$
מוסף נדל"ן ינואר 2012

איש שטח: "אני 'תריסולוג'. אין הגדרה מתאימה יותר למקצוע שלי"

לשלמי עקב יש 62 שנות ניסיון בעבודות אלומיניום, אבל הוא רק בן 40. "אם זה לא היום שלי אני מקפל ציוד ודוחה את העבודה. אני רוצה לדעת שנתתי הכל"

דותן לוי 10:4325.01.12

שלמי עקב הוא בסך הכל בן 40, אבל בעל ותק של 26 שנים בעבודות אלומיניום. איך זה אפשרי? בגיל 14 הוא החל לעבוד אצל אורי, איש האלומיניום הראשון בהרצליה ובאותה תקופה גם היחיד. עקב היה מגיע לעזור לו בחופשות מבית הספר ו"נשאב" אל המקצוע. "מאז אני 'תריסולניק' או 'תריסולוג', אין הגדרה או שם אחר שמתאימים יותר למקצוע שלי", הוא אומר וצוחק.

 

את המשך הקריירה עשה עקב אצל משה ז"ל, גם הוא בעל עסק לאלומיניום בהרצליה, עד שבגיל 19, בעת השירות הצבאי, רמז לו משה שחבל על הזמן שלו והגיע העת לפרוס כנפיים. עקב פתח עסק לבדו, ומאז הוא עצמאי כבר 21 שנה. היום הוא נשוי, אב לשלוש בנות, ומעסיק שני עובדים בעסק שלו. "אני אוהב את העבודה, אין כמו לסיים פרויקט אצל הלקוח ולקבל קריאות התפעלות", הוא אומר.

 

בתקופה הארוכה שבה הוא עובד תחום האלומיניום השתנה מקצה אל קצה. אם בעבר היה סוג אחד של פרופיל אלומיניום, היום יש אינספור סוגים וצבעים. "התחום התמקצע, בעבר כולם עשו הכל, היום יש חברות שמתמחות בדלתות כניסה, במסתורי כביסה, במעקות, אפילו בדלתות של חנויות. קשה להילחם עם נישה שהיא לא שלך, כך שאם מגיע אליי לקוח לעבודה שאני לא מתמחה בה, אני שולח אותו לחברה אחרת. אני מתמחה בשוק המגורים — בתים פרטיים ודירות".

 

שלומי עקב. בעל ותק של 26 שנים בעבודות אלומיניום שלומי עקב. בעל ותק של 26 שנים בעבודות אלומיניום צילום: נמרוד גליקמן

 

מאז ומתמיד היו אנשי האלומיניום חשופים לתנודות העולמיות במחירי המוצר שעמו עבדו, אך עקב זוכר במיוחד את השנה שעברה: "בשלושה חודשים האלומיניום התייקר ארבע פעמים, ובשיעור של 50%. במקביל אליו זינקו גם מחירי הפרזול, הידיות והזכוכית, מוצרים שקצת יותר מורכב לשריין מראש. אני עברתי את התקופה הזאת כי הצלחתי להתנהל בצורה נכונה, אבל היום אני הרבה יותר זהיר. ברגע שאני עומד לחתום על עסקה עם לקוח, אני מתקשר למחסן שאני עובד איתו כדי לוודא שלא היו עליות במחיר.

 

הזהירות חייבת להישמר גם בנוגע לגביית הכספים מהלקוחות, אני מקפיד שישלמו לי 50% עם ביצוע ההזמנה ו־50% עם סיום העבודה. למזלי, כבר כמה חודשים שהכל רגוע".

 

איך נראה יום העבודה שלך?

"אני מתחיל בשש בבוקר ומסיים ב־16:00, חמישה ימים בשבוע. לא עובד בימי שישי. אני אוהב לצאת מוקדם להתקנות שלי, כשכל המחסנים פתוחים ואם אתה נתקע אתה עדיין יכול לסיים את העבודה. באופן הזה אתה גם יכול לסיים את העבודה מוקדם, וכשמדובר במשפחות עם ילדים יש לזה משמעות. אני לא אוהב להפריע לשגרת החיים של הלקוחות. יש ימים שאני מגיע לבצע עבודה ומרגיש שזה לא היום שלי, במקרה כזה אני מקפל את הציוד ודוחה את העבודה. כשאני עובד אני רוצה לדעת שנתתי הכל".

 

מה הכי מפריע לך בעבודה?

"החאפרים בענף, ויש הרבה כאלה. זה בלט במיוחד בתקופה של עליות המחירים, כשלארץ החל להגיע אלומיניום באיכות ירודה, בעיקר מירדן. הוא לא היה לפי התקן הישראלי, אבל הוא היה זול. חאפרים שרצו לשרוד את התקופה קנו אותו והורידו את השוק למחירים בלתי הגיוניים. בדיעבד התקופה הקשה הזאת גם עשתה סדר, והרבה בעלי מקצוע לא מקצועיים נעלמו מהשוק".

 

אתה מגביל את עבודתך רק למרכז הארץ?

"אני עובד בכל הארץ, אחת העבודות המעניינות שהיו לי היתה אצל כושי רימון מפונדק ה־101 ליד אילת. הוא נכנס אליי

לעסק והסביר לי על עבודה שצריך לעשות אצלו. כשהוא אמר לי את הכתובת הייתי קצת בשוק בהתחלה, אבל בסופו של דבר עשיתי לו את כל עבודת האלומיניום בפונדק. עבדתי גם בקריית שמונה, במגדל ובכפר ורדים, ומובן שאני חייב לתמחר את ההובלה והנסיעות במחיר העסקה".

 

מה העבודה הכי מוזרה שביצעת?

"אוליגרך רוסי הזמין אותי לביתו בהרצליה פיתוח כדי להתקין ויטרינה, אחרי ששוחחנו הבנתי שבעוד חמישה ימים הוא בכלל עובר לקיסריה ואפילו לא יהיה בארץ בזמן הזה. הוא הסביר לי שאשתו נשארת בבית והוא לא רוצה שיהיה לה קר. זו היתה עבודה שעלתה הרבה כסף, ואני זוכר שהוא גם תגמל אותי יפה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x