כך הפכו 30 שנות שלטון להון של מיליארדי דולרים

האם נשיא מצרים חוסני מובארק הפך במהלך 30 שנות שלטונו במצרים לאחד משלושת האישים העשירים בעולם? לפי דיווחים שפורסמו בסוף השבוע בכלי תקשורת ברחבי העולם, הונה האישי של משפחת מובראק מוערך ב־70-40 מיליארד דולר. לשם השוואה, הונו האישי של מי שנחשב לאיש העשיר בעולם, המקסיקני קרלוס סלים, מוערך ב־74.5 מיליארד דולר; הונו האישי של ביל גייטס מוערך ב־54 מיליארד דולר ואילו הונו של המשקיע וורן באפט מוערך ב־45 מיליארד דולר.

לפי דיווח שפורסם ב"גארדיאן" הבריטי וב"אל־אכבאר" המצרי, חלקו הגדול של ההון של משפחת מובארק מושקע בנדל"ן בלונדון, בניו יורק, ברודיאו דרייב בבוורלי הילס ובאתרי נופש יוקרתיים בשארם א־שייח'. בדיווח מתואר כי במסגרת תפקידו, מובראק נהנה מגישה ישירה להשקעות רחבות היקף אשר הניבו לו רווחי עתק. "הפעילות העסקית שנבעה משירותו בצבא ובממשלה העצימה את הונו האישי", אמרה בראיון לרשת ABC אמאני ג'מאל, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת פרינסטון. לדבריה, "משטר זה התאפיין בהרבה מאוד שחיתות ובניצול משאבים ציבוריים לצורכי רווח אישי. מדובר בדפוס שנפוץ בקרב דיקטטורים במזרח התיכון".

שכונת רודיאו דרייב בבוורלי הילס צילום: בלומברג

השיטה: מכירת חיסול של נכסי מדינה תמורת "קופון"

"הרבה מאוד מהכסף של משפחת מובארק נמצא בחשבונות שוויצריים ובנדל"ן לונדוני, החביבים במיוחד על מנהיגי המזרח התיכון", אמר בראיון ל"טלגרף" הבריטי כריסטופר דוידסון, מרצה למדיניות המזרח התיכון באוניברסיטת דורהאם בצפון אנגליה. לדבריו, חוסני מובראק, רעייתו סוזן ושני בניהם גמאל ועלא הצליחו לצבור את הונם באמצעות כמה שותפויות עם משקיעים ועם גופים זרים. אלאדין אלאסאר, מחבר הספר "אחרון הפרעונים: מובראק ועתידה המעורפל של מצרים בעידן אובמה", הוסיף כי למשפחת מובראק כמה בתי מגורים במצרים, אשר את חלקם ירשו מנשיאים קודמים.

בנק UBS השוויצרי צילום: בלומברג

לפי "אל־אכבאר", מובראק מחזיק ברוב כספו בבנק UBS השוויצרי ובבנק אוף סקוטלנד. עם זאת, חלק מהנתונים שעליהם מתבססות הערכות שווי הונה האישי של משפחת מובארק נכונים לתחילת שנות האלפיים ואינם עדכניים.

חלק מההערכות שפורסמו בסוף השבוע יוחסו לאופוזיציה המצרית, הטוענת כי משפחת מובארק ומקורביה צברו הון בשווי הנע בין 45 ל־55 מיליארד דולר במהלך שלושת העשורים האחרונים. האופוזיציה טוענת כי מאז עליית חוסני מובארק לשלטון הוא הקיף את עצמו בשורת אנשי עסקים, שבאמצעות חברות קש השתלטו על אוצרותיה של המדינה.

כך למשל, האופוזיציה מאשימה כי שר ההשקעות לשעבר של ממשלת מובארק, מחמוד מוחי א־דין, מונה במטרה למכור את נכסי המדינה - ובהם בנקים, חברות ובתי מלון - למקורבי משפחת מובארק. דוגמה נוספת לדרכה של משפחת מובארק להון העצום שצברה לכאורה היא במכירת חברת המשקאות "אל־אהראם" לאיש העסקים אחמד זיאת, המקורב לגמאל מובארק. החברה נמכרה באמצע העשור הקודם בכ־10 מיליון דולר אף שהיקף מכירותיה עומד על כ־200 מיליון דולר בשנה. שלוש שנים אחרי שרכש את החברה, זיאת מכר חלק ממנה לחברת היינקן תמורת כ־300 מיליון דולר. לפי האופוזיציה, עסקאות מסוג זה תמיד טומנות בחובן "קופון" למשפחת מובארק.

שכונת בלגרביה בלונדון צילום: בלומברג

ברשימת המקורבים: חוסיין סאלם מ־EMG

האופוזיציה המצרית הרעיפה על התקשורת העולמית דוגמאות צבעוניות לעסקאות "לא כשרות" שבהן היו מעורבים לכאורה הנשיא מובארק ומקורביו. כך, למשל, שר התיירות לשעבר אחמד מגרבי קיבל פטור מהמשך תשלום חובותיו לבנקים המצריים, העומדים על 3 מיליארד לירות מצריות. עוד הוזכר בדוגמאות אחמד עז, בכיר במפלגת השלטון, החולש על שוק הפלדה והברזל של מצרים. השניים הושמו בסוף השבוע במעצר בית ונאסר עליהם לצאת ממצרים.

אנשי עסקים נוספים ששמם נקשר עם משפחת מובארק ועם עסקאות התעשרות מפוקפקות על חשבון נכסים לאומיים הם שפיק גאבר, בעל זיכיון מותג הרכב סקודה במצרים; מעתז אלאלפי, בעל חברת אמריקנה השולטת בשוק מוצרי המזון במצרים; מוחמד פריד חמיס, חבר פרלמנט מטעם מפלגת השלטון ואחד מבעלי החברות הגדולות בתחום הטקסטיל במדינה; ומוחמד לוטפי מנסור, המחזיק בזיכיונות של מותגים בינלאומיים מתחומים שונים במצרים, ובהם שברולט, אופל, מרלבורו ומקדונלד'ס.

שמות נוספים שהזכירה האופוזיציה כחברי "פמליית" מובארק הם מוחמד ראשיד מוחמד, שר סחר החוץ והתעשייה לשעבר, המשווק במצרים את מוצרי ליפטון ורקסונה; גלאל א־זרבה, בעל חברת נילוס להלבשה ויצרן עבור מותג־העל פייר קארדן; טאהר חילמי, בעל חברת ערוצי לוויין; ראוף גבור, בעל זיכיון חברות יונדאי ווולבו במצרים; פרג עאמר, יו"ר החברה המצרית להקפאת בשר וייצורו; ואחמד ערפה, מבעלי חברת גולדן טקס המפעילה רשתות למוצרי הלבשה במצרים.

שם נוסף שהוזכר בידי האופוזיציה כמקורב למשפחת מובארק ולעסקיה הוא חוסיין סאלם. סאלם מוכר בישראל כשותף בחברת הגז EMG, בה מושקע גם איש העסקים הישראלי יוסי מימן. החברה מספקת כ־40% מצריכת החשמל של ישראל.

הכותב הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים