בכיר ב"פייננשל טיימס": "העיתונות הבריטית נמצאת על סף מהפכה של ממש"
לדבריו של פיליפ סטיבנס, הפרשן הראשי של "פייננשל טיימס", "קיימת דאגה בקרב כל העיתונים שפרשת 'ניוז אוף דה וורלד' והשפעותיה על מרדוק יעודדו פוליטיקאים להדק את הרגולציה על העיתונות"
ברחבת הפרלמנט הבריטי בווסטמינסטר הפגינו אתמול כמה עשרות אנשים בלבד, שהצטרפו לנחיל עצום של עיתונאים שחיכו לרופרט מרדוק, יו"ר ומנכ"ל אימפריית התקשורת ניוז קורפ. "לעיתונים של מרדוק היתה השפעה הרסנית על הפוליטיקה הבריטית במשך עשורים. היא התגאתה בכך שהיא ניצחה מערכות בחירות, ואני חושב שזהו יום גדול לדמוקרטיה כאשר מעמתים את מרדוק עם מה שהוא עשה", אמר ל"כלכליסט" רוברט, מפגין בשנות ה־20 לחייו. "אנחנו צריכים תקשורת ציבורית אחראית ומאוזנת. אני חושב שהאלטרנטיבה צריכה להיות אחריות ציבורית מקיפה יותר", המשיך.
- האימפריה של מרדוק: הכנסות ניוז קורפ ב-2010 - לצפייה לחץ כאן
עיתונאית מכוונת מצלמת וידיאו לעבר המפגינים, ואלה מתחילים מיד לצעוק: "דמוקרטיה היא לא למכירה, רופרט מרדוק לכלא", מה שגרם למפגין רוברט להרים את קולו ולהוסיף: כי "ככל שיש יותר זעם ומחאה נגד מרדוק, כך יהיה קשה יותר לארגונים כמו ניוז אינטרנשיונל לפעול בדרך שבה הם פעלו". בינתיים, מאחור, המפגינים צועקים: "אנחנו שונאים את מרדוק" ו"דיוויד קמרון הביתה".
גשם על דארת' ויידר
סמוך ל־2 בצהריים עמדו עוד כמה עשרות אנשים בתור כדי להיכנס לדיון בוועדה שבה היה אמור להעיד גם איל התקשורת מרדוק. ג'יימס, סטודנט בן 19 למדע המדינה מניו זילנד, הגיע ללונדון לביקור של כמה ימים, ולא תכנן למצוא את עצמו מחכה בתור בפרלמנט. "באתי כדי לראות גוף בינלאומי גדול נחשף על כל תחלואיו, בעיקר פריצה לטלפונים. זה סוג העיתונות שאנחנו צריכים להיפטר ממנו בכל העולם", אמר.
השעה 2, ומתברר שמרדוק הגיע למקום ונכנס מהדלת האחורית, כפי שהעריך אחד הצלמים שעמדו בסמוך. כיאה לקיץ הלונדוני, זה השלב שבו החל לרדת גשם. אחד המפגינים נשא שלט שמציג את מרדוק לבוש שחורים עם חרב אור בסגנון "מלחמת הכוכבים". "זה דארת' ויידר?", אני שואל, "כן, נראה לי שזה אמור להיות הוא", הוא עונה, ומדגיש: "זה לא השלט שלי".
עכשיו זה כבר ברור: העיתונות הבריטית - ובעיקר הצהובונים משולחי הרסן שהפכו לסימן ההיכר שלה - עומדים בפני מהפכה. איש אינו יודע איפה בדיוק המהפכה תיעצר, אבל עיתונאים רבים חוששים שהחופש שממנו נהנו עד עכשיו עומד בפני סכנה ממשית: "קיימת דאגה מהותית בקרב כל העיתונים שפרשת 'ניוז אוף דה וורלד' והשפעותיה על רופרט מרדוק יעודדו פוליטיקאים להדק את הרגולציה על העיתונות. זו הסכנה האמיתית, והעיתונות תיאלץ להתמודד איתה" - כך אמר ל"כלכליסט" פיליפ סטיבנס, הפרשן הפוליטי הראשי של העיתון "פייננשל טיימס".
לדבריו, "ברגע שהחקירה המסורתית תצא לדרך, ברור שעיתונים אחרים יסתבכו, בעיקר הצהובונים וגם יומון מכובד אחד או שניים. אולם ממדי ההסתבכות לא יהיו גדולים כמו ב'ניוז אוף דה וורלד'".
החשש העיקרי בתקשורת הבריטית הוא מפני חקיקה חדשה שתגביל באופן משמעותי את חופש העיתונות, כמו זו שקיימת בצרפת. החוק בצרפת מטיל הגבלות מהותיות על פרסום חייהם הפרטיים של דמויות ציבוריות. לדוגמה, יו"ר קרן המטבע העולמית, דומיניק שטראוס־קאהן, הוא אחת הדמויות שהסתתרו מאחורי החוק הדרקוני: מעשיו בחדר המיטות היו ידועים לכמה עיתונים, אך כמעט אף פעם לא פורסמו.
פרופ' סטיב שיפרס, מהמחלקה לעיתונות בסיטי יוניברסיטי בלונדון, סבור שהדרך לעיתונות חסרת שיניים באי הבריטי עוד רחוקה: "אני לא חושב שנרחיק לכת עד כדי כך, אבל כן יהיו התאמה של חוקי לשון הרע והגדלה של הפרטיות", אמר שיפרס ל"כלכליסט". להערכתו, "קיים איזון בין האינטרס הציבורי לבין פרטיות. אם משהו חשוב מספיק כדי שיחקרו אותו, העיתונות תוכל להפר את הפרטיות. זה יישאר איפשהו באמצע".
שינוי מהותי במאזן הכוחות
עם התפוצצות המשבר באימפריית התקשורת של מרדוק, ברור שמפת העיתונות הבריטית עומדת בפני שינוי נוסף: מתקשורת שנשלטת על ידי אילי הון בודדים, או אחד כזה, לכזו שעלולה להיות כלי משחק בידי פוליטיקאים. ממד נוסף הוא הירושה במשפחת מרדוק: "בעקבות ההתפתחויות האחרונות נראה שהסיכוי שג'יימס מרדוק יירש את אביו קטן", העריך סטיבנס. "אין ספק שהכוח הפוליטי של מרדוק התמסמס במידה רבה. רכישת בריטיש סקיי על ידי מרדוק נראית עכשיו רחוקה מאוד". האם יכול להיות שבעקבות פרשת "ניוז אוף דה וורלד" הפוליטיקאים יוכלו לשלוט בתקשורת?
לדעתו, "יש בהחלט שינוי במאזן הכוחות, בעיקר עבור מרדוק שהיה איש חזק מאוד, אבל חשוב לזכור שלא צריך להגזים. פוליטקאים תמיד יחזרו אחרי העיתונות כדי לקדם את האג'נדה שלהם, והעיתונות תמיד תזדקק לפוליטקאים כמקור לסיפורים. מאזן הכוחות השתנה בהחלט, אבל מערכת היחסים תמשיך להתקיים".
לא רק האימפריה של מרדוק נמצאת בסכנה. פרופ' שיפרס סבור שעבור צהובונים בריטיים רבים, זוהי רק ההתחלה: "צהובונים אחרים ייבדקו ויימצא שהם גם פעלו בדרכים חלקלקות כאלו ואחרות. זה בהחלט לא היה קיים רק ב'ניוז אוף דה וורלד'. זהו אמנם הקורבן הראשון ונראה שגם הגדול ביותר, אבל יהיו קורבנות נוספים. כוחה של העיתונות הצהובה יקטן".
