"אג"ח ממשלתיות וזהב הם לא נכסים בטוחים וחסרי סיכון"

"האג"ח הממשלתיות הארוכות והזהב הם לא באמת נכסים בטוחים וחסרי סיכון כמו שהם נראים כרגע", אומר ל"כלכליסט" סת' מאסטרס, מנהל ההשקעות הראשי של ברנשטיין, חטיבת ההון הפרטי של חברת ניהול ההשקעות הגלובלית אליאנס ברנשטיין (Alliance Bernstein). "המשקיעים עלולים לחטוף הלם מהתרחשות שלא צפו. זה שעכשיו האג"ח והזהב נסחרים ביציבות זה לא אומר שזה יימשך". מאסטרס מגיע לישראל כדי להשתתף בכנס בשיתוף עם בית ההשקעות אקסלנס, שבו יעניקו אנליזות לגבי השקעה גלובלית ללקוחות המוסדיים של הברוקראז' של אקסלנס. בראיון ל"כלכליסט" הוא מתייחס לפחד שנוצר בשל הברקזיט ולהשפעותיו ארוכות הטווח על אפיקי ההשקעה. 

"אם הלחץ האינפלציוני יחריף, הריבית עשויה לעלות"

מדוע יש ההסתערות על אג"ח ממשלתיות ארוכות, שנסחרות בתשואה שלילית?

"יש תשואה שלילית על האג"ח הממשלתיות בחלק מהעולם בגלל הבנקים המרכזיים, בעיקר ביפן, דנמרק, שוויץ וגרמניה. הבנקים המרכזיים, מסיבות שונות, ניסו לאושש את הכלכלות שלהם ורכשו אג"ח. מעולם לא קרה לנו דבר כזה בהיסטוריה הכלכלית, שכמות כסף כה גדולה הוזרמה לאג"ח עם תשואה שלילית. מדובר במצב מדאיג שנוצר כיוון שאנשים כל כך לחוצים, עד שכדי לקבל תחושת ביטחון, הם מוכנים לשלם על הזכות הזו להרגיש בטוח. הזהב זה לא מכשיר השקעה זול, למשל, ועדיין כשרוכשים אותו, מרגישים בטוחים. מי שקונה פיזית זהב ריך לאחסן אותו ולבטח אותו וזה עולה לו כסף ולקנות אג"ח בתשואה שלילית זה כמו לשלם על הביטוח של הזהב".

אלעד בנבג'י, מנכ"ל אקסלנס ברוקראז'

מה יכול לשנות את המצב? הרי הריבית לא תעלה בקרוב.

"הריבית לא צריכה לעלות הרבה בשביל שהמשקיעים בנכסים האלה (אג"ח ממשלתיות וזהב — ר"ב) יפסידו כסף. נכון שזה לא נראה סביר עכשיו שהריבית תעלה בקרוב, אבל זה גם לא היה סביר שהבריטים יחליטו לפרוש מהאיחוד האירופי. אנחנו לא באמת יודעים מה יקרה. אם למשל נראה פתאום לחץ אינפלציוני, ייתכן שהריבית תעלה מוקדם מהצפוי. רואים מדינות כמו ארה"ב וגרמניה, ששיעור האבטלה בהן נמוך, ובסין האינפלציה כבר לא נמוכה וכוח העבודה שם מתכווץ והשכר עולה. זה עוד לא יוצר לחץ אינפלציוני חריף, אבל אם זה ישתנה, זה יכול לשנות את התחזית של העלאת הריבית. כרגע השווקים מתנהגים כאילו זה לעולם יקרה, והם מתמחרים בביטחון שהעלאת ריבית היא לחלוטין לא אפשרית. ברגע שהחשש בשווקים ידעך, מה שנחשב בטוח כבר לא יהיה בטוח והמשקיעים יכולים לחוות הפסדי עתק. להשקיע בזהב זה מתאים דווקא לספקולנטים, לא לזהירים".

אתה לא ממליץ להשקיע באג"ח ממשלתיות?

"אנחנו לא יודעים מה יקרה, אבל אנחנו זהירים שלא לתת הימור שהעלאת ריבית היא לא תרחיש אפשרי. זה לא חכם. צריך להיות זהיר מאוד. מה שאמור להיות בטוח הפך להיות יקר באופן מגוחך, אבל יש נכסים אחרים שאינם בטוחים ואמורים להיות מסוכנים שכבר לא יקרים באופן מגוחך, כמו חלק מהמניות. אנחנו חושבים שאם מדברים על יחס תמורה לסיכון, מניות נראות מושכות בהשוואה לאג"ח ממשלתיות היום".

למה קרנות פנסיה ענקיות בעולם רצות לקנות את האג"ח האלו?

"המנהלים מפחדים לקחת סיכון. הם מעדיפים ודאות של תשואה אפסית ושלילית על הסיכון להפסיד. הנכסים האלה לא בטוחים כמו שהם חושבים, אבל אם אתה מנהל של קרן פנסיה גדולה ואתה מבין שאתה עלול להיות מפוטר כי תהיה לך שנה חלשה, אולי תעדיף את ההפסד הקטן הבטוח על ההפסד הגדול האפשרי".

