שוקי ההון הערביים: 51% מבורסת עמאן נמצאים בידיים זרות

המשק הירדני, שלא התברך במשאבים טבעיים רבים, היה מאז ומתמיד מושפע מהמצב הגיאו־פוליטי האזורי. זהו משק הקטן יחסית שנאלץ לתמרן לא פעם במים הסוערים של המזרח התיכון כשפרצי האלימות בשטחי הגדה המערבית ובעיראק לא סייעו לסיכויי צמיחתו.

למרות המצב הפוליטי השביר באזור מציג המשק הירדני אינדיקטורים חיוביים מאז תחילת העשור הנוכחי. חרף הפעילות החיובית החל לרחף צל כבד בשנתיים־שלוש האחרונות מעל המשק הירדני נוכח מחירי הנפט והמזון הגואים ופער ההכנסות המתרחב בקרב שכבות האוכלוסייה בממלכה.

במידה מסוימת ירדן היא אחת הנפגעות הגדולות ביותר מבחינה כלכלית מנפילתו של הרודן סדאם חוסיין בעיראק. השליט העיראקי נהג לספק לירדן את צורכי הנפט שלה ללא תמורה או במחירים מופחתים ונפילתו הביאה את הירדנים למצב שהם אינם מכירים - תשלום מחיר מלא תמורת הנפט. עליית מחיר הנפט הגבירה בשנים האחרונות את הלחץ על תקציבה של ממשלת ירדן, שנאלצה להקצות סכומים הולכים וגדלים לסבסוד הדלקים.

סוחרים בבורסה בעמאןצילום: בלומברג

כתוצאה מעליית המחירים ומירידת הסיוע מחו"ל הולך ומאמיר הגירעון התקציבי הירדני. בסוף 2007 הגיע הגירעון לשיא של קרוב ל־800 מיליון דולר, קרי עלייה של 45% בהשוואה לנתון של סוף 2006. הסיוע הכספי מחו"ל היווה מאז ומתמיד מרכיב חשוב בכלכלה המקומית, אולם מאז 2007 נרשמה ירידה תלולה. משיא של כ־1.3 מיליארד דולר בשנת 2003 ירד הסיוע לכ־480 מיליון דולר בלבד. ההאטה בעולם וכן דרישות סיוע ממדינות אחרות (כולל עיראק, לבנון והרשות הפלסטינית) דחקו את ירדן מקדמת רשימת המדינות  הזקוקות לסיוע.

אף שהמשק הירדני מגלה שיעורי צמיחה נאים בשנים האחרונות, ניכרים לאחרונה סימני האטה. בשנת 2004 הגיעה הצמיחה במשק ל־8.4%, אולם בשלוש השנים הבאות נרשמה האטה הדרגתית שהסתכמה ב־5.8% ב־2007. מגזר הבנייה והנדל"ן הניע את גלגלי הצמיחה של המשק הירדני בשנים האחרונות. מספר אישורי הבנייה גדל בשנה שעברה בכ־5% בהשוואה ל־2006. הגידול בשוק מיוחס למספר גורמים ובראשם הגידול באוכלוסייה, הגברת זרם הפטרו־דולרים מצד אנשי עסקים ממדינות המפרץ והתגברות הביקוש מצד גולים עיראקים וירדנים אמידים.

סחר משנות השלושים

מגזר המסחר והשירותים גילה אף הוא סימנים מעודדים בשנה שעברה. כך, למשל, האשראי הבנקאי למגזר זה צמח בשנת 2007 בקרוב ל־12.5%. נוסף על כך, ההכנסות מתיירות זינקו ביותר מ־12% והסתכמו בכ־2.3 מיליארד דולר. תרומת מגזר התיירות למשק הירדני נאמדה בכ־11% בסוף 2007. עיקר פעילות הבנייה מתרכזת באזור הבירה עמאן. עם זאת, עליית מחירי התשומות (היקף השימוש במשאבים) ובעיקר העלייה במחירי הפלדה הביאו להערכות של ירידה בשיעור של 40% בפעילות מגזר התעשייה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2008 בהשוואה לתקופה המקבילה, מה שעשוי להוביל להאטה בצמיחת המשק השנה.

שוק המניות של עמאן פועל במתכונתו הנוכחית, קרי גוף פרטי ללא כוונות רווח עם אוטונומיה ניהולית ופיננסית, מאז 1999. שורשיה של בורסת מניות בממלכה הירדנית נטועים עוד משנות השלושים של המאה הקודמת, אז החלו להיסחר באופן בלתי רשמי ומאורגן מניות של חברות ציבוריות גדולות.

