בריטניה: הממלכה האבודה
לא רק הסיטי של לונדון בצרות. מיטב סמלי התרבות הבריטית קורסים לנוכח המשבר הכלכלי הגלובלי, מרשתות פאבים ועד למלתחה הרשמית של המלכה
זמנים יפים עוברים, כך נדמה, על הפופוליזם בבריטניה. בצל המשבר שטופה כיום הממלכה בגל של קריאות מפיהם של פוליטיקאים שמעודדים את הבריטים לרכוש תוצרת מקומית. זאת מאחר שלשיטתם, מדובר באמצעי ראשון במעלה בדרכה של הכלכלה להתאושש. "הבראה כלכלית מתחילה בבית, על צרכנים להיות גאים לרכוש תוצרת מקומית בריטית", הכריז ניק קלאג, מנהיג מפלגת האופוזיציה הליברל־דמוקרטית.
שורה של הפגנות ספונטניות שקיימו בשבועות האחרונים פועלי בתי זיקוק באנגליה ובוויילס, תחת הסיסמה "משרות בריטיות לעובדים בריטים", היטיבה גם היא לבטא את החשש שרבים מהמקומיים חשים לנוכח מה שנראה כ"השתלטות זרה" על הכלכלה המקומית - אך מתקשים כפי הנראה להשלים עם העובדה כי בריטניה, הממלכה המאוחדת, אינה עוד מה שהיתה.
הודות לשורה של רפורמות כלכליות שיושמו במהלך כהונתה של "אשת הברזל" מרגרט תאצ'ר, עם הפרגמטיזם הכלכלי של ה"ניו־לייבור" בהנהגת טוני בלייר, רשמה בריטניה הצלחה יוצאת דופן בכל הנוגע להשתלבותה בכלכלה העולמית. תהליך הגלובליזציה המואץ ניכר היטב ברחובותיה הראשיים של בריטניה, שאיבדו בהדרגה את ייחודם. ברובם ככולם ניתן כיום למצוא את סניף הרשת של כל מותג בינלאומי מוביל. גם התייר הסולד ממסחור, המדיר בדרך כלל את רגליו ממרכזים הומי אדם, יתקשה שלא להיתקל בסניפי גאפ, מקדונלד'ס, וסטארבקס. במהלך מסעותיו סביר להניח כי ייתקל גם באחד ממאות אלפי מהגרי העבודה החוקיים ממדינות מזרח אירופה החברות באיחוד האירופי, שמהווים כיום את עמוד השדרה של עובדי הכפיים, מגזר שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של "מעמד הפועלים".
ההומוגניות המאפיינת כיום את רחובות בריטניה היא סממן יחיד בלבד לתופעה רחבה יותר, שנדמה כי הואצה על ידי המשבר הכלכלי - שהשפעתו הגיעה הרבה מעבר לסיטי, הרובע הפיננסי העצום של לונדון. בריטניה של השנים האחרונות הולכת ומתפרקת משורה של סמלי תרבות ייחודיים, רבים מהם בעלי מאפיינים כלכליים. חברות לשיווק תה, המטבע המקומי, יצרני בגדים למעמד האצולה שהחלו לפעול עוד במאה ה־18, שהיו כולם שם נרדף למסורת שהפכה שם נרדף ל"אנגליות" באשר היא - כולם פינו את מקומם מאז החל המשבר העולמי לתת את אותותיו בכלכלה הבריטית. "המיתון הוא בר־חלוף, אולם בעת שבה יצרנים וקמעונאים ותיקים סוגרים את שעריהם לתמיד", כתבה העיתונאית מרי רידל ב"דיילי טלגרף", "התחושה היא שחלק מההיסטוריה הבריטית גוסס".
תה מנחה - קריסתן של חברות תה
היה זה מלון ה"ליינסבורו" במרכז לונדון שזכה בתואר הנחשק. בשנה שעברה נבחר מלון הפאר שבמרכז לונדון על ידי "גילדת התה", המהווה חלק מ"מועצת התה של הממלכה המאוחדת", ל"מגיש תה המנחה הטוב ביותר בלונדון". חלוקת הפרסים מטעמה של הגילדה היא המחשה לכך שטקס שתיית התה של אחר הצהריים - מנהג שהתפתח בקרב האצולה הבריטית במהלך המאה ה־19 - טרם חלף מהעולם. זאת למרות העובדה שהטקס הקפדני הכרוך בגמיעת אותו נוזל חם, המוגש לצד אוסף מדויק של כריכוני מלפפון סקונ'ס ועוגיות תה, מהווה כיום בעיקר אטרקציה לתיירים המוכנים לשלם עבורו מחיר מופקע (כ־40 ליש"ט לאדם ב"ריץ"). מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים, אולי בהשפעת אין ספור סניפים של רשתות קפה מסוגה של סטארבקס, שהיקף צריכת הקפה בממלכה עולה בהתמדה.
את המחיר נאלצה לשלם באחרונה אחת החברות הוותיקות בבריטניה לממכר תה ומוצריו. בחודש דצמבר האחרון נקלעה רשת החנויות וויטארד להליכי פשיטת רגל, 132 שנה לאחר שמייסדה וולטר וויטארד החל לסחור בתה שיובא לממלכה מרחבי האימפריה, בעיקר מסין ומהודו. אף שבמרוצת השנים החלה וויטארד להציע בסניפי הרשת כלים להגשת תה, עוגיות ואפילו קפה, היה ונותר התה, על מאות הסוגים שעיטרו את חנויותיה, מוצר הדגל שעמו מזוהה וויטארד יותר מכל. העסק ששרד בהצלחה שתי מלחמות עולם (ואף נאלץ להעתיק את מיקומו לאחר שמחסניו ספגו פגיעה ישירה במהלך ההפצצה הגרמנית ב־1940), את השפל הכלכלי הגדול של שנות השלושים, ושפותח על ידי יורשיו של וויטארד לרשת שכללה 130 סניפים בבריטניה ומדינות נוספות כגון סינגפור, ארצות הברית ודובאי - נמכר לאחרונה לקרן השקעות פרטית לאחר שעמד בפני קריסה.
כלבו למעמד הפועלים - דעיכתה של רשת וולי'ס
וויטארד אינה היחידה. גלי ההלם שיצרה קריסתו של בנק השקעות האמריקאי ליהמן ברדרס הכריעו גם את ויילה, אחת מיצרניות הבגדים הוותיקות בבריטניה שנוסדה ב־1784 כהולינס אנד קומפני. ב־1894 קיבלה החברה את שמה הנוכחי הקרוי על שם סוג בד העשוי צמר וכותנה שאותו החלה לייצר באופן בלעדי שלוש שנים קודם לכן. למרות מכירות שהסתכמו בשנה שעברה ב־30 מיליון ליש"ט נקלעה ויילה, המפעילה 120 סניפים בבריטניה, להליכי פשיטת רגל ונמכרה בראשית החודש למתחרתה אוסטין ריד. "החתולים השמנים מהסיטי הצליחו להפיל עוד מותג היסטורי", אמר לרשת סקאיי פול קני, מזכירו הכללי של איגוד העובדים GMB. עוד נפגעה מהמשבר רשת חנויות הכלבו השכונתיות וולוורת', הידועה בבריטניה בשם החיבה "וולי'ס", שנוסדה בליברפול ב־1909 כזרוע של הרשת האמריקאית המפורסמת ונהפכה ב־1982 לחברה עצמאית. בינואר, בשנת המאה להיווסדה, נסגרו 807 סניפי הרשת תוך פיטורי 30 אלף עובדיה.
מלתחת המלכה - הוד מלכותה תלבש בגד פעמיים
המשבר הכלכלי הצליח לשנות סדרי עולם גם במסורות ממושכות אף יותר מזו של וויטארד. לאחרונה דיווחה סוכנות הידיעות (הצרפתית, יש להדגיש) AFP, כי מלכת אנגליה נראתה בכמה אירועים רשמיים כאשר היא לובשת את אותה החליפה. כך, לדוגמה, בביקור שערכה לאחרונה אליזבת' השנייה בסלובקיה, היא עטתה את אותה השמלה הוורודה שלבשה בנובמבר האחרון במהלך טקס לכבוד חג הפסחא. במהלך הביקור נראתה המלכה בבגד אדום שלבשה באירוע רשמי אחר באפריל שעבר. לפי סוכנות הידיעות, אף ביקשה המלכה ממלבישיה לתפור עבורה חליפות מבדים שנשמרו במחסני הארמון, שאותם קיבלה כמתנה בסיור שערכה במזרח התיכון לפני 20 שנה. הקוד המלכותי קובע, אגב, כי למעט מקרים יוצאי דופן, נאסר על המונרך ללבוש את אותו הבגד פעמיים באירועים רשמיים. "המלכה תמיד מנסה להתאים עצמה לתחושות השוררות בקרב העם", אמר ל־AFP ניקולאס דיוויס, מחברה של סדרת ספרים על בית המלוכה.
הליש"ט - "הצטרפות ליורו תהיה השפלה לאומית"
האם משבר כלכלי בקנה מידה היסטורי יכול להביא לחיסולו של מטבע הנמצא בשימוש, על גלגוליו השונים, יותר מ־1,200 שנה? התשובה, אם תשאלו את הבריטי הממוצע, היא בהחלט לא. בסקר שנערך בבריטניה לפני חג המולד הצהירו 71% מהנשאלים כי אינם מעוניינים להיות חלק מהאיחוד המוניטרי באירופה, מהלך שמשמעותו המעשית היא אימוץ היורו כמטבע הרשמי של הממלכה וזניחתו של אמצעי התשלום הוותיק שנכנס לתוקף בשנת 775 לספירה, והידוע מאז שנת 1078 כ־Sterling.
על רקע הפיחות שחל בערכה של הליש"ט, המייקר לבריטים את מוצרי היבוא, החופשות בחו"ל, הגז לחימום והדלק, גוברים הקולות לאימוץ המטבע האירופי. ז'וזה מנואל בארוסו, נשיא נציבות האיחוד האירופי, אף טען בחודש דצמבר בפומבי כי "פוליטיקאים בכירים בבריטניה" דנו עמו באפשרות הזו. באופן דומה הצהיר השר הממונה על ענייני עסקים פיטר מנדלסון, שבטווח הארוך מטרתה של הממשלה היא לצרף את בריטניה למדינות גוש היורו, אם כי "לא בשלב זה".
המיתון החריף לא פגם, עם זאת, בהתנגדותם של הבריטים לאיחוד המוניטרי, התנגדות הנובעת מסיבות רגשיות, היסטוריות וכלכליות גרידא. "השטרלינג הוא חלק בלתי נפרד מהזהות הבריטית", נכתב במאמר דעה שפורסם לאחרונה בעיתון "גרדיאן". "הריבונות שלנו, הכרוכה במלך ובמטבע, נמצאת בסכנה. אם נצטרף ליורו, שממנו נמנענו תקופה כה ממושכת, הדבר יתפרש בעיני רבים כהשפלה לאומית".
אחוזה כפרית - ביתו של האנגלי כבר אינו מבצרו
האחוזה הכפרית היתה מאז המאה ה־16 לאחד מסמליה המובהקים של האריסטוקרטיה הבריטית. בית אחוזה גדול בלבו של שטח אדמה המונה כמה עשרות או מאות דונם, מוקף בכפרים ציוריים, הנו מראה שכיח למדי מ"ההיילנדס" של סקוטלנד בצפון ועד למשעולים הירוקים של דבון וקורנוול בדרום־מערב האי.
את מקומה של האצולה תפסו בשנים האחרונות מתעשרים חדשים מרובע העסקים של לונדון. בנקאי השקעות, מנהלים בכירים ועורכי דין שרכשו לעצמם אחוזות ובתים כפריים, מנסים לסגל לעצמם חלק מאותה מסורת, תוך ניצול העובדה שרבות מהמשפחות שהחזיקו בבתים הללו במשך מאות שנים נאלצו למכור את הנכס. הוצאות התחזוקה הגבוהות עשויות להגיע בחלק מהמקרים למיליוני ליש"ט. גל פשיטות הרגל והפיטורים בתעשיית הפיננסים הבריטית שם קץ, ולו באופן זמני, לגל הרכישות. "המשבר הכלכלי גרם לרבים לשקול מחדש את אורח חייהם. הכסף החדש נעלם מהשוק", אמרה ל"פייננשל טיימס" סו סטייר, דוברת המכון המלכותי של סוקרי הנדל"ן (RICS). לדבריה, מחירה של קרקע באזורים כפריים הכפיל עצמו במהלך שלוש השנים עד אמצע 2008, אז הגיע שווי אקר (כ־4,000 מ"ר) לשיא של 5,248 ליש"ט. בסוף השנה שעברה ירד מחירו של אקר ל־4,994 ליש"ט, וכעת מעריכים 80% מחברי ה־RICS כי המגמה תימשך.
הפאב השכונתי - 40% זינוק בקריסות רשתות פאבים
"פאב כפרי הוא גן עדן עלי אדמות, המסמל עבורי את כל מה שני אוהב באי הזה", כתב בעל הטור טום אטלי ב"דיילי מייל". "אידיליה פירושה פאב בן מאתיים שנה, בעל תקרות נמוכות, עם אח מבוערת בימי החורף ושולחנות מסודרים בחוץ בערבי הקיץ, הפונים לכיוון המדשאות שבמרכז הכפר".
גן העדן של אטלי נמצא בסכנה. 1,973 פאבים נסגרו בבריטניה ב־2008, עלייה של 40% לעומת השנה הקודמת. בעלי הפאבים מצביעים על העלאת המס על אלכוהול (המהווה כיום יותר משליש ממחירה של כוס בירה), איסור העישון במקומות ציבוריים והמחירים הנמוכים של משקאות חריפים שמציעים הסופרמרקטים בתקופת המיתון, כגורמים העיקריים למצבם הקשה.
לאחרונה השיקה המפלגה השמרנית קמפיין הקורא לממשלה להפחית את המיסוי על הבירה. לדברי ג'רמי האנט, השר לענייני תרבות בממשלת הצללים של האופוזיציה, מהווים הפאבים "חלק קריטי מהמסורת והמורשת שלנו, ואף משמשים מעין מרכזים קהילתיים המסייעים בכך לקבוצות אוכלוסייה מגוונות, קבוצות ספורט, והעסקים הסמוכים להם".
מי שעדיין סבור כי פאב אנגלי עשוי להיות השקעה טובה מוזמן לנסות ורכוש את ה־Great Western, פאב בן שלוש קומות בברמינגהם העומד כעת למכירה. המחיר, אגב, הוא 1 ליש"ט.
