מתודלקים מקנאה: המדינות עם הדלק הזול ביותר
ליטר דלק שעולה פחות מבקבוק מים מינרליים? 120 ליטר דלק בחודש בחינם, מהממשלה. יש דבר כזה, רק לא בישראל
בכל פעם שאתם עוצרים בתחנת דלק, אתם מרגישים שעם כל ליטר דלק שנשאב לתוך הרכב שלכם, ארנקכם נשאב החוצה מהכיס? אם אתם חיים בישראל, לתחושה זו יש אחיזה במציאות, אך זה לא חייב להיות כך. יש לא מעט מדינות בעולם (נכון - מרביתן בורכו בנפט תוצרת עצמית), שבהן תדלוק רכב הוא הוצאה קטנה "על הדרך" ולא משהו שמשפיע על התקציב החודשי. עם זאת לא בטוח שתרצו לעבור לגור במדינות אלה, חרף מחירי הדלק האטרקטיביים.
מכל מקום, סטאבלי, חברת ביטוח בריטית, מפרסמת רשימה של חמש המדינות שבהן הכי זול לתדלק.
ונצואלה – כ-5 סנט לליטר
הנשיא הוגו צ'אבז יודע כי מעמדו הפוליטי במדינה תלוי לא מעט במחירי הנפט. ממשלת ונצואלה ניסתה להעלות את מחירי הדלק ב-89', ובתגובה קיבלה מחאה ציבורית חריפה שבאה לידי ביטוי בהתקוממות אלימה שהובילה למותם של מאות אזרחים. על כן, בונצואלה כנראה ימשיכו לשלם על דלק פחות מאשר על בקבוק מים מינרליים עוד שנים רבות.
סעודיה – 13 סנט לליטר
קרטל הנפט אופ"ק הכריז כי רזרבות הנפט של סעודיה שניות רק לאלו של ונצואלה. עם זאת בוויקיליקס נחשף מברק שנשלח מריאד ב-2008 ובו מגלים גורמים רשמיים במדינה כי ייתכן שההערכה לגבי גודל הרזרבות שלה מוגזמת מאוד ובפועל הן קטנות ב-40% מכפי שחושבים.
לוב – 14 סנט לליטר
לאור חוסר היציבות הפוליטי השורר בלוב, לא סביר כי מחירי הדלק במדינה ישארו נמוכים. עלויות המחיה בטריפולי זינקו ב-300% מאז תחילת מלחמת האזרחים במדינה ולאחר שחלק מתעשיית הנפט הושבתה, אך בינתיים הקפיצה החדה במחירים לא התפשטה לכל רחבי המדינה.
בחריין - 21 סנט לליטר
לבחריין יש מעט דלק בהשוואה לשכנותיה, והמדינה עובדת קשה כדי לפזר את הסיכונים במשק ולהפחית את התלות בנפט. בחריין הפכה בשנים האחרונות למרכז כובד בנקאי עבור מדינות המפרץ והשקיעה לא מעט גם בקמעונאות ותיירות. המדינה אף חתמה על הסכם סחר חופשי עם ארה"ב ב-2005 וגם קיבלה מהאו"ם את התואר "המדינה הצומחת ביותר בעולם הערבי". לאור התפתחויות אלה לא סביר כי מחירי הדלק ישארו נמוכים לאורך זמן.
טורקמניסטן – 19 סנט לליטר
נהגים טורקמניים זכאים ל-120 ליטר דלק בחודש ללא תשלום, כך שמחיר הדלק הנמוך במדינה הוא כמעט חסר משמעות. הממשלה הבטיחה סובסידיות על מגוון של דלקים שיהיו בתוקף עד 2030. עם זאת, המשאבים שנותרו החלו להידלדל, ולכן לא ברור כמה זמן המדינה תוכל להמשיך במדיניות זו.