הבנק הערבי היה החברה הציבורית הראשונה שהוקמה בירדן בשנת 1930. לאחריו הוקמו חברות ציבוריות גדולות נוספות ובהן החברה הירדנית לטבק ולסיגריות ב־1931, חברת החשמל הירדנית ב־1938 וחברת מפעלי המלט ב־1951. איגרות החוב הקונצרניות הראשונות בירדן הונפקו בתחילת שנות השישים.

התפתחותו של שוק מניות בלתי רשמי הביאה את הממשלה לפעול למען הקמתו של שוק מניות מאורגן. זאת כדי שהרשויות יוכלו לפקח על ההנפקות שבו ועל הסחר השוטף במניות וכדי להבטיח מסחר הוגן שיגן על המשקיעים הקטנים. במשך שנים נכלל רעיון הקמת שוק המניות בתוכניות הפיתוח הכלכלי של הממלכה, אולם ללא תוצאה פרקטית.

במהלך 1975 ו־1976 השקיע הבנק המרכזי של ירדן מאמצים רבים, עם מומחים מטעם הבנק העולמי, בבדיקת האפשרות להקים שוק הון מקומי. מסקנת המחקרים היתה כי היקף המשק הירדני ופעילותו של המגזר הפרטי מצדיקים את הקמתו של השוק. מסקנת המומחים היתה גם כי שוק כזה יגביר את פוטנציאל הצמיחה של המשק הירדני.

השוק של עמאן נפתח בתחילת 1977 באופן רשמי למסחר ומאז פתיחתו הוא צמח בצורה מרשימה. שיעורי הצמיחה שלו בשנים האחרונות הם מהמהירים בעולם הערבי. בשנת 1978 היו רשומות למסחר 66 מניות ואילו כיום ישנן כ־245 מניות. שווי השוק כיום נע סביב 40 מיליארד דינר ירדני (כ־56 מיליארד דולר) בעוד בשנת 1978 שווי השוק הסתכם ב־286 מיליון דינר בלבד (כ־400 מיליון דולר בערכים של היום).

ממשלת ירדן פעלה ב־30 השנים האחרונות כדי לסייע לשוק המניות לפרוח. הדבר התבטא בעיקר באימוץ חקיקה שתקדם את השוק לסטנדרטים הבינלאומיים ובניסיונות בלתי פוסקים לרפורמה כלכלית. בשוק ההון ננקטה שורה של צעדים ובהם חיזוק מנגנוני הפיקוח על השוק, פישוט הליכי ההשקעה והגברת השקיפות.

בשנת 1997 אומץ חוק ניירות הערך הירדני הנחשב לנקודת מפנה מבחינת התפתחות שוק ההון בממלכה. נוצרה הפרדה בין הפיקוח והחקיקה לבין הניהול השוטף של שוק ההון. הניהול הופקד בידי המגזר הפרטי בעוד הפיקוח והחקיקה הועברו לסמכותו של גוף ממשלתי הנקרא "ועדת ניירות הערך הירדנית". החוק הביא להקמתה של בורסת עמאן במתכונתה הנוכחית. הבעלות על שוק ההון הועברה לידי חברות הברוקרים שמספרם עולה כיום על 70. המסחר בבורסת עמאן נפתח באופן רשמי ב־11 במרץ 1999.

קיימים שני תתי־שוק בשוק המניות של עמאן. ההפרדה בין השוק הראשון והשני נעשתה לטובתו של המשקיע כדי שיוכל להכיר היטב את סטטוס החברה שבה הוא מעוניין להשקיע ואת המחויבויות שלה. חלוקה זו מגבירה גם את מידת השקיפות של הבורסה והמניות הנסחרות בה. כמו כן, מתקיים סחר באג"ח קונצרניות ובאג"ח לפיתוח.

שווי השוק צמח פי חמישה

בשוק של עמאן ישנם מספר קריטריונים שבהם חברה צריכה לעמוד לפני שתוכל להנפיק את מניותיה ב"שוק הראשון" הנחשב למרכזי יותר בבורסה. חברה המעוניינת להיות רשומה בשוק זה חייבת להציג רווחיות במשך לפחות שנתיים מתוך שלוש השנים האחרונות בטרם תרשום את מניותיה למסחר.

