$
דמי ניהול - הכתבות

ביבי לא משלם דמי ניהול, ביבי לא דואג

ראש הממשלה, שר האוצר, יו"ר ועדת הכספים ויו"ר ועדת העבודה הם הפוליטיקאים שאמורים לטפל בבעיית דמי הניהול. אבל זה לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם. נחשו למה

תומר אביטל ושאול אמסטרדמסקי 08:1324.01.12

בזמן שמרבית אנשי מעמד הביניים שוברים את הראש כיצד להתמודד עם דמי הניהול שחותכים בין רבע לשליש מהחיסכון הפנסיוני שלהם, חלק גדול מנבחרי הציבור פטור לחלוטין מהדאגה הזו. למעשה, אם מתמקדים בארבעת הפוליטיקאים בעלי תפקידי המפתח למציאת פתרון לבעיה - ראש הממשלה, שר האוצר, יו"ר ועדת הכספים ויו"ר ועדת העבודה של הכנסת - מגלים שהעתיד הפנסיוני של ארבעתם מובטח להפליא. אין פלא שבעיית דמי הניהול לא נמצאת בראש מעייניהם.

 

לכתבה נוספת באותו נושא - לחץ כאן

 

1. בנימין נתניהו

ראש הממשלה ושר־העל לאסטרטגיה כלכלית, בנימין נתניהו, אינו משלם דמי ניהול כלל. למעשה, הוא בקושי מימן את הפנסיה של עצמו.

 

נתניהו נכנס לשירות הציבורי ב־1982, עם מינויו לציר בוושינגטון, ונבחר לכנסת לראשונה ב־1988. מאז כיהן כנבחר ציבור, למעט בשנים 1999–2003, אז יצא לשוק הפרטי. במצטבר, תקופת כהונתו כנבחר ציבורי נמשכת יותר מ־20 שנה, ותק שיעניק לו זכאות לפנסיה חודשית בשיעור של 70% ממשכורתו האחרונה.

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום: בשמת איבי

 

לנתניהו ימלאו 67 בעוד חמש שנים. משכורתו כראש ממשלה עומדת כיום על 46 אלף שקל. הואיל ושכרו צמוד למדד, הוא עשוי לעמוד בעוד חמש שנים על כ־50 אלף שקל, בהנחה שיעמוד בציפיותיו וייבחר לקדנציה נוספת כראש ממשלה. במקרה כזה, הפנסיה שיקבל נתניהו תעמוד על כ־35 אלף שקל בחודש.

 

הואיל ונתניהו שייך לדור שעוד נהנה מפנסיה תקציבית, הוא אינו משלם דמי ניהול כלל, וכספי החיסכון שלו אינם מנוהלים על ידי גוף חיסכון כלשהו או מושקעים בשוק ההון, אלא מגיעים ישירות מתקציב המדינה. העובדה הזו חשובה לא רק בשנים שעד הפרישה, אלא גם לאחריהן: בשעה שכל העובדים בישראל ימשיכו לשלם דמי ניהול גם אחרי שיפרשו (אם כי בשיעור מופחת), ראש הממשלה ייהנה מפנסיה חודשית נדיבה למדי, ולא ישלם שקל אחד כדמי ניהול.

עם זאת, יש לציין כי לפי תיקון שנתניהו עצמו יזם בעת שכיהן כשר האוצר, החל מ־2003 עובדי המדינה שנהנים מפנסיה תקציבית מפרישים בכל חודש 2% משכרם, כדי לסייע בנטל מימון הפנסיה התקציבית.

 

2. משה גפני

כמו נתניהו, גם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני נהנה מפנסיה תקציבית. גפני מכהן בכנסת משנת 1988 כמעט ברציפות, ובסך הכל 21 שנה במצטבר. כיום גפני בן 59, כלומר בעת הגעתו לגיל הפרישה - אם יישאר עד אז חבר כנסת - הוא יהיה זכאי לפנסיה חודשית בשיעור של 68% ממשכורתו האחרונה.

 

משכורתו של גפני עומדת כיום על כ־35 אלף שקל וצמודה לשכר הממוצע במשק. כך, בגיל הפרישה בעוד שמונה שנים שכרו צפוי לעלות על 40 אלף שקל, והפנסיה החודשית של גפני תהיה לפחות 27 אלף שקל. גם גפני פטור לחלוטין מדמי ניהול, ולכן כמו נתניהו, גם הוא ייהנה מפנסיה נדיבה בלי שיצטרך לשלם על כך, גם לא לאחר הפרישה.