ללקוחותיו, שכולם משקיעים פרטיים, ממליץ מאסטרס להמר ולשים חלק מהכסף בשוק. "אנחנו מראים להם כמה הם יכולים להפסיד בתוחלת — כלומר שיש אפשרות שהם יפסידו בשלב כזה או אחר 20% או 30% מהכסף", ציין מאסטרס. "עם זאת, אם הם ישחקו 'בטוח', אין ספק שהכסף ייגמר להם בסוף והם לא יוכלו בטווח הרחוק לחסוך מספיק כסף כדי לשמר את רמת החיים שלהם בגיל מבוגר. ברגע שהם רואים את יחס הסיכון־סיכוי, זה עוזר להם לקבל החלטות טובות יותר. זה לא שאנחנו אומרים לרוץ עכשיו לשוק ולקנות מכל הבא ליד, אבל כן צריך להשקיע באופן מגוון ומפוזר ולבחור חברות ספציפיות שיש להן עסקים יציבים והמחיר שלהן אטרקטיבי מספיק. בירידות האחרונות דווקא המניות של חברות השירותים והטלקום עלו כי כולם היו בטוחים שהן ייפגעו פחות. אבל אנחנו דווקא לא ממליצים עליהן כי הן כבר ממילא יקרות. האתגר הוא למצוא חברות שיתמודדו הכי טוב עם חוסר הוודאות וישרדו אותו. בנוסף, חשוב לגדר סיכונים, בעיקר סיכוני מטבע, כי אנחנו מעריכים שהבעיות באירופה יובילו להמשך שחיקה של הליש"ט והיורו".

מה משקיעים צריכים לבדוק?

"אני אתן דוגמה מאוד פשוטה. בינואר־פברואר השנה הוציאו מהשוק מאות מיליארדים בגלל הפחד מסין, ואנחנו אמרנו שזה לא רעיון טוב ואפילו חיזקנו השקעות כשהפחד שלט. כשאנשים נהיים כל כך רגשניים, הם עושים טעויות לטווח הארוך והדרך להצליח בהשקעות זה להימנע מהטיות כאלה. שוק ההון חווה ב־150 שנים האחרונות משברים חמורים הרבה יותר כמו משבר 2008 ומשבר הדוט.קום ב־2000 והשאלה שמשקיע צריך לשאול היא כמה החברות יכולות להרוויח. אם חברה יכולה להגדיל את רווחיה לאורך זמן ואם היא תשרוד את המשבר. מה שקורה בשבועות האחרונים זה שאנשים העריכו מחדש את היכולת של החברות להרוויח בגלל שהכלכלה באירופה תסבול מהאטה. אבל סביר להניח שהיכולת של החברות להרוויח לא מאוד השתנתה. נכון, הכלכלה תהיה חלשה יותר אבל זה לא הסיפור. אנשים פשוט שינו את ההסתכלות שלהם לגבי העתיד וכמה הם מוכנים לשלם על מטבעות".

מאסטרס התייחס גם להשפעת הברקזיט על מחירי הנדל"ן המסחרי בבריטניה וחוסר הוודאות הרב ששורר בתחום. "השוכרים, בהם חברות עסקיות, נמצאים בחוסר ודאות לגבי ההסכמות שאליהן תגיע ממשלת בריטניה עם קברניטי האיחוד האירופי בכל הנוגע לתנאי הסחר", הסביר מאסטרס. "בנוסף, יש חשש, בעיקר של גופים פיננסיים שפועלים מלונדון עם גופים בתוך האיחוד האירופי, שהתנתקות של בריטניה לא תאפשר להם לפעול יותר מלונדון. חוסר הוודאות הזה מוביל לפאניקה שמתבטאת בעיקר במשיכת כספים מקרנות המשקיעות בנדל"ן בלונדון, וזו גם הסיבה שקרנות רבות הודיעו שהן מקפיאות את המשיכות האלו בגלל אפקט השרשרת שהן יוצרות כשלא שבאמת ברור מהי רמת הסיכון".

השקעות המוסדיים בחו"ל זינקו פי שישה בעשור

אליאנס ברנשטיין היא בין החברות הגדולות בעולם עם נכסים בהיקף של 479 מיליארד דולר. יש לה 3,450 עובדים ברחבי העולם עם משרדים ראשיים בניו יורק ובלונדון (מאסטרס ממוקם במשרד ניו יורק). חטיבת ההון הפרטי, שבניהולו של מאסטרס, מנהלת כ־80 מיליארד דולר. החברה פרוסה ב־21 מדינות ולאחרונה אף פתחה שלוחה בישראל, שמספקת למוסדיים הישראליים גישה לנכסיה בחו"ל. אקסלנס ברוקראז' מספקת את שירותי המחקר של ברנשטיין למוסדיים בישראל.

מנכ"ל אקסלנס ברוקראז' אלעד בנבג'י התייחס להשקעות המוסדיים בחו"ל ואמר ל"כלכליסט" כי "השקעת המוסדיים בחו"ל גדלה פי שישה במהלך העשור האחרון, ומסתכמת בכ־76 מיליארד דולר. בעקבות הצמיחה בהשקעות החלטנו לשתף פעולה עם אליאנס ברנשטיין".