יתרה מזאת, החברה צריכה לעמוד בקריטריונים בדבר נתח המניות המונפקות ומספר בעלי המניות. התקנות לגבי "השוק השני" מקלות יותר. חברה המעוניינת לרשום מניותיה למסחר בתת־שוק זה יכולה לעשות זאת מיידית מרגע קבלת האישור ממשרד המסחר והתעשייה הירדני. בעבר סווגו החברות לארבעה מגזרים — בנקאות, ביטוח, שירותים ותעשייה.

לאחרונה הוחלט לצמצם את הסיווג לשלושה מגזרים — פיננסי, שירותים ותעשיות. כל מגזר כזה נחלק למספר תתי־מגזר. בבורסה שולטות חמש מניות מובילות ביותר מ־63% משווי השוק. המניה הגדולה ביותר היא של הבנק הערבי שהוא אחת מהקבוצות הבנקאיות הוותיקות והגדולות בעולם הערבי. בהקשר הישראלי הועלה בשנים האחרונות שמו של הבנק בנושא מימון הטרור הפלסטיני. הסחר בבורסה של עמאן מתקיים בכל שבוע בימים ראשון עד חמישי מ־9:30 ועד 12:15.

הבורסה של עמאן מעודדת השקעות זרות. מאז שנת 2002 חל גידול הדרגתי באחזקות הזרים בבורסה של עמאן מ־37% בשנת 2002 ועד כ־49% בשנת 2007. החוק הירדני מגביל את ההשקעה הזרה עד לשיעור של 49% או 50% במגזרים מסוימים. יותר מ־80% מעסקאות הזרים בבורסת עמאן מבוצעות על ידי משקיעים ערבים.

ב־2006 הוחזקו 49% מהמניות על ידי חברות ירדניות מתוך כ־600 אלף מחזיקי המניות בבורסה. כ־45% מהמניות הוחזקו על ידי משקיעים זרים, ואילו ממשלת ירדן החזיקה בכ־6% מהמניות בבורסה באמצעות "תאגיד ההשקעה הירדני" שבבעלותה. בסקטור הבנקאות אחזקות הזרים עולות בהדרגה מעל 50% ובסוף 2007 הגיעו לכ־57%. בסוף יוני 2008 המניות בבעלות הלא ירדנים בבורסת עמאן תפסו נתח שוק של 50.9% - 33.5% הוחזקו על ידי משקיעים ערבים ואילו 17.4% הוחזקו על ידי משקיעים זרים לא ערבים.

בשבע השנים האחרונות כל האינדיקטורים מלמדים על שיעורי צמיחה משמעותיים בבורסה. מספר המניות הנסחרות עלה מ־161 בשנת 2001 ל־245 בסוף 2007, ושווי השוק צמח ביותר מפי חמישה בתקופה הנידונה מכ־6.2 מיליארד דולר בשנת 2001 ליותר מ־40 מיליארד דולר בשנת 2007 (למרות ירידה בשנת 2006). היקף הסחר היומי הממוצע עלה מקצת פחות מ־4 מיליון דולר ביום בשנת 2001 לכ־70 מיליון דולר ביום בממוצע בשנת 2007, ומכפיל הרווח בשנת 2007 הסתכם ב־28 לעומת 15.3 בשנת 2001.

דאו ג'ונס ירדני

במשך השנים התפתחו מספר מדדים לשוק של עמאן. ב־1980 הוצג לראשונה המדד לפעילותו של "השוק הפיננסי של עמאן". המדד התבסס על חישוב פעילותן של 38 מניות והחל מבסיס של 100 נקודות. הבסיס שונה ל־1,000 נקודות ב־2004. כתוצאה ממחקר סטטיסטי מעמיק החל השוק של עמאן לחשב במהלך 1992 גם את "מדד הקפיטליזציה של השוק" בהתבסס על 50 מניות. מספר המניות הוגדל ל־60 במהלך 1994. בשנת 2001 הועלה מספר המניות ל־70, ואילו בשנה שעברה עודכן המדד המתבסס מאז על פעילותן של 100 מניות בשוק. כמו במקרה של המדד הכללי, מדד הקפיטליזציה החל מבסיס של 100 נקודות שעודכן ל־1,000 נקודות בתחילת 2004.