 

משה גפני משה גפני צילום: גיא אסיאג

 

3. יובל שטייניץ

לעומת נתניהו וגפני, שר האוצר יובל שטייניץ פספס את רכבת הפנסיה התקציבית המפנקת בחודשים ספורים. שטייניץ נבחר לראשונה לכנסת ב־1999, בעוד שרק מי שנכנס לכנסת לפני אותו מועד זכה לפנסיה תקציבית, ולכן מאז הוא מפריש לקרן פנסיה 5% משכרו כמו אחרון החוסכים במשק, כאשר הכנסת משלימה 13.3% נוספים, כמקובל בשוק הפרטי. בחישוב זהיר, שלא מביא בחשבון את התשואה השנתית על החיסכון, ולאור שכר ממוצע של 30 אלף שקל בחודש, הוא חסך במשך שנות כהונתו במגזר הציבורי כ־800 אלף שקל לפחות.

 

שטייניץ כיום בן 54, כך שיש לו עוד 13 שנה עד גיל הפרישה. המשמעות היא שאם יישאר חבר כנסת עד שיפרוש לגמלאות, יוכל להכפיל את סכום החיסכון הכולל שלו, לכל הפחות. בתסריט כזה, עם פרישתו, החיסכון שצבר לפנסיה יעמוד על כ־1.6 מיליון שקל. אם להביא בחשבון את העלייה השוטפת בשכר חברי הכנסת בתקופה זו, ואת התשואה השנתית על החיסכון שלו, הוא צפוי לעבור את רף ה־2 מיליון שקל - וזאת מתקופת השירות הציבורי לבדה. לשם השוואה, ממוצע הצבירה במשק לכל שנות החיסכון עומד על כ־1.5 מיליון שקל.

 

עם זאת, שטייניץ כאמור אינו פטור מתשלום דמי ניהול על החיסכון הפנסיוני שלו, כיתר העובדים במשק שאינם נהנים מפנסיה תקציבית. בהתחשב בכך שהוא שומר על רמת שכר גבוהה לאורך זמן, דמי הניהול הכוללים שישלם עד גיל הפרישה יסתכמו במאות רבות של אלפי שקלים.

 

יובל שטייניץ יובל שטייניץ צילם: מיקי אלון

 

4. חיים כץ

גם יו"ר ועדת העבודה של הכנסת ח"כ חיים כץ - שייתכן שהרפורמה להפחתת דמי הניהול תגיע לשולחנו בקרוב - פספס את הפנסיה התקציבית בחודשים ספורים. כץ אף הוא מכהן כנבחר ציבור מאז 1999, להוציא הפוגה קצרה מהכנסת ב־2006. כך שהחיסכון שצבר עד כה דומה לזה של שטייניץ.

 

אף על פי שלפניו עוד שלוש שנים לגיל הפרישה, קשה להאמין שכץ לא צבר סכום משמעותי לפנסיה מתקופת עבודתו בתעשייה האווירית. כץ אמנם סירב לחשוף את גובה דמי הניהול שהוא משלם, אך בעבר חשף "כלכליסט" כי בתע"א משלמים דמי ניהול נמוכים במיוחד, של 0.1% מהצבירה ו־6% מההפקדות החודשיות.

 

אגב, למרות "הרעת התנאים" במעבר בין פנסיה תקציבית לצוברת, חברי הכנסת זכאים לייעוץ פנסיוני חד־פעמי על חשבון הכנסת, עד לגובה של 600 שקל. בנוסף, הם זכאים להצטרף לקרן השתלמות על חשבון הכנסת, הטבה שלא מוענקת לכלל העובדים במשק; וכן, עם פרישתם זכאים למענק הסתגלות בגובה משתנה.

 

בתגובה מסר אתמול כץ כי "המטרה העליונה היא שעם ישראל ישלם דמי ניהול כפי שמשלמים עובדי תע"א". גפני מסר כי "כינסתי דיון ראשון בנושא לפני שבועיים. נמשיך לדרוש תקרה נמוכה לדמי הניהול והתערבות משמעותית של הרגולטור". במשרד ראש הממשלה ביקשו שלא להתייחס לעניין, ומהאוצר לא התקבלה תגובה.

 

"לשפר את הידע של החכ"ים"

 

"לא כל הח"כים יודעים לקרוא את התלוש, ולא כולם מבינים שכל פרומיל אחוז בדמי הניהול יפחית עשרות אלפי שקלים מהפנסיה", טוען חבר ועדת הכספים ח"כ שי חרמש. חרמש עצמו מספר בגאווה שהצליח להוריד במו"מ קשוח את דמי הניהול שהוא משלם לחברת ביטוח גדולה, מ־1.5% ל־0.7%.

 

"צלצלתי לחברה וביקשתי הנחה. הם סירבו, אז עשיתי סקר שוק", הוא אומר. "חזרתי אליהם וסיפרתי שקיבלתי דיל טוב יותר מהמתחרה. רק אז ניאותו להפחית לי את דמי הניהול, האיום הצליח". לדבריו, "צריך לשפר את הידע של הח"כים כדי שהדיונים בוועדות יעמיקו, הקופות יסתפקו במועט, והאזרח יקבל את המרב. הח"כים נמצאים תחת מתקפת לוביסטים של סוכני הביטוח, קרנות וקופות, ומסתפקים בפרשנות שלהם".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x