשבת ברובע הפיננסי של בירת בריטניה כדי לחזות בתהלוכה של הלורד מיור, העומד בראש הסיטי של לונדון. השנה, לראשונה, לא התקיים טקס בקתדרלת סנט פול - בגלל מחנה האוהלים
23:35
13.11.11
ברחובות הסיטי של לונדון עמדו בשבת בצהריים מאות אלפי בני אדם. הרובע הפיננסי של העיר, שבדרך כלל מתרוקן בסופי שבוע, התמלא בקהל אנגלי שהגיע לראות את הלורד מיור'ז שואו (Lord Mayor’s Show), המצעד האזרחי הוותיק בעולם בהשתתפות כ־6,000 בני אדם.
למביט מהצד זה נראה כמו שילוב של כל הסטריאוטיפים האנגליים באירוע אחד: הדיוק בלוח הזמנים עד לרמת השנייה, החיילים עם הכובעים המוזרים, אוטובוסי הקומתיים שנסעו באטיות והכרכרות עם הג'נטלמנים והליידיס, שזכו לקריאות עידוד מהקהל. מרשימה מכולן היתה הכרכרה של הלורד מיור עצמו, ששווייה מוערך ב־2 מיליון ליש"ט. הלורד מיור החדש, דיוויד ווטון, הוציא את ראשו מהכרכרה ונופף להמונים. לרגע אחד אפשר היה לשכוח באיזו מאה אנחנו חיים. "זה קורה רק פעם בשנה. אלו השומרים של המלכה, שלוחמים עבור המדינה שלנו. אני מרגיש גאה להיות אנגלי", אומר ג'יימס, שהגיע לראות את המצעד עם בנו בן ה־8 בפעם הראשונה. בשבילו זה עניין חינוכי, אבל הוא מודה שהוא בעצמו לא יודע דבר על התאגיד של לונדון, שבראשו עומד הלורד מיור.
הטקס הזה מתקיים באותה המתכונת כבר 800 שנה. התאגיד של לונדון הוא הגוף שעוסק בו־זמנית בניהול מוניציפלי של הסיטי ובפעולות לובינג למגזר הפיננסי. רוב זכות הבחירה בתאגיד של לונדון היא לא של התושבים, אלא של בעלי העסקים, שמספר הקולות מוקצה להם לפי מספר העובדים שהם מעסיקים. רק 9,000 בני אדם מתגוררים בסיטי, וכוחם האלקטורלי קטן. במילים אחרות, החברות הפיננסיות הגדולות בעולם מצביעות בבחירות מקומיות. התאגיד של לונדון מחזיק גם בתיק נכסים עצום שערכו אינו ידוע. העובדות הללו שאינן ידועות לרוב האנגלים עמדו בסוף השבוע במרכז של מחאת האוהלים בלונדון. "הלורד מיור שואו הוא תיאטרון שנועד להסיח את דעתו של העם מהתאגיד של לונדון, שהוא מוסד לא דמוקרטי בעליל ומייצג את האינטרסים של מגזר הפיננסים העולמי", אומר כריס, אחד מאנשי המאהל. הם רשמו לעצמם הישג חשוב במונחים אנגליים לאחר שהצליחו לשבור מסורת של מאות שנים והלורד מאיור לא קיבל ברכה על מדרגות הקתדרלה אלא במקום אחר. "הם שינו את המסורת כיוון שהם לא מייצגים את העם, ואם הוא היה מגיע לפה זה היה פשוט מגוחך", מוסיף כריס.
בסוף השבוע הצטרפו למאהל גם לוחמים לשעבר בצבא הבריטי, במקביל לציון יום הזיכרון לנופלים. גם וינס קייבל, שר העסקים של בריטניה וחבר פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית, הביע הזדהות: "זה משקף תחושה שמספר קטן של אנשים הרוויחו מהמשבר, ולעתים קרובות לא הגיע להם, ומספר גדול של אנשים לא לקחו חלק בגרימת המשבר שממנו הם נפגעו".
הרצאות ומופעי סטנד־אפ
בשבועות האחרונים עושה תנועת "לכבוש את הבורסה של לונדון" את הדרך מהשוליים ללב הקונצנזוס. עוברי אורח עדיין מקללים לפעמים את האנשים באוהלים וקוראים להם "למצוא עבודה", אבל ככל שעובר הזמן הם הופכים לחלק מהנוף של הסיטי ונראה שיישארו שם עוד הרבה זמן.
בסוף השבוע הם ארגנו "לורד מיור שואו" אלטרנטיבי בכיכר שמול קתדרלת סנט פול, שכלל מוזיקה, הרצאות ומופעי סטנד־אפ. לתוך אוהל גדול שנקרא "אוניברסיטת עיר האוהלים" נכנס אחר הצהריים הא־ג'ון צ'אנג. הפרופסור המבריק מקיימברידג', שנחשב מועמד עתידי לפרס נובל. הוא מרצה על ספרו "23 דברים שלא מספרים לכם על קפיטליזם" לקהל צעיר ושבוי.
למה הגעת להרצות כאן היום?
"אני אגיע לדבר בכל מקום שבו אנשים רוצים להקשיב לי. הגבול שלי הוא קבוצות ניאו־נאציות. אני רוצה לדבר עם בנקאים, פקידים ממשלתיים, סטודנטים, מפגינים, כולם".
אתה חושב שלתנועה הזו יש משהו להגיד?
"עצם העובדה שמפנים את תשומת הלב של אנשים לבעיה הזאת, שיש משהו לא טוב במערכת ולב הבעיה הוא במגזר הפיננסי, זה דבר מאוד חשוב".
"לא כל הבנקאים חזירים"
מאוחר יותר מגיע למאהל הפרופסור המרקסיסט דיוויד הארווי מאוניברסיטת סיטי בניו יורק, מהאקדמאים המפורסמים בעולם. הוא מדבר במשך כמעט שעתיים למיקרופון חצי מקולקל. דבריו רציניים ובכל זאת לא ברור אם זו הרצאה או מופע סטנד־אפ. הכיכר והמדרגות מול קתדרלת סנט פול מלאים לחלוטין.
הארווי מסיים את דבריו באנקדוטה: "אחד הדברים שאולי תופתעו לשמוע הוא שלא כל הבנקאים הם חזירים רודפי בצע. לפעמים אני הולך לברים של בנקאים בניו יורק מאוחר בלילה כיוון שאני אוהב להקשיב למה שהם מדברים. הייתי בבר לילה אחד ופתאום איש אחד התחיל לבכות. הוא אמר: 'הכל הונאה. זה מה שאני עושה כל היום, להונות אנשים, ואני מרגיש עם זה נורא'. אמרתי לו: 'למה שלא תעשה משהו אחר?'. הוא השיב: 'אני פשוט מרוויח יותר מדי כסף'.
"שאלתי אותו: 'אם היית מוצא משהו שהיית יכול לחיות ממנו, היית מחליף מקצוע?'. 'בהחלט', הוא השיב. ואני חושב שיש הרבה אנשים כמוהו שלכודים בתוך מערכת נוראית".