לאחרונה, ובכדי ליצור מדד פעילות המותאם יותר לסטנדרטים הבינלאומיים, החל השוק של עמאן להשתמש במדד נוסף לחישוב פעילותו, וזאת בשיטת "הכמות הצפה" (free float) שהנה סטנדרט במרבית הבורסות בעולם, כולל בבורסה הישראלית, ולפיה משקל כל מניה נקבע על פי שווי אחזקות הציבור במניה. זאת בניגוד לשיטת החישוב המבוססת על שווי שוק של החברה, הכוללת גם מניות שאינן חופשיות למסחר על ידי הציבור. מדד זה יקטין את ההשפעה על המדד מצד חברות בעלות ערך שוק גבוה.

בעתיד מתכוונת הבורסה של עמאן להציג את מדד "דאו ג'ונס 100", שישקלל את ביצועיהן של 100 המניות הגדולות בשוק הירדני. המדד פותח עם מומחי חברת דאו ג'ונס.

הבורסה בעמאןצילום: בלומברג

בפני ירדן ניצבת שורה של אתגרים אם ברצונה לשמור על יציבות כלכלית. הבעיה הבוערת ביותר, מעבר לגירעון התקציבי, היא האינפלציה.

בשנת 2007 עלו המחירים בכ־5.7%. בשנים 2007–2004 הסתכמה האינפלציה בכ־22% כשהעלייה המשמעותית ביותר נרשמה במוצרי המזון (כ־33%). במדינה שבה שיעור העוני הרשמי עולה על 15% עליית מחירי המוצרים הבסיסיים אינה דבר של מה בכך. במדינות מסוימות ששער המטבע שלהן חופשי קוזזה עליית מחירי המזון באמצעות התחזקות המטבע המקומי לעומת הדולר. אלא ששער הדולר בירדן קבוע מאז 1995 ומומחי כלכלה ממליצים לממשלת ירדן לייסף בדחיפות את המטבע המקומי כלפי הדולר כדי לרסן את האינפלציה.

אוכלוסיית ירדן מנתה בסוף 2006 כ־6 מיליון נפש עם תוצר מקומי לנפש של קצת פחות מ־2,000 דולר לשנה. הנתון הכללי הזה אינו משקף את אחת הבעיות הקשות של ירדן. האי־שוויון בהתפלגות ההכנסות בממלכה ההאשמית הולך וגובר. מדד ג'יני המשקף תופעה זו עלה מ־0.391 בשנת 2002 ל־0.399 בשנת 2006.

מעבר לכך, נתונים המתפרסמים על ידי גופים בירדן טוענים כי העשירון העליון בירדן אחראי ל־26.7% מהצריכה הכוללת ולכ־30% מההכנסות בעוד העשירון התחתון שולט על 3.3% מהצריכה ועל 2.7% מההכנסות. פערים אלה צפויים כנראה להתרחב אם עליית המחירים תימשך. האבטלה היא בעיה נוספת המעיקה על המשק הירדני. הממשלה טוענת להצלחות בתחום זה עם ירידה ל־13.1% בסוף 2007 לעומת כ־14% בסוף 2006. שיעור האבטלה גבוה בין השאר בגלל שיעור תעסוקה נמוך בקרב הנשים.

אתגר נוסף בפני מקבלי ההחלטות בירדן הוא הגידול המהיר באוכלוסייה. עם שיעור צמיחה ממוצע של כ־2.5% במהלך השנים האחרונות והתרכזות כ־80% מהאוכלוסייה בערים, ירדן חייבת לפתח בקצב מוגבר את התשתיות. תוספת של כמיליון פליטים עיראקים מאז 2003 מגבירה את הלחץ על התשתיות.

סיום מרשים ב־2007

הסחר בבורסה התנהל בעצלתיים במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2007 עם עלייה של 3.8% בערך מדד המחירים הכללי. ברבעון האחרון של השנה נרשמה מגמת התאוששות מפליאה, כשהמדד סגר עלייה של יותר מ־31%.

בסך הכל, לאורך השנה צמח מדד המחירים הכללי של בורסת עמאן בכ־36% ונסגר בסוף השנה ברמתו הגבוהה ביותר - 7,519.3 נקודות. לפי קרן המטבע הערבית, הבורסה הירדנית דורגה בסוף השנה שעברה במקום הרביעי מבחינת שיעורי הצמיחה מבין 15 שוקי ההון בעולם הערבי. מגזר התעשייה רשם את הזינוק המרשים ביותר, כ־82%. מגזר הבנקאות עלה ב־30%, מגזר השירותים עלה בכ־20% ואילו מגזר הביטוח רשם עלייה של כ־18%.

הרווחים הנאים בשוק הראשון הביאו לפעילות ערה של הנפקות במהלך שנת 2007 עם 18 חברות חדשות שהצטרפו לשוק. החברות החדשות עם העלייה המשמעותית של המדד הביאו לגידול של קרוב ל־39% בשווי השוק שהסתכם בכ־40 מיליארד דולר בסוף השנה. שווי השוק של בורסת עמאן היווה 25.7% מתמ"ג של ירדן ב־2007 לעומת 21.1% בסוף 2006. הסחר הכולל בבורסה של עמאן במהלך 2007 הסתכם בכ־17 מיליארד דולר.

כ־50% מסכום זה תפס מגזר השירותים, כ־20% תפס מגזר הבנקאות ואילו מגזר התעשייה תפס קרוב ל־14%. הנזילות הגבוהה באזור הביאה את ההשקעות הזרות בבורסה לצמוח בקצב מהיר יותר מזה של שווי הבורסה. השקעות הזרים עלו מ־45.5% בסוף 2006 ל־48.9% בסוף 2007. במגזר התעשייה הגיעו אחזקות הזרים בסוף השנה שעברה ל־52%, במגזר הפיננסי ל־50.7% ובמגזר השירותים ל־36%.

במהלך ששת החודשים הראשונים של שנת 2008 נמשכת מגמת הצמיחה של הבורסה הירדנית. נכון לסוף יוני 2008, מדד הבורסה הירדנית עמד על רמה של 10,491 נקודות, עלייה של קרוב ל־40% בהשוואה לתחילת השנה. בסוף המחצית הראשונה של השנה הנוכחית ננעל מדד הבורסה על 4,772.2 נקודות, עלייה של קרוב ל־30% בהשוואה לסוף 2007 המשקפת צמיחה של קרוב ל־83% במדד מגזר התעשייה, 37% בתחום השירותים ו־8.3% במגזר הפיננסי. שווי השוק המצרפי של החברות בבורסה גדל עד אמצע השנה בכ־15.7 מיליארד דולר נוספים והסתכם ביותר מ־56 מיליארד דולר, עלייה של 38% בהשוואה לסוף השנה שעברה. שווי השוק של בורסת עמאן במחצית שנת 2008 היווה כ־36% מהתמ"ג הירדני.

היקף הסחר באותה תקופה מגיע ל־17 מיליארד דולר לעומת 8.6 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנת 2007, קרי 99% צמיחה. מגזר התעשייה הוביל את הבורסה מבחינת היקפי המסחר והיה המרשים ביותר מבחינת פעילותו במהלך יוני 2008, כשהמדד המייצג אותו צמח בקרוב ל־20%, מדד הפיננסים עלה בכ־6.5% ואילו מגזר השירותים עלה בכ־4%. עם מכפיל רווח של 28 וגידול מהיר במחצית השנה הראשונה של 2008, משקיעים בבורסה של עמאן צריכים להיות זהירים ולקחת בחשבון כי היא צפויה להיכנס לתקופה של "מגמת תיקון".

בטווח הארוך הבורסה של עמאן צפויה להמשיך להשיג תוצאות חיוביות, בין השאר כתוצאה מהפעילות הכלכלית המואצת של המשק הירדני ואקלים ההשקעות הנוח במדינה ומהמשך יישום מדיניות ההפרטה שמשפיעה באופן חיובי על הבורסה.

לאחר ההנפקה המוצלחת של חברת התעופה הירדנית רויאל ג'ורדניאן והפרטת שלוש חברות חשמל במהלך 2007 מנסה ממשלת ירדן ליצור את המסגרת הרגולטורית לשותפויות פרטיות־ציבוריות כדי למשוך הון פרטי למיזמי השקעה ציבוריים. קרן המטבע העולמית כבר בירכה על מגמה זו וקראה לליברליזציה מלאה של מגזר הנפט במהלך השנתיים־שלוש הקרובות. מחויבותה של ממשלת ירדן לתהליך ההפרטה נראית רצינית ויציבה, מה עוד שהפרטת החברות הכניסה לקופת המדינה מיליארדי דולרים בשנים האחרונות.

ד"ר גיל פיילר, מייסד ומנכ"ל, ודורון פסקין, ראש אגף המחקר - חברת אינפו פרוד מחקרים העוסקת בייעוץ כלכלי ועסקי על שוקי מדינות ערב.